כשרות מאכלים בחו"ל

[ארדוי]

ברצוני להעלות לדיון נושא חדש אודו כשרות מאכלים בחו"ל ובפרט בקהילות "קטנות" שאין גוף כשרות מיוחד (הדברים נוגעים במידה מסיימת גם לארץ הקודש). הנושא רחב ומורכב מאוד. הרבה מוצרים היו מוחזקים תמיד בכשרות כגון לחם (פת ישראל), דגנים, דגים כשרים, קפה, בירה, וכמובן פרות וירקות ועוד רבים. אמנם עם התפתחות התעשייה (ו"החומרות") החלו בהוספת מרכיבים שונים ומשונים מכל המקורות האפשריים, וזה גורם לשאלות חמורות בהלכה ובעצם המציות. הדברים משתנים ממדינה למדינה, ומארץ לארץ. וחשוב להבדיל בין חומרא לעיקר הדין, בין חשש לספק אמיתי. (ניתן גם להפנות להעוסקים בתחום ולמשגיחים.) תודה מראש על כל מידע וסיוע.

[אוהב אוצר]

בעיה קשה ומורכבת.
לא נראה לי שיהיה ניתן לדון כאן אם לא יכתבו כל מקרה, מוצר וקהילה - לגופו.
[ועדיין לא תהיה מוסכמות אצל כולם]

[ארדוי]

אפשר להתחיל ואז נראה אם יש תועלת.
אפשר לדון על נושא מסוים כגון במוצרים שמוטבע ע"ג האריזה 100% טבעי ואין שום תוספות כמו בקפה, האם יש איזה שהוא חשש. קפה טסטן צ'ויס האדום למשל אע"פ שאין חותמת בד"ץ, אבל התקשרתי אליהם, והם אמרו שזה בסדר גמור. לא בירוק ששם בשביל להוציא קפאין מוסיפים חומר כימי. אבל בג'קובס כיון שזה מגיע מגרמניה (כמדומני) הם חוששים מקיטור. בדקו לי בהכשר של מנצ'סטר שנותן הכשר על קפה זה (ומקפידים על קיטור) שאין בעיה כזו. אמנם יש כמה סוגים של חששות בקיטור.

[נהר שלום]

אפשר להתחיל ואז נראה אם יש תועלת.
אפשר לדון על נושא מסוים כגון במוצרים שמוטבע ע"ג האריזה 100% טבעי ואין שום תוספות כמו בקפה, האם יש איזה שהוא חשש. קפה טסטן צ'ויס האדום למשל אע"פ שאין חותמת בד"ץ, אבל התקשרתי אליהם, והם אמרו שזה בסדר גמור. לא בירוק ששם בשביל להוציא קפאין מוסיפים חומר כימי. אבל בג'קובס כיון שזה מגיע מגרמניה (כמדומני) הם חוששים מקיטור. בדקו לי בהכשר של מנצ'סטר שנותן הכשר על קפה זה (ומקפידים על קיטור) שאין בעיה כזו. אמנם יש כמה סוגים של חששות בקיטור.

החומר ההוא נותן טעם לפגם וגם הוא בטל ברוב קפה אז לכן הוא כשר. (עי' יחוה דעת חלק ב' סימן ס''א)

[אוהב אוצר]

ידוע אצל כל מומחי הכשרות: קפה ללא טעמים [וניל וכד'] לא צריך הכשר וק"ו שמספיק כל גוף כשרות.
אחת הנקודות הכי קלות, הלאה. (עד כמה שאני יבין בשאר...)

[ערבי פסחים]

התקשרתי לבד"ץ לברר למה פתאום התחילו לתת הכשר על קפה, ואמרו שנתברר שיש מםעלים בעיקר גרמניה שיש שם בעיה של קיטור, היינו באותם מפעלים של ייצור הקפה משתמשים בכלים ביד סולדת, לבישול הקפה וכן בישול נבילות. וכן אמרו שיש חומר שומני שמונע קצף והוא מן החי. (תתפלאו שאפי' על מלח אמרו שא"א לקנות בכל ארץ בלי הכשר כי מקומות שמוסיפים חומרים).

אגב לא כל מוצר שכתוב בו 100 אחוז טבעי זה באמת מאה אחוז כי כידוע שאם יש רק אחוז קטן (כמדומה פחות מ- 2 אבל אינני בטוח) אינם מחויבים לכתוב את זה מבחינה חוקית

[ארדוי]

שמעתי מרב גדול, שזה תלוי במפעל, שאם המפעל גדול ומייצרים שם רק קפה וכדו' אזי לא צריכה להיות שום בעיה, כי פשוט אין שם ייצור אחר.
ולגבי 100% צריך לדעת שגם כנפי חגבים הם 100% טבעיים. ותלוי בהנ"ל.

[חובב_ספרים]

באופן כללי עושים קפה במפעל מיוחד לקפה ומטעם זה מקובל שאינו צריך הכשר כשאין בו טעמים נוספים, בניגוד לרוב אבקות הנעשות במה שנקרא באנגלית spray dryer שיש בו חששות רציניות שנעשה בכלים שעשו מאכלות אסורות. זה מקובל גם על הבד"ץ והם אינם אומרים שקפה צריך הכשר באופן כללי אלא רק הנעשה בגרמניה מאחר שנבתרר להם שהם עושים שם קפה במפעל שאינו מיוחד לקפה. כנראה יש איזה הקפדה לעשות קפה במפעל מיוחד דוקא דאל"כ הריעותא בגרמניה היה אמור להיות תקיף לכל הקפה בעולם.
למעשה אני מאד מסופק אם יש לחוש לדבריהם בזה משום שכנראה זה אינו עדכוני. לפני איזה שנים היה אצלי מפקח בכיר של הכשר מסוים בחו"ל שהיה בדרכו לסיור מפעלים בגרמניה בתוכם מפעל קפה. השגתי עבורו ע"י שכן שלי בווועד הכשרות מס' טלפון של המשגיח של העדה שראה הבעיה והוא דיבר איתו לפני נסיעתו לגרמניה. נתברר שזה היה קפה תחת ההכשר שלו וכנראה היצור במפעל לא כשירה היה יצור חד פעמים לפני כמה שנים [עוד לפני שהמכיר שלי היה קשור לההכשר ההוא]. היום הם אינם מייצרים קפה אלא במפעל המיוחד לקפה ולא במפעל ההוא.

[בוצינא]

מישהו יודע על קפה האג הנמכר כאן בארץ הקודש אם יש בו בעיות כשרות של קיטור וכיוצ"ב.
ומה הטעם האמיתי שאין על זה כשרות העדה

[שמואל בארג]

שמעתי מרב גדול, שזה תלוי במפעל, שאם המפעל גדול ומייצרים שם רק קפה וכדו' אזי לא צריכה להיות שום בעיה, כי פשוט אין שם ייצור אחר.
ולגבי 100% צריך לדעת שגם כנפי חגבים הם 100% טבעיים. ותלוי בהנ"ל.

לגבי חלב ישראל סבר רבי משה פיינשטיין שיכולין להאמין שמה שרשום כן הוא, אבל רוב גדולים חלקו עליו שמצד החוק אי"צ לכתוב הבדיוק התוכן רק מאחוז מסיום.

(ובפרט בהמפעלים גדולים שמשימין דברים שיוכל להתקיים לזמן ארוך).

[חובב_ספרים]

לגבי חלב ישראל סבר רבי משה פיינשטיין שיכולין להאמין שמה שרשום כן הוא, אבל רוב גדולים חלקו עליו שמצד החוק אי"צ לכתוב הבדיוק התוכן רק מאחוז מסיום.

(ובפרט בהמפעלים גדולים שמשימין דברים שיוכל להתקיים לזמן ארוך).

זה לא כ"כ מדויק. הוא לא אמר זה באופן כלל אלא בארה"ב שיש חוק כזה. וזה אינו שייך לחוק הכללי לגבי מרכיבי מוצרים שאינם צריכים לרשום פחות מאחוז מסוים [דומני 2%] אלא חוק מיוחד לגבי חלב שצריך להיות 100%. האמת הוא שהמצאיות כפי שמתואר באג"מ אינו משכנע במיוחד, אבל לפי איזה שנים הOU בדק את זה ולדבריהם הם מצאו שהפיקוח מספיק להיות בטוח שלא מעורב בו חלב טמא. הם כתבו על זה [באנגלית] בדף הכשרות שלהם. כמובן זה מתייחס רק להמצב בארה"ב ולא היתר כללי בכל העולם כולו.

[חוקר ודורש]

שמעתי מהרב ש.בורשטיין מומחה כשרות,שאמר באופן כללי שמוצרים של מפעלים בארץ אם כשרות רבנות פשוטה כמו מגדל העמק וכו טוב וכשרה יותר מכשרות של חו"ל מהכשרויות הכי טובות.עכ"ל.

[עמקן]

שמעתי מהרב ש.בורשטיין מומחה כשרות,שאמר באופן כללי שמוצרים של מפעלים בארץ אם כשרות רבנות פשוטה כמו מגדל העמק וכו טוב וכשרה יותר מכשרות של חו"ל מהכשרויות הכי טובות.עכ"ל.

ויותר מזה שמעתי אומרים שבא"י הכל כשר גם בלי הכשר כלל, ואלו שאין להם הכשר זה רק משום שהרבנות אינו נותן הכשר למחלל שבת אבל בעצם זה כשר.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שמעתי מרב גדול, שזה תלוי במפעל, שאם המפעל גדול ומייצרים שם רק קפה וכדו' אזי לא צריכה להיות שום בעיה, כי פשוט אין שם ייצור אחר.
ולגבי 100% צריך לדעת שגם כנפי חגבים הם 100% טבעיים. ותלוי בהנ"ל.

לגבי חלב ישראל סבר רבי משה פיינשטיין שיכולין להאמין שמה שרשום כן הוא, אבל רוב גדולים חלקו עליו שמצד החוק אי"צ לכתוב הבדיוק התוכן רק מאחוז מסיום.

(ובפרט בהמפעלים גדולים שמשימין דברים שיוכל להתקיים לזמן ארוך).

אין זה אמת כלל. רוב פוסקים בארה"ב הסכימו אתו לגמרי. כולם נהגו להקל בזה, עד שהגיעו החסידים ושינו את המצב. הרב אהרן קוטלר והגרי"א הנקין, הר"א סילווער והרידב"ז, וגם בחזו"א כתב כסברת האג"מ. לא נחלקו עליו עד שבאו הדור האחרון של רבנים הונגרים שמיאנו בו ובתורתו, ולא רק בשיטה זו.

[קראקובער]

שמעתי מהרב ש.בורשטיין מומחה כשרות,שאמר באופן כללי שמוצרים של מפעלים בארץ אם כשרות רבנות פשוטה כמו מגדל העמק וכו טוב וכשרה יותר מכשרות של חו"ל מהכשרויות הכי טובות.עכ"ל.

ויותר מזה שמעתי אומרים שבא"י הכל כשר גם בלי הכשר כלל, ואלו שאין להם הכשר זה רק משום שהרבנות אינו נותן הכשר למחלל שבת אבל בעצם זה כשר.

ברצינות?! דווקא בחו"ל יותר קל, לפחות מה שמיוצר במפעלים דהרי רוב המוצרים שצריכים הכשר זה רק משום שאין מבטלים איסור לכתחילה וזה הרבה יותר קל אצל עכו"ם.

[לייטנר]

שמעתי מהרב ש.בורשטיין מומחה כשרות,שאמר באופן כללי שמוצרים של מפעלים בארץ אם כשרות רבנות פשוטה כמו מגדל העמק וכו טוב וכשרה יותר מכשרות של חו"ל מהכשרויות הכי טובות.עכ"ל.

כך אמר לי מומחה לכשרות אחר, ונקב בשם אחת מהכשרויות בחו"ל הידועות ביותר, שהכשירו דברים שבארץ לא היו עוברים כלל, ולא אמר זאת כדי לזלזל באותה כשרות, אלא כדי לשבח את הכשרויות בארץ.

[יין המשמח]

שמעתי מרב גדול, שזה תלוי במפעל, שאם המפעל גדול ומייצרים שם רק קפה וכדו' אזי לא צריכה להיות שום בעיה, כי פשוט אין שם ייצור אחר.
ולגבי 100% צריך לדעת שגם כנפי חגבים הם 100% טבעיים. ותלוי בהנ"ל.

לגבי חלב ישראל סבר רבי משה פיינשטיין שיכולין להאמין שמה שרשום כן הוא, אבל רוב גדולים חלקו עליו שמצד החוק אי"צ לכתוב הבדיוק התוכן רק מאחוז מסיום.

(ובפרט בהמפעלים גדולים שמשימין דברים שיוכל להתקיים לזמן ארוך).

אין זה אמת כלל. רוב פוסקים בארה"ב הסכימו אתו לגמרי. כולם נהגו להקל בזה, עד שהגיעו החסידים ושינו את המצב. הרב אהרן קוטלר והגרי"א הנקין, הר"א סילווער והרידב"ז, וגם בחזו"א כתב כסברת האג"מ. לא נחלקו עליו עד שבאו הדור האחרון של רבנים הונגרים שמיאנו בו ובתורתו, ולא רק בשיטה זו.

זה לא קשור לרבנים הונגרים, אלא לכך שהאיסור של חלב נכרי הוא לא רק על עצם החשש (כמ"ש בשו"ע), אלא גם לעניין של קדושה של יהודי..
ואגב, כמדומני שהוא בעצמו לא השתמש בכזה חלב, הלא כן?

[קראקובער]

מהתגובה רואים שבכלל לא הבנת את הנושא, אם זה כמו יושב בצד עדרו אין שום בעיה של קדושה ודינו כחלב ישראל....הוא החמיר לעצמו בגלל שזה סוף סוף מדובר בחידוש וכמו הרבה רבנים שמתקנים עירובין ובעצמם לא מטלטלין.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הוא החמיר לעצמו רק כשהיה קל לו. בשעת הדחק, כגון בנסיעה חוץ לעיר, שתה קפה עם חלב ה׳קאמפאני׳ס׳.

וקדושת ישראל מאן דכר שמיה?! צריכים לשתות חלב קדוש?! והקדושה נהיה ע"י שהיהודי מסתכל בעת החליבה?!

#סאראנערישקייטען

[עמקן]

שמעתי מהרב ש.בורשטיין מומחה כשרות,שאמר באופן כללי שמוצרים של מפעלים בארץ אם כשרות רבנות פשוטה כמו מגדל העמק וכו טוב וכשרה יותר מכשרות של חו"ל מהכשרויות הכי טובות.עכ"ל.

ויותר מזה שמעתי אומרים שבא"י הכל כשר גם בלי הכשר כלל, ואלו שאין להם הכשר זה רק משום שהרבנות אינו נותן הכשר למחלל שבת אבל בעצם זה כשר.

ברצינות?! דווקא בחו"ל יותר קל, לפחות מה שמיוצר במפעלים דהרי רוב המוצרים שצריכים הכשר זה רק משום שאין מבטלים איסור לכתחילה וזה הרבה יותר קל אצל עכו"ם.

שמעתי באמת שיש אומרים זה, אבל ברצינות זה שווה בערך להמובא כאן בשם הרב ש. בורשטיין.
באופן כללי רמת ההכשרים בא"י גבוה יותר מבחו"ל, הגם שהפער מצטמצם משנה לשנה בעיקר מחמת עליית רמת ההכשרים בחו"ל אבל לצערי גם קצת מחמת ירידת הרמה בא"י. אבל ההכשרים הכי טובים בחו"ל מתקרבים ברמתם להכי טובים בא"י ופעמים גם עולים עליהם. להגיד שבאופן כללי כשרות רבנות פשוטה כשרה יותר מכשרות של חו"ל מהכשרויות הכי טובות נשמע כבדיחה לא מוצלחת.

[קראקובער]

היום כמעט כולם נותנים גם הכשרים בחוץ לארץ ולבי ביטול ברוב תלוי אם זה בבעלות ישראל או עכו"ם.

אגב, לא נראה שההכשר של הרב ווסטהיים או כדתיא פחות טוב מהעדה או הרב לאנדאו.

[עזריאל ברגר]

שמעתי מהרב ש.בורשטיין מומחה כשרות,שאמר באופן כללי שמוצרים של מפעלים בארץ אם כשרות רבנות פשוטה כמו מגדל העמק וכו טוב וכשרה יותר מכשרות של חו"ל מהכשרויות הכי טובות.עכ"ל.

ויותר מזה שמעתי אומרים שבא"י הכל כשר גם בלי הכשר כלל, ואלו שאין להם הכשר זה רק משום שהרבנות אינו נותן הכשר למחלל שבת אבל בעצם זה כשר.

חלילה וחס לומר זאת.
יכולות להיות הרבה בעיות שאנשים עושים דברים בתמימות בלי לדעת שיש בהם בעיה.
דוגמא אחת: יין לא מבושל שנגעו בו גויים (או עכ"פ נכרי-לכל-דבריו).
דוגמא שניה: מצוות התלויות בארץ (האם ידעת שערבים מגדלים כרוב וכיו"ב מתחת לגפנים?).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

במחילת כבוד הרב ש. בורשטיין, דבריו חסרים שחר.

אדמו"ר חסידי מא"י הגיע לבקר בארה"ב ונכנס אצל האדמו"ר מסאטמאר קר"י. הלה, שמתפאר מאד בשחיטתו המהודרת, הזמין את האדמו"ר הישראלי לבא ולראות את בית שחיטתו. הלה נענה לבקשתו והביע אותות התפעלות כצפוי ממנו. לאחמ"כ אמר האדמו"ר הישראלי לאחד ממקורביו (שסיפר לי) "ההשגחה הכי חלשה בא"י עולה על ההשגחה הכי מעולה בחו"ל! ברבנות מקפידים שהשוחט יחזיק את התרנגול ביד, ולא יניחנו על שלחן. וכאן בקר"י אין מקפידים"

אני בעצמי ביקרתי בבית השחיטה בקר"י, וגם בבית השחיטה של העדה"ח במעלה אדומים. בשניהם החזיקו את התרנגול על כזה סטנדר, וכמעט שלא היו חילוקים בין שתי השחיטות. חוץ מענין אחד, אשר לדעתי עולה קר"י מעל העדה"ח. לא שיש איזה פקפוק על העדה"ח, אלא שהנוהל בקר"י עלול פחות לטעיות מבעדה"ח. לא נראה שיש איזה חשש, אבל כך הם פני הדברים.

[עמקן]

במחילת כבוד הרב ש. בורשטיין, דבריו חסרים שחר.

אדמו"ר חסידי מא"י הגיע לבקר בארה"ב ונכנס אצל האדמו"ר מסאטמאר קר"י. הלה, שמתפאר מאד בשחיטתו המהודרת, הזמין את האדמו"ר הישראלי לבא וחראטת את בית שחיטתו. הלה נענה לבקשתו והביע אותות התפעלות כצפוי ממנו. לאחמ"כ אמר האדמו"ר הישראלי לאחד ממקורביו (שסיפר לי) "ההשגחה הכי חלשה בבאי עולה על ההשגחה הכי מעולה בחו"ל! ברבנות מקפידים שהשוחט יחזיק את התרנגול ביד, ולא יניחנו על שלחן. וכאן בקר"י אין מקפידים"

אני בעצמי ביקרתי בבית השחיטה בקר"י, וגם בבית השחיטה של העדה"ח במעלה אדומים. בשניהם החזיקו את התרנגול על כזה סטנדר, וכמעט שלא היו חילוקים בין שתי השחיטות. חוץ מענין אחד, אשר לדעתי עולה קר"י מעל העדה"ח. לא שיש איזה פקפוק על העדה"ח, אלא שהנוהל בקר"י עלול פחות לטעיות מבעדה"ח. לא נראה שיש איזה חשש, אבל כך הם פני הדברים.

לא ידעתי שיש לעדה"ח שחיטה במעלה אדומים אבל הייתי אצל השחיטה שלהם בעטרת כמה פעמים והשוחט מחזיק התרנוגול. וכ"ה בכל השחיטות שראיתי בא"י. אולי מדבר כבודו על הודו שנוהגים גם בא"י שפועל מחזיקו על שולחן בשעת השחיטה.
אבל למעשה איני רואה שיש לעשות ענין מזה. בא"י נוקטים שעדיף שהשוחט יחזיק התרנוגול ובחו"ל נוקטים להיפך שהוא מתעייף פחות כשאינו צריך להחזיק בתרנוגול. בודאי לכל אחד יהיה נטייה לומר שהשיטה שלו טובה יותר אבל זה לא חד משמעי ולא ראיתי שום ראיה לעדיפות א' השיטות.

[חוקר ודורש]

במחילת כבוד הרב ש. בורשטיין, דבריו חסרים שחר.

אדמו"ר חסידי מא"י הגיע לבקר בארה"ב ונכנס אצל האדמו"ר מסאטמאר קר"י. הלה, שמתפאר מאד בשחיטתו המהודרת, הזמין את האדמו"ר הישראלי לבא וחראטת את בית שחיטתו. הלה נענה לבקשתו והביע אותות התפעלות כצפוי ממנו. לאחמ"כ אמר האדמו"ר הישראלי לאחד ממקורביו (שסיפר לי) "ההשגחה הכי חלשה בבאי עולה על ההשגחה הכי מעולה בחו"ל! ברבנות מקפידים שהשוחט יחזיק את התרנגול ביד, ולא יניחנו על שלחן. וכאן בקר"י אין מקפידים"

אני בעצמי ביקרתי בבית השחיטה בקר"י, וגם בבית השחיטה של העדה"ח במעלה אדומים. בשניהם החזיקו את התרנגול על כזה סטנדר, וכמעט שלא היו חילוקים בין שתי השחיטות. חוץ מענין אחד, אשר לדעתי עולה קר"י מעל העדה"ח. לא שיש איזה פקפוק על העדה"ח, אלא שהנוהל בקר"י עלול פחות לטעיות מבעדה"ח. לא נראה שיש איזה חשש, אבל כך הם פני הדברים.

הרב בורנשטיין לא דיבר על שחיטה ובשר אלא בעיקר על יצור תעשייתי.

[עזריאל21]

עמקן

הסיפור היה עם תרנגולים, והסיפור היה שבקר"י הגוי אחז את התרנגול וע"ז אמר האדמו"ר הנ"ל מה שאמר.

בלונדון בהכשר כדתיא, הגוי שם את התרנגול על השטנדר והשוחט אוחז את הראש. וזה כמו הודו באר"י.

בכלל, לא הייתי אומר שהכשר על בשר באר"י יותר טוב מבחו"ל.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מה שראינו בעדה"ח היה תרנגולים, ואולי היו יותר גדולים מאחרים.

כוונתי לא היתה עדיפות של חו"ל או של א"י. כוונתי היתה שיש הרבה משקרים בנידון, והרבה שיש להם נגיעה להגיד את דבריהם, נגיעה נגד סאטמאר, נגיעה בעד א"י, ועוד.

והאדמו"ר ההיא מתיימר קצת להיות רב ואב"ד ג"כ, אמנם אינו מתמחה בשחיטה, ולא היה לו להביע דעה בדברים שאינו מכיר.

[דרומי]

שאלה לתושבי חו"ל: עד כמה נחשב ההכשר של הרב וויסמנדאל מנייטרא-מונסי? האם נחשב כהכשר מליגה א'?

ואיך מתייחסים לשוקולד של 'שמרלינג' משווייץ?

[אויבער חכמניק]

לשוקולד של שמרלינג משווייץ יש הכשר מהודר המקובל אף על המחמירים ביותר.

[קראקובער]

שאלה לתושבי חו"ל: עד כמה נחשב ההכשר של הרב וויסמנדאל מנייטרא-מונסי? האם נחשב כהכשר מליגה א'?

בגדול זה נחשב ליגה א' פרט לגבי הבשר שיש שלא סומכים עליו אבל יותר מסיבות של "השקפה". (שמעתי מבן משפחה באמריקה)

[עמקן]

שאלה לתושבי חו"ל: עד כמה נחשב ההכשר של הרב וויסמנדאל מנייטרא-מונסי? האם נחשב כהכשר מליגה א'?

ראה מכאן.

ואיך מתייחסים לשוקולד של 'שמרלינג' משווייץ?

פעם נחשב מהודר ביותר. היום ההכשר עבר לבנו ויורשו של רב הכשיר הקודם. לא שמעתי שום ריעותא עליו כלל וכלל, אבל יש חוששים שהוא אינו בדרגת אביו. זה אינו אומר שיש בו שום בעיה כלל, וגם אם זה נכון שהוא נחות דרגא מאביו עדיין יש מקום להקרא הכשר מהודר, וגם החשש לא נתברר, עכ"פ לי, להיות אמיתי.

[קראקובער]

כאלו שטויות מה שהבאת בלינק שקשה לדעת איפה להתחיל.

[צלעובר]

ואני דוקא קראתי את הלינק ועלי היו ניכרים דברי אמת של הכותב, והתרשמתי שיודע על מה הוא מדבר.
גם הרבה מן הדברים כבר שמעתי אני ממומחים בכשרות בחו"ל.
אנא פרט ה"שטויות" שמצאת שם.

[פולסברג]

בשו''ת באר משה יש תשובה אודות לסמוך על חברת כשרות שנשות המשגיחים הולכות פרועות ראש וכו' ושופך עליהם אש וגפרית. ככה''נ כוונתו לה- ou

[עקביה]

קיבלתי ממתק בכשרות שאיני מכיר - "בי"ד המיוחד לענייני כשרות שע"י התאחדות הרבנים דארה"ב וקנדא".

אודה מאד למי שיודיעני האם זהו הכשר טוב וניתן לסמוך עליו.

[חברא]

ראה כאן אות ד.

[עקביה]

ראה כאן אות ד.

יישר כח!
אם כי נשארתי קצת נבוך.