האמנם זאת חנוכה הוא זמן החיתום

[קלונימוס הזקן]

על רמזי יום הושע"ר, יש ספר שלם מעניין שהתחבר נגד שד"ל, ע"י חכם בשם בן אמוזג.

כמדומה הוא מראשי הלוחמים נגד במערערים על הקבלה, וכתב ספר אימת מפגיע נגד הארי נהם לרי"א ממודינא

[ברקים רב]

על רמזי יום הושע"ר, יש ספר שלם מעניין שהתחבר נגד שד"ל, ע"י חכם בשם בן אמוזג. האוצר המקוון לא נפתח לי ולכן לא אוכל לתת לינק.
שד"ל לעג על התכונה סביב יום הושע"ר משום שמקורו לדעתו מהקבלה שנואת נפשו, והחכם הנ"ל מראה דברים יפים את שורש הענין בדברי רז"ל.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?18840&

[פניני]

דווקא אני זוכר שאמר לי הגר"ד כהן שמקורו בבני יששכר

ענין החתימה בחנוכה לא מוזכר בכלל בבני יששכר
ואגב בהספה"ק כתבו שבחנוכה הוא החתימה ולאוו דוקא בזאת חנוכה

[מי שאמר]

שאל פעם מתנגד את הרב'ה של חסידים מהו מקורו שחנוכה הוא זמן החיתום והשיב לו שהרי אנו אומרים ומי בחניקה.

[ראש חכם]

בסה"ק בני יששכר כתוב ש'זאת חנוכה' הוא זמן המסוגל להפקד בבנים. ונראה לי רמז לכך: דהנה תרי"ג מ"ע ושבע מצוות דרבנן הם כמספר 'כתר' כדאיתא בסה"ק, והכתר דבר עגול הוא נמצא שמצוה האחרונה ממצוות דרבנן - והיא מצות נר חנוכה - מקומה ליד מצוה הראשונה מן התורה שהיא מצות פריה ורביה, וזה פירוש שב'זאת חנוכה' שהוא גמר מצות חנוכה מתחילה מצות פריה ורביה. כ"ז בדרך רמז וא"ש ההי"ב. כן יעזור השי"ת לכל הזקוק לישועה. אמן.

[עתניאל בן קנז]

מה שהביאו קודמיי, בשם הבני יששכר, ואחרים טענו שאין זה בבני יששכר...
אכן בספרו אין מוזכר זאת. אולם בנו, ה'צמח דוד' מדינוב, הביא בשם אביו שעד 'זאת חנוכה', יש כדמות יד פשוטה במרום לקבל השבים. (ולא לגבי חיתום הדין)...

[אוהב אוצר]

האמנם???
בני תמותה פשוטים כמונו שואלים בצורה כזו על קדושי עליון האם יש ממש בדבריהם.
הם יכולים לבוא לברר ולערער.
ה"י.

[עתניאל בן קנז]

האמנם???
בני תמותה פשוטים כמונו שואלים בצורה כזו על קדושי עליון האם יש ממש בדבריהם.
הם יכולים לבוא לברר ולערער.
ה"י.

אולי תצטט, ותסביר על מי בדיוק התכוונת.

[פניני]

מה שהביאו קודמיי, בשם הבני יששכר, ואחרים טענו שאין זה בבני יששכר...
אכן בספרו אין מוזכר זאת. אולם בנו, ה'צמח דוד' מדינוב, הביא בשם אביו שעד 'זאת חנוכה', יש כדמות יד פשוטה במרום לקבל השבים. (ולא לגבי חיתום הדין)...

כמודמה לי הצמח דוד אמר בשם אביו שזה עד חנוכה והוסיף על פי עצמו שזה מיוחד בזאת חנוכה

[אליעזר שלום]

האמנם???
בני תמותה פשוטים כמונו שואלים בצורה כזו על קדושי עליון האם יש ממש בדבריהם.
הם יכולים לבוא לברר ולערער.
ה"י.

אולי תצטט, ותסביר על מי בדיוק התכוונת.

הוא התכוין לכותרת

[שיף]

שמעתי מהגרי"א קופשיץ שליט"א שזקינו הגרי"ח זוננפלד זצ"ל נתן לכך אסמכתא ע"פ המבואר שבי"ד כותבין שטר אדרכתא לתשעים יום, וזאת חנוכה הוא בדיוק תשעים יום מר"ה

[בעצם]

quote="פניני"]

מה שהביאו קודמיי, בשם הבני יששכר, ואחרים טענו שאין זה בבני יששכר...
אכן בספרו אין מוזכר זאת. אולם בנו, ה'צמח דוד' מדינוב, הביא בשם אביו שעד 'זאת חנוכה', יש כדמות יד פשוטה במרום לקבל השבים. (ולא לגבי חיתום הדין)...

כמודמה לי הצמח דוד אמר בשם אביו שזה עד חנוכה והוסיף על פי עצמו שזה מיוחד בזאת חנוכה[/quote]

בספר המנהגים ומקורי הדינים
הרב שפרלינג זצ''ל
מהדורת תשנ''ט
מצאתי
וסליחה על איכות הצילום וכו'

[קראקובער]

שמעתי מהגרי"א קופשיץ שליט"א שזקינו הגרי"ח זוננפלד זצ"ל נתן לכך אסמכתא ע"פ המבואר שבי"ד כותבין שטר אדרכתא לתשעים יום, וזאת חנוכה הוא בדיוק תשעים יום מר"ה

לפי"ז יוצא שאם מישהו נוסע מעבר לקו התאריך אליבא דהרבי מלויבאויטש לגבי ספירת העומר הגמר דין שלו בזאת חנוכה יהיה בהתאם.

דברי הרבי
viewtopic.php?t=17942

[לעומקו של דבר]

הוא כותב שיש רמז בירושלמי שבת מי יודע מה הוא?

שוב ראיתי בנטעי גבריאל דציין ירושלמי שבת פ"ב ה"ו

א"ר יצחק בר מריון אילולי דכתיב [ישעי' מג טז] כה אמר ה' הנותן בים דרך. כיון שהיה אדם יורד לתוכו היה מת. ורבנן אמרין הנותן בים דרך מן העצרת ועד החג. ובמים עזים נתיבה מן החג ועד חנוכה. רבי יוסה בריה דרבי תנחום דכפר אגין עובדא הוה באסיא אחא בעי מיפרוש מן חגא ועד חנוכתה. חמתיה חדא מטרונה א"ל כדון מפרשין. איתחמי ליה אבוי [קהלת ו ג] וגם קבורה לא היתה לו. ולא שמע לא לדין ולא לדין ואזיל בימא. ר' כהן אחוי דרבי חייה בר בא הוה פריש. אתא בעי מיפרוש מן חגא לחנוכתה. אמר לאחוי צלי עלי. א"ל אין דצלייתי עלך. אלא אין חמיתינון לצבור מצליין למטרא לא תתרחץ על צלותי. הא דאת קטר לולבך קטור רגלך:

[מחולת המחנים]

שמעתי היום את הגבאי אומר ב'מי שברך' "בזה יום הדין", ותהיתי לעצמי אם עוד יבוא זמן ויתקנו לומר י"ג מידות בפתיחת הארון בזאת חנוכה.

[לעומקו של דבר]

שמעתי היום את הגבאי אומר ב'מי שברך' "בזה יום הדין"

!!!!

נישט צום גלייבן.

אגב, כמדומני שכל אחד ואחד ממשתתפי מעמדי התפילה היום בכל אתר ואתר, היו מסכימים להשבע בס"ת ש"זאת חנוכה" אינו חיתום, ואינו מסוגל לתפילה יותר מאשר "זאת עשרה בטבת".

[אפשר]

הירושלמי הוא גם מדרש בבראשית רבה. אבל איני מבין איך אפשר להביאו, הלא כוונת הירושלמי רק לענין הסכנה שבים מפני הגשמים, כמבואר שם, וכמו שפירשו המפרשים.
ובכלל לפמש"כ הגרח"ק בדרך אמונה ביכורים פרק ב דהחג עד החנוכה הפירוש הוא עד תחילת חנוכה, עיי"ש בביאור ההלכה, א"כ ה"נ הכוונה לכאו' לתחילת חנוכה. [ואמנם איני זוכר כעת נימוקי הגרח"ק ויתכן בהחלט שכאן לא שייך מש"כ].

[ערער בערבה]

הירושלמי הוא גם מדרש בבראשית רבה. אבל איני מבין איך אפשר להביאו, הלא כוונת הירושלמי רק לענין הסכנה שבים מפני הגשמים, כמבואר שם, וכמו שפירשו המפרשים

viewtopic.php?f=24&t=7162#p63752

[עושה חדשות]

היום שאלתי את אחד ממקובלי דורינו על הדבר, לטענתו ענין החיתום של זאת חנוכה מופיע בכתבי גורי האריז"ל!
אקוה שבימים הקרובים ימציא לי את הדברים.

תקות שוא. אף שבשנים האחרונות למדנו כי המונח גורי האר"י, הוא כמעט כמו, ספרים הקדושים.

בקשר לחיתום איני יודע. אבל מעלתו של יום השמיני דחנוכה על פני שאר הימים, כבר נזכר בפע"ח חנוכה ד.

[עזריאל ברגר]

שמעתי מהגרי"א קופשיץ שליט"א שזקינו הגרי"ח זוננפלד זצ"ל נתן לכך אסמכתא ע"פ המבואר שבי"ד כותבין שטר אדרכתא לתשעים יום, וזאת חנוכה הוא בדיוק תשעים יום מר"ה

פלא. כי לפעמים חשוון מלא ולפעמים חסר.

[פשיסחא]

בת עין חנוכה פרשת וישב: איתא בכתבי האר"י ז"ל שעיקר סוף גמר החתימה היא בחנוכה.

ליקוטי מהרי"ל דרוש לחנוכה: ידוע דחנוכה הוא הגמר החתימה של יום הכיפורים.

דעת משה מר' משה מקוזניץ לחנוכה: הרב הקדוש מו"ה לוי יצחק האב"ד דק"ק ברדיטשוב זצלה"ה אמר, כי בודאי אי אפשר להתקיים הפסקים והפתקין כפי שנכתב בראש השנה ויום הכיפורים, אמנם מתמתקין מעט מעט, עד גמירא בחנוכה ופורים.

זרע קודש ליל ג דחנוכה ד"ה בפסוק: מצינו בספרים שהכתיבה בראש השנה והחתימה ביום הכיפורים וגמר דין בהושענא רבא, עם כל זה אף שיוצאין הפתקין הנגזרים אין להם כח להתקיים עד חנוכה, אולי יתקן האדם מה שעיוות, נמצא שקדושת החג נמשך והולך עד חנוכה שאז רשות לקיים הפתקין.

פרי צדיק לחנוכה אות ה: והנה איתא בספרים הקדושים שחנוכה הוא הגמר מראש השנה והוא לרמז דברי התיקונים (תיקון לו) ויהי אור דא ראש השנה שאמרנו שבכל ראש השנה בא התחדשות הארת תורה שבעל פה לנפשות ישראל ומזה הגמר בחנוכה להתרבות האור להאיר מתוך החשך כנזכר לעיל.

[דודי צח]

עצם שם היום 'זאת חנוכה' בגלל קריאה שיש פסוק בקריאת התורה באותו יום עם המילים 'זאת חנוכת המזבח' - אומר דרשני. הלא אם אין משמעות מיוחדת למילים הללו, מדוע להדגיש זאת עד שאותו היום נקרא כך.

ומכבר רציתי לשער כי יתכן שייחוד היום הזה נובע מהניב המיוחד של דוברי אידיש שמתבטאים על יום אחרון של חנוכה: סאיז-אויס-חנוכה (=חנוכה מסתיים), והבין מי שהבין שהכוונה שהוא 'זאת חנוכה' ('זויס חנוכה') על שם קריאת היום הזה.

[הא לחמא עניא]

בספרי רוזין מציינים לדבריו הק' של הסבא קדישא נר ישראל מרוזין שאמר גדולות ונצורות על יום זאת חנוכה.
ולמה אף אחד לא ציין למ"מ זה???

[בערל]

ומכבר רציתי לשער כי יתכן שייחוד היום הזה נובע מהניב המיוחד של דוברי אידיש שמתבטאים על יום אחרון של חנוכה: סאיז-אויס-חנוכה (=חנוכה מסתיים), והבין מי שהבין שהכוונה שהוא 'זאת חנוכה' ('זויס חנוכה') על שם קריאת היום הזה.

מתאים אולי לפורים
ומדוע לא מתבטאים כך בכל יו"ט? סאיז אויס פסח, סאיז אויס סוכות וכו'. אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט, כי היו"ט לא בטל אלא ממשיך הארתו והשפעתו לעד ולעולמי עולמים.

[קראקובער]

יהודי חכם פעם אמר כשכותבים לאות הכרת הטוב הכוונה אויס הכרת הטוב...

[קראקובער]

ומכבר רציתי לשער כי יתכן שייחוד היום הזה נובע מהניב המיוחד של דוברי אידיש שמתבטאים על יום אחרון של חנוכה: סאיז-אויס-חנוכה (=חנוכה מסתיים), והבין מי שהבין שהכוונה שהוא 'זאת חנוכה' ('זויס חנוכה') על שם קריאת היום הזה.

מתאים אולי לפורים
ומדוע לא מתבטאים כך בכל יו"ט? סאיז אויס פסח, סאיז אויס סוכות וכו'. אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט, כי היו"ט לא בטל אלא ממשיך הארתו והשפעתו לעד ולעולמי עולמים.

לא שמעת הביטוי סאיז שוין אויס שבת?! הרי שבת משפיע על כל השבוע.

[בערל]

לא שמעתי

[סעדיה]

אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט

ראה ב'דאס יום טוב בוך' עמ' 145.

[בערל]

אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט

ראה ב'דאס יום טוב בוך' עמ' 145.

אולי תעלה? אני יכול לצפות רק ב40 העמודים הראשונים.

[סעדיה]

אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט

ראה ב'דאס יום טוב בוך' עמ' 145.

אולי תעלה? אני יכול לצפות רק ב40 העמודים הראשונים.

[דודי צח]

הפלא הוא שאין על זה שום מקור קדום, דהיינו לא רק מהזוה"ק או הגאונים או בעלי המנהגים - אלא גם מהאריז"ל ותלמידיו, והבעש"ט ותלמידיו, לא נודע משום אחד שיש איזה ייחוד ביום של 'זאת חנוכה'. כל העניין הזה נתחדש אצל כמה אדמורי"ם מאוחרים - רוזי'ן דינוב מונקאטש. אין שום תקדים כזה בייחודו של 'יום' שכ"כ נפוץ בישראל, שאין על זה מקור קבלי קדום, אלא מהצדיקים שלפני 100-150 שנה. והדבר אומר דרשני. זאת ועוד גם בדבריהם משמע ש'העולם אומרים' שזה היה מין קבלה, כנראה לא מתועדת. ולכן יכול להיות שזה היה כפי ההשערה הנ"ל, שעל פי שיח הבריות המתיקו הצדיקים את הדבר הזה.

[בן אדם]

הפלא הוא שאין על זה שום מקור קדום, דהיינו לא רק מהזוה"ק או הגאונים או בעלי המנהגים - אלא גם מהאריז"ל ותלמידיו, והבעש"ט ותלמידיו, לא נודע משום אחד שיש איזה ייחוד ביום של 'זאת חנוכה'. כל העניין הזה נתחדש אצל כמה אדמורי"ם מאוחרים - רוזי'ן דינוב מונקאטש. אין שום תקדים כזה בייחודו של 'יום' שכ"כ נפוץ בישראל, שאין על זה מקור קבלי קדום, אלא מהצדיקים שלפני 100-150 שנה. והדבר אומר דרשני. זאת ועוד גם בדבריהם משמע ש'העולם אומרים' שזה היה מין קבלה, כנראה לא מתועדת. ולכן יכול להיות שזה היה כפי ההשערה הנ"ל, שעל פי שיח הבריות המתיקו הצדיקים את הדבר הזה.

אם תתחיל בטענה מעין זו, לעולם לא תגמר. זה לא הדבר היחיד שנתחדש לפני 200 שנה, מאז היתה ישראל לגוי, כל הזמן התחדשו דברים ממה שלא שיערום אבותיהם. והאם כל הדברים הכתובים בספר הזוהר היה ידוע בזמן המקרא, או מה שחידש ההמהר"ל ידעו קודמיו, וביות מחידושי האר"י הקדוש ובית מדרשו וכדו'.
איני יודע מה אתה מרמז בזה ש'הדבר אומר דורשני', משתמעת מדבריך זלזול מופגן מדבריך כנגד דברי גדולי החסידות. אבל אם אכן תתחיל לדרשו כדבריך, תמצא נחת ותראה שאין זה נחלת החסידים גרידא, והדרישה הזאת תדרש גם על המהר"ל האריז"ל וכו' וכו'.

[זנב לאריות]

שמעתי היום את הגבאי אומר ב'מי שברך' "בזה יום הדין", ותהיתי לעצמי אם עוד יבוא זמן ויתקנו לומר י"ג מידות בפתיחת הארון בזאת חנוכה.

ובויז'ניץ בהר נוף מכריז הגבאי המתוק הרב קליין שליט"א בעת מכירת העליות ביארצייט של הריז'נער [כשיוצא בב' או בה'] "רבותי עיצומו של יום מכפר" [כמובן זה בדרך צחות, וכן נהג הגבאי אצלך רק הוא הכניס את זה למי שברך.

[ברוז]

מתוך מכתב הגה"ק בעל הארץ צבי מקוזיגלוב זצ"ל (נדפס בס' הזכרון זכרון שלמה - קאליש):

זה כביר השגתי מכתב מכבודו בימים הנוראים ויען הנני כסדר בלובלין ולא אפנויי מופנה על כן לא השבתיו, ועתה אנוכי בביתי, וגם איתא בספרים כי גמר הדין של יום הכיפורים הוא בחנוכה אמרתי להשיבו איזה מלים.
....
אגב יש לומר קצת טעם על מ"ש בספרים דגמר דין דיום הכיפורים הוא בחנוכה. בגמרא מצינו דביום הכיפורים גמר הדין, ובזוה"ק בהושענא רבא גמר דין. ויש לומר דג' זמנים אלו, יום כיפור מכפרים להשבים מצד עצמם, הושענא רבא למי שאין בכחו לשוב מצד עצמו, שמצד עצמו הוא כמו ערבה שאין בה טעם וריח לא תורה ולא מעשים טובים מכל מקום על ידי חבורו וטפלותו להצדיקים שיש בהם טעם וריח מתכפר לו, ע"ד דאמר בגמרא יומא פ"ו ע"א דיחיד ששב מוחלין לכל העולם כולו, ונלע"ד שהיינו לאותן שטפלים ומבטלים עצמן. וזה הרמז בד' מינים שבלולב שמחברין הערבה שאין בה טעם וריח עם האתרוג שיש בה טעם וריח ומכפרים אלו על אלו כבמדרש, הוא על דרך הנ"ל, שעל ידי חבורם וטפלותם להצדיקים מתקבלים בתשובה.
אמנם יש שפלים מאד שאין להם אפילו כח הביטול לצדיקים ומה יהיה מהם, אך איתא בלב ארי' ז"ל, דאפילו רשע גמור אם מקבל על עצמו מסירות נפש בה' אחד, דינו כצדיק גמור וחשיב תשובה. ואותן השפלים שאין להם רק כח מסירות נפש, יש להם עליה בחנוכה כי באש של מסירות נפש נדלקים נרות חנוכה ושלהבת עולה מאליה, ומעלה עמה נר ד' נשמת אדם השפל מאד שיתקבל ג"כ בתשובה. על כן עיקר זמן מסירות נפש - בחנוכה, כדי להדליק באמצעות זה נרות המנורה כמו שהדליקו המנורה מאש של שמים כנ"ל.
והנה יש להוסיף דכמו שיש ג' מיני אנשים כנ"ל כמו כן בכל אדם יש דברים שמתכפרים ביום כיפור, ויש דברים חמורים שאין להם כפרה רק על ידי בטול לצדיקים וזה נעשה בהושענא רבה, ויש דברים יותר חמורים שאין מתכפרים רק על ידי מסירות נפש וזה זמנו בחנוכה. ושמעתי בשם הגה"ק חי' הרי"מ זצ"ל דנר חנוכה יש באורו ב' כחות - כח מאיר וכח שורף, היינו ששורף את הרע שבאדם ומאיר את הטוב עכדה"ק. ויש להוסיף לפמ"ש הגר"א סוף כלים דאש יש בו ג' פעולות: מאיר ושורף ומבשל עיי"ש, ובישול נקרא כל גמר כמו דאיתא בתנדב"א פ"ב בששה חדשים מגדלין פירות בחורף ומבשלין אותן בקיץ. הנה דגמר הפרי נקרא בישול. כן בנ"ד חנוכה גמר בישול ותיקון לנפש האדם, כי אז מתכפרין אותן העבירות היותר חמורות שלא היה להם כפרה לא ביום כיפור ולא בהושענא רבה. וזה מרמזין נרות חנוכה שפועלים ג' דברים שורף את הרע ומאיר את הטוב וגומר בישול של תקון הנפש על ידי מסירות נפש שזה מכפר על הכל כאמור בלב אריה ז"ל.

[קראקובער]

איני יודע מה אתה מרמז בזה ש'הדבר אומר דורשני', משתמעת מדבריך זלזול מופגן מדבריך כנגד דברי גדולי החסידות.

נו, בדיוק בשביל אנשים כאלו חנוכה מכפר...

אמנם יש שפלים מאד שאין להם אפילו כח הביטול לצדיקים ומה יהיה מהם אך איתא בלב ארי' ז"ל, דאפילו רשע גמור אם מקבל על עצמו מסירות נפש בה' אחד, דינו כצדיק גמור וחשיב תשובה. ואותן השפלים שאין להם רק כח מסירות נפש, יש להם עליה בחנוכה כי באש של מסירות נפש נדלקים נרות חנוכה ושלהבת עולה מאליה, ומעלה עמה נר ד' נשמת אדם השפל מאד שיתקבל ג"כ בתשובה. על כן עיקר זמן מסירות נפש - בחנוכה, כדי להדליק באמצעות זה נרות המנורה כמו שהדליקו המנורה מאש של שמים כנ"ל.[/quote][/quote]

[איתן נוי]

האם יש איפשהוא באתר, מקום בו מרוכזים כל ענייני "זאת חנוכה"?

[סדנא דארעא]

זאת חנוכה

"יום השמיני דחנוכה, מנהג ישראל לקרוא את שמו 'זאת חנוכה' ולא דבר ריק הוא" (בני יששכר, כסלו מאמר י"ב, ע"ש ביאור עניינו)

גמר החיתום
עי' ספה"ק מגן אברהם להמגיד מטריסק זצ"ל (מאמרי זאת חנוכה) "זה מה שנקרא יום הזה בשם זאת חנוכה, שצריכים ישראל לקבל עליהם היום שיעסקו בתורה תפלה צדקה שמרומז בזא"ת [בגיט' צו"ם קו"ל ממו"ן], ועי"ז נזכה שיהיה הגמר חתימה לטובה", וכן מצינו בכמה ספרים דגמר החתימה הוא בימי החנוכה, ראה ספה"ק טור ברקת (סי' תקפ"א סק"א), ספה"ק בת עין (פ' וישב ד"ה ויהי) בשם האריז"ל, ספה"ק ליקוטי מהרי"ל (דרוש לחנוכה), ובספה"ק זרע קודש (ליל ג' דחנוכה) מבאר דאע"פ דגמר הדין הוא בהושענא רבה ואז יוצאין הפתקין, "עכ"ז אין להם כח להתקיים עד חנוכה אולי יתקן האדם מה שעיוות", וכ"כ בספה"ק תפארת שלמה (לחנוכה) "כי הפעולה מכל התיקונים שנעשה מראש השנה העבר בתקיעת שופר, נגמר עתה בימי חנוכה". ובספה"ק בני בנימין מביא בשם דודו הרה"ק ר' דוד מדינוב זצ"ל ששמע מאביו הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע "שאמר בשם צדיקים, אשר מראש חודש אלול עד חנוכה מאיר ברקיע כעין תבנית יד, הפשוטה לקבל אותם בעלי תשובה אשר מאיזה סיבה נדחו מלשוב בעשרת ימי תשובה, ומתקבלת תשובתם עד חנוכה". והוסיף על זה הבני יששכר, "שלדעתו אין היד עוברת עד זאת חנוכה". וע"ע בספה"ק דברים נחמדים (לבעת בני יששכר, עניני חנוכה אות ד'), שרמז ענין זה בלשון הזוה"ק (תיקו"ז ז.) "אימא עילאה עד הוד איתפשטת".

מעורר פקודת עקרים ועקרות
ז"ל ספה"ק בני יששכר (כסלו מאמר ב' אות י') "אומר לך הדבר אשר מרגלא בפומייהו דרבנן כת הקודמים, אשר בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל זאת חנוכה, אשר כוונתו מן נוצר עד ונקה מזל עליון ומזל תחתון, ובני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזל"א תליא מילתא" וכו', וכ"כ בספה"ק פלא יועץ להרה"ק מהארנסטייפל זצ"ל (זאת חנוכה, ד"ה זאת חנוכת המזבח), וע"ע ספה"ק קדושת ציון (ח"ב לחנוכה).

ממשיך פרנסה טובה לישראל
ז"ל ספה"ק פלא יועץ (שם בסופו) "ידוע בשם צדיקים אשר יום האחרון מסוגל ג"כ להשפעת פרנסה" וכו' ע"ש ביאור עניינו, וכ"כ בספה"ק אמרי נועם (זאת חנוכה) "ידוע מה שהצדיקים אומרים אשר עת מוכשר להמשיך פרנסה טובה לישראל הוא זאת חנוכה, וכמו כן בשמיני עצרת שהוא שמיני של חגו מברכין הגשם הרומז על גשמיות ופרנסה, כי זאת חנוכה הוא במלכות כמ"ש בספרים זא"ת חנוכ"ה עולה מלכו"ת עם הכולל וכו', עיקרן של דברים, כי מצינו בפסוק אחר עבור השבעה ימים, אז בחינה השמינית להמשיך העושר והכבוד, ע"כ ממשיכין ביום השמיני עשירות ופרנסה".

[פולסברג]

עצם שם היום 'זאת חנוכה' בגלל קריאה שיש פסוק בקריאת התורה באותו יום עם המילים 'זאת חנוכת המזבח' - אומר דרשני. הלא אם אין משמעות מיוחדת למילים הללו, מדוע להדגיש זאת עד שאותו היום נקרא כך.

ומכבר רציתי לשער כי יתכן שייחוד היום הזה נובע מהניב המיוחד של דוברי אידיש שמתבטאים על יום אחרון של חנוכה: סאיז-אויס-חנוכה (=חנוכה מסתיים), והבין מי שהבין שהכוונה שהוא 'זאת חנוכה' ('זויס חנוכה') על שם קריאת היום הזה.

מי הראשון שכינה את היום 'זאת חנוכה'?

[פולסברג]

שמעתי היום את הגבאי אומר ב'מי שברך' "בזה יום הדין"

!!!!

נישט צום גלייבן.

אגב, כמדומני שכל אחד ואחד ממשתתפי מעמדי התפילה היום בכל אתר ואתר, היו מסכימים להשבע בס"ת ש"זאת חנוכה" אינו חיתום, ואינו מסוגל לתפילה יותר מאשר "זאת עשרה בטבת".

מספרים ששאלו פעם ליהודי א' שהלך ללמוד עניינים מכל משפיע ומשפיע, מהו היום הפחות-חשוב בכל השנה. וביחד חזרו על מעלות כל יום ויום, ערב ט''ו בשבט ומצואי ל''ג בעמור וכו' וכו', עד שמצאו שיום הקטן בשנה הוא יום הכיפורים...