רבי יוסף צבי הלוי - זקן ההוראה <פרסום ראשון>

[איש_ספר]

בימים אלו חל יום פטירתו של הגאון ר' יוסף צבי הלוי, חתן הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל.
הגריצ"ה חלי"ש ביום ד' אדר שנת תש"ך.
לפנינו מכתב של הקהילות יעקב המופנה לגרי"ש אלישיב, בו הוא מבקש את רשותו להפנות אליו את השואלים בדבר הלכה, אחר שמקודם היה מפנה לר' יוסף צבי הלוי:

קריינא.jpg (159.07 KiB) נצפה 15380 פעמים

[ובכל זאת לא זכו המון ספריו העוסקים בסדר זרעים, להזכר ולו פעם אחת בספר מר בריה הגרח"ק, דרך אמונה].
---------------------
בספר שנות דוד ודור חלק ד' שיופיע בזו השנה, מתפרסמת פתקה קטנה שעליה רשם הגריצ"ה את תולדותיו בקצרה, מתוכה אנו שומעים את צערו על קיפוחו מן הרבנות, תחילה יפו (בהסכמתו, ע"י רבנות הגראי"ה קוק) ואח"כ בתל אביב (שלא בהסכמתו, ע"י הרב אהרונסון). מענין שהוא מזכיר גם את ספרו הוראת שעה, ואילו מקורביו יודעים שהוא התחרט על פרסום חיבור זה וחשש ששקל למטרפסיה בעקבותיו. העתקה מתפרסם כאן באדיבות עורכי הספר ויש"כ.

רבי יוסף צבי הלוי.jpg (69.49 KiB) נצפה 15382 פעמים

המשך יבוא בס"ד

[איש_ספר]

והנה מה שרשם עליו תלמידו הגה"צ רבי שריה דבליצקי שליט"א

אוצר א.jpg (237.61 KiB) נצפה 15370 פעמים

אוצר ב.jpg (269.37 KiB) נצפה 15370 פעמים

אוצר ג.jpg (263.26 KiB) נצפה 15369 פעמים

אוצר ד.jpg (273.15 KiB) נצפה 15363 פעמים

אוצר ה.jpg (30.31 KiB) נצפה 15360 פעמים

[שומר]

גם ספריו של גאון ההוראה הרב פראנק לא מוזכרים בדרך אמונה ממקורביו של הרב פראנק שמעתי שר חיים כתלמיד החזוא נאמן לו ומביא בעיקר את הוראותיו זה מובן משום שהרב פראנק היה בר פלוגתיא של החזוא

[שומר]

מחותנן של הרב יוסף צבי הרב יעקב אשר גריבסקי בתו חנה נשואה לבנו של ר יוסף צבי

[שומר]

t

[תוך כדי דיבור]

מענין שהוא מזכיר גם את ספרו הוראת שעה, ואילו מקורביו יודעים שהוא התחרט על פרסום חיבור זה וחשש ששקל למטרפסיה בעקבותיו.

איני מקורב למקורביו ואיני יודע בזה דברים ברורים ובנושא זה איני נוטה לסמוך על שמועות (הגם שאני מניח שאצלך יש דברים ברורים יותר, אני מניח שעל כל פנים לא היה מתחרט על האופן שחותנו התיר), אבל בכל אופן לפי האמור אפשר שהפיתקא נכתבה לפני שהתחרט.

[איש_ספר]

תוכ"ד. אברר הענין בצורה מדויקת ואכתוב כאן.
הייתי נוכח שאחד מנכדיו בא לר' שריה דבליצקי לשאול אותו אם להדפיס את החיבור שוב, והשיחה נסובה סביב רצונו של הגריצ"ה עצמו. כאמור בהמשך אפרט יותר.
-----------------------
תמונתו - באדיבות הרה"ג י"ש לוי - מכון ת"א של מעלה.

ריצ הלוי - תל אביב של מעלה.JPG (99.58 KiB) נצפה 15234 פעמים

[תוך כדי דיבור]

הרי בסופו של דבר הנכדים הדפיסו שוב את הוראות שעה? (לפני כשלושים שנה)

[איש_ספר]

בקיצור ניסתי להתחקות אחרי השמועה, שאלתי את הגר"ש דבליצקי, הוא אמר שגם הוא יודע על כך, אבל לא זכר דבר מעבר לזה. הוא ציין את העובדה שמאז שנדפס הוראת שעה בשנת תרס"ט עד פטירתו בשנת תש"ך, חמישים שנה אחרי זה, לא עסק עוד הרב הלוי בענין היתר המכירה, למרות שהיה סמכות הלכתית חשובה שנים הרבה, ודבר זה עצמו אומר דרשני.
בשמיטה האחרונה התיעצו עמו נכדיו אם להדפיס מחדש את הוראת שעה, דעתו של הגרש"ד היתה להדפיס רק במהדורה מצומצמת לבני המשפחה ולא הדפסה מסחרית. מה היה שלושים שנה מקודם, איני יודע.
--------------------------

[גוראריה]

א. בהיותן בן 17 עלה לארץ ישראל מתוך דחף פנימי וכוסף נפשי. כשהגיע ליפו בחודש טבת תרנ"א ערך מיד ביקור אצל הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות הרב נפתלי הרץ הלוי.
קיבלו רבה של יפו בחביבות ושאלו לשמו, לשם אביו, ולמקום הולדתו לאחר ששמע הרב נפתלי הרץ הלוי כי שמו של אורחו הוא יוסף ושם אביו אברהם נזכר כי בבוקרו של יום עלה על שפתיו הפסוק משיר המעלות "בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו" מיד דרש את הפסוק ואמר "יב"א – ראשי תיבות יוסף בן אברהם , ברנ"ה – בת רבי נפתלי הרץ, נושא -ישאנה לאשה, ועוד באותו יום נגמר השידוך למזל"ט.

ב. שם משפחתו המקורי היה קלמנס. אבל כאן כינה עצמו רק בשם הלוי כמו חותנו הגרנ"ה ששם משפחתו המקורי היה וידנבוים.

ג. מאז הגיע ארצה לא יצא הימנה לרוב חיבתה. רק פ"א נסע לוינה לצורך טיפול רפואי ואז ניצל את ההזדמנות והלך שם ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון כיון שהוא לוי וצריך להתכונן לתפקידו בביהמ"ק.

[איש אשכולות]

בספר שנות דוד ודור חלק ד' שיופיע בזו השנה, מתפרסמת פתקה קטנה שעליה רשם הגריצ"ה את תולדותיו בקצרה,

רבי יוסף צבי הלוי.jpg

המשך יבוא בס"ד

בקטע השני המלה "נתערסתי" היא טעות כותב או טעות מעתיק (הן לגי' המודיע הן לגי' יתד אין כותבים "מעורשים")

[גוראריה]

ד. עמד שנים רבות בראש ישיבת 'אור זורח' שהקים ר' זרח ברנט. ישיבה זו לא היתה מרובה בתלמידים [יחסית להיום]. כשהחלו תלמידי סלבודקא לעלות ארצה ובאו בשערי עיר הנמל יפו, מצאו את הישיבה ושקלו להשאר בה, אלא שדרך הלימוד של הרי"צ ראש הישיבה לא התאימה להם. באותה העת הגיע ארצה הגאון מטאווריג רבי אברהם אהרן בורשטיין זצ"ל [שכבר עלה כאן זכרו הטוב באשכול נפרד בעבר]. תלמידי סלבודקא הציעו שהוא יתחיל להגיד להם שיעורים באור זורח אבל רי"צ לא חפץ להפוך את קערת הישיבה על פיה ואז הם עזבו ובהמשך הקימו את הישיבה בחברון.

ה.לפי מסורת מסויימת הגיע אליו החזו"א בראשית ימיו בארץ כדי לשמוע לחוו"ד בענינים הלכתיים שונים. הוא כמובן לא הזדהה. עם הזמן שמע הרי"צ על החזו"א, קם ונסע לב"ב ופגש שם מישהו מוכר...

ו. הגה"ק רבי שאול משה זילברמן, הרב מויערשוב, שהיה הסמכות החרדית העליונה בתל אביב, החשיב מאד את דעתו של הרי"צ בדיני ממונות ובכלל. היה מיודד אתו מאד וגם גרו די קרוב זל"ז. בשנתיים האחרונות שלו הפנה את כל הד"ת שבאו לפניו ל"ר' יוסל דיין'.

[בור הגולה]

ד. עמד שנים רבות בראש ישיבת 'אור זורח' שהקים ר' זרח ברנט. ישיבה זו לא היתה מרובה בתלמידים [יחסית להיום]. כשהחלו תלמידי סלבודקא לעלות ארצה ובאו בשערי עיר הנמל יפו, מצאו את הישיבה ושקלו להשאר בה, אלא שדרך הלימוד של הרי"צ ראש הישיבה לא התאימה להם. באותה העת הגיע ארצה הגאון מטאווריג רבי אברהם אהרן בורשטיין זצ"ל [שכבר עלה כאן זכרו הטוב באשכול נפרד בעבר]. תלמידי סלבודקא הציעו שהוא יתחיל להגיד להם שיעורים באור זורח אבל רי"צ לא חפץ להפוך את קערת הישיבה על פיה ואז הם עזבו ובהשך הקימו את הישיבה בחברון.

סיפור משונה כמובן. כנראה חסרים פרטים מדוייקים.

[גוראריה]

ד. עמד שנים רבות בראש ישיבת 'אור זורח' שהקים ר' זרח ברנט. ישיבה זו לא היתה מרובה בתלמידים [יחסית להיום]. כשהחלו תלמידי סלבודקא לעלות ארצה ובאו בשערי עיר הנמל יפו, מצאו את הישיבה ושקלו להשאר בה, אלא שדרך הלימוד של הרי"צ ראש הישיבה לא התאימה להם. באותה העת הגיע ארצה הגאון מטאווריג רבי אברהם אהרן בורשטיין זצ"ל [שכבר עלה כאן זכרו הטוב באשכול נפרד בעבר]. תלמידי סלבודקא הציעו שהוא יתחיל להגיד להם שיעורים באור זורח אבל רי"צ לא חפץ להפוך את קערת הישיבה על פיה ואז הם עזבו ובהשך הקימו את הישיבה בחברון.

סיפור משונה כמובן. כנראה חסרים פרטים מדוייקים.

אלו פרטים חסרים? מזג האויר היה חם והביל, הם הלכו עם קסקטים...
לעניננוכמדומה לי שזה מופיע בזכרונות הרב דב כ"ץ.

[איש_ספר]

רבינו גור, ידידנו בור רומז לעובדות הידועות, לפיהם קבוצת תלמידי ישיבת סלבודקה עלו לארץ באופן מאורגן ויזום, ואת יהודה שלחו לפניהם, ראשי מתיבתא וכו', באופן שלא נפלטו בחוף של יפו וחיפשו קורת גג ומלמדים.
כדאי שתבדוק שוב במקורות.
ר' יוסף צבי הלוי, בעצמו למד בסלבודקה, אבל אני לא בטוח שתחת שרביטו של הסבא.
גם חמיו ר' נפתלי הרץ למד בסלבודקה.

[בור הגולה]

בספר "המשגיח" מובא תיאור מפורט של העלייה לארץ, ואם אני זוכר נכון, הקבוצה הראשונה עלתה לארץ עוד לפני שהגיע הגרי"ס ושאר ראשי הישיבה. וא"כ אולי באותה תקופה קצרה חיפשו מקום ללמוד בו, ועל זה מדובר. אולי.

[גוראריה]

זכרונות הרב דב כ"ץ, עמ' 7. ומתייחס אכן לכאו' לקבוצה מתוך התלמידים. עיי"ש. יש סברות שונות באשר לתכניותיה של אותה קבוצה.

[איש_ספר]

זכרונות הרב דב כ"ץ, עמ' 7. ומתייחס אכן לכאו' לקבוצה מתוך התלמידים. עיי"ש. יש סברות שונות באשר לתכניותיה של אותה קבוצה.

מה זה זכרונות הרב דב כ"ץ?

[גוראריה]

זכרונות הרב דב כ"ץ, עמ' 7. ומתייחס אכן לכאו' לקבוצה מתוך התלמידים. עיי"ש. יש סברות שונות באשר לתכניותיה של אותה קבוצה.

מה זה זכרונות הרב דב כ"ץ?

מיהו הרב דב כץ מחבר 'תנועת המוסר' אינכם צריכים לדכוותי. הוא כתב זכרונות. יתכן שלא באו בדפוס. איני יודע. קיבלתי המידע ממי שעבר עליהם.

[בור הגולה]

נשמע מעניין. אולי תעלה קצת לכאן?

[איש_ספר]

ר' גור. הזכרונות לא נדפסו. אבל מציון העמוד נראה שהוקלדו. מעניין.
וזו ההזדמנות להודות לך על הדברים היפים שהעלת כאן (ובכלל...) על הגריצ"ה ייש"כ.

[גוראריה]

ז. כשחותנו הרנ"ה נפטר לא אבה לשבת על כס הרבנות כי מאס בעסקנות. לשאלתו של הראי"ה קוק השיב: ישמש מר כרב ומנהיג העיר ואני אעסוק בדיינות והוראה בלבד ואין מלכות נוגעת בחברתה.

ח.כשתלאביב התבססה ישבו בביה"ד שבראשות רי"צ עוד שני דיינים בעלי שיעור קומה: רבי ירמיה פריד שהגיע מרוסי' ורבי מארי שלום יצחק הלוי מאורה של יהדות תימן בארץ. זה היה הרכב של קיבוץ גלויות אמיתי ויש תמונה של מושב הבי"ד הזה. [מופיעה בס' הרב עוזיאל ובני דורו]. הגרי"י פרנקל אמר שבי"ד כמוהו לא ראה מימיו, ברוח היר"ש והאימתא דדינא ששרתה בו. כשנערכה חליצה, בכו שלשת הדיינים בדמעות שליש. ראה בס' הזכרון על הרב פרנקל במאמרו של בנו הרב איסר זצ"ל.

ט. נכדו של הרי"צ, פרופ' אברהם הלוי, זרע גינה בחצרו של זקנו לפי בקשתו. כך עקב הרי"צ מקרוב אחרי תהליכי צמיחה שהיו נחוצים לו לצורך לימוד ההלכות התלויות בארץ.

ה' יעזרנו ללכת בדרכיו של צדיק [קצת נשכח] זה. תנצב"ה.

[איש_ספר]

מהנגותיו. יש מן הדברים שכבר נזכרו לעיל, אבל כאן תוספות רבות.
נרשמו ע"י הגר"ש דבליצקי ונדפסו בספר בינו שנות דור ודור.

א מתפלל כותיקין בחול ובשויו"ט ובימים נוראים במנין ותיקין בביהכ"ס הגר"א (אודות מקום המנין והנהגתו בח"ה ויוהכ"פ ושמח"ת לקמן אות כ"ג) ומסיים בקול רם ובהתרגשות ברכת גאל ישראל.
ב בא מלובש בטלית ותפילין שלבש בביתו ומאד נזהר לקיים הנהגה זאת. ובימי הסליחות היה חוזר הביתה אחר הסליחות בכדי ללבוש טו"ת בבית ולצאת מלובש לביהכ"ס. בשנים האחרונות שההליכה קשתה עליו לא ידוע לי אם היה חוזר אחר הסליחות כנ"ל או לא כי בשנים ההם לא הייתי שם.
ג מקפיד שהחזן יתפלל בהברה אשכנזית בנוסח אשכנז הגר"א ושהטלית יהיה על הראש וכן קריאת תורה וההפטרה והמגילות רק בהברה אשכנזית.
ד כמו כן אינו מרשה לסדר בבית הכנסת שום קידושים וכו' אף לא שלש סעודות וכו' חוץ מסיומים.
ה אחר התפלה נשאר על מקומו בבית הכנסת זמן רב ללמוד שעוריו במקרא נ"ך משנה וגמרא. בשנים הקודמות חוזר הביתה מעוטף בטו"ת אך אח"כ לא נהג כך.
ז מעולם לא הלך ליטול ידי הכהנים, אך כפי שנמסר לי, הרי בשנים האחרונות כשאני לא הייתי שם, היה הולך ליצוק מים על ידי הרב הגאון הצדיק ר' אהרון בענדט הכהן שמידט זצ"ל, שהיה קשיש מיניה טובא [נתבש"מ בד' טבת תשכ"ה בגיל בערך מאה ותשעה ומנו"כ בזכרון מאיר ביה"ק הלפרין סמוך לכניסה מלמעלה מהגינה ששם].
ח כל קריאת התורה וההפטרה והמגילות הוא קורא בלחישה מתוך החומש עם הבעל קורא מלה במלה, ובקריאת התורה עומד ובין גברא לגברא מיד לומד. בהתחלת יסוד ביהכ"נ הגר'א כשעדיין לא היה מנין למנחה גדולה היה בא למנחה קטנה, אך אח"כ היה בא למנחה גדולה.
ט תיכף שבא למנחה אומר הקרבנות ואם נשאר עוד זמן מיד לומד שעוריו אפי' נשארו רק כמה רגעים, ובדרך כלל אינו יושב בטל בבית הכנסת אפילו רגע אלא מתפלל או לומד.
י מעריב מקפיד להתפלל בחול ובשויו"ט כפי זמן הדלקת הנר במוצ"ש לפי לוח הרבנות הראשית עי' לק' או' לב.
יא נוהג רבנותו בקפידא, אינו מדבר עם כל אדם בביהכ"ס, אלא עונה לשואלים אותו דבר הלכה וכו', אינו מסתובב בביהכ"ס אלא עומד ויושב על מקומו. גם כשצריך לאיזה ספר השמש מביא לו למקומו
יב בראש חדש לובש כובע של שבת (הגר"א במעשה רב אות קמא).
יג בשבת קבלת שבת אם רואה שהחזן מתאחר לגמור קבל"ש לאחר השקיעה הוא לעצמו ממהר לגמור כל קבל'ש לפני השקיעה.
יד בשבת קבלת שבת אומר החזן על הבימה כנהוג בכל האשכנזים וערבית לפני העמוד. ומעשה בחזן גדול שרצה להתפלל גם ערבית על הבימה עבור המרחב לקולות הזימרה שלו ולא הרשה לו בשום אופן.
טו בין קבלת שבת לערבית יושב ולומד.
טז בשבת בבקר מתפלל רק שחרית במנין ותיקין אך קריאה"ת ומוסף במנין הגדול שלאחר כך ובינתיים יושב ולומד.
יז מנחה בשבת אינו בא לביהכ"ס ומתפללים בביתו מנין קבוע למנחה בשבת, ויש שם ארון קודש וס"'ת קטן שלו. מקודם התפללו בשעה שלש ואח"כ שינו למנחה גדולה ממש ולפני מנחה הוא לומד עם בניו מג"א הלכות שבת.
יח גם מעריב מוצ"ש מתפלל בביתו עם אנשים קבועים ביניהם רבנים וכו' שבאים בקביעות, רק כשחל יו"ט או פורים במו"ש הולך לביה"כ אך ט"ב כשחל במו"ש מתפלל בביתו עם איכה וקינות.
יט כמדומה שויתן לך לא אמרו במנין הנ"ל.
כ אחר התפלה הוא עושה הבדלה, מתחיל למזוג הכוס באמירת הנה קל וכו' וגומר המזיגה לכוס עם מה שעובר על גדותיו במלים מים בששון ממעיני הישועה. לאחר הבדלה רק טועם משהו ואיש אחר שותה הכוס. עפי"ר בנו.
כא בער"ח אלול אומר יוכ"פ קטן ובשאר ער"ח אינו אומר.
כב בראש השנה אין לו קיטל גם לא ביוהכ"פ אלא בגד חלוק לבן (כדרך בני ארץ ישראל וירושלים ושאר ערי הקודש פרושים וחסידים, תושבי הארץ הותיקים, שלא לובשים קיטל רק חלוק לבן ואיתו הולכים כל היום גם בערבית ומנחה ובשעות הסעודות, ולא כמו הקיטל שרק לובשים בשחרית ומוסף בר"ה וביוהכ"פ כל היום) ולערבית ר"ה בא עם חלוק לבן ועל זה בגד שחור של שויו"ט וכן בר"ה ובכל יו"ט (למעט יוהכ"פ) לובש למעריב כובע צלינדר.
כג בר"ה ויוהכ"פ אין מחכים עליו שיסיים השמו"ע כי הוא מאריך יותר.
כד ר"ה ויוהכ"פ ושמחת תורה המנין ותיקין מתפלל בביתו כל התפלה והוא מתפלל איתם עד אחר תפילת לחש, והולך לביהכ"ס ומיד בבואו אינו מבטל רגע אלא מיד לומד עד שמגיעים לחזרת הש"ץ.
כה בתקיעות הוא הבעל מקריא.
כו מיד בסיום המוסף בר"ה מתפללים מנחה והוא מתפלל אתם ואין אומרים אז אבינו מלכנו (כהגר"א במעשה רב אות ע"ז).
כז סליחות הראשונות אומר עם המנין הגדול בחצות לילה ושאר הימים לפנות בוקר.
כח גם בתענית ציבור מתפלל מנחה גדולה ומעולם לא נשאו כפיים במנחה גדולה.
כס בשבת שובה ושבת הגדול דורש בביהכ"ס בשעות המוקדמות אחר הצהרים והשמש הולך לביתו לקרוא אותו ובא ביחד עם השמש ולאחר הדרשה מתפללים מנחה וכמדומה שבשבתות ההם הוא מתפלל מנחה אתם בביהכ"ס ולא בביתו.
ל לכל נדרי בא כבר מלובש בחלוק לבן וטלית. ולפעמים דורש בתוכחת התעוררות בין כל נדרי למעריב.
לא לפני נעילה הגבאים ניגשים אליו ומבקשים אותו שיעבור לפני התיבה בנעילה, והוא עובר לפני התיבה וממהר בכדי שיגיעו לנשיאות כפיים לפני השקיעה. אך בשנים האחרונות שנחלש כוחו הם ניגשים להזמינו מפני הכבוד אבל הוא מתנצל ואינו ניגש להתפלל.
לב מעריב במוצאי יוהכ"פ הוא מתפלל עם המנין רק שמונה עשרה והברכות וקר"ש אומר אח"כ כי הם ממהרים ואינו רוצה שיחכו עליו בקר"ש מחמת טורח הקהל שמתענה. ושכחתי לכתוב לעיל אות י' שהיו לילי שבת שהוכרחו להתפלל מעריב מבעוד יום מעט מחמת שחלק מהקהל היה גר בסביבה ששם היה עוצר משעה מסויימת מחמת מאורעות הערבים שירו מיפו, ואז היה מתפלל אתם רק שמונה עשרה והברכות וקר"ש אומר אח"כ בזמן.
לג בסוכות אינו נוטל ד' מינים בסוכה של בית הכנסת אלא על מקומו לאחר חזרת הש"ץ לפני הלל ומהדר אחר לולב גדול ודוקא ירוק.
לד כפי הנמסר ע"י הרה"ג ר' שמעון וויזר שליט"א שהיה בזמנו בעל קורא שם הרי ציוה לו לקרוא בהושענא רבא בניגון ימים נוראים (המנהג הפשוט הוא שרק הברכות נאמרות בניגון ימים נוראים ולא עצם הקריאה).
לה שמחת תורה באים אליו לסוכתו בהושענא רבא לפנות ערב ולאחר כך יוצאים אתו בשירת ויהי בישורון וכו' לבית הכנסת והוא נושא אתו הס"ת הקטן שלו לבית הכנסת אך כשחל שמח"ת בשבת הוא מקדים והולך לבדו מקודם לביהכ"ס כי אינו מטלטל בשבת גם בתוך העירוב ואינו רוצה שיטלטלו אחרים את הס"ת בשבת ומתי הביאו הס"ת אז אינני יודע.
לו בהקפות הוא מקיף עם הסית הקטן שלו כמדומני כל הז' הקפות והוא שר הזמר אין אדיר וכו' מפי קל וכו' באחת מההקפות.
לז בביהכ"ס קוראים בליל שמח"ת ג' גברי בברכות שבתורה בפרשת כי תבוא (כהגר"א במע"ר אות ר"ל) והוא עולה ללוי וכשאומר בברכות ונתן לנו וכו' או אשר נתן לנו וכו' הוא מרים אז כל הס"ת כמו בהגבהה וזה רק בשמחת תורה.
לח בחנוכה מקפיד להדליק נר חנוכה בפתח הבית בחוץ בתוך זכוכית גדולה כנהוג, וברגע שקיעת החמה ובמוצאי שבת ממהר להדליק מיד אחר מעריב.
לט בפורים יש לו מגילה קטנה שמתוכה קורא מלה במלה עם הבעל קורא ובתיבות המן הוא דופק מעט על העמוד עם קופסת הפח של המגילה.
מ הקפיד מאוד על קריאת המגילה בבהכ"נ בליל ויום ט"ו מחמת ספק ביפו ולפעמים בליל ט"ו קרא בביתו במנין.
מא פעם רצה אבל לעבור לפני התיבה למנחה בפורים ולא הניח לו ולפייס אותו אמר אני לא אשם, אשם המן.
מב פסח שחל בשבת במוצ"ש הגדול אומרים אצלו ויהי נועם וכו'. (וכן נהגו החזו"א זצ"ל והגר"י דינקליס זצ'ל וכן המנהג במנין ותיקין ת"צ ובפעם האחרונה שחל ככה נהגו כן גם במנין הגדול בת"צ).
מג בליל פסח היה מצוה לומר הקדיש תתקבל לפני הלל ולאחר ההלל מיד עלינו לשבח. אך כפי הנשמע אח"כ חזר בו ואמרו הקדיש תתקבל לאחר ההלל כנהוג.
מד ספירת העומר הוא סופר בקול רם לפני הקהל כנהוג.
מה בת"ב היה נהוג שהשמש מכבד כ"א מחשובי בעלי בתים שיאמר קינה אחת דהיינו שיתחיל ויסיים קינה אחת (לא כמו באשכנז גופא ששם המכובד אומר כל הקינה שכבדו אותו בקול רם) והקינה ארזי הלבנון הוא אומר ומתחיל באמצע הקינה בקול רם בניגון עצוב ובכי ובהתרגשות.
מו אם היה סיום בבית הכנסת והוא דורש שם ולאחר זאת אוכלים ושותים כנהוג הוא אינו אוכל ושותה כלום מחמת חששות רק מביאים לו תפוחי עץ כי בזמן ההוא לא היו שום תפוחים מגידולי הארץ רק הכל מסוריה באופן שלא היה עליהם שום שאלה של תרו"מ או ערלה.
מז אם כי כל הגיטין היה מסדר בבית דינו במשרד הרבנות, עם עמיתיו בבית הדין הגאונים הצדיקים רבי ירמיהו פריד זצ"ל (בסוף ימיו התפלל ולמד בבית הכנסת ירחי כלה בבני ברק) ורבי יצחק הלוי זצ"ל ראש רבני תימן אז, אך החליצות היה מסדר בבית הכנסת הגר"א. ומבעוד יום הכינו המקום על ידי ספסלים בצורת מ"מ מרובע. וכתב הרה"ג ר' יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל באחד ממאמריו דמעולם לא ראה בית דין כזה ששלשת הדיינים הצדיקים הנ"ל בכו בדמעות שליש בשעת החליצות.

[נוטר הכרמים]

בענין שהשתרבב לכאן בדבר אי הזכרת הגרצ"פ פראנק בדרך אמונה.

בספר החדש 'גאון ההוראה' שיצא זה עתה על הגרצ"פ [ספר רב תוכן ומלא ענין, שני כרכים עמוסי תמונות ומסמכים, מומלץ מאוד!] מובאים מספר עובדות על היחס שבין החזו"א לר' הערש פסח, ביניהם עובדא מענינת מאוד שסופרה ע"י תלמידו של הגרצ"פ העינים למשפט, מכיון שאין הספר לפני לא אוכל לצטטה במדויק. מה ש'תפס' אותי במיוחד היא עדותו של ר' משה אריאל שליט"א (מוכר כדייקן ונאמן במיוחד) שכאשר סיפר לסטייפלער על דבר פטירתו של הגרצ"פ, הגיב בצער: הוא היה 'פוסק הדור'.

[איש_ספר]

מובאים מספר עובדות על היחס שבין החזו"א לר' הערש פסח, ביניהם עובדא מענינת מאוד שסופרה ע"י תלמידו של הגרצ"פ העינים למשפט, מכיון שאין הספר לפני לא אוכל לצטטה במדויק. מה ש'תפס' אותי במיוחד היא עדותו של ר' משה אריאל שליט"א (מוכר כדייקן ונאמן במיוחד) שכאשר סיפר לסטייפלער על דבר פטירתו של הגרצ"פ, הגיב בצער: הוא היה 'פוסק הדור'.

למה להכנס לשדה מוקשים?

[גלאגוזים]

נחזור לנושא האשכול.
מיהם צאצאיו של הגרי"צ?
האם מי מבניו חי כיום?

[יצמח פורקניה]

בענין שכמה כותבים הלכו בעקבות אדם שאין רוח חכמים נוחה הימנו לבקר את ספרי דרך אמונה בענין השמטת ספרים מסוימים:

מתוך נקודת הנחה שהכותבים לא התכוונו להרהר אחר רבינו הגדול שליט''א אלא רק בתור שאלה תמימה ופשוטה -שאף היא אין מקומה כאן- , אמצא לחובה להגיב שהספר דרך אמונה ח''א [כתב יד] נתחבר עוד בחיי החזו''א וכל עריכת הספר היתה על פיו כולל ובמיוחד השמטת ספרים מסוימים ואף הכת''י היה למראה עיניו.

נ.ב. לא אכנס עוד לדון בענין.

נ.ב. התבקשתי להבהיר את תגובתי, הכתוב לעיל 'בעקבות' וכו' למי שאינו יודע הכונה לספר חקר ועיון הנ''ל ולא לשום גדול בישראל חלילה.

[תוך כדי דיבור]

א. בשעה שנכתבו הדברים בחקר ועיון, הגרח"ק עוד לא נודע כרבינו הגדול שליט"א. ומה שבאשר לכותב עצמו, הכעס עליו בחוג החזו"א ידוע ואינו עניין לכאן.

ב. גם אם לא היו מתפרסמים הדברים, היו הכותבים כאן תוהים באופן טבעי מדוע בספר שלדעת רבים הוא החשוב ביותר כיום בעניין מצוות התלויות בארץ, לא נזכרים דבריהם של שניים מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים בתחום זה.

[יצמח פורקניה]

א. בשעה שנכתבו הדברים בחקר ועיון, הגרח"ק עוד לא נודע כרבינו הגדול שליט"א. ומה שבאשר לכותב עצמו, הכעס עליו בחוג החזו"א ידוע ואינו עניין לכאן.

לא חוג החזו''א אלא החזו''א עצמו

ב. גם אם לא היו מתפרסמים הדברים, היו הכותבים כאן תוהים באופן טבעי מדוע בספר שלדעת רבים הוא החשוב ביותר כיום בעניין מצוות התלויות בארץ, לא נזכרים דבריהם של שניים מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים בתחום זה.

ולכן כתבתי בתגובתי הנ''ל במפורש לאותם השואלים ממניעים טהורים וטבעיים שהתשובה היא שהכל נעשה ע''פ החזו''א.

חזק וברוך

[תולעת ספרים07]

בזמנו קראתי שהגרצ"פ פראנק ז"ל בפרשייה של יוסלה שוכמכר יצא נגד רוב הפוסקים בזמנו - ומחבר הספר מביא שם שהגרצ"פ פראנק ז"ל בסוף ימיו הצטער על כך וחזר בו.
יתכן שצריך לה אשכול נפרד.

[יצמח פורקניה]

נגד איזה רוב פוסקים הלא הסטיפלר והרה''ק מסאטמר היו נגד החטיפה,
כל ההחלטה והביצוע נעשו ע''י קומץ עסקנים מאגו''י ומנטורי קרתא שהצליחו להטעות אחריהם מעט רבנים שאכן מיד התחרטו כששמעו את דעת גדולי ישראל,
יעיין נא בספר 'צדיק כתמר יפרח' וירוה נחת.

[תולעת ספרים07]

נגד איזה רוב פוסקים הלא הסטיפלר והרה''ק מסאטמר היו נגד החטיפה,
כל ההחלטה והביצוע נעשו ע''י קומץ עסקנים מאגו''י ומנטורי קרתא שהצליחו להטעות אחריהם מעט רבנים שאכן מיד התחרטו כששמעו את דעת גדולי ישראל,
יעיין נא בספר 'צדיק כתמר יפרח' וירוה נחת.

כתבתי מתוך ספר תולדות על הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל - לדעתי צריך לכך אשכול נפרד.
ובנוגע לגדלותו של מרן הגר"ח את ספרו נחל איתן כבר הוציא בהיותו אברך אם כי שבמהדורה שלי מופיע שנת "עזרתני" שהוא שנת תשל"ז - וספרו זה עשה רעש בעולם ושמעתי מאחד מתלמידיו של הגאון מקלוזונבורג זי"ע שבעת שספר זה הגיע לידיו ביקש לבוא לארץ לראות בפני האברך הזה.

[תוך כדי דיבור]

נחל איתן באמת יצא בתשל"ז, והסיפור אפעס תמוה.

[איש_ספר]

בענין שכמה כותבים הלכו בעקבות אדם שאין רוח חכמים נוחה הימנו לבקר את ספרי דרך אמונה בענין השמטת ספרים מסוימים:

מתוך נקודת הנחה שהכותבים לא התכוונו להרהר אחר רבינו הגדול שליט''א אלא רק בתור שאלה תמימה ופשוטה -שאף היא אין מקומה כאן- , אמצא לחובה להגיב שהספר דרך אמונה ח''א [כתב יד] נתחבר עוד בחיי החזו''א וכל עריכת הספר היתה על פיו כולל ובמיוחד השמטת ספרים מסוימים ואף הכת''י היה למראה עיניו.

נ.ב. לא אכנס עוד לדון בענין.

נ.ב. התבקשתי להבהיר את תגובתי, הכתוב לעיל 'בעקבות' וכו' למי שאינו יודע הכונה לספר חקר ועיון הנ''ל ולא לשום גדול בישראל חלילה.

מותר להרהר אחריך ולשאול מנין לך שדרך אמונה היה לנגד החזו"א? [בל"נ אשאל את בנו של הגר"ח]
אם כותבים על רק"כ שאין רוח חכמים נוחה על רקע מכתבו של מרן החזו"א אליו, מן הראוי לראות גם את ה'לוחות שניות' של מרן החזו"א אליו:

מכתב.JPG (46.71 KiB) נצפה 14732 פעמים

יצוין,כי עורכי 'קובץ אגרות' סירבו לכלול את המכתב בקובץ ולכן הרב קלמן כהנא הדביקו על כריכת ספרו האיש וחזונו. (בספר שבאוצר לא נכללה האגרת כפי הנראה בשל מיקומה).

[תולעת ספרים07]

נחל איתן באמת יצא בתשל"ז, והסיפור אפעס תמוה.

על הספר שהופיע בשנת תשל"ז מופיע מהדורה שלישית עם תיקונים וכו'.
בכל מקרה אם כתבת כן מתוך ידיעה אני מושך את דברי.

[תולעת ספרים07]

אם כותבים על רק"כ שאין רוח חכמים נוחה על רקע מכתבו של מרן החזו"א אליו, מן הראוי לראות גם את ה'לוחות שניות' של מרן החזו"א אליו:
[יצוין,כי עורכי 'קובץ אגרות' סירבו לכלול את המכתב בקובץ ולכן הרב קלמן כהנא הדביקו על כריכת ספרו האיש וחזונו. (בספר שבאוצר לא נכללה האגרת כפי הנראה בשל מיקומה).

[/quote]
בזמנו שהיו כאלו שביקשו ללמד לחתנים מתוך ספרו של ר' יהודה .. שמעתי מהרב שך ז"ל שאין ללמד לחתנים אלא מתוך טהרת בת ישראל שכתב אותו הרב קלמן כהנא על פי החזון איש והתייעצות עמו.

[יצמח פורקניה]

מותר להרהר אחריך ולשאול מנין לך שדרך אמונה היה לנגד החזו"א? [בל"נ אשאל את בנו של הגר"ח]
אם כותבים על רק"כ שאין רוח חכמים נוחה על רקע מכתבו של מרן החזו"א אליו, מן הראוי לראות גם את ה'לוחות שניות' של מרן החזו"א אליו:

מכתב.JPG

יצוין,כי עורכי 'קובץ אגרות' סירבו לכלול את המכתב בקובץ ולכן הרב קלמן כהנא הדביקו על כריכת ספרו האיש וחזונו. (בספר שבאוצר לא נכללה האגרת כפי הנראה בשל מיקומה).

1 שמעתי פעם מהגרח'ק שסיפר היכן אחז בעריכת הדרך אמונה ח''א בשעת פטירת החזו''א, אינני זוכר את המקום המדויק שבו אמר, עכ''פ עקרונות הספר הם ע''פ הוראותיו שהרי לא עשה צעד מבלי הוראותיו ובפרט בספר לרבים ובפרט בנושאים עליהם מסר החזו''א את נפשו.

2 מתוך אימון באמיתות ובהקשר של האגרת [למרות שהמקור הוא רק מר' קלמן ואפי' שעוד לא נוכחתי שר' קלמן עצמו כתב שזה היה בעקבות האגרת הקודמת אך אקבל את דברי איש ספר], עדיין אינני רואה כאן ''לוחות שניות'' אדרבה המכתב מלמד שאין שום חזרה או חרטה מהאגרת הקודמת אלא ניסיון הרגעה ועידוד לנפש עגומה ובעיקר ניסיון לצאת לדרך חדשה כדי שלא יישנו דברים כאלו בעתיד, והדברים פשוטים וברורים.

3 מנין לך שעורכי קוב''א סרבו לכלול את האג' הנ''ל הרי את האג' הראשונה הם פירסמו בקושי רבע ממנה דבר המלמד על הכבוד אותו רחשו לרק''כ ומה הפריע להם לפרסם את הנ''ל אם לא שיש לחשוד באמינות האגרת.

[איש_ספר]

א. לנגד עיני היה צילום כתי"ק של החזו"א עצמו. ואם יבוא לידי אעלה אותו לכאן.
ב. בודאי שאין כאן חזרה, והביטוי לוחות שניות אכן אינו מוצלח. אבל יש כאן התפייסות וכינוי חריף על הממשיכים לעסוק בגנותו.

[תוך כדי דיבור]

תולעתספרים, במחשבה שניה אפשר שנדפס לפני כן כרוך עם חיבור נוסף של הגרח"ק. בכל אופן את ספרו הראשון (בפני עצמו) הוציא בגיל 30.
[בינתיים נתגלה שאת מה שכתב 'ויצמח פורקניה' בקול תוכחה, לא כתב מגמרא אלא מסברא, על דרך "שבוודאי היה כן", וגם החזו"א חזר אפוא להיות חוג החזו"א...]

[יצמח פורקניה]

א. לנגד עיני היה צילום כתי"ק של החזו"א עצמו. ואם יבוא לידי אעלה אותו לכאן.
ב. בודאי שאין כאן חזרה, והביטוי לוחות שניות אכן אינו מוצלח. אבל יש כאן התפייסות וכינוי חריף על הממשיכים לעסוק בגנותו.

1 הננו מצפים לכת''י ולתאריך הרשום בו שיפשוט את כל הספיקות
2 חלילה לעסוק בגנותו , השאלה היא רק איך היחס אליו כאל רב ממחנינו או ממחנה אחינו הטועים.