מי היו מייסדי ישיבת 'אור תורה' בטבריה?

[ארזי ביתר]

"מוסדות אור תורה על קברו של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס זיע"א נוסדו בשנת תר"ס על ידי מרן הגה"צ רבי משה קליערס זצוק"ל רבה של טבריה, נשיא ומייסד מוסדות אור תורה וראש ומנהל הישיבה הקדושה אור תורה על קברו של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס זיע"א. עד לפטירתו בשנת תרצ"ד."
זה ציטוט מתוך אתר של מוסדות אור תורה.
ואכן כן הגה"צ רבי משה קליערס היה המייסד, ראש הישיבה, ומנהלה.
הצטרפו אליו אחרים לסייעו, אבל על שאלת פותח האשכול מי המייסדים, התשובה הנכונה היא: לא היו מייסדים היה מייסד.

שטויות והבלים. המייסדים היו שלושת נכדי היסוד העבודה, שנשלחו ע"י ארצה.

חבל להכנס לכל הפוליטיקה בעניין, ולסיבה בגינה נכתב כך באתר הלז. בכל אופן, מה שכתוב שם הוא סילוף מוחלט.

[יוסף שרייבער]

אכן מביקור במקום אפשר להתרשם שיש שם פוליטיקה וכסף. יושב לו אחד בתוך מבנה הציון וגובה כסף מהספרדים התמימים, בעוד השלט על המבנה 'ישיבת אור תורה' נראה די מגוכח בזמן שהוא מוזנח לחלוטין ואפילו כוס מים אין בו.

[הרע במיעוטו]

לפי הרשום ב"ספר טבריה" של עודד אבישר :

בשנת תר"ס הוקמה הישיבה ע"י ר"מ קלירס ויחד איתו הגיעו ר' דוד זינברג ור'יצחק מתתי' סנברג (וינברג?)
כולם כנראה חסידי סלונים.

מטבע הדברים במשך השנים עברה הישיבה כמה גלגולים והיא לא בהכרח משקפת כיום את רוח המייסדים..

מפרטי תקנות בית התבשיל של הישיבה (משנת תרס"ב)- אם יבוא איש אחר תלמיד חכם שאינו מבני הישיבה להיות עצור בבית ה' שבועות אחדים, גם לו יתנו אוכל חינם אין כסף.

[יביי]

יש לך צילום של המסמך עצמו?

[ח''ל קאליסק]

תעודה מאור תורה
חתומים הברכ''א
רבי אשר וורנר
רבי פינטשע מינצברג

[ח''ל קאליסק]

כנס בישיבה

[ח''ל קאליסק]

התמונה הידועה מהיכל הישיבה,
רבי מאטיל רבי משה קלירעס הברכ''א רבי ש.ז. לידער רבי פינטשע

[משיב]

אכן מביקור במקום אפשר להתרשם שיש שם פוליטיקה וכסף. יושב לו אחד בתוך מבנה הציון וגובה כסף מהספרדים התמימים, בעוד השלט על המבנה 'ישיבת אור תורה' נראה די מגוכח בזמן שהוא מוזנח לחלוטין ואפילו כוס מים אין בו.

בשעתו זו היתה הישיבה בהא הידיעה, הברכת אברהם, הג"ר אהרן יוסף לוריא ואחיו הג"ר מתתיהו לוריא, הג"ר אשר שולמן ועוד רבים מגדולי טבריה למדו שם.
גם היום עדיין יש שם כולל, לומדים שם מידי יום ביומו, כמה הוצאות מול הכנסות איני יודע, סביר שיש שם לא מעט כסף, אבל זו השמצה נלוזה לומר שאפילו כוס מים אין שם.
רה"י הוא הרב בונים ורנר בנו של הג"ר אשר זאב ורנר זצ"ל שהיה אחיינו של הג"ר משה קליערס זצ"ל וממשיכו ברבנות טבריה ובראשות הישיבה.

[ח''ל קאליסק]

אכן מביקור במקום אפשר להתרשם שיש שם פוליטיקה וכסף. יושב לו אחד בתוך מבנה הציון וגובה כסף מהספרדים התמימים, בעוד השלט על המבנה 'ישיבת אור תורה' נראה די מגוכח בזמן שהוא מוזנח לחלוטין ואפילו כוס מים אין בו.

בשעתו זו היתה הישיבה בהא הידיעה, הברכת אברהם, הג"ר אהרן יוסף לוריא ואחיו הג"ר מתתיהו לוריא, הג"ר אשר שולמן ועוד רבים מגדולי טבריה למדו שם.
גם היום עדיין יש שם כולל, לומדים שם מידי יום ביומו, כמה הוצאות מול הכנסות איני יודע, סביר שיש שם לא מעט כסף, אבל זו השמצה נלוזה לומר שאפילו כוס מים אין שם.
רה"י הוא הרב בונים ורנר בנו של הג"ר אשר זאב ורנר זצ"ל שהיה אחיינו של הג"ר משה קליערס זצ"ל וממשיכו ברבנות טבריה ובראשות הישיבה.

א''א לומר השמצה נלוזה כשיש סרך אמת בדבר

[משיב]

"מוסדות אור תורה על קברו של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס זיע"א נוסדו בשנת תר"ס על ידי מרן הגה"צ רבי משה קליערס זצוק"ל רבה של טבריה, נשיא ומייסד מוסדות אור תורה וראש ומנהל הישיבה הקדושה אור תורה על קברו של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס זיע"א. עד לפטירתו בשנת תרצ"ד."
זה ציטוט מתוך אתר של מוסדות אור תורה.
ואכן כן הגה"צ רבי משה קליערס היה המייסד, ראש הישיבה, ומנהלה.
הצטרפו אליו אחרים לסייעו, אבל על שאלת פותח האשכול מי המייסדים, התשובה הנכונה היא: לא היו מייסדים היה מייסד.

שטויות והבלים. המייסדים היו שלושת נכדי היסוד העבודה, שנשלחו ע"י ארצה.

חבל להכנס לכל הפוליטיקה בעניין, ולסיבה בגינה נכתב כך באתר הלז. בכל אופן, מה שכתוב שם הוא סילוף מוחלט.

מה שכתבת היא שטות מוחלטת. המצאה ממוח קודח.
הססתי אם להגיב, כי עם המצאות ושכתוב היסטוריה קשה להתווכח.

נ. ב. רק שנים שנשלחו הם נכדי היסוד העבודה, השלישי הוא חתן אחיו.

[ח''ל קאליסק]

חחבל לפתוח דיון בנושא הבעלות על ישיבת 'אור תורה' כי זה נושא מורכב מאוד ומי שיפסיד מהדיון הם רק אלה היושבים כעת במקום!!!!!
ןדרך אגב גם בצד הספרדי החגיגות גדולות וד''ל.

[חלמישצור]

כבר פעם היה איש מוזר אחד, תמהוני, שניסה לגייס כספים במקומות שונים ובשמות שונים, עבור 'ישיבות' כביכול שייסד, ובניהן הישיבה בטבריה.

עניין הישיבה "אור תורה" בטבריה, שהיה חוצפה עוד יותר גדולה ומשמעותית מבחינת אותו האיש, והיה בזה כמובן העניין הממוני והוצאת הש"ר לתורת א"י, עורר אז את גדולי הרבנים שבדור, והם יצאו כנגד המתרים בכרוזים חריפים ביותר (אייר תרע"ד; חלק א: http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=825A86D3 וחלק ב: http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=EA8AEFD8). המעיין כיאות באגרות יראה שהמייסד וראש הישיבה והמנהל הוא רבינו הר"מ.

מעורר המהומה דאז היה "יעקב שולמאן ששבע שמות יש לו" (לשון הרב אבולעפיה בכרוזו), וכפי שהעירו העורכים: "היינו יעקב שולמאן, יעקב ישראל פ"ץ, יעקב בריינעס, והמוסדות שקר שלו".

על סיפורו המוזר והמתמיה של האיש אפשר לראות לאורך השנים: דיווחים מתמשכים על מעשי שקר שלו בעיתונים "מחזיקי הדת", (שבט תרס"ו; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=3287E9B3); "חבצלת" (אייר תר"ע; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=81289C1F), ובהקשר זה כנראה אגרת הראי"ה קוק לר"מ קלירס באגרות הראיה, א, שכט; וכן מודעה ממנו על משלוח כספים, ב"החרות" (תמוז תרע"ג; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=F651D0CD) ועוד; כביכול מכתב 'תודה' אליו ב"החרות" (אב תרע"ג; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=F628B60A) ועוד; מודעת הזמה נוספת כנגדו ב"מוריה" (אלול תרע"ג; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=4146283C); מודעות הזמה נוספות כנגדו ב"מוריה" (תשרי תרע"ד; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=10620DA3); מודעות נוספות כנגדו ב"מוריה" (חשון תרע"ד; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=E93158CA) ועוד במשך השנים.

[משיב]

המעיין כיאות באגרות יראה שהמייסד וראש הישיבה והמנהל הוא רבינו הר"מ.

יישר כח. על הדברים שהבאת, אכן היסטוריה מעניינת.

ברור שאין אדם אחד יכול לעשות הכל לבדו, וכבר מהיום הראשון היו לו מסייעים בעיקר בתחום הכספי, ולכן יש שמחשיבים אותם כמייסדים.
כמו שכתבו כאן באשכול אחר על רבי חיים אליהו שטרנברג ממייסדי ישיבת בית אברהם סלונים. גם כאן המייסד היה הנתיבות שלום והוא בלבד, רבים וטובים ניסו לשכנעו שלא יעשה זאת בהיות הזמן באמצע השואה ואין אפשרות לגייס כספים ואף הישיבות הבודדות הוותיקות בקושי מחזיקות.
אכן יש צורך במנהל כספי והיו כמה מנהלים ביניהם רבי חיים אליהו שטרנברג, ורבי מאיר קליערס. אולם מייסדים הם לא היו.

[הוד_והדר]

האם ישנה תמונה מחזית בנין ישיבת אור תורה בטבריה קודם השואה?

[תולדות]

מה שייכות השואה לטבריה?

[הוד_והדר]

מה שייכות השואה לטבריה?

הכוונה מקודם שנת ת"ש, מובן?

ולעניננו?

[תולדות]

איני יודע אם זה קודם ת"ש, ואם לזה כוונתך חזית, אבל הנה מספר תמונות.

גלויה ישנה של רבי מאיר בעל הנס וישיבת אור תורה.jpg (96.82 KiB) נצפה 12392 פעמים

רבי מאיר בעל הנס תמונה ישנה.jpg (102.73 KiB) נצפה 12392 פעמים

[תולדות]

והנה בנין תלמוד תורה אור תורה.

תלמוד תורה אור תורה.jpg (121.45 KiB) נצפה 12388 פעמים

אני חושב שזה לא אותו בנין, אלא זה בתוך העיר.

[הוד_והדר]

קודם תודה על המענה.

התמונה האחרונה זה בנין אחר שלהם, ולא ליד קבר רמבעה"נ.

אני מנסה לאתר בנין זה [לפי מה שידוע כל השנים זה ביציאה מישיבת אור תורה או קבר רבי מאיר בעל הנס]

Scan_20180826 (39) - Copy - Copy jpg.jpg (677.65 KiB) נצפה 12366 פעמים

[מתפעל]

עם הקאלפיק, זהו המנחת אלעזר שביקר בארץ תר"ץ?


שאלה לגבי הרב אשר זאב וורנר זצ"ל, שהיה רבה של טבריה לאחר הגאון רבי משה קליערס זצ"ל


בויקיפדיה בין השאר כתוב:

"הרב ורנר נהג להשתתף בחגיגות יום העצמאות והיה מבקש מהאופה בטבריה להכין חלות כי זהו יום חג".

מה המקור לזה?

[גימפעל]

אכן מביקור במקום אפשר להתרשם שיש שם פוליטיקה וכסף. יושב לו אחד בתוך מבנה הציון וגובה כסף מהספרדים התמימים, בעוד השלט על המבנה 'ישיבת אור תורה' נראה די מגוכח בזמן שהוא מוזנח לחלוטין ואפילו כוס מים אין בו.

בשעתו זו היתה הישיבה בהא הידיעה, הברכת אברהם, הג"ר אהרן יוסף לוריא ואחיו הג"ר מתתיהו לוריא, הג"ר אשר שולמן ועוד רבים מגדולי טבריה למדו שם.
גם היום עדיין יש שם כולל, לומדים שם מידי יום ביומו, כמה הוצאות מול הכנסות איני יודע, סביר שיש שם לא מעט כסף, אבל זו השמצה נלוזה לומר שאפילו כוס מים אין שם.
רה"י הוא הרב בונים ורנר בנו של הג"ר אשר זאב ורנר זצ"ל שהיה אחיינו של הג"ר משה קליערס זצ"ל וממשיכו ברבנות טבריה ובראשות הישיבה.

א''א לומר השמצה נלוזה כשיש סרך אמת בדבר

יש להם כולל פעיל בבניין השני מול בניין הקבר.

[לא ידען]

פעיל?

[גימפעל]

יש להם כולל פעיל בבניין השני מול בניין הקבר.

פעיל?

לא ביקרתי שם בשעות הלימוד, אך ניכר שיש שם פעילות.

[טברייני]

לומדים שם מדי יום עשרות בודדות של אברכים. (ביודעם ומכירם קא אמינא)

[חלמישצור]

בויקיפדיה בין השאר כתוב: "הרב ורנר נהג להשתתף בחגיגות יום העצמאות והיה מבקש מהאופה בטבריה להכין חלות כי זהו יום חג". מה המקור לזה?

בהערה בויקיפדיה מובא מקור עם קישור (ד"ר אהרן ארנד, פכים קטנים ליום העצמאות, אונ' ב"א תש"ס): "כך שמעתי ממר שמואל שוורץ בשם ר' משה שוויצר יליד טבריה" (כנראה הכוונה לשוויצר הנזכר כאן). בנותן טעם לציין לכתבה על חגיגות יום העצמאות תשי"ד:

חגיגות העצמאות בטבריה נמשכו אתמול בבוקר בתפילת הודיה חגיגית ע"י החזן הלפרין ובה נאמו הרבנים הראשיים של טבריה. הרב הגאון אשר וורנר הכזיר בנאומו כי עלינו להילחם עד הסוף לשחרורה של ירושלים העתיקה ושל המולדת כולה. הוא הזכיר בנאומו פסוק מספרים עתיקים שבהם כתוב כי שערי ירושלים יהיו סגורים 7 שנים ולפי פירושו הרי זוהי השנה השביעית ובה יפתחו שערי ירושלים. בהמשך דרשתו אמר הרב כי לפי אותם הספרים תפרוצנה בשנה השביעית מריבות עזות בין כל המלכויות ואנו נוכל לנצל את השעה הזאת מבלי לפחד מהתערבות גורמים זרים ולכבוש את המולדת השלמה (כתבה).

וע"ע כתבה על השתתפות רבני טבריה בתפילות וחגיגת יוהע"צ תשט"ז.

[ח''ל קאליסק]

יש להם כולל פעיל בבניין השני מול בניין הקבר.

פעיל?

לא ביקרתי שם בשעות הלימוד, אך ניכר שיש שם פעילות.

לומדים שם מדי יום עשרות בודדות של אברכים. (ביודעם ומכירם קא אמינא)

אדרבה ואדרבה אבל חו''ר הפורום משתדלים לדייק בלשונם וזה נראה לי קצת גוזמא

[חלמישצור]

בויקיפדיה בין השאר כתוב: "הרב ורנר נהג להשתתף בחגיגות יום העצמאות והיה מבקש מהאופה בטבריה להכין חלות כי זהו יום חג". מה המקור לזה?

בהערה בויקיפדיה מובא מקור עם קישור (ד"ר אהרן ארנד, פכים קטנים ליום העצמאות, אונ' ב"א תש"ס): "כך שמעתי ממר שמואל שוורץ בשם ר' משה שוויצר יליד טבריה" (כנראה הכוונה לשוויצר הנזכר כאן).

כתבו לי בפרטי:

שלום וברכה. כיוונת לאמת כי אכן ר' משה שוייצר הנ"ל כיהן בין השאר כחבר מועצת העיר בטבריה מטעם אגודת ישראל. היה מחסידי קרלין סטולין. היה גבאו של בית הכנסת המוכר עד היום 'אור תורה' של רא"ז ורנר ומאוחר יותר של חתנו רא"ד אויערבך. בסוף ימיו התגורר בבני ברק. מר שמואל שוורץ שמסר בשמו את השמועה, היה חתנו. ר' משה זכה גם לחתנין רבנן, ביניהם רבי אברהם בנדיקט מראשי ישיבת חוג חת"ס בב"ב [ספריו 'באר אברהם' ו'באר המועדים' נמצאים באוצר] שידיו רב לו גם במחקר תורני ומפורסם הוא מאמרו 'הגדת מהר"ל או אגדת מהר"ל' שהופיע בשעתו בקובץ מוריה. חתן אחר הוא רבי צבי כהן [בנו של ר' דב מ'וילכו שניהם יחדיו'], מחבר הספרים הנודעים טבילת כלים הגעלת כלים וכו' ורב במערב בני ברק.

אפשר להניח שהוא בעל חנות הבדים בעיר הנזכר כאן. במשך השנים יש אזכורים פה ושם בעתונות של חברותו בעירייה.

[טברייני]

יש להם כולל פעיל בבניין השני מול בניין הקבר.

פעיל?

לא ביקרתי שם בשעות הלימוד, אך ניכר שיש שם פעילות.

לומדים שם מדי יום עשרות בודדות של אברכים. (ביודעם ומכירם קא אמינא)

אדרבה ואדרבה אבל חו''ר הפורום משתדלים לדייק בלשונם וזה נראה לי קצת גוזמא

דייקתי בלשוני, עשרות בודדות. ומדוע זה אינו נקרא פעיל?

[מתפעל]

יישר כח חלמיש ויישר כח לכותב בפרטי.

כמדומני שהרבי מסלונים שליט"א יותר נוטה לקנאות בדרכו של הצדיקים הבית אברהם ור' מוטל סלונימער. והנה מצאנו יהודי גדול כהרב וורנר שהלך בדרך אחרת.

[ח''ל קאליסק]

יישר כח חלמיש ויישר כח לכותב בפרטי.

כמדומני שהרבי מסלונים שליט"א יותר נוטה לקנאות בדרכו של הצדיקים הבית אברהם ור' מוטל סלונימער. והנה מצאנו יהודי גדול כהרב וורנר שהלך בדרך אחרת.

חתנו הגרא''ד שליט''א ודאי הולך בדרכם של הראשונים שהזכרת

[תולדות]

סיפר לי ישראל שפר. [לטבריינים לא צריך להגיד מי זה, ולמי שאינו טברייני, אומר שהוא אחיהם של אברום שפר ממירון ואליעזר שפר יור איגוד הגבאים שנפטר השנה].

בראש השנה תש"ט, הוא היה מוצב עם קבוצה גדולה של חיילים בטבריה.
ורצה ללכת להתפלל בבית הכנסת שהוא רגיל בו.
עבר דרך ביתו לקחת חלאט, אך לא מצאו במקומו.
והלך עם המדים לבית הכנסת.
בפתח עמד ר' אברהם ויינברג [לימים הרבי], שתמיד היה דרכו לעמוד על יד הפתח.
ובראותו אותו עם המדים, אמר לו, ישראל ס'פאסט נישט.
הוא יצא החוצה,
ומישהוא יצא אליו, ושאל מה קרה, ואמר לו שלא הרשה לו להיכנס, וקרא לאביו החוצה, בקיצור, היתה התרחשות.
הרב ורנר שם ליבו לאירוע, ויצא לבדוק מה קורה.
וכששמע את הסיפור, הכניס אותו עם המדים, לשבת על ידו.
והוסיף, שלפני תקיעת שופר, דפק הרב ורנר על הבימה ונתן דרשה, ובתוך הדברים הרחיב כמה צריך לכבד את החייל הישראלי. אחרי שנהרגו לנו ששה מליונים. [בהכירי את ישראל, הייתי מפקפק מעט בתוספת הזו, כי הוא רגיל להזכיר הרבה את הששה מליונים].

[תולדות]

אחיו, אליעזר שפר סיפר פעם:
מעשה שהיה כך היה: בימי נעוריי לפני כשבעים שנה פנה אבי הר' חיים שפר ז"ל לרב אשר זאב וורנר זצ"ל – הרב של היישוב הישן בטבריה וביקש ממנו להיענות לפנייה של בן דודו בנימין שפר – חבר קיבוץ "שער הגולן" של השומר הצעיר בעמק הירדן, המבקש להעמיד ספר תורה לרשות הורי החברים ששרדו את השואה באירופה והגיעו לקיבוץ ומבקשים להתפלל ולקרוא בתורה. לאחר ויכוח סוער וחילוקי דעות בקרב מתפללי בית הכנסת "אור תורה", הכריע הרב וורנר בעד השאלת אחד משלושת ספרי התורה לקיבוץ "שער הגולן" ובאחד הימים של שנת 1945 יצאה משלחת בהרכב: הרב אשר זאב וורנר, הר' אברהם מרדכי קלירס והר' חיים שפר עם טקסי (מונית) והביאו עמם בטקסי מטבריה את ספר התורה שביקשו. כאשר הגיעה המונית לשער הכניסה לקיבוץ "שער הגולן", ביקש השומר חבר הקיבוץ לדעת מה מטרת בואם לקיבוץ. וכאשר שמע את תשובתם, דרש לקבל אישור של ממזכירות הקיבוץ. לאחר המתנה ממושכת, חזר השוער והודיע להם שהמזכירות מתנגדת לספר תורה והם חזרו לטבריה בפחי נפש והחזירו את ספר התורה לארון הקודש בבית הכנסת "אור תורה".
https://www.facebook.com/notes/אליעזר-שפר/הקרלינאים-חוזרים-לטבריה-וספר-התורה-ישוב-לקיבוץ-שער-הגולן/910935755669594

[חרסון]

סיפר לי ישראל שפר. [לטבריינים לא צריך להגיד מי זה, ולמי שאינו טברייני, אומר שהוא אחיהם של אברום שפר ממירון ואליעזר שפר יור איגוד הגבאים שנפטר השנה].

שכחת להזכיר שהוא חדב"נ...

[חלמישצור]

סיפר לי ישראל שפר. [לטבריינים לא צריך להגיד מי זה, ולמי שאינו טברייני, אומר שהוא אחיהם של אברום שפר ממירון ואליעזר שפר יור איגוד הגבאים שנפטר השנה].

שכחת להזכיר שהוא חדב"נ...

נזכיר

[חלמישצור]

האם ישנה תמונה מחזית בנין ישיבת אור תורה בטבריה קודם השואה?

שני בלאנקים של מכתבים מאותו יום בשנת תרצ"א: העליון של ר' משה קליערס, והתחתון של המוסדות האשכנזים בעיר

10.png (2.37 MiB) נצפה 10941 פעמים

[הוד_והדר]

האם ישנה תמונה מחזית בנין ישיבת אור תורה בטבריה קודם השואה?

שני בלאנקים של מכתבים מאותו יום בשנת תרצ"א: העליון של ר' משה קליערס, והתחתון של המוסדות האשכנזים בעיר

10.png

תודה.

הבנין בבלנק השני מצד ימין, לא קיים היום, או שהשתנה חזותו?

[ח''ל קאליסק]

האם ישנה תמונה מחזית בנין ישיבת אור תורה בטבריה קודם השואה?

שני בלאנקים של מכתבים מאותו יום בשנת תרצ"א: העליון של ר' משה קליערס, והתחתון של המוסדות האשכנזים בעיר

10.png

תודה.

הבנין בבלנק השני מצד ימין, לא קיים היום, או שהשתנה חזותו?

דווקא הבניין הזה קיים על הציון בחזיתו הצפונית.

[הוד_והדר]

5.JPG (186.11 KiB) נצפה 10913 פעמים

לאיזה בנין בבלק לדעתך דומה התמונה שהעליתי

[ח''ל קאליסק]

5.JPG

לאיזה בנין בבלק לדעתך דומה התמונה שהעליתי

הצורות הללו בחלונות מבחוץ קיימות רק בהקדש האשכנזי

[איש ימיני]

סיפר לי ישראל שפר. [לטבריינים לא צריך להגיד מי זה, ולמי שאינו טברייני, אומר שהוא אחיהם של אברום שפר ממירון ואליעזר שפר יור איגוד הגבאים שנפטר השנה].

בראש השנה תש"ט, הוא היה מוצב עם קבוצה גדולה של חיילים בטבריה.
ורצה ללכת להתפלל בבית הכנסת שהוא רגיל בו.
עבר דרך ביתו לקחת חלאט, אך לא מצאו במקומו.
והלך עם המדים לבית הכנסת.
בפתח עמד ר' אברהם ויינברג [לימים הרבי], שתמיד היה דרכו לעמוד על יד הפתח.
ובראותו אותו עם המדים, אמר לו, ישראל ס'פאסט נישט.
הוא יצא החוצה,
ומישהוא יצא אליו, ושאל מה קרה, ואמר לו שלא הרשה לו להיכנס, וקרא לאביו החוצה, בקיצור, היתה התרחשות.
הרב ורנר שם ליבו לאירוע, ויצא לבדוק מה קורה.
וכששמע את הסיפור, הכניס אותו עם המדים, לשבת על ידו.
והוסיף, שלפני תקיעת שופר, דפק הרב ורנר על הבימה ונתן דרשה, ובתוך הדברים הרחיב כמה צריך לכבד את החייל הישראלי. אחרי שנהרגו לנו ששה מליונים. [בהכירי את ישראל, הייתי מפקפק מעט בתוספת הזו, כי הוא רגיל להזכיר הרבה את הששה מליונים].

גם אני שמעתי את ישראל שפר מספר את הסיפור הזה בשינויים קטנים ממש... לא זכור לי הסיום על הדרשה למחרת...