הגאון ר' צבי כהנא [גרושקא] וישיבת 'הרי יהודה' בבית מאיר

[מן הגורן ומן היקב]

הגאון ר' צבי כהנא - גרושקא זצ”ל נולד בשנת תרפ”ב (1921) בעיירה סרני- וואהלין. למד בישיבת סטולין, ברנוביץ ובישיבת מיר בפולין, לאחר מכן בשנחאי, לאחר שעלה ארצה היה מראשוני התלמידים בישיבת סלבודקא בבני ברק, ולאחר נישואיו בשנת תש”י להרבנית חסידה ע”ה בת הגאון רבי יצחק אריאלי זצ”ל בעל “עיניים למשפט” המשיך בלימודיו בישיבת מיר בירושלים. בשנת תשכ"ד הקים את ישיבת 'הרי יהודה' בבית מאיר.

מה ידוע עוד על ישיבה זו, ועל האישיות הנ"ל שעמדה בראשה?

hous4e.jpg (7.06 KiB) נצפה 21437 פעמים

[נוטר הכרמים]

על הישיבה לא אוכל לתרום הרבה, אבל את האיש הגדול והדגול שעמד בראשה - כקרוב משפחה - הכרתי מעט.

אדם פיקח ושנון מאוד. בילדותינו אהב לבחון אותנו על משנתינו. פעם כאשר יעדנו לבקרו בביתו ברח' גשר החיים בירושלים, שננתי היטב את רוב פרק ארבעה אבות כדי שלא אבוש ואגמגם, אבל באותו ביקור הוגש איזה פרי לשולחן, ונערכה הבחינה על הלכות ברכת הפירות המסובכות, לא היתה עצה ולא תבונה.

לאחר מכן שאלני אם האוכל באכסנייתינו בירושלים טעים לחיך? העזתי פני ואמרתי: למאי נפ"מ אם הוא טעים, מה שחשוב הוא אם הוא בריא ומזין. אז אמר בשם ר' אייזיק שר, שישנה הודאה מיוחדת על הטעם שבאוכל, ואינני זוכר את פרטי הדברים.

פעם בשמחת בר מצוה, כאשר לדרישתו חזר החתן באזניו על הדרשה בעניני תפילין שבמנחות, רצה לבדוק אם ראה את הדברים בפנים או שהוא רק מדקלם, ושאלו: מה שם הפרק במנחות?

עם זאת, היה בעל נפש ואציל מידות, מלא בדאגה כנה לזולת ומאיר פנים לכל אדם. על הנהגתו בישיבה הנ"ל התהלכו אגדות מופלאות, סיפרו כי שכאשר תקציב הישיבה היה בכי רע, הוא בעצמו היה מנקה את הישיבה כולל חדרי השירותים.

[שומר]

בענין אוכל טעים ראה בספר ר אלה על הרב לופיאן שכתב שעונג שבת אין הכונה דוקא הרבה מטעמים אלה הכונה שהאוכל יהיה טעים

[רבטוב]

האם הוא זה שקיבל מהרבי שליט''א מנה יפה בשואלו מה הטעם שלא יושנים בליובאוויטש בסוכה ...אגב נושא זה מהראוי לבררו ממתי התחיל מימי הרש''ב או מימי הריי''צ

[ישראל הר כסף]

אכן, זה הוא המפורסם מהסרט עם הרבי.

[נוטר הכרמים]

האם הוא זה שקיבל מהרבי שליט''א מנה יפה בשואלו מה הטעם שלא יושנים בליובאוויטש בסוכה ...אגב נושא זה מהראוי לבררו ממתי התחיל מימי הרש''ב או מימי הריי''צ

נכון. מנה 'יפה', נו,נו. זכה נוטל חלקו וחלק חביריו.

[אורי אגסי]

אגב נושא זה מהראוי לבררו ממתי התחיל מימי הרש''ב או מימי הריי''צ

לדברי הרבי שם, זה עוד מימי בעל התניא ובנו האדמו"ר האמצעי.

(ואגב, אתה בתור בעלזער אינך צריך להבהל מהנהגה זו, הלא גם בבעלז היה נהוג כן, למרות שהיום לא נוהגים כן).

[רבטוב]

אגב נושא זה מהראוי לבררו ממתי התחיל מימי הרש''ב או מימי הריי''צ

לדברי הרבי שם, זה עוד מימי בעל התניא ובנו האדמו"ר האמצעי.

(ואגב, אתה בתור בעלזער אינך צריך להבהל מהנהגה זו, הלא גם בבעלז היה נהוג כן, למרות שהיום לא נוהגים כן).

חביבי גם תלמידי הרש''ב ישנו במסירת נפש בסוכה . ושמעתי מהריל''ג שליט''א שגם הרמ''ש עד הנשיאות ישן .ויש אריכות דברים בזה .
שאל נא את בני תלמידי התמימים שלמדו בליובאוויטש וראסטאב .
וזה שכתבת מבעלז נכון הוא וגאה אני להיות נקרא בשם חסיד בעלז ....אך תדע שלא עשו מזה שיטה . ולישן בסוכה הוא כנגד הקבלה
יהודי כמו ר' אברהם מאיאר ועוד ועוד לא ישנו בבית בסוכה .

[אורי אגסי]

לפי מה ששמעתי מאחד מגדולי החסידים, גם האדמו"ר שליט"א ממכנובקא אינו יושן בסוכה, אך זה אינו מפורסם כ"כ ובניו כן ישנים בסוכה.

מה שאתה מספר שבחב"ד כן ישנו, חידוש גדול הוא בשבילי, אני האמנתי לדברי הרבי מליובאוויטש שזהו מנהג ישן שכך נהג כבר המיטלער רבי כי כל ראה אצל אביו (כל ראיתי בסרטון עם ר"צ כהנא הנ"ל).
האם אתה יכול להפנות אותי למקורות כתובים בענין (שבחב"ד כן ישנו).

[רבטוב]

לפי מה ששמעתי מאחד מגדולי החסידים, גם האדמו"ר שליט"א ממכנובקא אינו יושן בסוכה, אך זה אינו מפורסם כ"כ ובניו כן ישנים בסוכה.

מה שאתה מספר שבחב"ד כן ישנו, חידוש גדול הוא בשבילי, אני האמנתי לדברי הרבי מליובאוויטש שזהו מנהג ישן שכך נהג כבר המיטלער רבי כי כל ראה אצל אביו (כל ראיתי בסרטון עם ר"צ כהנא הנ"ל).
האם אתה יכול להפנות אותי למקורות כתובים בענין (שבחב"ד כן ישנו).

שאל נא את בני הרה''ג ר' יעקב לנדא מב''ב ואת ראש ישיבת תו''ת המרכזית ר' זלמן לבקובסקי . שאביו הי' מתלמידי תו''ת ...ועוד ועוד שהם
למדו בליובאוויטש וראסטאב ולא שמעו '''אז'''' מזה ויש אריכות דברים בזה .

[נוטר הכרמים]

כתב לי א' מידידי, חכם וסופר מהיר, מחסידי קארלין סטאלין, וז"ל:

הרב גרושקא

ראיתי שנפתח אשכול עליו בפורום אוצר החכמה, אז הנני כותב לך.

הנ"ל היה חסיד של האדמו"ש מקרלין והיה מתפלל הרבה הרבה פעמים בקרלין. וזוכרני שבשעת המחלוקת עם העדה החרדית כשזרקו אבנים וביצים על אדמו"ש, והאדמו"ר הגיב בשתיקתו וכן הורה לחסדיו, והדברים עתיקים ואכמ"ל, אז הרב גרושקא חיבר איזה קונטרס עם השגות על פסקי המנחת יצחק, מפני שכעס מאוד על מלחמתו בקארלין, והביא זאת לאדמו"ש, אז אמר האדמו"ש בחיוך "ווען וועט מען שוין לערנען לשמה". ודחה זאת- כך סיפרו אז החסידים.

הרב גרושקא היה מתפלל בעשרה מתפללים במנין של האדמו"ר מבעלזא שליט"א שהיה מתפלל מאוחר עם מנין מצומצם, כי היה גר בשכנותו, כך שמעתי מחסיד בעלזא.(א"ה, זה נכון, זה היה כאשר האדמו"ר התגורר סמוך אליו במקור ברוך, בקירבת ישיבת בעלזא ברח' אגריפס. פ"א בדרכו לשם נשכו כלב בכף ידו, ונחבש לתקופה ארוכה).

כשהיה אצל הלובאביטשער זצ"ל, אז התבטא אדמו"ש מקארלין לשאלת אביש שור - איזה מזל היה לנו שלא הזכיר את קארלין בתוך הענין, (וכולם חשבו שהוא ליטאי מבטן ומלידה, ולא העלה האדמו"ר מלובאביטש על דעתו כלל שהיה חסידישער, רק זה עוד היה חסר לו... רק זה כן, הוא התכוין ברצינות בכל שאלותיו ללובאביטשער) המנהג שנוהגים בקארלין עד היום לאכול בלילי שמחת השואבה פירור קטן של מזונות ושתיית לחיים מחוץ לסוכה, אז אמר אדמו"ש, איך אתה מדמה מנהג זה לשינה חוץ לסוכה שזה שו"ע מפורש שאפי' שינת ארעי אסור חוץ לסוכה, משא"כ טעימה כל שהו...

[נוטר הכרמים]

ואם אמנם שמר אמונים למסורת אביו הר"ר אהרן גד ז"ל בזיקתו לחסידות קרלין, במהותו היה איש מוסר. ותמיד מרגלא בפומיה שם רבו המובהק המשגיח בעל אור יחזקאל זי"ע ודבריו. היו תח"י העתקי שיחות שכתב בשנחאי. לימים נעשה מחותנו כאשר נכד המשגיח הרה"ג ר' שלמה גינזבורג שליט"א נעשה חתנו.

[ישבב הסופר]

החכם נוטר:
חששתי מלהעלות את הנושא שהעלית, אך אחריך אבוא להוסיף על דבריך, טמון בגל מסמכים בבית אאמו"ר יש לי מכתב שכתב הגר"צ כהנא ז"ל להגן על כבודו של האדמו"ר מקרלין שליט"א בשנת תנש"א בעת שהופצה תמונה מזוייפת בכוונה להביכו וכנודע ליודעים.
האם היה לעיניכם אגרת הזאת או שמעתם אודותיו? הוא מצטט מה ששמע מהסטייפלר זיע"א, דבר מחודש מאוד אודות שבח האדמו"ר. אינני יודע אם המכתב מקורי כי לי יש רק עותק מודפס ואף התחימה אינו מכת"י הגר"ץ.

[שמואל גלינסקי]

אבי שיחי' מתלמידיו המובהקים ואני זכיתי להשתתפותו בבר מצוה שלי היינו מגיעים אליו לפחות פעם בשנה כל המשפחה

[ישבב הסופר]

הסרט ממנו אצל הרבי מליובאוויטש זצ"ל
http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422

[ישראל הר כסף]

הענין שהרבי ענה לו שזה עוד מימים קדומים הוא שלא ממין הטענה כי השאלה היא על ה'פלפול' בענין מצטער.

נכדו העיד שסבא נסע מיד עם חזרתו לארץ לבעלזער רב'ה והוא ענה לו 'יכחיש החי את החי'? הלא כל קרית בעלז מלאה סוכות, ופוק חזי מאי עמא דבר. רק הבחורים לא ישנו מסיבות אחרות, וודאי שאין כאן 'שיטה'.

[בור הגולה]

נכדו העיד שסבא נסע מיד עם חזרתו לארץ לבעלזער רב'ה והוא ענה לו 'יכחיש החי את החי'? הלא כל קרית בעלז מלאה סוכות, ופוק חזי מאי עמא דבר. רק הבחורים לא ישנו מסיבות אחרות, וודאי שאין כאן 'שיטה'.

הדבר תמוה שהרבי יביא ראיה מבעלז (מי שמכיר את סגננונו).
אבל באמת המאזין היטב ישמע שיש טעות, הרבי לא אומר "גאנץ בעלז", אלא "גאנץ וועלט". וא"ש.

[אדג]

אכן כך? בבעלזא כן ישנים?

איך שלא יהיה, הרבי לא רצה לענות מכיון שאז היה פתחון פה כביכול אכן חסידי חב"ד מבטלים מצות עשה וכדו', וממילא נמצאים בעמדת מגננה. הרבי פשוט ענה לגופו של דבר: אנחנו חלק מהיהדות, תשאלו את הגר"ח, תשאלו את גדולי הדור הקודם ושלפניו.

הטענה כאילו זה מנהג חדש - היא שטות והבל, לבקובסקי לא יכולים להעיד מכיון שסבם לא היה כלל חסיד חב"ד, אז חבל חבל לקשקש. הריל"ג הוא קרוב משפחתי, ואני אברר את זה היום, בעז"ה.

לגופו של עניין: איש לא יאמר שהסיבה המובאת בשיחת הרבי היא הסיבה הבלעדית, כבר האריך בכך הרשד"ב וולפא, בכמה מספריו. הטענה מבוססת הלכתית. לגבי מצטער וכו' אם היא טענה מקובלת - הויכוח חריף, אבל הטענה רחוקה מלהיות הבל.

[אוצר החכמה]

האם העובדות ההיסטוריות הידועות לנו מאשרות את העובדה שר' חיים וולוז'ינער נסע ביחד עם הצמח צדק לפטרבורג, או כפי שרמז הגר"צ כהנא היה זה רק ר' איצלה.

[ירושלמי]

צילום מסך מהסרטון:

bscap0000.jpg (38.72 KiB) נצפה 21271 פעמים

[אדג]

בנוגע לר"ח או ר"י, נראה לי שבספר "הצמח צדק ותנועת ההשכלה" ימצאו תשובות ברורות.

[איש_ספר]

האם העובדות ההיסטוריות הידועות לנו מאשרות את העובדה שר' חיים וולוז'ינער נסע ביחד עם הצמח צדק לפטרבורג, או כפי שרמז הגר"צ כהנא היה זה רק ר' איצלה.

כמובן שזו טעות והמדובר הוא בר' איצל'ה. והכל קמחא טחינא מלפני פסח.
-----------------------------
כאשר עינכם תחזינה, נמחקו כאן ביטויים חריפים. לענ"ד לית מאן דפליג דלא תונו איש את עמיתו - באונאת דברים הכתוב מדבר, יש בכגון זה.

[אורי אגסי]

הענין שהרבי ענה לו שזה עוד מימים קדומים הוא שלא ממין הטענה כי השאלה היא על ה'פלפול' בענין מצטער.

נכדו העיד שסבא נסע מיד עם חזרתו לארץ לבעלזער רב'ה והוא ענה לו 'יכחיש החי את החי'? הלא כל קרית בעלז מלאה סוכות, ופוק חזי מאי עמא דבר. רק הבחורים לא ישנו מסיבות אחרות, וודאי שאין כאן 'שיטה'.

קרית בעלזא מלאה בסוכות, כי כיום לא נוהגים כן, אבל ידוע לכל שה"יושבים" והחסידיים האמיתיים לא ישנו בסוכה, אמנם זה לא היה נחלת הכלל, אבל זה ידוע וניתן לבירור.

[שיר חדש]

אינני כותב כאן בדרך כלל, אך כשראיתי שמדובר על מכתבו של הגר"ץ כהנא זצ"ל למען כבודו של האדמו"ר מקרלין שליט"א, אשר הוא תח"י, אמרתי אפרסמו כאן.

[שיר חדש]

והסוף

[למאי_נמ?]

כמה שאלות:
א. מעיקר הדין אפשר ללמד זכות על מי שלא ישן בסוכה מחמת הקור או מחמת שאין אשתו עמו (כמבואר ברמ"א תרלט, ב), ובפשטות אלו התנאים במקומות הרבה באירופה, וא"כ לא מובן היאך אפשר להביא מכאן מנהג שלא לישון לכתחילה בסוכה? (ולהדריך כן אף בחורים וכו').
ב. מה הראיה מכך שנפגשו עמם, האם זה מהוה הסכמה לכל שיטת חב"ד, או שיש מאבק מסוכן יותר? (האם הרבי סובר שהגר"ח חזר בו מביקורתו על תנועת החסידות, דברי הבולטים במשנת בעל התניא, כפי שעולה מדבריו בנפה"ח, בהקדמה לספד"צ ועוד?)
ג. האם ישנן ראיות למנהג קדום עוד מלפני הריי"צ/הרבי?
ד. מה תוצאות הבירור אצל הריל"ג?
ה. מה הפשט בטענת הרבי, וכי בטלה מ"ע מהתורה בטעם זה?

[צh33]

בנוגע לטענה אם זה היה הגר"ח או ר איצלה בנו:
הענין פשוט שאם ידענו שהיתה מחלוקת עקרונית כ"כ בין בית מדרשו של הגר"א לבין החסידות ואעפי"כ ידענו שר איצלה השתתף עם הצצ ולא רק זה אלא שגם לא שמענו מעולם שר איצלה חלק או התווכח עם אביו בענין בע"כ שהוא ידע נאנמנה שאין מעשיו היפך משיטת אביו וז"פ לכל בר דעת.
חוץ מזה וללא קשר לדברי הרבי לאחרונה ראיתי סקירה של שד"ב לוין על אג"ק אדה"צ ששם הביא מכתב שעליו חתומים הגר"ח ור' פנחס רייזעס (כמדומה) מחסידי אדה"ז באיזה ענין ציבורי.
וחוץ מכל זה מה שהביא ר"י מונדשיין בספרו האחרון והנהדר ממה שהיתה אמורה להיות פגישה בין אדה"ז לגר"ח מוואלזין טרם שנאסר אלא שנטרפה השעה ע"י כמה מלשינונים וכו. עיי"ש.
ובענין שינה בסוכה כבר טחנו היטב בהיכל הבעש"ט וכמדומה שגם באתר שטורעם יש כמה מאמרים מרפפורט ועוד למעוניינים.

[איילער]

בכפר חב"ד שלאח"ז נתפרסם שהרבי מליבואוויטש ניסה לרמוז להג"ר צבי כהנא - מה הנך 'נופל' על ליובאוויטש - הלא אתה קרלינער....

[דהיינו:ראשית, אתה חסידישער איד. ושנית, האם ע"פ הלכה מותרים כל מה שנוהגים חסידי קארלין בכ"ב תמוז? וד"ל...]

[איילער]

אי שינה בסוכה בקהל חסידים - מתוך מאמר של ר"ח רפפורט שליט"א:

לאידך מצינו כמה אדמורי"ם, צדיקים מגזע תרשישים, וקהילות הקודש שנהגו על פי דרכי החסידות המסורות לנו מהבעש"ט ותלמידיו זי"ע שנהגו שלא לישן בסוכה, וכמו בשלשלת הזהב של בית דזיקוב, וכמ"ש הרה"ח ר' אהרן האלבערשטאם שליט"א בספרו "נזר הקודש – מנהגי בית ראפשיץ" ש"בדזיקוב ושענדישוב לא היו ישנים [בסוכה]". [ומחסיד שמוצאו מבית דזיקוב שמעתי שפעם קרה שאחד מחסידי האדמו"ר מדזיקוב נטה להתנמנם בסוכה, וטפחו הרב על ראשו באמרו "שלאפן טוט מען אין בעט נישט אין סוכה"].

גם הרה"ג ר' יהושע כ"ץ ז"ל רב דק"ק מאקאווע ועוד ק"ק [שהי' זהיר טפי במצוות סוכה] העיד ש"בבחרותו בעת נסע להסתופף על הימים הנוראים בצל רבו כ"ק אדמו"ר מרן מורנו הרב ר' אהרן זי"ע בעיר בעלז", ו"החסידים והתושבים דשם לא נהגו לישן בסוכה". הרב כ"ץ לא שינה את מנהגו "אף כי היו אנשים שם בהאכסניא שלעגו עליו על חסידותו בזה".

והגה"ק ממונקאטש זצ"ל בספרו "נימוקי אורח חיים" שם קובל על המתחסדים שנהגו שלא לישון בסוכה אף שלא היו מצטערים מחמת הקור, וז"ל: "ומכאן תוכחת מגולה לאותן המקילים (אשר מקלם יגיד להם) יהיו מי שיהיו (ואם עשאן לדרך צדיקים אשר יקראו בשמותם אז בוודאי גרע יותר כי חוטא ומחטיא את הרבים בזה ללמוד בדורנו ממעשיו) שאינם ישנים כלל בסוכה אם כי יש להם סוכות ותנורים בתוכם, ובפרט בתים גדולים ובנינים מרווחים ועוסקים כל ימיהם בבנין בתים (בבחינת נשמות מדור הפלגה), וגם סוכות כנ"ל ולהשתמש בהם בכל השנה בתים קבועים חדרים נאים, אבל אין ישנים בהם לעולם אם כי יש להם תנורים שם וגם כרים וכסתות לרוב ולאין מספר וכו' ופשוט שאין להשגיח במעשיות הבל שלהם כי זקנו או זקנתו צותה לאביו או זקנו וכו' שלא לישון בסוכה כלל כי . . . אין דנין מזמן לזמן ומגברא לגברא, כי הרי אנו רואין אותם בריאים וחזקים באבריהם וכחלב פרים מפוטמים בכל מעשיהם".

סתם ה"מנחת אלעזר" ולא פירש על איזה צדיקים וחסידים יצא בסופה ובסערה בהתלוננו על מנהגם שלא לישן כלל בסוכה. אכן הדברים ידועים שכיוון לצדיקי וחסידי בעלז שבאו והתיישבו בגבולו בעיר מונקאטש והגלילות ונשתלשל מכל זה מדנים ר"ל. [ובכמה מקומות בספריו מתח עליהם את שבט הביקורת והתבטא עליהם בסיגנון החריף המיוחד לו ].

כ"ק האדמו"ר מפאפא זצ"ל (בעל "ויגד יוסף", תלמידו של הרבי מבלז זצ"ל) ויבלחט"א בנו מ"מ האדמו"ר הנוכחי מפאפא שליט"א העידו שבבעלז לא ישנו בסוכה ונמנעו אפילו מלהתנמנם בסוכה, אם כי (בפירוש אמרו ש)לא ידעו פשר דבר! ומצאתי שבלוח "דבר יום ביומו" ("לארץ ישראל ולחוץ לארץ") שנדפס באה"ק מטעם חסידי בעלז, (משנת תשמ"ב ואילך), נאמר במנהגי חג הסוכות: נוהגים להקל בשינה ובפרט במקומות הקרים וכו'.

בשיחת ליל ראשון דחג הסוכות ה'תרצ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסאהן מליובאוויטש זי"ע, בענין השינה בסוכה. באותו מעמד גילה רבינו הריי"צ מסורת עתיקת יומין מ"בית הרב" בעל התניא ע"ד ההקפדה שלא לישן בסוכה. אז סיפר מהוריי"צ איך שעוד בחיי רבינו הגדול בעל התניא ושו"ע הרב זצוקללה"ה, הוכיח בנו וממלא מקומו הרב דובער, אדמו"ר האמצעי זצ"ל את האברכים שישנו בסוכה. רבינו הקדוש, רבי מנחם מענדל מליובאוויטש זי"ע, העיד גם הוא כמ"פ על מסורת זו לפיה נמנעו מלישון בסוכה. בדבריו (בשנת תש"נ) עם הרב צבי כהנא שליט"א, ר"מ בירושלים, הצהיר הרבי ברורות שההקפדה על אי השינה בסוכה נעוצה בראשית ימיה של חסידות חב"ד, [אם כי מסתבר שבנתיבות מזג האוויר ואופי רוב הסוכות ברוסיא הלבנה לא היו זקוקים ל"הקפדה" זו וגם לא ידעו ממנה כי אם יחידי סגולה, וברט שרוב ישראל לא ישנו בסוכה במדינה ההיא ובימים ההם ]. הרבי זי"ע סיפר כמ"פ בשיחותיו הקדושות איך שחמיו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצ"ל לא הי' ישן בסוכה אפילו כשהדבר לא הי' כרוך ב"צער" כלשהוא, [אף שהקפיד שלא לאכול ולשתות אפילו כוס מים חוץ לסוכה גם בשעת ירידת גשם שוטף]. עוד העיד רבינו זי"ע על חסידי חב"ד, וז"ל: "מ'זעט דאך . . . אין דער הנהגה פון כמה וכמה, אז אויך אזעלכע, וואס זיינען נאך ניט אין דער דרגא פון (קענען) מרגיש זיין דעם 'אור מקיף' שבסוכה זיינען זיך ניט נוהג צו מהדר זיין צו שלאפן אין סוכה (כאטש אז באכילה ושתי' זיינען זיי מהדר אפילו במקום שאין חיוב) . . . חסידים זייענדיק מקושר צו רבותינו נשיאנו, לערנען תורתם (ע"מ לעשות) און גייען בדרכיהם – איז מנהג רבותיהם בידיהם".

הרי לנו כמה עדויות ומסורות על דבר המנהג שלא לישן בסוכה כל עיקר, אפילו בקרב חסידים שנזהרו ביותר בכל עניני תורה ומצותי', ודקדקו על עצמם לקיים מצוות סוכה בכל פרטיה. ואין הדבר אומר אלא דרשני, ותלונת המנחת אלעזר נשמעת מאליה: מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם.

ויתירה מזו: מן המפורסמות הוא שהצדיקים והחסידים שמוצאם מהיכל הבעש"ט נהגו – ועדיין נוהגים - לאכול ולשתות בסוכה גם בשעת הגשמים, ואפילו משתסרח המקפה לא [הי'] ניחא להו בכחא דהיתרא לצאת מן הסוכה ולאכול בבית. ואם כן הדבר תמוה מאד – יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא! והלא הדברים קל וחומר: ומה במקום שע"פ שולחן ערוך פטורים אנו מן הסוכה, הידרו הצדיקים והחסידים לסעוד בסוכה [ולא חששו לזה שאמרו "כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט"], במקום שע"פ שולחן ערוך בוודאי עדיף לישב [לישן] בסוכה, על אחת כמה וכמה!!!

[ישבב הסופר]

זה שחסידי קרלין נוהגים לאכול פרי חדש ולברך שהחיינו, הוא אכן מנהג מחודש ותמוה, אבל המנהג לא לברך שהחיינו בימי בין המצרים מובא בשו"ע כמנהג שטוב ליזהר שלא לברך וכו', ומקורו מספר חסידים. [ובאמת אם יש חיוב לברך שהחיינו בג' השבועות אין ברירה ולכאורה צריך לברך, והמנהג הוא לא להביא א"ע לידי חיוב]. אינני יודע מהו פשר מנהג קרלינאי זה, אבל נראה שמכל מנהגי החסידים נגד ההלכה הפסוקה, זה דוקא די ממוצע.
משא"כ הנושא בענין שינה בסוכה, הוא אחד מהחיובים שנכללים במצות עשה דאורייתא דתשבו כעיו תדורו. ובודאי שהמנהג בחב"ד [או בחצרות החסידים שנהגו כן] מצריך הסבר הרבה יותר מהמנהג הקרלינאי הנ"ל. אינני מטיל ספק בנכונות המנהג, ומצוה ליישב, אבל אם לדין ולמה מצינו, יש תשובה.

[איש_ספר]

זה שחסידי קרלין נוהגים לאכול פרי חדש ולברך שהחיינו, הוא אכן מנהג מחודש ותמוה, אבל המנהג לא לברך שהחיינו בימי בין המצרים מובא בשו"ע כמנהג שטוב ליזהר שלא לברך וכו', ומקורו מספר חסידים. [ובאמת אם יש חיוב לברך שהחיינו בג' השבועות אין ברירה ולכאורה צריך לברך, והמנהג הוא לא להביא א"ע לידי חיוב]. אינני יודע מהו פשר מנהג קרלינאי זה, אבל נראה שמכל מנהגי החסידים נגד ההלכה הפסוקה, זה דוקא די ממוצע.
משא"כ הנושא בענין שינה בסוכה, הוא אחד מהחיובים שנכללים במצות עשה דאורייתא דתשבו כעיו תדורו. ובודאי שהמנהג בחב"ד [או בחצרות החסידים שנהגו כן] מצריך הסבר הרבה יותר מהמנהג הקרלינאי הנ"ל. אינני מטיל ספק בנכונות המנהג, ומצוה ליישב, אבל אם לדין ולמה מצינו, יש תשובה.

עדי כדי כך? או שהתבלבלת עם פורום בחצרות חב"ד...?

[ישבב הסופר]

התכוונתי בזה למה שהביא ממקורות נוספים על מנהג כזה בחצרות אחרות. ואמרתי שאינני מכחיש שהיו מקומות שנהגו כן, כפי נראה מדברי הכותב, ומצוה ליישב. בנוגע לאם זה היה מנהג חב"ד, באמת שאינני יודע, הם בודאי טוענים שזה היה המנהג מעולמי עד, ואחרים טוענים שלא.

[איילער]

כמדומה שאם קהילה בישראל, ובראשה גאונים וצדיקים קדושי עליון, ובחסידי' אנשי ספר אוצרות חכמה, ובאה היא בקהל יראי ה' מן המניין, הרי וודאי שזה בגדר הנח להם לישראל אם לא נביאים בני נביאים הם כו'. וממילא 'איני מטיל ספק בנכונות המנהג' הוא מתבקש.

משא"כ הדיון במנהג (ואפי' הגדרתו כ'צריך עיון' ואף 'תמוה', שהוא מתבקש משום ודרשת וחקרת היטב כו' יגדי"ת ויאדיר וכו').

[ח''ל קאליסק]

viewtopic.php?f=19&t=3405&p=197077

[דודי צח]

מה מקור השם גרושקא?

לא מוזר שהוא כותב מכתב שלם בענין קרלין, בלי שום שפה תורנית, מובאה, ציטטה וכו' כדרך גדולי הארץ?

על פי הכלל חכמת אדם וכו' מה ידוע עליו בענין זה

[פרנקל תאומים]

יהודים רבים באירופה של פעם (וגם של היום, אם כי היום ישנם אמצעי חימום מתאימים) לא ישנו בסוכה, הטעם הפשוט לכך הוא תנאי מזג האוויר שעפ"י רוב פטרו אותם מהמצווה שהרי היו בכלל "מצטער" ללא שום פקפוק. אלא שהיות והדבר היה נפוץ, נוצרה תופעה במשך הדורות שגם כשתנאי מזג האוויר אפשרו את השינה, היו רבים שנמנעו מכך מחמת ההרגל.
באר"י שתנאי מזג האוויר עפ"י רוב מאפשרים זאת, חסידים ופרושים בני הישוב הישן היו ישנים בסוכה.
המ"ב טרח למחות ולהדגיש את חיוב השינה כאשר אין פטור אמיתי של "מצטער", מן הסתם דווקא בשל העובדה שהוא הכיר את ההנהגה הזו שהשתרשה באירופה כנ"ל והוא הוצרך להעמיד אותה על מתכונתה כדין, הוי אומר כשיש "מצטער" פטורים, וכשאין "מצטער", חלילה מלבטל מ"ע מן התורה.
התחושה היא שאי היכולת להודות בכך ש"חסידי קמאי" או אפי' אדמו"רים לא ישנו בסוכה בגלל הטעם הפשוט של "צינים פחים" (היתכן שהרבי נמנע מהשינה רק מפני שהיה קר לו? חלילה! הלא לרבי הק' זי"ע לא היו שום מניעות חומריות...) שלא לומר מחמת ההרגל שהושרש במשך דורות בגלל ה"צינים פחים" המצויים, וכתוצאה מן ההרגל, לעיתים נמנעו מהשינה אף כאשר מזג האוויר אפשר אותה, נדמה ש"אי היכולת" להודות בכך היא שהביאה את הצורך לקבע את המנהג בתור הלכה של לכתחילה, מה שכמובן לא עלה על דעתם של הרמ"א והפוסקים (מדוע הוצרכו לטעמים של אי השינה עם האישה וכדו' ולא אמרו את הטעם הנפלא של 'אור מקיף'... ועוד צ"ע בשלמא הרמ"א והפוסקים, אבל האם אצל המקובלים הספרדים ראינו כזאת שהקפידו לכתחילה ובדווקא שלא לישון בסוכה מחמת ' אור מקיף'? האם אפשר לקבל ע"ז מקור ברור בכתבי האריז"ל, הרמ"ק, מהרח"ו? אולי הבן איש חי נתן ע"ז איזה רמז? שלא לדבר על קבלת הגר"א ותלמידיו, ר' יצחק אייזיק חבר, ה'לשם'? מדוע רק בחב"ד [ונניח שגם בבעלזא] זכו לגילוי הנפלא הזה המבטל מ"ע מן התורה המפורשת ברורות בש"ס ובטושו"ע [ובשו"ע הרב...]? ).

[אישנמ]

תמונה

[מתפעל]

סיפורי חסידים להגר"י זוין זצ"ל

סוכה.jpg (114.71 KiB) נצפה 18787 פעמים

[מתפעל]

לכאורה משמע שבזמן הצמח צדק כן ישנו בסוכה.

[אנא עבדא]

לגבי המנהג בבעלזא במצות שינה בסוכה בחו"ל, בקונטרס "אור הצפון" של בעלזא הביאו לפני כשנתיים [תשרי תשע"ה] חשיפה מכתי"ק של הרבי מבילגורייא זצ"ל [אחיו של הרבי הקדוש המהר"א מבעלזא]. ויש שם כמה חידושים מאוד מעניינים.
ואני מביא כאן העתקה מילה במילה:
"סח לי כ"ק אחי שליט"א [מרן מהר"א זי"ע]: כ"ק א"ז ז"ל (מרן מהר"ש זי"ע) היה ישן תמיד בסוכה, וגם הרבנית הצדקנית מלכה ע"ה היתה ישנה בסוכה (כמ"ש הרמ"א באו"ח סי' תרלט). וכ"ק זקיני ז"ל (מרן מהר"י זי"ע) היה ישן בסוכה רק בלילה הראשונה, והיה הקור מזיק לו ולא היה יכול לישון שם יותר. כך היה כמעט בכל שנה ושנה.
וגם כ"ק א"א ז"ל (מרן מהרי"ד זי"ע) לא היה ישן בסוכה מפני הקור שהיה מזיק לו. ואמר כ"ק א"א ז"ל, כי באמת היה יכול לתקן לעצמו מיטה כזו שיש לה נקליטין, כך שיוכל לישון בסוכה בכשרות באופן שלא יזיק לו הקור, אבל קשה לו לעשות כן, מפני שאם יפרוס וילון על מיטתו, לא יגיע אליו די אוויר לנשימה.
עוד אמר לי כ"ק אחי שליט"א [זצ"ל], כי על אף שכ"ק א"א ז"ל לא היה ישן בסוכה כל הלילה, מכל מקום היה מדקדק לישון בסוכה, ולכן היה תופס תנומה בסוכה, וגם היה שמח אם היה נרדם בסוכה.
ועוד אמר לי כ"ק אחי שליט"א [זצ"ל], כי הענין שהיו מקפידים שיישארו תמיד אנשים בסוכה, ואף היו ישנים שם בלילה, הרי מלבד הטעם של שמירה, היתה לכ"ק א"א ז"ל בזה כוונה נוספת, לישון בסוכה בשליחותו".
עכ"ל.