הודעהעל ידי רימנובער אייניקעל » ו' יוני 27, 2014 3:11 pm
לכבוד יום הילולת העשרים מהרב הקדוש מ'לויבאוויטש החל ביום ג' תמוז תשע"ד לפ"ק הבא עלינו לטובה הנני להביא כמה עובדות מהאי קדוש עליון ממקור מאד נאמן לא חבד"י.
סיפר הגאון האדיר פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנער שליט"א להרב בן ציון וישצקי שיחי' מנהל חדר אהלי תורה כפר חב"ד באידיש כשביקרו בביתו מעשה נורא שקרה עמו עם הרה"ק מ'לויבאויטש זיע"א .
וזה תוכנו.
יום אחד הגיע לביתי יהודי, חסיד חב"ד. בנו הגיע לא מזמן לגיל מצוות. במקביל החלו להתעורר אצלו בעיות בריאות שונות. גם לאחר היוועצות עם רופאים, הם לא הצליחו לרדת לשורש הבעיה, כך שגם הטיפולים השונים שניתנו על ידי הרופאים, לא הועילו. בצר לו פנה החסיד אל הרבי.
מענה הרבי לא אחר לבוא: "בדיקת התפילין". למרות שהיו אלה תפילין חדשות שנרכשו מסופר טוב וירא שמים מופלג, והיה עדיין ניתן לחוש בריח המיוחד של הרצועות והבתים החדשים, עם זאת, לא היסס החסיד ומסרם תיכף לבדיקה אצל סופר סת"ם מומחה בבני ברק. הוא הסביר לו את דחיפות העניין, ואכן עוד באותו היום חזר הסופר עם תוצאה ברורה: "הכול בסדר גמור. פרשיות יפהפיות. כשרות למהדרין".
"לא הייתי מופתע", סיפר לי החסיד, "הסופר אמנם אינו נמנה על בני קהילתי, אך ביררתי אודותיו היטב, ושמו הולך לפניו. אף שילמתי לו טבין ותקילין, ולא ציפיתי למסקנה פחות טובה".
חלף זמן נוסף ובינתיים ממשיכות בעיותיו של הנער להטריד אותו, את אביו ואת כל המשפחה. הם היו אובדי עצות. אפילו את הרבי כבר שאלו. אם כן, מה עוד ביכולתם לעשות. שבוע רדף שבוע, והבעיות המציקות אינן נותנות מנוחה. בצר לו החליט החסיד לפנות שוב אל הרבי. הוא שוב גולל את מסכת ההסתבכויות מהן סובל בנו הצעיר, והוא כמובן אף ציין את העובדה שהוא מילא אחר הוראת הרבי לבדוק את התפילין, וב"ה נמצאו התפילין כשרות ומהודרות בתכלית.
אתגר שמיימי
כבר ביום שלמחרת קיבל הלה את מענה הרבי שכלל שתי מילים בלבד: "בדיקת התפילין". עתה היה ברור לו כי מסתתר כאן משהו. הוא תיכף תר אחר סופר סת"ם מומחה אחר. הדגש הפעם היה על מומחה. הוא אף סיפר לי את שמו של הסופר ששמו אכן הלך לפניו בכל העיר. בנוסף למומחיותו כסופר, הוא היה גם יהודי תלמיד חכם מופלג. הוא הביא לפניו את התפילין, והפציר בו שיגלה את הבעיה. המומחה נעתר לאתגר השמיימי.
לאחר מספר שעות חזר אליו הסופר. "בחנתי בעין בוחנת כל אות וכל תג. עברתי על הפרשיות שלוש פעמים. פשוט הפלא ופלא. תפילין יפות ומהודרות כאחת. חיפשתי בכל כוחי לפחות פסול אחד של 'לכתחילה', זאת אומרת, פסול כזה שאינו מעכב בדיעבד, שעדיין ניתן לברך עליו, אך חסר בהידורו, הוא אינו 'לכתחילה'דיק'. אך מוכרחני להודות כי לא הצלחתי לאתר גם דבר כזה".
הפעם לא השתהה החסיד והוא תיכף התיישב לכתוב מכתב לרבי. מכתב שלישי.. הוא ציין את מומחיותו של הסופר הבודק, את עובדת היותו תלמיד חכם מופלג, והוא כמובן ציטט את הדברים כפי שאמרם. לא גרע ולא הוסיף. הוא סיים את מכתבו הקצר בהבעת חוסר אונים, ושוב ביקש את ברכת הרבי.
יום לאחר מכן קיבל חסיד זה את תשובת הרבי הבאה: "בדיקת התפילין. יתייעץ עם רב בעירו".
הוא הגיע אלי לאחר שכבר מסר את התפילין לסופר מומחה שלישי. גם הוא כקודמיו השתדל במאמצים רבים לאתר את הבעיה, אך גם הוא הסיק את מסקנת קודמיו: התפילין כשרות למהדרין. עתה הוא הגיע אליי עם התפילין, תולה בי את עיניו בתקווה כי אפתור את התעלומה. עיינתי בתפילין, וראיתי כי הן אכן יפות במיוחד.
"אוי ווי"
היה לי ברור כי אם הרבי דורש פעם אחר פעם לבדוק את התפילין, יש כאן דבר שעדיין לא נבדק. יש כאן דבר שלא התברר עד הסוף. לאחר מחשבה ארוכה ביקשתי לזמן אלי את הסופר שכתב את הפרשיות הללו.
כאשר הלה סר לביתי, ראיתי כי עומד לפניי אדם ישר וירא שמים מופלג. ביקשתי שיספר לי על עבודתו, מתי החל, אצל מי למד, וכן הלאה. לאחר שיחה ארוכה, ציין הלה כי הוא מקפיד לטבול במקווה כל אימת שמתיישב לכתוב פרשיות תפילין או מזוזות. מאחר שהוא סיפר לי קודם לכן על מקום מגוריו, ובאותו זמן לא היה מקווה באזור זה, שאלתיו לתומי, כיצד הוא מסתדר עם המרחק. אז הוא השיב לי את הדבר המדהים הבא:
"מאחר שההקפדה שלי בטבילה לפני כתיבת הפרשיות נעוצה בכתיבת שם ה', ומאחר שבמקביל קיים אצלי קושי להגיע למקום המקווה, פיתחתי לעצמי נוהג, לכתוב, לכל לראש, בלי שם ה', ובכל המקומות שיש לכתוב את שם השם, אני משאיר מקום ריק. לאחר מכן, כאשר מזדמן לי לטבול במקווה, אני חוזר וממלא את כל אותם חללים בכתיבת שם ה'...".
הבהלה שאחזה אותי בצירוף ה"אוי ווי" הספונטאני שנפלט מפי, הבהירו היטב לסופר התמים כי אירעו כאן דברים חמורים ביותר. הבהרתי לו כי הפרשיות של בן אותו חסיד, כמו גם כל הפרשיות שיצאו תחת ידו הינן פסולות אף בדיעבד. הוריתי לו כי לכל לראש יצור קשר עוד באותו יום עם כל לקוחותיו ויורה להן בשמי לבל יניחו יותר את התפילין שרכשו אצלו. ובמקביל עליו להפסיק לאלתר את מלאכת הסופרות, עד אשר יישב וילמד מחדש את כל ההלכות הנוגעות למלאכה אחראית זו, ויהיה בקיא בהן.
הרבי בצדקותו ראה כי התפילין פסולות, ואני שמחתי כי נפלה בידי הזכות לגלות את מקור הבעיה, ולהציל בכך את כל הלקוחות בעבר ובעתיד של סופר זה..".
נערך לאחרונה על ידי
רימנובער אייניקעל ב ו' יוני 27, 2014 3:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.