ישבב הסופר כתב:מדוע הציל מרדכי את אחשוורוש ממזימת בגתן ותרש? הרי בן נח היה, ובן נח נהרג על הגזילה וכו'
אוצר החכמה כתב:ולרבנן דידך שהיתה ההצלה קודם שגזל צ"ל שהיה הצלה בדרך של חלות למפרע שהרי היתה ההצלה ע"י ותאמר אסתר למלך, ויש להאריך בדברי ר"ש שקאפ בעניין זה.
הור ההר כתב:אוצר החכמה כתב:ולרבנן דידך שהיתה ההצלה קודם שגזל צ"ל שהיה הצלה בדרך של חלות למפרע שהרי היתה ההצלה ע"י ותאמר אסתר למלך, ויש להאריך בדברי ר"ש שקאפ בעניין זה.
ולדידי שאינני מבין את שיחם הנשגב של הלומדים כאן שהוא בענין למדני עמוק, אשאל שאלה הלכתית הלכה למעשה:
פשיטא לי שאם כי בשבת אפשר לצאת יד"ח קידוש בחלות רגילות, בקידוש של פורים אי אפשר וחייבים דוקא יין כדת היום.
אך דא קא מיבעי לי, אם יוצאים בקידוש של פורים בחלות למפרע, שאז מתקיים "ונהפוך הוא"?
ואין לומר שהיתה ההצלה קודם שגזל את אסתר, דהא ניחא לרבנן, אבל לר"ש מאי איכא למימר דאמר בזבחים (דף שק"ר ע"ד) כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וה"נ כל העומד לגזול כגזול דמי.
אוצר החכמה כתב:ואין לומר שהיתה ההצלה קודם שגזל את אסתר, דהא ניחא לרבנן, אבל לר"ש מאי איכא למימר דאמר בזבחים (דף שק"ר ע"ד) כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וה"נ כל העומד לגזול כגזול דמי.
ועיין שער אפרים סימן א (או ב ) אי לר"ש אמרינן כל העומד גם על שאר דברים אבל צ"ע בפורים שעניינו הוא שבכל דור ודור עומדים עלינו והקב"ה מצילנו מידם אולי הופקע ע"י זה כל עניין כל העומד..
יאיר כתב:נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.
יאיר כתב:נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.
נאשער כתב:שמעתי פעם מילתא טבא,אין זה תלוי דווקא עם פורים כ"א לעת מצוא! הנהוג, אשר בשמחת שבע ברכות כשיש דרשן ,הדרשן עומד וכל העם יושבים, ולכאורה הא קיי"ל דברכת המצוות נאמרת בעמידה וברכת הנהנין בישיבה וא"כ היה צריך להיות איפכא, דהדרשן שנהנה מדרשתו הו"ל אצלו ברכת הנהנין והוא צריך לישב וכל העם אשר אין להם עצבים לשמוע את דרשתו רק הם עושים 'מצוה' שהם מקשיבים, הו"ל גבייהו ברכת המצוות והם צריכים לעמוד, אך התירוץ הוא-מוריי ורבותיי, אשר כידוע אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה, וא"כ כשהדרשן גומר הדרשה כולם נהנין הו"ל ברכת הנהנין ולכן העולם יושבין, אבל הדרשן קיים עכשיו מצוה שהוא גמר הדרשה שלו והו"ל גביה ברכת המצוות ולכןהוא עומד...אני יושב כעת...
גוראריה כתב:אוצר החכמה כתב:ואין לומר שהיתה ההצלה קודם שגזל את אסתר, דהא ניחא לרבנן, אבל לר"ש מאי איכא למימר דאמר בזבחים (דף שק"ר ע"ד) כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וה"נ כל העומד לגזול כגזול דמי.
ועיין שער אפרים סימן א (או ב ) אי לר"ש אמרינן כל העומד גם על שאר דברים אבל צ"ע בפורים שעניינו הוא שבכל דור ודור עומדים עלינו והקב"ה מצילנו מידם אולי הופקע ע"י זה כל עניין כל העומד..
והיא שעמדה שייך לפסח ושם כל החלות זה חלות מצות.
יאיר כתב:המן היה נבלע באיברים (ולא הצרכו בנ"י להפנות).
חד וחלק כתב:יאיר כתב:נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.
ואני שמעתי ליישב דכתיב ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, ומיגו להוציא ושתיק אמרינן...
יאיר כתב:להלן רמזים למס' משקאות חריפים..מצאו אותם. (באדיבות גליון "בנשוב הרוח").
1.ברח מהחזית.
2.כרך מרכזי.
3.שייך+בכי+ברא ללא סוף.
4.בן נח ואדון פלוני.
5.הגלישה על השלג ניצחה.
6.האות השישית לא עבה.
7."ה" ואסף הפוכים.
8.על הגובה!
9.חביב עלי ביותר!
בהצלחה!
חכם באשי כתב:ויש להקשות על מי שאמר ד'כיפה אדומה' היא אסתר, דהרי אמרו רבותינו בפ"ק דמגילה, דאסתר ירקרוקת היתה.
וצע"ג ומצווה לייישב.
הכיפה אדומה הרי היא משל לאסתר המלכה, שענין אדומה – מידת הגבורה וכיפה- כפיית הגבורות והמתקת הדינים, דהנה ידוע שמידת תפארת שהיא המתקת הדינים מכונה לצבע ירוק ואכן אמרו חז"ל אסתר ירקרוקת היתה.
חד וחלק כתב:יאיר כתב:להלן רמזים למס' משקאות חריפים..מצאו אותם. (באדיבות גליון "בנשוב הרוח").
1.ברח מהחזית.
2.כרך מרכזי.
3.שייך+בכי+ברא ללא סוף.
4.בן נח ואדון פלוני.
5.הגלישה על השלג ניצחה.
6.האות השישית לא עבה.
7."ה" ואסף הפוכים.
8.על הגובה!
9.חביב עלי ביותר!
בהצלחה!
1. ערק
2. בירה
5. וי - סקי
6. וודקה
יאיר כתב:נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים