חכם באשי כתב:היה איזה אשכול בענין לפני כמחצית השנה, שכתבו חברינו הנעלם (לעת עתה?) 'גלילי'.
החיפוש לא עובד כ"כ טוב (לתשומת לב ההנהלה),
דראל כתב:מעניין לעניין באותו עניין, שמתי לב שהנצי"ב מקפיד שלא לכנותו בתואר רבני כלשהו (לתשומת לב כל אלה המכבדים כל זב חוטם בתואר 'הרב', אם לא למעלה מזה): "כידוע לכל מבין שלא נשתוו הליכות המשורר בן גבירול להליכות המשורר ר' יהודה הלוי זצ"ל" (בהקדמתו לפירוש העמק דבר).
הור ההר כתב:בזוהר הרקיע להרשב"ץ שהוא פירוש על אזהרות הר"ש בן גבירול שהם מנין המצוות, כותב הרשב"ץ שהמשורר הזה לא היה תלמודי (כנראה הבין שעליו מתכוין הרמב"ם בהקדמתו לס' המצוות: וכן כל מה ששמעתי האזהרות רבות המספר המחוברות אצלנו בארץ ספרד נהפכו צירי עלי למה שאראה אותו מפרסום הענין והגלותו. ואם אין להאשימם כי מחבריהם היו משוררים לא רבנים והראוי להם מצד מלאכתם השלימוהו מערבות המאמר ויופי הסידור, אבל במובן מהדברים נמשכו בו אחר בעל הלכות גדולות וזולתו מן הרבנים המתאחרים.)
וכותב על כך הגאון הרוגאצ'ובי בהגהותיו (ציטוט מזכרון אולי לא מדויק):
"מלכותא בלא תגא (=מלכות ללא כתר, לשון חוצפה) לכתוב כך על המשורר הנפלא הזה,עיין מה שכתב עליו הראב"ד בספר הקבלה שלו".
ומי יבוא אחר המלך?
איש_ספר כתב:הר ההר. לא הבנתי מי המלך. הרשב"ץ או הרוגצ'ובער?
איש_ספר כתב:[וראיתי למי שהגיה וכתב ע"ד הצ"פ, לשון חוצפה לכתוב כך על הרשב"ץ החכם הנפלא הזה ראה מש"כ עליו וכו' וכו']
אדג כתב:ולגופם של דברים, לאחר שמצינו שרשב"ג מובא בדברי התוספות בתואר כבוד, למה נחשכנו הימנו אנו? ואף שגדולי הדורות צעקו עליו מרה.
והנה קם ר' שלמה הספרדי בעל השירים השקולים, וחכם גדול היה (בראשית ג א)
וה"ר שלמה הספרדי אמר (שם כח יב)
וראה גם אבע"ז תהלים טז ב, ו-קנ ו.
דראל כתב:כיון שגם הראב"ע לא נחשב תלמודי (נראה שהיתה חלוקה בין 'תלמודיים' ל'משכילים'), א"א להביא הוכחה ממנו.
לענ"ד, יש משמעות לנצי"ב בהשמטת ר' לפני שמו של אבן גבירול.
דראל כתב:כיון שגם הראב"ע לא נחשב תלמודי (נראה שהיתה חלוקה בין 'תלמודיים' ל'משכילים'), א"א להביא הוכחה ממנו.
לענ"ד, יש משמעות לנצי"ב בהשמטת ר' לפני שמו של אבן גבירול.
הור ההר כתב:דראל כתב:כיון שגם הראב"ע לא נחשב תלמודי (נראה שהיתה חלוקה בין 'תלמודיים' ל'משכילים'), א"א להביא הוכחה ממנו.
לענ"ד, יש משמעות לנצי"ב בהשמטת ר' לפני שמו של אבן גבירול.
על הראב"ע זו אכן הדעה השטחית, אך היתה כתבה בקולמוס, בה הוכח כי היה תלמודי, והיו שם גילוים מעניינים על כמה מקומות שהאחרונים תמהו שכותב דינים שלא כחז"ל והתברר שיש גם בחז"ל דעות כמוהו.
איש_ספר כתב:מענין שכוזרי של ריה"ל התקדש במסורת ישראל ללא עורר (לפחות לי לא ידוע) ואילו כתר מלכות של רשב"ג היו שהסתייגו מאמירתו.
אבל יתכן שזו השוואה מוטעת, כי הביקורת על כתר מלכות היתה על נושאים שכוזרי לא עוסק בהם.
דראל כתב:לענ"ד, יש משמעות לנצי"ב בהשמטת ר' לפני שמו של אבן גבירול.
הור ההר כתב:דראל כתב:לענ"ד, יש משמעות לנצי"ב בהשמטת ר' לפני שמו של אבן גבירול.
דברים מפורשים של ראשונים (רבינו, תוס'. רבי.. חכם גדול היה, ראב"ע. החכם ר' .., רד"ק), מול דיוק לא מוכרח מלשונו של אחרון...
דראל כתב:הור ההר כתב:דראל כתב:לענ"ד, יש משמעות לנצי"ב בהשמטת ר' לפני שמו של אבן גבירול.
דברים מפורשים של ראשונים (רבינו, תוס'. רבי.. חכם גדול היה, ראב"ע. החכם ר' .., רד"ק), מול דיוק לא מוכרח מלשונו של אחרון...
נראה שהדיוק כן מוכרח, למכיר את התארים שנותן הנצי"ב (ויש להבדיל בכך בין אגרותיו לפירוש העמ"ד), ויש לי סברה שהנצי"ב הכיר את הנ"ל...
מעט צרי כתב:מי התנגד לאמירת כתר מלכות ומדוע?
חכם באשי כתב:יש שלא אמרו את כתר מלכות משום ענייני האלוקות שנתפייטו שם. ובספר הכוזרי (כמעט ו)לא נידונו נושאים אלו.
מעט צרי כתב:מי התנגד לאמירת כתר מלכות ומדוע?
כנראה שגם הרדב"ז (שאי אפשר לקוראו מאוחר), שתיקן כתר מלכות עשה זאת כהעמדת נוסח 'אלטרנטיבי' לנוסח רשב"ג, (אע"פ שגם הוא היה בעל קבלה)ץ ציינתי לפתורא דבא, אבל לא ראיתי בפנים וגם הציון לא ברור. מעניין לראות מה מובא שם מהאר"י.מחשבתישראל כתב:מכל הציונים נראה בעליל שההתנגדות לא היתה התנגדות עניינית ותוכנית, אלא שחכמי ספרדים מאוחרים (מלבד חת"ס) חפצו בתפלה הספוגה בקבלה ולא המיוסדת על אדני הפילוסופיה. ביקורת מסוג זה קשה לקרוא אותה התנגדות. (ההתנגדות על שער היחוד יותר מכוונת נגד התוכן כידוע), זה דומה להא שחכמי ספרד בדורות אחרונים הספוגים ברוח הקבלה העדיפו את הראשית חכמה על חובת הלבבות.
היא שיחתי כתב:האם אכן לא הייתה לחכמים קדומים בתקופה זו מחוייבות לתלמוד בבלי כשלנו?
על מה הסתמכו על ירושלמי/מסורות/הבנה שכלית?
ראיתי פעם באיזה ספר של גרוסמן על חכמי צרפת הראשונים שבתחילה נסתמכו יותר על מסורות ישראליות, כיון שהגיעו לצרפת מאיטליה (בהסתמך על תשו' מהרש"ל הנודעת) ולאיטליה מישראל, וסברו בהרבה דברים כירושלמי ולא כבבלי, ורק מרש"י ואילך נתקבל הבבלי ללא עוררין.
באבן עזרא נראה שלא הסתמך על הבבלי בדווקא, וכתבו כאן על רשב"ג, יש עוד כאלו ראשונים?
ישבב הסופר כתב:וביותר יפלא לי על מרן הנצי"ב אשר בעת אשר יתהה על תלמודיותו של הרשב"ג הביא לחלק את רבי יהודה הלוי, בו בזמן שרבים טוענים שגם הריה"ל לא היה תלמודי כ"כ.
שניהם כתבו ספרים על עניני אמונה, ושניהם מובאים בתואר כבוד זהה בדברי הראב"ע במקומות שונים.
יש הבדל גדול בין מי שנאמר עליו שחכם גדול היה אך לא היה תלמודי ובין מי שאינו זוכה לתואר רבי בכלל.
איש_ספר כתב:[היא שיחתי כתב:האם אכן לא הייתה לחכמים קדומים בתקופה זו מחוייבות לתלמוד בבלי כשלנו?
על מה הסתמכו על ירושלמי/מסורות/הבנה שכלית?
ראיתי פעם באיזה ספר של גרוסמן על חכמי צרפת הראשונים שבתחילה נסתמכו יותר על מסורות ישראליות, כיון שהגיעו לצרפת מאיטליה (בהסתמך על תשו' מהרש"ל הנודעת) ולאיטליה מישראל, וסברו בהרבה דברים כירושלמי ולא כבבלי, ורק מרש"י ואילך נתקבל הבבלי ללא עוררין.
באבן עזרא נראה שלא הסתמך על הבבלי בדווקא, וכתבו כאן על רשב"ג, יש עוד כאלו ראשונים?
לא הבנתי איך זה נכנס לכאן.
מחשבתישראל כתב:הרב שיחתי, דבריך תמוהים, ספרי המחקרים איני בקי בהם, אך פשוט הדבר שחכמי ספרד נהו אחרי הגאונים והבבלי, וזה היה עיקר ובסיס אצלם, אם כי גם הם שהחדירו את הירושלמי הלכה למעשה (כשאינה חולקת על הבבלי) כמו אצל הרי"ף ואף לפניו אצל רבינו שמואל הנגיד, וממקור אחר, רבינו חננאל שהיה אולי רבו של הרי"ף כשהרי"ף היה בקירואן (וידועים דברי הרי"ף , בעירובין על הירושלמי) ועד שהרמב"ם כבר נטה יותר לירושלמי כפי שהגדיר הראב"ד בהשגות, ומשום הא צע"ג דבריך. מאידך, דוקא רש"י הביא את הירושלמי לסירוגין בלבד, וצ"ע מדוע, ורק אצל בעלי התוספות מצינו הבאת הירושלמי בשפע רב.
כידוע אומר משה אבן עזרא בדבריו המפורסמים על רשב"ג כי 'הדריך את מדותיו וטיהר את טבעו ורחק מן הארציות והכשיר נפשו לעליונות אחרי שניקה אותה מחלאת התאוותו ורכשה את פרפראות המדעים הפילסופיים ואת הלימודים המדויקים אשר הטיל עליה, כמו שאמר הפילסוף המדע צבע הנפש, ולא יוודע צבע הדבר עד אשר ינוקה מחלאתו (ספר העיונים והדיונים עמ' 68) דברים כגון אלה או דומים להם לא אמר רמב"ע על אף אחד מן המשוררים הרבים שהוא מזכיר בספרו זולת רשב"ג, אולי אי"ז מיותר לזכור כי רק על רשב"ג ולא על כל משורר ספרדי זולתו סיפרו מעשיות שיחסו לו בחייו ובמותו סגולות שלמעלה מן הטבע ויכולת לחול למעשים מופלאים, הדבר יהיה פחות מוזר אם נניח שדורות רבים שמרו על מסורת שלפיה חי רשב"ג חיים של קדוש - ישראל לוין - הסוד והיסוד עמ' 96
הור ההר כתב:דראל כתב:מעניין לעניין באותו עניין, שמתי לב שהנצי"ב מקפיד שלא לכנותו בתואר רבני כלשהו (לתשומת לב כל אלה המכבדים כל זב חוטם בתואר 'הרב', אם לא למעלה מזה): "כידוע לכל מבין שלא נשתוו הליכות המשורר בן גבירול להליכות המשורר ר' יהודה הלוי זצ"ל" (בהקדמתו לפירוש העמק דבר).
בזוהר הרקיע להרשב"ץ שהוא פירוש על אזהרות הר"ש בן גבירול שהם מנין המצוות, כותב הרשב"ץ שהמשורר הזה לא היה תלמודי (כנראה הבין שעליו מתכוין הרמב"ם בהקדמתו לס' המצוות: וכן כל מה ששמעתי האזהרות רבות המספר המחוברות אצלנו בארץ ספרד נהפכו צירי עלי למה שאראה אותו מפרסום הענין והגלותו. ואם אין להאשימם כי מחבריהם היו משוררים לא רבנים והראוי להם מצד מלאכתם השלימוהו מערבות המאמר ויופי הסידור, אבל במובן מהדברים נמשכו בו אחר בעל הלכות גדולות וזולתו מן הרבנים המתאחרים.)
וכותב על כך הגאון הרוגאצ'ובי בהגהותיו (ציטוט מזכרון אולי לא מדויק):
"מלכותא בלא תגא (=מלכות ללא כתר, לשון חוצפה) לכתוב כך על המשורר הנפלא הזה,עיין מה שכתב עליו הראב"ד בספר הקבלה שלו".
ומי יבוא אחר המלך?
הוגה ומעיין כתב:ככלל, אודות שיטתו של רשבא"ג ויחס גדולי חכמי ישראל אליה, יש באוצר את ספרו של דוד קאופמן בהוצאת מה"ק, ובו מאמרים רבים והתייחסויות רבות לנושא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 719 אורחים