ילדי הרה"צ ר' יצחק (איטשע) גרודזינסקי זצ"ל מוורשה

מכלול · הודעהעל ידי **מכלול** » ו' אפריל 05, 2013 1:58 am

ככל הידוע לר' איטשע היו 2 בנים - הרה"ג משה והרה"ג אברהם ה' יקום דמם, ובת - הרבנית רבקה (אשת ר' ישראל צבי) ויינצימער.
אך כנראה שהיתה לו בת נוספת פחות ידועה.
לאחרונה נתגלגל לידינו מודעת אבל משנת תרצ"ב (1931) של אשה בשם שרה געטצעלזאהן, וכמו"כ תמונת המצבה שלה בבית העלמין בוורשה, ולפני הנתונים מובן שהיא ביתו של ר' יצחק גרודזינסקי זצ"ל.

האם למישהו ידוע פרטים אודותיה, אודות בעלה (ר' הערש) או צאצאיה?

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ו' אפריל 05, 2013 4:30 am

נכדי רבי איטשע חיים בינינו, אפשר להרים טלפון לברר, הרי זה אמורה להיות דודתם, וכולם נולדו לפני תרצ"ב, או לפחות שמעו עליה בבית בילדות.

רבי יצחק גרודז'נסקי שליט"א בן רבי אברהם גר ברחוב חזון איש 5 בבני ברק. ויש לו אחות בבני ברק הרבנית לאה רוזנברג מרחוב השל"ה פינת רחוב וליקומירר, ושתי אחיות בירושלים.

(הנכד מצד בנו רבי משה, רבי אברהם פנחס, נפטר מכבר, וכן הנכדות הרבנית ניימן אשת רבי יעקב ראש ישיבת אור ישראל וכו'. נשאר רק הדור הבא)

מכלול · הודעהעל ידי **מכלול** » ו' אפריל 05, 2013 9:34 am

מאיר סובל כתב: ושתי אחיות בירושלים

תיקון קטן: אחות אחת בירושלים - הרבנית וולבה תליט"א.
ואחות נוספת שנפטרה בשנה האחרונה - הרבנית קרייזוירט ע"ה.

הרבנית וולבה מציינת בספרה "ואמונתך בלילות" על דודתה רבקה ויינצימער שהיא היתה האחות היחידה של אביה.
וע"כ אני שואלת בפורום זה אולי יש מישהו ששמע על אותה משפחת געצענזון, ואולי יש אפשרות לאתר את צאצאיהם.

כרם · הודעהעל ידי **כרם** » ו' אפריל 05, 2013 10:55 am

עדיין לא ראיתי מהיכן נלקח שהיא בתו של ר' איטשע, כמה גרודזינסקי איכא בורשה?

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » א' אפריל 07, 2013 10:29 am

אני שמתי לב על המצבה שמופיע שם משפחתה געצנזאהן, ב-נ' ולא ב-ל' געטצעלזאהן. מהו הנכון ?

מכלול · הודעהעל ידי **מכלול** » א' אפריל 07, 2013 10:55 am

כרם כתב:עדיין לא ראיתי מהיכן נלקח שהיא בתו של ר' איטשע, כמה גרודזינסקי איכא בורשה?

כתוב שהיא בת ר' יצחק. לא ידוע שהיה עוד ר' יצחק גרודזינסקי בורשה באותה תקופה.
שרה הנ"ל נולדה בשנת 1873 (מופיע שהיא נפטרה בגיל 58), וכנראה שהיא היתה הבת הבכורה של ר' איטשע.
ר' משה גרודזינסקי נולד בשנת 1875 ואחיו ר' אברהם בשנת 1884.

בנוסף במודעה שהתפרסמה בפטירתו של ר' איטשע - מצוין בנותיו וחתניו ברבים, כך שברור שהיתה יותר מבת אחת.

: Death Notice 2.png (18.42 KiB) נצפה 19045 פעמים

חיס כתב:אני שמתי לב על המצבה שמופיע שם משפחתה געצנזאהן, ב-נ' ולא ב-ל' געטצעלזאהן. מהו הנכון ?

כנראה שאכן השם געצנזאהן הוא הנכון, כי כך גם מופיע במודעה בפולנית. מסתבר שהטעות היא במודעה שפורסמה באידיש, או שהיו 2 גרסאות לשם.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' אפריל 08, 2013 7:35 pm

סליחה על הבורות - איפה ניתן למצוא פרטים על נוספים על 'הרה"צ ר' איטשע גרודזינסקי מווארשא'? האם קשור למשפחת הרבנים גרודזינסקי מליטא (משפחת הגרח"ע)?
viewtopic.php?p=20332#p20332

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ב' אפריל 08, 2013 7:45 pm

לא קשור משפחתית.
הגרח"ע נקרא גרודז'ענסקי.
ר' איטשע נקרא גרוגז'ינסקי.

הוא היה האכסניה הקבוע של החפץ חיים בורשא. הח"ח היה שם לאורך חודשים רבים לעקוב על הדפסת המשנה ברורה ועוד, שלא סמך על אחרים כידוע כדי שלא יכשל באונאה במכירה של ספרים פגומים.

בנו רבי משה היה מקדושי חברון בתרפ"ט.
בנו רבי אברהם המשגיח המפורסם והנערץ של סלבודקה דליטא שנהרג בשואה. בעל "תורת אברהם" שי"ל אחרי השואה.

מכלול · הודעהעל ידי **מכלול** » ב' אפריל 08, 2013 9:35 pm

מיללער כתב:סליחה על הבורות - איפה ניתן למצוא פרטים על נוספים על 'הרה"צ ר' איטשע גרודזינסקי מווארשא'? האם קשור למשפחת הרבנים גרודזינסקי מליטא (משפחת הגרח"ע)?
viewtopic.php?p=20332#p20332

על ר' איטשע ניתן למצוא מידע.
מצורפת כתבה שהתפרסמה לפני כשנתיים בעיתון מורשה.

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ב' אפריל 08, 2013 10:06 pm

על רבי איטשע זצ"ל עדות של תלמיד [נכתב במכתבים למערכת "בית יעקב" גליון 177 178 תשל"ד ]

מכלול · הודעהעל ידי **מכלול** » ב' אפריל 08, 2013 10:14 pm

והנה כתבה שפורסמה בעיתון "היינט" בורשה לאחר פטירתו.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ג' אפריל 09, 2013 11:02 am

עוד קצת על צאצאי משפחתו
viewtopic.php?f=19&t=11978#p115234

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' אפריל 09, 2013 6:32 pm

מכלול כתב:
מיללער כתב:סליחה על הבורות - איפה ניתן למצוא פרטים על נוספים על 'הרה"צ ר' איטשע גרודזינסקי מווארשא'? האם קשור למשפחת הרבנים גרודזינסקי מליטא (משפחת הגרח"ע)?
viewtopic.php?p=20332#p20332

על ר' איטשע ניתן למצוא מידע.
מצורפת כתבה שהתפרסמה לפני כשנתיים בעיתון מורשה.

תודה רבה

מחולת המחנים

בספר "יחיד ודורו" על רבי מרדכי צוקרמן, נמצאת סקירה בח"א על רבי אברהם ואביו רבי איטשע.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ד' מרץ 09, 2016 9:31 am

בד"ה בארה"ב נפטרה הרבנית חסיה ארלנגר בתו של הגר"ש וולבא זצ"ל ונכדה של רבי אברהם גרודז'נסקי בן נשוא האשכול
המנוחה נולדה לאביה המשגיח בשנת תש"ח. גרו הרבה שנים במטרסדורף ואח"כ ירדו לנ"י. בעלה רבי עזריאל [ב"ר שלום] ארלנגר שליט"א משמש כמשגיח בישיבת מיר בארה"ב. [אחיו רבי אוריאל שליט"א מהר נוף]
התייסרה שנים רבות במחלה קשה. הלויתה היום בירושלים. שנשמע ונתבשר בש"ט.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' מרץ 09, 2016 10:19 pm

מצתב רבי יצחק גראדזינסקי על הביה"ח בווארשא:
http://cemetery.jewish.org.pl/id_36425/info/

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' מרץ 09, 2016 10:25 pm

זו מצבת אביו?
http://cemetery.jewish.org.pl/id_55607/info/

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ה' מרץ 10, 2016 12:32 am

חיס כתב:על רבי איטשע זצ"ל עדות של תלמיד [נכתב במכתבים למערכת "בית יעקב" גליון 177 178 תשל"ד ]

רק עכשיו שמתי לב לזה וזה ריגש אותי כי שימשתי את ר' משה רוזנברג הכותב בערוב ימיו....

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' ינואר 03, 2017 11:02 am

אני מחפש עובדות וסיפורים אודות הרב הצדיק רבי איטשע גרודזינסקי מוורשה. אכסנייתו של החפץ חיים.

ר' איטשע היה אביהם של האחים הקדושים - המשגיח של סלבודקא ר' אברהם הי"ד, ור' משה הי"ד מקדושי חברון ומנהל הישיבה שם (חמיהם של ר' אברהם אדלר, ר' יעקב ניימן, אבי ר' אברהם פנחס).

אני מאמין שעברתי על רוב מקורות המידע באוצר החכמה והיברובוקס עליו, וכן לא מעט סיפורים מבני המשפחה.

אני מחפש סיפורים ועובדות לא ידועות עליו, ועל הישיבה שהקים בוורשה "תורת חיים".

אגב, בקשר לישיבה זו, חידה מעניינת. בעוד ידוע מכמה מקורות שישיבה זו התייסדה במשך שנים רבות על ידי ר' איטשע גרודזינסקי, יש מקור מוזר אחר בעניין. ר' ישעיהו וינוגרד ר"י תורת חיים בירושלים, בהקדמתו לשערי זיו, כותב שהוא עצמו הוא זה שהגה והקים את הקמת הישיבה בנסיעתו לוורשה. לא מזכיר כלום את ר' איטשע. השנים שהוא כותב הם לכאורה כבר לאחר שהישיבה הוקמה בוורשה. מוזר.

מחולת המחנים

viewtopic.php?p=122185#p122185

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' ינואר 03, 2017 2:55 pm

כמובן, כל מה שנאמר שם כבר ידוע לי והרבה מעבר. כמו שכתבתי אני מכיר את המקורות הכתובים פחות או יותר.
מחפש עדויות וסיפורים שמסתובבים ומקורות נדירים.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ג' ינואר 03, 2017 3:59 pm

דוד נ.א. כתב:אגב, בקשר לישיבה זו, חידה מעניינת. בעוד ידוע מכמה מקורות שישיבה זו התייסדה במשך שנים רבות על ידי ר' איטשע גרודזינסקי, יש מקור מוזר אחר בעניין. ר' ישעיהו וינוגרד ר"י תורת חיים בירושלים, בהקדמתו לשערי זיו, כותב שהוא עצמו הוא זה שהגה והקים את הקמת הישיבה בנסיעתו לוורשה. לא מזכיר כלום את ר' איטשע. השנים שהוא כותב הם לכאורה כבר לאחר שהישיבה הוקמה בוורשה. מוזר.

יתכן שר' איטשע הי' קשור רק לחלק הכלכלי.
האם ראית בעתונות עליו יותר ממה שהובא כאן למעלה?
ואת זה

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' ינואר 03, 2017 4:48 pm

לא בדיוק לחלק הכלכלי, אם כי גם. למי שמכיר את הדמות הוא היה הרבה מעבר. רוחניות וגשמיות הכל ביחד, ייסד המון מוסדות בוורשה. שמחלק מהם כנראה התפתחה הישיבה. בנו וחתן שלו (ר אברהם אדלר) גם כיהנו כר"מ ומשגיח שם בשנים הראשונות.
איני זוכר כרגע, אבל גם התאריכים שכותב הרב וינוגרד לא מתאימם לידוע, לכאורה הישיבה כבר הייתה קיימת לפני שהגיע לוורשה.
ההשערה שלי היא שמכיוון שלא מדובר בפתיחה רשמית של מוסד, אלא במשהו שצמח מתוך הרבה התארגנויות ומוסדות שונים (עיין דברי בן הח"ח על ר איטשע), בשלב כלשהו זה התאגד עם יוזמת הרב וינוגרד. אם כי עדיין יש פרטים שדורשים הבהרה, לא הצליח ליישב באופן מוחלט. אם יהיה זמני בידי אביא את מלוא החישובים והמקורות בעניין כאן.

ראיתי בעיתונות ובמקורות מודפסים לא מעט מידע, בהחלט יותר ממה שהובא כאן. בעז"ה הכל יראה אור בדפוס בעז"ה ככל הקרוב שיתאפשר.
מה שכן, את הכתבה הספציפית על תורת חיים באשכול שנתת לא הכרתי, אבל לא השקעתי הרבה בכיוון זה כי זה מ1927 - כמה שנים אחרי שהוא נפטר. מהשנים הללו יש הרבה מידע על הישיבה, אבל זה כבר לא ממש נוגע אליו ישירות. לא השקעתי בחיפוש כזה.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ג' ינואר 03, 2017 7:41 pm

דוד נ.א. כתב:לא בדיוק לחלק הכלכלי, אם כי גם. למי שמכיר את הדמות הוא היה הרבה מעבר. רוחניות וגשמיות הכל ביחד. כמובן אבל זה לא מחייב שכאן הי' מעורב בחלק הרוחני
איני זוכר כרגע, אבל גם התאריכים שכותב הרב וינוגרד לא מתאימם לידוע, לכאורה הישיבה כבר הייתה קיימת לפני שהגיע לוורשה. הרב וינוגרד בודאי דיבר אמת, אלא שחסר לנו מידע.
ההשערה שלי היא שמכיוון שלא מדובר בפתיחה רשמית של מוסד, אלא במשהו שצמח מתוך הרבה התארגנויות ומוסדות שונים (עיין דברי בן הח"ח על ר איטשע), בשלב כלשהו זה התאגד עם יוזמת הרב וינוגרד. אם כי עדיין יש פרטים שדורשים הבהרה, לא הצליח ליישב באופן מוחלט. אם יהיה זמני בידי אביא את מלוא החישובים והמקורות בעניין כאן. אדרבה נשמח לשמוע.
הרי מוזכר באיזה מקום על התמזגות, הלא כן?

ראיתי בעיתונות ובמקורות מודפסים לא מעט מידע, בהחלט יותר ממה שהובא כאן. בעז"ה הכל יראה אור בדפוס בעז"ה ככל הקרוב שיתאפשר. מש"כ ב'דער יוד' ראית?
מה שכן, את הכתבה הספציפית על תורת חיים באשכול שנתת לא הכרתי, אבל לא השקעתי הרבה בכיוון זה כי זה מ1927 - כמה שנים אחרי שהוא נפטר. מהשנים הללו יש הרבה מידע על הישיבה, אבל זה כבר לא ממש נוגע אליו ישירות. לא השקעתי בחיפוש כזה. אבל הכתבה הנ"ל הרי מדבר על ההתיסדות. ועל ידי חברה ש"ס שהיתה כמדומה של ר' איטשע

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ד' ינואר 04, 2017 7:09 pm

י. אברהם כתב:
דוד נ.א. כתב:לא בדיוק לחלק הכלכלי, אם כי גם. למי שמכיר את הדמות הוא היה הרבה מעבר. רוחניות וגשמיות הכל ביחד. כמובן אבל זה לא מחייב שכאן הי' מעורב בחלק הרוחני כן, אבל ההפרדה לא מוחלטת, ובמה שהוא ודאי עסק כמו ביסוס כלכלי ומינוי צוות - גם ר' ישעיהו עצמו לא כותב שהוא עסק ביותר, גם הוא לא עסק בהנהגתה הרוחנית של הישיבה אלא בהקמתה. לכל היותר נתן שם קצת שיעורים.

איני זוכר כרגע, אבל גם התאריכים שכותב הרב וינוגרד לא מתאימם לידוע, לכאורה הישיבה כבר הייתה קיימת לפני שהגיע לוורשה. הרב וינוגרד בודאי דיבר אמת, אלא שחסר לנו מידע.בודאי, אם כי זה עשוי להציג הסברים מסויימים מזוית ראיה מסוימת שלו.
ההשערה שלי היא שמכיוון שלא מדובר בפתיחה רשמית של מוסד, אלא במשהו שצמח מתוך הרבה התארגנויות ומוסדות שונים (עיין דברי בן הח"ח על ר איטשע), בשלב כלשהו זה התאגד עם יוזמת הרב וינוגרד. אם כי עדיין יש פרטים שדורשים הבהרה, לא הצליח ליישב באופן מוחלט. אם יהיה זמני בידי אביא את מלוא החישובים והמקורות בעניין כאן. אדרבה נשמח לשמוע.
הרי מוזכר באיזה מקום על התמזגות, הלא כן?

ראיתי בעיתונות ובמקורות מודפסים לא מעט מידע, בהחלט יותר ממה שהובא כאן. בעז"ה הכל יראה אור בדפוס בעז"ה ככל הקרוב שיתאפשר. מש"כ ב'דער יוד' ראית? יש לא מעט הופעות של תורת חיים בכמה עיתונים, כמו שכתבתי זה פחות היה מרכזי בהתעניינותי, התעניינותי בר' איטשע ובתורת חיים רק עד כמה שזה קשור אליו. אבל מ"מ לא זכור לי כרגע למה אתה מתכוון ב'דער יוד' - אשמח אם תאיר את שומת ליבי.
מה שכן, את הכתבה הספציפית על תורת חיים באשכול שנתת לא הכרתי, אבל לא השקעתי הרבה בכיוון זה כי זה מ1927 - כמה שנים אחרי שהוא נפטר. מהשנים הללו יש הרבה מידע על הישיבה, אבל זה כבר לא ממש נוגע אליו ישירות. לא השקעתי בחיפוש כזה. אבל הכתבה הנ"ל הרי מדבר על ההתיסדות. ועל ידי חברה ש"ס שהיתה כמדומה של ר' איטשע .
אמת, אבל לזה יש ציטוטים רבים, כמו שאתייחס בהמשך.

למי שיש סבלנות, הנתונים בידי הם כאלו:

סיקור משנת תרע"א על ישיבה בהנהגת הרב נפתלי זילברברג, ובפרט ר' ישראל וינצימר חתן ר' איטשע, שרק מפני חוסר המקום היא מחולקת לשלושה מקומות. ברחוב טווארדע, ברחוב ספאדזינסקי, ברחוב נאלבקי.
ר' משה רוזנברג מזכיר מוסדות של ר' איטשע: ישיבה ברחוב מרונובסקי 22, בית מדרש וכלל ברחוב ספודזינסקי 8, ובית המדרש של טורקנהיים ברחוב נאלבקי 35.
באמצע תרע"ו כתבה על תקציבים כולל לתלמוד תורה תורת חיים רחוב פרנציסקנר 11 - כתובת מגוריו של ר איטשע אשר שיכן בחצרו בית מדרש.
באמצע שנת תרע"ז ישנה מודעה על ישיבת תורת חיים ברחוב פרנציסקנר 11, זו הודעה על פתיחת כיתה נוספת לצעירים בהשגחת פלוני.

בסוף תרע"ז יש איזו מודעה מטעם ישיבת תורת חיים ברחוב פביה 10, כנראה איזו רמאות בקשר להגרלה - לא הבנתי את האידיש.
בתחילת תרע"ח יש מודעה מטעם ה"חדר משותף תורת חיים" על מקומות פנויים.
דברי הרב וינוגרד - הוא הגיע לוורשה מתישהו אחרי 1914, ניסה לייסד את הישיבה, באמצע ההתייסדות (סוף תרס"ח) נפטר הגרח"ס, ואז לאחר הפטירה היה קשה יותר אבל בסופו של דבר הוא הצליח לייסד.
בתחילת תרע"ט יש מודעה על מקומות פנויים בישיבת תורת חיים פרנציסקנר 26.
באמצע תרע"ט יש מודעה על מקומות פנויים בישיבת תורת חיים רחוב פביה 10
צינוביץ באישים וקהילות כותב (לרגל 40 שנה ליסוד הישיבה - יש דרך לדעת מתי נכתבו הדברים?) שהישיבה נקראה על שם הגרח"ס שנפטר (בתרע"ח), ושבחצר ברחוב גנשא 45 היו כמה בניינים, שהיו בהם תלמוד תורה, מכינה לישיבה, וישיבה גדולה עם קיבוץ קטן וקיבוץ גדול.
עוד הוא כותב כי הישיבה נוסדה ע"י חברה ש"ס ברחוב נלבקי.
עוד כותב צינוביץ כי תורת חיים קיבלה תגבורת עם התמזגות ישיבת ר' איטשע על כל סניפה בוורשה. הוא כותב שבעקבות כך מונה ר' מאיר מינפק הי"ד לר"מ בישיבה.
ב"ורשה של מעלה" כתוב ששלאחר פטירתו של הגרח"ס ייסד חתנו ר' הירש גליקסון את הישיבה ברחוב גנשא 45 על שמו.
זרח ורהפטיג כותב שלאחר שהבניינים ברחוב גנשא 45 נתמלאו, עברו חלק מהבחורים ללמוד בבית מדרש של החברה ש"ס בנלבסקי 39.
בהקדמה ל"כנפי נשרים" ספרו של ר' אברהם אדלר שהיה נשוי לנכדת ר' איטשע ומונה על ידו לר"מ בתורת חיים - כתוב שהישיבה מיסודו של ר' איטשע.

רוב המקורות הנ"ל אינם יחודיים, אלא נכפלים בעוד מקורות כפי שכבר הובא פה.
למעשה, אין סתירה של ממש בין המקורות, ולא קשה ליישב הכול. די ברור שלר' איטשע היו כמה מוסדות שהחלו לפעול כת"ת ישיבה וכו' בסגנון ליטאי עוד משנים מוקדמות.
ברור שישיבת תורת חיים קיבלה את שמה עוד לפני פטירת הגר"ח, אם כי עושה רושם שאת השם היא קיבלה על שמו עוד בחיים חיותו.
ברור שכשהרב וינוגרד הגיע לוורשה הוא השקיע יוזמה ומרץ לייסד שם ישיבה, ועמד לשם כך בקשרים עם ר' חיים.
ברור שבשלב כלשהו היו המוסדות הללו למוסד אחד (אם כי היו מוסדות אחרים של ר' איטשע שהוסיפו להתקיים בנפרד).
לא ברור לגמרי באיזה שלב התחיל הרב וינוגרד לפעול, מה היה שיעור השפעתו, וכו', צריך לקחת בחשבון שגם ר' איטשע היה בקשרים חמים עם ר' חיים ועוד מימי אביו הבית הלוי שהיה בורשה ואח"כ גם עם בנו הגרי"ז. שפע המקורות בעניין תורת חיים מעולם לא מזכירים את הרב וינוגרד חוץ מהוא עצמו, אם כי זה עשוי פשוט להצביע על פעילות צנועה מאחורי הקלעים.

אשמח לשמוע אם יש למישהו משהו להוסיף בעניין, חשוב לציין כי בסופו של דבר אני מעוניין בעיקר לשמוע מידע על ר' איטשע עצמו והדיון על תורת חיים הוא בפרטים טפלים אחרי הכל.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ד' ינואר 04, 2017 8:23 pm

כמדומני שרבי משה גפן ר"מ בקמניץ נכד, האם ידוע האמנם וכיצד?

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ד' ינואר 04, 2017 9:15 pm

עט סופר כתב:כמדומני שרבי משה גפן ר"מ בקמניץ נכד, האם ידוע האמנם וכיצד?

אכן. ויינצימר=גפן.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' ינואר 04, 2017 10:08 pm

בדער יוד, יומיים אחרי פטירתו, יש משהו עליו.
מה שכתבת סוף תרס"ח, כנראה כוונתך תרע"ח.

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ד' ינואר 04, 2017 10:22 pm

י. אברהם כתב:בדער יוד, יומיים אחרי פטירתו, יש משהו עליו.
מה שכתבת סוף תרס"ח, כנראה כוונתך תרע"ח.

תרעח כמובן.
אולי אתה מתכוון לעיתון אחר בוורשה? היה עיתון (אולי הובא פה) שנכתב עליו יומיים אחרי פטירתו. לדער יוד מהשנים הללו אין לי גישה. הוא לא באתר העיתונות המקוון.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' ינואר 04, 2017 10:29 pm

אני מתכוון לדער יוד בהחלט.

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ד' ינואר 04, 2017 11:02 pm

י. אברהם כתב:אני מתכוון לדער יוד בהחלט.

אז אולי תשתף במה מדובר ומהיכן זה הגיע לידך?

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ד' ינואר 04, 2017 11:06 pm

י. אברהם כתב:אני מתכוון לדער יוד בהחלט.

כמו כן, הבעיה היא לא בחוסר הגישה, אלא הוא פשוט הפסיק להופיע ב1902, ראה:
http://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebr ... s/DJD.aspx

ימחל כבודו, אבל דבריו דורשים ביאור.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' ינואר 04, 2017 11:26 pm

כמה יודין איכא בשוקא
דער יוד שעליו אני מדבר יצא לאור בין תרע''ט לתרפ''ט
נמצא בספרי' הלאומית.

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ד' ינואר 04, 2017 11:36 pm

י. אברהם כתב:כמה יודין איכא בשוקא
דער יוד שעליו אני מדבר יצא לאור בין תרע''ט לתרפ''ט
נמצא בספרי' הלאומית.

ועדיין, היכן נתקלת בכתבה זו או מהיכן נודע לך עליה?

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ד' ינואר 04, 2017 11:40 pm

ובכלל, עד שאגיע לספריה, האם יש שם מידע בעל ערך עבורי? האם יש שם תיאור על דמותו/פועלו יותר מהמקורות המצויים?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' ינואר 04, 2017 11:46 pm

ראיתיו בעיני בספרי'
אינני זוכר מה כתוב שם.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' ינואר 04, 2017 11:59 pm

דוד נ.א. כתב: בעז"ה הכל יראה אור בדפוס בעז"ה ככל הקרוב שיתאפשר.

מדובר על מאמר בכתב עת, או בספר?

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ה' ינואר 05, 2017 8:57 am

י. אברהם כתב:
דוד נ.א. כתב: בעז"ה הכל יראה אור בדפוס בעז"ה ככל הקרוב שיתאפשר.

מדובר על מאמר בכתב עת, או בספר?

בספר בעז"ה. ספר שאני מקוה שיצא על הגאון ר' אברהם אדלר, שהיה נשוי לנכדתו ור"מ בישיבתו לפני שעלה לירושלים, ויכלול פרק נכבד (שכבר ערוך) על ר' איטשע.
סליחה על הנידגו'ז, אבל פשוט נתקלת במקרה בכתבה?

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' ינואר 05, 2017 10:22 am

מרבי משה גפן שמעתי כי ר' איטשע הוא זה שאמר לבית הלוי 30,000 יהודים מחכים לרב ושכנעו לקבל את עול הרבנות, בסיפור המפורסם

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ה' ינואר 05, 2017 11:23 am

עט סופר כתב:מרבי משה גפן שמעתי כי ר' איטשע הוא זה שאמר לבית הלוי 30,000 יהודים מחכים לרב ושכנעו לקבל את עול הרבנות, בסיפור המפורסם

יישר כוח! ידיעה חדשה עבורי. די מסתבר, משום שהיה קרוב מאוד לבית הלוי, מעורב מאוד ביפור, ואף ליוה אותו לבריסק לקבלת הרבנות.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר