איש_ספר כתב:כתב פעם מישהו אבחנה יפה בן חוגי חזו"א לחוגי בריסק, הראשונים מבקשים להשפיע כלפי חוץ בעניני הלכה, דוגמא קיצונית הוא הגרח"ק שיכול להטיף על "הלכות החזו"א" כחשמל שבת הנעשה בהיתר, לאדם שכמעט אינו יודע שיש איסור בהפעלת מכשירי חשמל, ואילו "השקפת החזו"א", זו דת דרוזית סודית, צא ולמד כמה כרכורים מכרכר הרב א"ק כדי לא לגלות משהו ממגילת סתריו. ואילו חוגי בריסק, להיפך, זר שינהג במנהגותיהם ובכל חומר שהחמירו על עצמם, יתקל בזלזול על גבול העוינות. (כשלמדתי אצל הגרמ"ד אמרו שאמר, את החומרות בארבע מינים לוקחים מאתנו אבל את החומרא שלא לצום בצ"ג לא!), החומרות הם מאפיין אליטיסטי שלהם, ואין לזרים איתם, אבל השקפה?! מזה הם ישקו ברגלם את כל סביבותיהם.
אדם קדמאה כתב:-בדוגמא ג', אם יש עיקרון פסיקה של הרב נויבירט שבכל מקום שהמ"ב מסתפק והחזו"א מכריע יש להקל כחזו"א, או להחמיר כחזו"א, זה קביל, ואפי' אם לא גילה את העיקרון הזה, שכן מדובר בעיקרון סביר. הבעיה שאין כזה עיקרון, הטענה היא שיש להטוטים לפי הענין כל פעם משהו אחר, לפעמים מתעלם מחזו"א, לפעמים מתעלם ממ"ב, לפעמים מביא ב' דעות.
מאור עינים כתב:תוכן כתב:אדם קדמאה כתב:על הרג"נ אמרו דברים חריפים מאד ולא סבלו דעותיו, וכי מביאין ראיה מההספד? זכרו לו שנות נעוריו ויגיעתו בתורה יחד עמם והערכת החזו"א אליו, והתייחסו אליו כשברי לוחות שנטרפה במקצת דעתו מהטרגדיה עם אשתו, וכי כשהגר"ש אוירבעך הספיד בבכי את הגר"ע יוסף, זה אומר שהסכים לו כל ימי חייו?
נגד הרג"נ יצא רק אחד בחריפות, והוא ר' יודל בויאר (בפורים הוא זעק: 'א פייער ברענט אין לעדערמאן' - אש בוערת בלדרמן), ודעתו לא התקבלה. רג"נ המשיך לקבל עשרת הדברות בלדרמן עד סוף ימיו. ר' בערל וויינטרויב אמר לי, שללמוד איתו מותר, אבל לא צריך לשמוע ממנו דעות. רח"ק המשיך לשאול את רג"נ כל ספיקותיו. כך, שנכון הוא לומר שלא הסכימו לדעותיו, אבל כיבדו אותו עד סוף ימיו. ומכאן עד 'דברים חריפים מאד' המרחק רב. עד כמה שידוע לי, לא נמצא גדול אחד מישראל שיצא נגדו בחריפות, בטח לא מתלמידי החזו"א. מה שכן, הרבה אברכי בני ברק אמרו עליו דברים חריפים, אבל לא מפיהם אנו חיים.
מכיון שבהשפעת האפיקורסים בעצכ"ח יצא לרג"נ שם שכאילו הוא היה משכיל קר, אני רוצה להבהיר שלא נמצא בעצכ"ח אפילו אפיקורוס אחד שהכיר אותו אישית מקרוב. אני כן הכרתי אותו מקרוב מאד (למדתי איתו ביחידות זמן חורף תשנ"ד (אולי זה היה נ"ה), ושעות רבות טיילנו יחד), ואני יכול להעיד עליו שהוא היה בעל אמונה פשוטה, טהורה וזכה עד מאד, שהקפיד על קיום תורה ומצוות בתכלית (אמנם ראיתי אותו עובר לפני המתפלל, אבל לא שאלתיו דעתו בזה). הוא האמין לחלוטין ללא צל של ספק בתורה מסיני ובדברי חז"ל, וסבור היה שדבריהם הם אמת לאמיתה לחלוטין. אלא מה, הוא היה בעל פרשנות מחודשת בכמה נושאים מהותיים, כגון שהאמין באבולוציה, למרות שכל בעל שכל יודע שאבולוציה (מוטאציות רנדומליות המייצרות יצורים חדשים) היא שטות מוחלטת. אבל הוא האמין שגם התורה מאמינה באבולוציה. ועוד, הוא נטה לפסיכוליזציה של מצוות התורה, וגם פה מדובר בגישה מחודשת ולא משכנעת במיוחד שמצמצמת את מימדיה הרוחניים של המצוות.
הגר"י בויאר סיפר לי איך שהגר"ג נדל התחיל לדבר איתו על ביטול ברוב מה שהופץ ברבים ואז הוא הבין שדברים משתנים, היה נראה לי אז שאמר בזלזול מה שהתחיל להסתובב.. לאחר כמה שנים שאלתי אותו אם נכון בדבר שכך אמר לי, ושלל מכל וכל,
דברי הגר"ג נדל מצויים על לשונו תמידים כסדרם בשיעורים ובפסקי הלכות, וה"ה רבו במובהק בתורה ולמד עמו בחברותא שנים רבות, [בהדגשה שודאי אינו שייך לדרכו המחשבתית]
אדם קדמאה כתב:טרחתי שוב ופתחתי את הגמרא במסכת שבת לז. ומצאתי כך:"אמר רב ספרא אמר רב חייא קטמה ונתלבתה סומכין לה ומקיימין עליה ונוטלין ממנה ומחזירין לה".
הרי שמי שטורח מעט לעיין במקור הדברים, במקרה ולא חשב שמובן מאליו שאם מסכמים את ההלכות צריכים לדעת את האמור בגמ', רואה שמפורש בגמרא שמותר אף להחזיר בקטמה ונתלבתה.
מסקנה, אחת מן השניים:
1) הגרשז"א לא אמר מעולם דבר כזה.
2) הגרשז"א אמר תוכ"ד הילוך שצריכים לבדוק אם גם לענין חזרה, כי לא זכר באותו רגע את הגמ'. כך או כך העתקת דברים כאלו ופרסומם הם 'חוסר אחריות'.
כשיצא ספרו הראשון של הגר"ח גריינימן הגיע הספר לידיו של הגרי"ז מבריסק וראה בין הדברים שכתוב בספר "ודלא כהש"ך", והגרי"ז השמיע ביקורת חריפה על נוסח זה, כשהגיעו הדברים להגרח"ג חלשה דעתו מכך, אמר לו דודו החזון איש בזה"ל: "ער מיינט נישט דיר, ער מיינט מיר", (הגרי"ז לא מתכוון בביקורתו עליך, הוא מתכוון בעצם עלי).
אדם קדמאה כתב:איש דבש
כשהייתי בישיבה, אהבתי ללמוד לבד בסדרים ב' וג', אבל היה מישהו שהחליט שהוא לומד אתי, בהתחלה ניסיתי להתנגד, אבל בסוף הסכמתי...
פטור בלא כלום אי אפשר, חשבתי, מה אני צריך לטרוח להגדיר מה הגרד"ל התכוין ולמה, אני לא העו"ד שלו, וגם הקונטרס שלו לא מסכם את הביקורת על שש"כ, זו רק דוגמא.
בא נלמד יחד שמירת שבת, מהדורה שניה. (אני מגלה לך בסוד שהשוליים של השש"ך אצלי בבית הם בצבע כחול, כי כתבתי עליו הרבה גליונות, ואני שמח לשתף איתך מעט מהעמודים הראשונים).
דוגמא א
אני פותח את השש"ך שלי בעמ' ו', פרק ראשון, הערה מו:"שמעתי מהגרש"ז שליט"א שאם נפל הכיסוי מהאש שאסור להחזיר, ואף דקטמה והובערה שרינן, שם במ"ב ס"ק יד, אפשר דמותר רק לשהות ולא להחזיר".
ובכן, הדין של קטמה והובערה מוזכר במשנה ברורה, ומכיון שלא ידוע לנו אם מדובר על לשהות או להחזיר "אפשר דמותר רק לשהות ולא להחזיר".
אמנם טרחתי ועיינתי במשנה ברורה בעצמי, וזה לשונו:הרי שאין זה חידוש של המ"ב, אלא נמצא בספר הנקרא תלמוד בבלי."ואפילו הובערה אחר כך שרי, גמרא",
טרחתי שוב ופתחתי את הגמרא במסכת שבת לז. ומצאתי כך:"אמר רב ספרא אמר רב חייא קטמה ונתלבתה סומכין לה ומקיימין עליה ונוטלין ממנה ומחזירין לה".
הרי שמי שטורח מעט לעיין במקור הדברים, במקרה ולא חשב שמובן מאליו שאם מסכמים את ההלכות צריכים לדעת את האמור בגמ', רואה שמפורש בגמרא שמותר אף להחזיר בקטמה ונתלבתה.
מסקנה, אחת מן השניים:2)1) הגרשז"א לא אמר מעולם דבר כזה,הגרשז"א אמר תוכ"ד הילוך שצריכים לבדוק אם גם לענין חזרה, כי לא זכר באותו רגע את הגמ'. כך או כך העתקת דברים כאלו ופרסומם הם 'חוסר אחריות'.
- כלומר: בעצם כל קולא זו לא ברורה, מאחר שהפוסקים השמיטוה, אלא שמ"מ המשנה ברורה הביאה, לכן נוכל להסתמך עליה. אבל מ"מ אין לנו רשות להקל כל כך - במה שאינו מפורש במשנה ברורה - אפילו לגבי חזרה."כיון שהרי"ף והרמב"ם והשו"ע השמיטו דין זה גם לענין שהיה"
א. לא אמרתי שלא היה טעם להעיר. אם מדובר בטעות, ודאי היה טעם להעיר ואם בחזרה גם אז יש טעם להתוכח, והא חזינן ששינה דעתו. אבל אין כאן בסיס לטענה על חוסר אחריות, ולכן אפשר להעיר בנימוס ובכבוד, ואין צורך להשתלח. טעויות יש בכל ספר (וכאמור, לפסק הספציפי הזה הסכים גם האג"מ, למשל).אדם קדמאה כתב:-לגבי דוגמא א, אכן לא ראיתי את הערה סג' במהדורה המחודשת, וראיתי רק את ההערה המקורית (נא) שהובאה כלשונה במתוקנת בהשמטת הנ"ל. הנושא הוא לא אם יש עוד סוברים כך וכו', אלא הרשלנות, יפה שתוקנה. אבל זה לא במקום הדיוק מעיקרא. האם המבקרים בשנות הל' היו צריכים לחסוך שבטם משום שידעו ברוה"ק שכשהרב נויבירט יהיה בן 90 הוא יכניס תיקונים במהדורה מחודשת כל שהיא?
-בדוגמא ב' החזו"א עצמו מובא בצורה מטעה, כתבתי לעיל בצורה ברורה, שאפי' אם אין לאף אחד טענה על התעלמות מחזו"א, הרי אי אפשר להביא אותו בצורה מטעה שיחשוב הקורא כאילו הדברים גם על דעתו אלא שהוא סובר שטוב להחמיר. בזמן שלדעתו הדבר אסור באיסור גמור.
-בדוגמא ג', אם יש עיקרון פסיקה של הרב נויבירט שבכל מקום שהמ"ב מסתפק והחזו"א מכריע יש להקל כחזו"א, או להחמיר כחזו"א, זה קביל, ואפי' אם לא גילה את העיקרון הזה, שכן מדובר בעיקרון סביר. הבעיה שאין כזה עיקרון, הטענה היא שיש להטוטים לפי הענין כל פעם משהו אחר, לפעמים מתעלם מחזו"א, לפעמים מתעלם ממ"ב, לפעמים מביא ב' דעות.
ואין זה שייך ל"לכתוב את הספר שלי", כי כשאדם מפרסם על הכריכה "הלכה למעשה לבית היהודי" הוא צריך לכתוב את ה"ספר שלנו", משהו שיתאים להכרזה שמייצג את הדעות המקובלות, אם הכל ר' שלמה זלמן, זה בסדר, יש לו עמוד להיסמך עליו. אבל אם המחבר, תוקע עצמו לדבר הלכה בצורה רשלנית, ועוד נהנה מההילה של ר' שלמה זלמן, זו בעיה של כולנו.
בכל מקרה גם אם אין טענה עליו למה לא כתב את הספר של כולנו, בודאי שלכולנו יש אינטרס להודיע לציבור שלא מדובר בספר שמייצג את השיטה המקובלת בבית המדרש להביא את ההלכה בצורה מדוייקת, ולא לשנות אם אין ראיה, אלא בספר שמייצג בית מדרש מאד מיוחד.
א. יש ביקורת ענינית ויש השתלחות לגופו של אדם, ולא קשה להבחין ביניהם.אדם קדמאה כתב:הרב ברזילי
כבר ביארתי דברי לעיל, יתכן שזו זכותו של המחבר, אבל זכותם וחובתם של מי שמוגדרים כפוסקים, להודיע לצאן מרעיתם במה מדובר. ויש גם יש בדבר בעייתיות לפי עקרונות הפסיקה המקובלים בבית המדרש. לפי עקרונות אוניברסליים כל שהם שהוגדרו ע"י קאנט, צ"ע. זה לא הספר הראשון שהועברה עליו ביקורת, ויש רוח ודרך פסיקה מוכרת ומקובלת, בלי שום קשר לחזון איש.
אליעזר מארקס כתב:לעומקו של דבר כתב:שהגרח"ג כשהיה צריך להתייעץ, היה פונה לאחד משלושה, בהתאמה,
... להגר"י בויאר בחו"מ ולהגרד"ל בקדשים.[/qu
מי השלישי ובמה היה נועץ אתו?
אדם קדמאה כתב:הגר"י בויאר עצמו כבר הרבה שנים נחשב כלא כשיר
מאור עינים כתב: אפיזודה נאה הובא פה באחד המקומות את המעשה עם הרב גולדשטיין זצ"ל שנפטר לאחרונה, וסיפרו ששלח להגרי"ב מכתב והוא יצא בהתפעלות, הגר"י סיפר לאחר פטירתו מה היו קושיתיו, כן לפני כמה עשרות שנים...
מעט דבש כתב:מאור עינים כתב: אפיזודה נאה הובא פה באחד המקומות את המעשה עם הרב גולדשטיין זצ"ל שנפטר לאחרונה, וסיפרו ששלח להגרי"ב מכתב והוא יצא בהתפעלות, הגר"י סיפר לאחר פטירתו מה היו קושיתיו, כן לפני כמה עשרות שנים...
viewtopic.php?p=309876#p309876
viewtopic.php?p=314241#p314241
הרבה ביקורת נאמרה על החזונאישניקים, התנשאות, וכו'.
אבל באמת, מה אפשר לצפות מקבוצה, כשהם רואים שבשורה הראשונה במלכות יושבים האבי עזרי והקהילות יעקב, שקשה להתרשם שהם באמת התמודדות ברמה הלימודית והאינטלקטואלית, מול ר' נתן שולמן, ר' יודל בויאר, ר' יודל שפירא, ר' חיים גרינמן, ר' יעקב פוזן, ר' חצקל ברטלר, ר' גדליה נדל, ועוד עשרות אנשים כאלו שמכניסים בכיס הקטן את כל הראשי ישיבות והמשגיחים של אותו הדור. הגר"ח מבריסק היה ענק, אבל למסור שיעור שלם על איך ר' ברוך בער התלהב מאיזה משפט של הגר"ח שלא בדיוק מובן, או איזו שיחת מוסר ששוב חוזרת על הוורט שהסבא זצ"ל שמע מהסבא עוד יותר זצ"ל. אברך ממוצע מבהמ"ד הגדול, היה בקי בזרעים יו"ד ואה"ע הלכה למעשה הרבה יותר מכל ראש ישיבה ממוצע, למה שיסתכלו לכיוון של ראשי ישיבות שפלפלו בב"מ וב"ק דף ב' וחוזר חלילה?
ישנו כתב:כך כתב חזונאישניק אחד:הרבה ביקורת נאמרה על החזונאישניקים, התנשאות, וכו'.
אבל באמת, מה אפשר לצפות מקבוצה, כשהם רואים שבשורה הראשונה במלכות יושבים האבי עזרי והקהילות יעקב, שקשה להתרשם שהם באמת התמודדות ברמה הלימודית והאינטלקטואלית, מול ר' נתן שולמן, ר' יודל בויאר, ר' יודל שפירא, ר' חיים גרינמן, ר' יעקב פוזן, ר' חצקל ברטלר, ר' גדליה נדל, ועוד עשרות אנשים כאלו שמכניסים בכיס הקטן את כל הראשי ישיבות והמשגיחים של אותו הדור. הגר"ח מבריסק היה ענק, אבל למסור שיעור שלם על איך ר' ברוך בער התלהב מאיזה משפט של הגר"ח שלא בדיוק מובן, או איזו שיחת מוסר ששוב חוזרת על הוורט שהסבא זצ"ל שמע מהסבא עוד יותר זצ"ל. אברך ממוצע מבהמ"ד הגדול, היה בקי בזרעים יו"ד ואה"ע הלכה למעשה הרבה יותר מכל ראש ישיבה ממוצע, למה שיסתכלו לכיוון של ראשי ישיבות שפלפלו בב"מ וב"ק דף ב' וחוזר חלילה?
בהמשך עקב הביקורת הגדולה שממש היתה בבחינת רדיפה נגד המחבר, ראה הגרשז"א לנכון לעבור שוב על הכל, ולכן כתב ספר שלם (!) של תיקונים לדברים המובאים בשמו, ואחרי שעבר ותיקן הרי שוב קיבלו הדברים גושפנקא שלו, וזה דבר אחר לגמרי.
ישנו כתב:כך כתב חזונאישניק אחד:הרבה ביקורת נאמרה על החזונאישניקים, התנשאות, וכו'.
אבל באמת, מה אפשר לצפות מקבוצה, כשהם רואים שבשורה הראשונה במלכות יושבים האבי עזרי והקהילות יעקב, שקשה להתרשם שהם באמת התמודדות ברמה הלימודית והאינטלקטואלית, מול ר' נתן שולמן, ר' יודל בויאר, ר' יודל שפירא, ר' חיים גרינמן, ר' יעקב פוזן, ר' חצקל ברטלר, ר' גדליה נדל, ועוד עשרות אנשים כאלו שמכניסים בכיס הקטן את כל הראשי ישיבות והמשגיחים של אותו הדור. הגר"ח מבריסק היה ענק, אבל למסור שיעור שלם על איך ר' ברוך בער התלהב מאיזה משפט של הגר"ח שלא בדיוק מובן, או איזו שיחת מוסר ששוב חוזרת על הוורט שהסבא זצ"ל שמע מהסבא עוד יותר זצ"ל. אברך ממוצע מבהמ"ד הגדול, היה בקי בזרעים יו"ד ואה"ע הלכה למעשה הרבה יותר מכל ראש ישיבה ממוצע, למה שיסתכלו לכיוון של ראשי ישיבות שפלפלו בב"מ וב"ק דף ב' וחוזר חלילה?
אסיר ציון כתב:נניח ונקבל את המצב האבסורדי בו נדרשת הכרעת הגרציקי או כל ת"ח צעיר אחר במקום שענקים ממש דרכו והכריעו
ישנו כתב:כך כתב חזונאישניק אחד:הרבה ביקורת נאמרה על החזונאישניקים, התנשאות, וכו'.
אבל באמת, מה אפשר לצפות מקבוצה, כשהם רואים שבשורה הראשונה במלכות יושבים האבי עזרי והקהילות יעקב, שקשה להתרשם שהם באמת התמודדות ברמה הלימודית והאינטלקטואלית, מול ר' נתן שולמן, ר' יודל בויאר, ר' יודל שפירא, ר' חיים גרינמן, ר' יעקב פוזן, ר' חצקל ברטלר, ר' גדליה נדל, ועוד עשרות אנשים כאלו שמכניסים בכיס הקטן את כל הראשי ישיבות והמשגיחים של אותו הדור. הגר"ח מבריסק היה ענק, אבל למסור שיעור שלם על איך ר' ברוך בער התלהב מאיזה משפט של הגר"ח שלא בדיוק מובן, או איזו שיחת מוסר ששוב חוזרת על הוורט שהסבא זצ"ל שמע מהסבא עוד יותר זצ"ל. אברך ממוצע מבהמ"ד הגדול, היה בקי בזרעים יו"ד ואה"ע הלכה למעשה הרבה יותר מכל ראש ישיבה ממוצע, למה שיסתכלו לכיוון של ראשי ישיבות שפלפלו בב"מ וב"ק דף ב' וחוזר חלילה?
שש ושמח כתב:ישנו כתב:כך כתב חזונאישניק אחד:הרבה ביקורת נאמרה על החזונאישניקים, התנשאות, וכו'.
אבל באמת, מה אפשר לצפות מקבוצה, כשהם רואים שבשורה הראשונה במלכות יושבים האבי עזרי והקהילות יעקב, שקשה להתרשם שהם באמת התמודדות ברמה הלימודית והאינטלקטואלית, מול ר' נתן שולמן, ר' יודל בויאר, ר' יודל שפירא, ר' חיים גרינמן, ר' יעקב פוזן, ר' חצקל ברטלר, ר' גדליה נדל, ועוד עשרות אנשים כאלו שמכניסים בכיס הקטן את כל הראשי ישיבות והמשגיחים של אותו הדור. הגר"ח מבריסק היה ענק, אבל למסור שיעור שלם על איך ר' ברוך בער התלהב מאיזה משפט של הגר"ח שלא בדיוק מובן, או איזו שיחת מוסר ששוב חוזרת על הוורט שהסבא זצ"ל שמע מהסבא עוד יותר זצ"ל. אברך ממוצע מבהמ"ד הגדול, היה בקי בזרעים יו"ד ואה"ע הלכה למעשה הרבה יותר מכל ראש ישיבה ממוצע, למה שיסתכלו לכיוון של ראשי ישיבות שפלפלו בב"מ וב"ק דף ב' וחוזר חלילה?
גם אם נכון שכך חושבים אנשי החוג [ולא נ"ל שזה נכון על השפויים שבהם. משוגעים יש בכל מקום], אין זה עיקר סיבת התנשאותם.
ההתנשאות היא משום שצורת העיון שונה לגמרי. מה שהחזו"א ואחריו תלמידיו מעיינים בכל סוגיא אינו מה שראש ישיבה ממוצע או גדול ככל שיהיה יעיין באותה סוגיה, וכן להיפך. ומכאן הדרך לזלזול קצרה מאד. גם להיפך, לדעתי אם ישיבישער ממוצע היה נכנס לחדר לימודו של החזו"א בלי לדעת שזהו החזו"א, היו תגובותיו תגובות של זלזול מוחלט.
גם החזו"א זלזל ברבנים אחרים, וברור שזה לא מפני שלא למדו את כל התורה בעיון כמוהו, אלא מפני שלדעתו גם מה שלמדו לא למדו בדרך הנכונה.
והאמת, אם צדקה הנחתם שדרכם היא האמיתית, הזלזול די מוצדק. הנידון צריך להיות על ההנחה הראשונה, אבל זה ויכוח שברור שאף אחד לא ישתכנע בו, ובפרט לא בפורם אינטרנטי כל שהוא.
אפשר כתב:הזלזול בשש"כ הוא פועל יוצא, היה כאן מו"מ הלוך חזור על כל מיני סעיפי קטן, וזה לא הנושא, כי ברור שתלמידי החזו"א חונכו ע"פ החזו"א שדרכם דרך אמת, והישיבתיים טועים וכו', וממילא גם היחס לגרשז"א אע"פ שהוא לא ישיבתי וכן למד אסוקי שמעתתא, אבל ברגע שהם הריחו סמי מכאן דרכו של החזו"א, וכן מצאו איזה עקמימות לפי דעתם ממילא פרצה מה שפרצה.
מחולת המחנים כתב:ונקודה נוספת בהקשר למה שנכתב כאן בדפים האחרונים, והאיר לי עליה ת"ח אחד, כאשר אנו מתבוננים מבין כל תלמידי החזו"א הרי השנים שהצליחו ביותר והתקבלו בכל שדרות הציבור היו אלה השנים הגרנ"ק והגרח"ק, והנה הם היו מאז ומתמיד ידועים במידת ענוותנותם היתירה, וכמו ששנו חכמים בפרק ו' דאבות.
מעט דבש כתב:אפשר כתב:הזלזול בשש"כ הוא פועל יוצא, היה כאן מו"מ הלוך חזור על כל מיני סעיפי קטן, וזה לא הנושא, כי ברור שתלמידי החזו"א חונכו ע"פ החזו"א שדרכם דרך אמת, והישיבתיים טועים וכו', וממילא גם היחס לגרשז"א אע"פ שהוא לא ישיבתי וכן למד אסוקי שמעתתא, אבל ברגע שהם הריחו סמי מכאן דרכו של החזו"א, וכן מצאו איזה עקמימות לפי דעתם ממילא פרצה מה שפרצה.
סוף סוף מישהו 'מבפנים' שאומר את האמת... אחרי 9 עמודים באשכול...
מחולת המחנים כתב:ונקודה נוספת בהקשר למה שנכתב כאן בדפים האחרונים, והאיר לי עליה ת"ח אחד, כאשר אנו מתבוננים מבין כל תלמידי החזו"א הרי השנים שהצליחו ביותר והתקבלו בכל שדרות הציבור היו אלה השנים הגרנ"ק והגרח"ק, והנה הם היו מאז ומתמיד ידועים במידת ענוותנותם היתירה, וכמו ששנו חכמים בפרק ו' דאבות.
טעות סופר כתב:מחולת המחנים כתב:ונקודה נוספת בהקשר למה שנכתב כאן בדפים האחרונים, והאיר לי עליה ת"ח אחד, כאשר אנו מתבוננים מבין כל תלמידי החזו"א הרי השנים שהצליחו ביותר והתקבלו בכל שדרות הציבור היו אלה השנים הגרנ"ק והגרח"ק, והנה הם היו מאז ומתמיד ידועים במידת ענוותנותם היתירה, וכמו ששנו חכמים בפרק ו' דאבות.
אחר בקשת המחילה לא נראה לי שמחזיקים בהחוג פנימה מהני תרי צנטרי דדהבא כתלמידי החזו"א. דהלא ברור שגם הסטייפעלר גיסו של החזו"א לא דרך בדרכו של מרן. וממילא לא כל מי שגר בין רשב"ם לדבורה הנביאה או ששם משפחתו קרליץ או קנייבסקי ראוי לתואר שם תלמיד החזו"א.
גילוי נאות, איני מאנשי החוג ואף לא מן הישיבתיים. סתם בעל בית פשוט שזיכני ה' להכיר גדולי עולם הן מצד זה והן מצד זה ואפילו מצדדים של בריסק-בוסטון וחוגי מרכז הרב, וכולם אהובים, כולם ברורים. אבל צריך להבחין בין עדר ובין עדר.
טעות סופר כתב:מחולת המחנים כתב:ונקודה נוספת בהקשר למה שנכתב כאן בדפים האחרונים, והאיר לי עליה ת"ח אחד, כאשר אנו מתבוננים מבין כל תלמידי החזו"א הרי השנים שהצליחו ביותר והתקבלו בכל שדרות הציבור היו אלה השנים הגרנ"ק והגרח"ק, והנה הם היו מאז ומתמיד ידועים במידת ענוותנותם היתירה, וכמו ששנו חכמים בפרק ו' דאבות.
אחר בקשת המחילה לא נראה לי שמחזיקים בהחוג פנימה מהני תרי צנטרי דדהבא כתלמידי החזו"א. דהלא ברור שגם הסטייפעלר גיסו של החזו"א לא דרך בדרכו של מרן. וממילא לא כל מי שגר בין רשב"ם לדבורה הנביאה או ששם משפחתו קרליץ או קנייבסקי ראוי לתואר שם תלמיד החזו"א.
גילוי נאות, איני מאנשי החוג ואף לא מן הישיבתיים. סתם בעל בית פשוט שזיכני ה' להכיר גדולי עולם הן מצד זה והן מצד זה ואפילו מצדדים של בריסק-בוסטון וחוגי מרכז הרב, וכולם אהובים, כולם ברורים. אבל צריך להבחין בין עדר ובין עדר.
אפשר כתב:טעות סופר כתב:מחולת המחנים כתב:ונקודה נוספת בהקשר למה שנכתב כאן בדפים האחרונים, והאיר לי עליה ת"ח אחד, כאשר אנו מתבוננים מבין כל תלמידי החזו"א הרי השנים שהצליחו ביותר והתקבלו בכל שדרות הציבור היו אלה השנים הגרנ"ק והגרח"ק, והנה הם היו מאז ומתמיד ידועים במידת ענוותנותם היתירה, וכמו ששנו חכמים בפרק ו' דאבות.
אחר בקשת המחילה לא נראה לי שמחזיקים בהחוג פנימה מהני תרי צנטרי דדהבא כתלמידי החזו"א. דהלא ברור שגם הסטייפעלר גיסו של החזו"א לא דרך בדרכו של מרן. וממילא לא כל מי שגר בין רשב"ם לדבורה הנביאה או ששם משפחתו קרליץ או קנייבסקי ראוי לתואר שם תלמיד החזו"א.
גילוי נאות, איני מאנשי החוג ואף לא מן הישיבתיים. סתם בעל בית פשוט שזיכני ה' להכיר גדולי עולם הן מצד זה והן מצד זה ואפילו מצדדים של בריסק-בוסטון וחוגי מרכז הרב, וכולם אהובים, כולם ברורים. אבל צריך להבחין בין עדר ובין עדר.
הגרנ"ק לגמרי נחשב אצל כל תלמידי החזו"א כחלק מהחוג, לגמרי לגמרי. ואילו הגרח"ק אכן זה למחצה ולשליש, אולי י"ל למחצה ועוד שליש.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 320 אורחים