מי מחבר פירוש עמר נקא על התורה?

[חקר]

לפני זמן מה יצא לאור ע"י מכון מסויים ספר חדש בשם 'רבנו עובדיה ברטנורא' עה"ת.
מאחר שלא היה מונח בזכרוני שקיים ספר כזה, חשבתי ברגע הראשון שמדובר במציאה חדשה, אולם בדפדוף קל בין שערי הספר התברר שמדובר במהדורה חדשה לביאור על פירש"י הידוע בשם 'עמר נקא'.
מלבד שיש לדון על עצם שינוי שם הידוע ומקובל בבית המדרש, דבר שגורם לבלבול והטעיה [מן הסתם לא ירחק היום שנמצא מציינים - וכ"כ בפירוש רבינו עובדיה ובספר עמר נקא וכו']. פלא שנעלם מעיני המו"ל דבר הידוע בשער בת רבים שייחוס ספר 'עמר נקא' לרע"ב מפוקפק מאד, ולכל היותר מדובר בתלמידו או אחיינו שכלל בתוכו גם מדברי רע"ב, כמו שהאריך רא"י חבצלת במוריה צ"ז עמ' קי"ז ואילך ועוד, ואף בשער דפוס וילנא הנ"ל שתצלומו מופיע במהדורה זו עצמה נכתב מיוחס לרבינו עובדיה מברטנורא [מעניין מה המקורות הקדומים לפקפוק הייחוס שהיו ידועים כבר בתער"ב].

[ר_חיים_הקטן]

גם אני עמדתי על זה אך לא היה לי העזות להגיד כן להרב אהרן שדמי שהו"ל את פירוש הרע"ב. האימייל שלו: [email protected]

[סיפרון]

שמעתי כי פירוש רבינו עובדיה מברטנורה ז"ל על התורה הנקרא בשם עמר נקא, אינו לו ומחברו חכם אחר, מי ידע להוסיף פרטים ומ"מ. תודה מראש. ואגב מדוע נקרא פירוש זה בשם עמר נקא? בדניאל ז ט נמצא לשון זה ופירושו כצמר נקי ומה שייך ד"ז לפירוש הנ"ל.

[250]

במפעל הביוגרפיה על ספר עמר נקא כתוב: מיוחס לו גם פירוש על רש"י על התורה שנקרא 'עמר נקא', אבל כנראה הוא חובר ע"י אחיינו ותלמידו ר' עובדיה ב"ר זכריה המון מברטנורא. וראה מוריה גליון צז עמ' קיז והלאה. ושם גם מבואר פירוש השם עמר נקא על פי דברי הרב המו"ל עיין שם.

[איש הגבעה]

מצאתי דברים בספר זה לפרשת וישלח שלא יכול להיות שיצאו מתחת ידי הברטנורא שהיה ענק שבענקים

וכך כתוב שם בזה הלשון:
פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י (עמר נקא) בראשית פרשת וישלח פרק לב
(כג) ואת אחד עשר ילדיו ודינה היכן היתה וכו' עד ונענש יעקב לפי שמנעה מאחיו קשה אדרבא היה ראוי שתחשב לו לצדקה שמנעה מיד הרשע. י"ל שיעקב לרעה נתכוון שלא היה רוצה שאחיו יהיה צדיק כדי שלא יתקיים בו ברכת הוה גביר לאחיך ולפי' נענש:

איך אפשר לומר על יעקב אבינו ע"ה שלא רצה שאחיו יהיה צדיק בגלל הברכות???????

[אב בבינה]

מצאתי דברים בספר זה לפרשת וישלח שלא יכול להיות שיצאו מתחת ידי הברטנורא שהיה ענק שבענקים

וכך כתוב שם בזה הלשון:
פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י (עמר נקא) בראשית פרשת וישלח פרק לב
(כג) ואת אחד עשר ילדיו ודינה היכן היתה וכו' עד ונענש יעקב לפי שמנעה מאחיו קשה אדרבא היה ראוי שתחשב לו לצדקה שמנעה מיד הרשע. י"ל שיעקב לרעה נתכוון שלא היה רוצה שאחיו יהיה צדיק כדי שלא יתקיים בו ברכת הוה גביר לאחיך ולפי' נענש:

איך אפשר לומר על יעקב אבינו ע"ה שלא רצה שאחיו יהיה צדיק בגלל הברכות???????

אני זוכר שיש על זה מכתב מר' אלחנן ווסרמן להחזו"א, נדפס באחד מכרכי גנזים ושו"ת

[אבני גזית]

מצאתי דברים בספר זה לפרשת וישלח שלא יכול להיות שיצאו מתחת ידי הברטנורא שהיה ענק שבענקים

וכך כתוב שם בזה הלשון:
פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י (עמר נקא) בראשית פרשת וישלח פרק לב
(כג) ואת אחד עשר ילדיו ודינה היכן היתה וכו' עד ונענש יעקב לפי שמנעה מאחיו קשה אדרבא היה ראוי שתחשב לו לצדקה שמנעה מיד הרשע. י"ל שיעקב לרעה נתכוון שלא היה רוצה שאחיו יהיה צדיק כדי שלא יתקיים בו ברכת הוה גביר לאחיך ולפי' נענש:

איך אפשר לומר על יעקב אבינו ע"ה שלא רצה שאחיו יהיה צדיק בגלל הברכות???????

שאלה נכונה, וכבר העירו האחרונים בזה.

עיין בספר מסלות חיים שפירש מאמר זה על דרך המוסר, ובספר רב מלכי"א של רב מיכאל דייטש שהסביר כיצד כוונת יעקב הייתה לטובה על יתר בני ביתו, שמא יסירם מאחרי השם. עיין דבריו באריכות, יש באוצר את שני הספרים.

[בקרו טלה]

אני זוכר שיש על זה מכתב מר' אלחנן ווסרמן להחזו"א, נדפס באחד מכרכי גנזים ושו"ת

בח"ב עמ' פא (מוסב על דברי החזו"א בעמ' עז), הוא כותב שם עפ"י הרמב"ם בהל' תשובה (פ"ד) שלפעמים הדין הוא למנוע מאדם לעשות תשובה

[חלמישצור]

דיון אחד הוא דבר ייחוסו של "עמר נקא" עה"ת לרע"ב (שעסק בזה הרב אברהם יוסף חבצלת, מוריה קצט-ר [יז, ז-ח], תשרי תשנ"א, עמ' קיז-קכ), ודיון שני הוא להלום פירושו של בעל עמ"נ לבראשית לב, כג. אין להסתייע ולהביא ראיה מדיון אחד אל אחיו.

ובכן, ראשית אכן קושייתו של בעל עמ"נ קושיה נכבדת היא; צדקה היא להציל צדקת מלהינשא לרשע כעשו, וראוי היה יעקב לקבל שכר על כך, ומה גם שנענש. אתמהה. כמדומה שלא עמדו ע"ז רבים, אולי משום ששוברה בצידה - לכשתינשא דינה לעשו, תוך זמן קצר יהפוך האחרון מרשע לצדיק. לכן אין סיבה למנוע את הנישואין.

כעת, כמדומה תירוצו של העמ"נ מבוסס על נבואת רבקה "ורב יעבוד צעיר". יעקב קיבל מאמו להשתדל בתחבולות למעשה לקיום הנבואה. לו נישא עשו לדינה היה נעשה צדיק, קיום הנבואה לכל הפחות היה נדחה, ובין כה וכה היה נעשה גביר ליעקב אחיו. זהו דבר שיש למנוע, ויעקב פעל כשורה כשמנע זאת.

וכל זה מדויק בלשון רש"י: "שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב". לא חשש יעקב מהנישואים עצמם, כי היה ברור לו שמצד עצמם הם מותרים, אלא רק מהתוצאה האפשרית שלהם, שישוב עשו בתשובה. התוצאה של החזרה בתשובה מה רע בה ליעקב? רק ביטול הנבואה.

ובכן מדוע נענש. נראה שבעל עמ"נ מבין שיש כאן מידת דקדוק הצדיקים כחוט השערה. יעקב פעל כשורה ועל פי הנבואה, אולם חז"ל מלמדים כי בפעולתו השתרבבה גם תחושת הצלה עצמית מגורל של שיעבוד לאחיו. על כן נענש, על המניע הזה שהשתרבב לפעולתו הראויה. כך נלענ"ד.