הגאון ר' דב לנדו שליט"א

[מתפעל]

חיפשתי ולא מצאתי אשכול עליו,

שאלה,

האם עונה למכתבים עם שאלות תורניות?
(כפי שנוהג הגר"ח קנייבסקי שליט"א)

אם כן, מה כתובתו, והאם צריך לשלוח אליו מעטפה מבויילת לתשובה.

תודה למשיבים ועונים,

כמובן סיפורים עליו, חידודים ותמונות יתקבלו בברכה,
יש סוברים שהוא גאון הדור.

[מתפעל]

ובכל לשון של בקשה, ידוע שהיה לו איזה חילוקי דעות בעניינים של השקפה, ואנא במטותא, לא להכניס כל נושא זה לכאן, שאין כאן מקומו,
כאן זה נטו תורני, נטול שום סרך מחלוקת. אמן.

[אפשר]

כתובתו רחוב הרב שר 15, יש אנשים שהוא עונה להם, אבל בודאי לא באופן גורף, כל דבר מחושב ותופס מקום אצלו, אינו קליל כלל.
הוא אכן גאון הדור במלא מובן המילה, אחרי זמן רב שביליתי במחיצתו, אפשר לומר ש"בחנתיו" בכל מקום בתורה, ולא מצאתי ידו דלה בשום מקום.
כל פעם שהזכרתי דף בגמ' לפניו, היה אומר לי המתן רגע, והיה אומר שו"ט של כל הדף.
אמנם הוא בעיקר נמשך אחרי ספרים בסוג שאגת אריה משנה למלך ומהרי"ט אלגאזי, אני עכ"פ מעולם לא שמעתי ממנו בדברי עמו בעניני או"ח שיחשבן ב"י והשיטות עם דיוקים במג"א וט"ז, זה לא סגנון דיבור, אלא כל מקום הרעק"א והחת"ס וכו'.
ענין נכבד תופס אצלו החזו"א, זה שהוא אוחז ממנו כאחד הראשונים כיתר בני בקתא שלו החזו"אניקים פשיטא.
אבל יש דבר מיוחד אצלו, שכשהוא רוצה ליכנס לאיזה סוגיא, כגון אם באת לדבר איתו והוא רוצה תזכורת קלה וכיוצא, הוא מסוגל לפתוח חזו"א על הסוגיא לרפרף קצת, ומשם הוא תופס ואוחז את הסוגיא, שזה בעצם נהפוך מכל אדם שמעיין בגמ' וקצת בראשונים, קרה לי ד"ז כמה וכמה פעמים איתו, שלקח החזו"א כמו שאנו מסתכלים במשנ"ב וכדומה. פעם הוא התווכח איתי ארוכות שאני טועה בהבנת ראשונים, שחשבתי שיש מח' והוא טען שאין מח', בסוף שיחה של כשעה הוא עיין בחזו"א וחזר בו, ואישר את דברי, הפלא שהפכתי את החזו"א לראות מה ראה בו, כי החזו"א ודאי לא עשה את המח' ראשונים הנ"ל, אלא הוא כנראה ראה איזה רוח בחזו"א שאישר את היכולת לעשות את המח' שעשיתי. איני יודע.
עוד יצויין שאנשים קצת טועים בו, והוא גם מאוד רגיש שטועים בו את הטעות דלהלן. חושבים שכיון שהוא בקי בכל הש"ס וכו', א"כ הוא יותר קליל ופחות עיוני, וזה ממש ההיפך, אפשר לומר שהוא יגע ועמל יותר מהנורמה של בני דרגתו על העיון של הסוגיא, והכל כל דבר שקול ומדוד, ובכלל לא בקיאותי, ואדרבה אע"פ שיש בו מעין ברק הפולני, וגם בסתר ליבו יש לו איזה אהבה נסתרת עליהם, מכ"מ מתוקף החזו"אניקי שבו הוא מרחיקם ומדבר נגד הדרך הלימוד שלהם בשלל לשונותיו הציוריות, והוא אוחז את עצמו לבעל עיון במדריגה גבוה, ולכן הוא מאוד רגיש לזריקת בקיאות וכיוצא, [אע"פ שבסופו של דבר יש לו חולשה לבקיאים, כהגר"ש אלטר והרב באקון].
יש להאריך עוד ועוד.

[מתפעל]

יישר כח

הנה הגאון בדביקות

הגרדל2.jpg (126.42 KiB) נצפה 22703 פעמים

[כח עליון]

שמעתי פעם (מכלי שני) שניגש אליו אברך חברונאי לדבר בלימוד ולהציג את עצמו (אולי לפני קבלת היתר הוראה?) ותוך כדי הדברים אומר האברך 'הב"ח כתב...' ענה לא הגאון שליט"א 'מי לומד ב"ח? ' בהמשך אמר האברך: 'המאירי סובר....' ענה לו הגאון שליט"א 'מי לומד מאירי? '

[אישנמ]

כידוע הוא גם בנש"ק נו"נ בן אחר בן לאדמור"י סטריקוב ביאלא וטשכנוב, הנה תמונה עם ידי"נ וש"ב אדמו"ר מסטריקוב זצ"ל

[לא ידען]

[אע"פ שבסופו של דבר יש לו חולשה לבקיאים, כהגר"ש אלטר והרב באקון].
יש להאריך עוד ועוד.

הפכת את הגר"ש אלתר לבקיא...
מה שהוא מייקר אצלו ומחבבו היא בעיקר הלמדנות המופלגת.

[אוצר החכמה]

שמעתי פעם (מכלי שני) שניגש אליו אברך חברונאי לדבר בלימוד ולהציג את עצמו (אולי לפני קבלת היתר הוראה?) ותוך כדי הדברים אומר האברך 'הב"ח כתב...' ענה לא הגאון שליט"א 'מי לומד ב"ח? ' בהמשך אמר האברך: 'המאירי סובר....' ענה לו הגאון שליט"א 'מי לומד מאירי? '

אני לא יודע מה הכוונה בדיוק. אבל כמו שזה נשמע, זה נראה ממש לה"ר שאסור להאמינו.

[כח עליון]

בענין הרב באקאן
זה באמת היה מענין לחקור איך הראש שלו עובד
כשאתה מעלה נושא, בראש שלו קופץ הרבה 'קישורים והפניות' וכך הוא בודק הקרוב קרוב. ולעיתים רחוקות באמת אין אלא שייכות, אבל לא להכריע בשאלה שלפניו.
(כך הוא מציג גם את תשובתו, - בענוה נפלאה - תעיין באבני מילואים סי' כח, ובתשובות הרוגטשעבר נז, נראה לי שגם ר' שמואל רוזובסקי על מכות מדבר בזה, רק רגע זה לא תוס' בזבחים קב?, אולי גם בתוצאות חיים יש על זה.
וכך הוא מיד רץ להביא ספר משם וספר משם, ותוך כדי הוא משרבט באותיות מזעריות!! על דף, אולי איזה מראה מקום?)

[כח עליון]

שמעתי פעם (מכלי שני) שניגש אליו אברך חברונאי לדבר בלימוד ולהציג את עצמו (אולי לפני קבלת היתר הוראה?) ותוך כדי הדברים אומר האברך 'הב"ח כתב...' ענה לא הגאון שליט"א 'מי לומד ב"ח? ' בהמשך אמר האברך: 'המאירי סובר....' ענה לו הגאון שליט"א 'מי לומד מאירי? '

אני לא יודע מה הכוונה בדיוק. אבל כמו שזה נשמע, זה נראה ממש לה"ר שאסור להאמינו.

אני דוקא הבנתי שהוא בא לחנך אותו מה לומדים
דרך אגב, החזו"א על המאירי ידוע, ופסיקת הב"ח להלכה ידועה.

[אוצר החכמה]

ופסיקת הב"ח להלכה ידועה.

לא ידועה לי.
וכמדומני שזו קשה מן הראשונה.

[כח עליון]

רוב המקומות שחידש הב"ח שיטה להלכה (והוא חדשן גדול מאד) לא נפסקה כמותו.
כך זכור לי ונראה לי, תתקנו אם אני טועה

[אוצר החכמה]

אפשר בקלות לחפש באוצר החכמה בחזון איש ולראות שדן והביא פעמים רבות את הב"ח. ולראות מזה כמה למד החזו"א ב"ח.

[אוצר החכמה]

רוב המקומות שחידש הב"ח שיטה להלכה (והוא חדשן גדול מאד) לא נפסקה כמותו.
כך זכור לי ונראה לי, תתקנו אם אני טועה

מה הקשר?

[כח עליון]

רוב המקומות שחידש הב"ח שיטה להלכה (והוא חדשן גדול מאד) לא נפסקה כמותו.
כך זכור לי ונראה לי, תתקנו אם אני טועה

מה הקשר?

למה?
לא נפסקה כמותו ברוב המקומות. לכן כפוסק ילמד טור ב"י שו"ע ט"ז ומג"א ולא ב"ח
וע"ז ראוי הביטוי 'מי לומד ב"ח?' לא?

[כח עליון]

אפשר בקלות לחפש באוצר החכמה בחזון איש ולראות שדן והביא פעמים רבות את הב"ח. ולראות מזה כמה למד החזו"א ב"ח.

אני לא בקי בזה, אבל צריך לעיין אם הוא מביאו כצירוף וראיה לדבריו, או שהוא מכריע דעתו בפני הב"ח
דבר זה ידוע אצל החזו"א שדרך כלל אינו מביא מאירי אלא כראיה לדבריו, אבל לא דן בו כ'ראשון'

[אוצר החכמה]

לא צריך לעיין כלום.
הנושא כאן הוא אם ללמוד ב"ח ולא משקל פסיקה (שגם זה הבל לדון עליו באופן כזה).
והחזו"א כמובן כמו כל גדולי ישראל והפוסקים למד ב"ח. כך שכמו שאמרתי קשה להאמין שהגר"ד לנדוי אמר את הדברים.
אא"כ תבאר שהתכוון ללמד לצעירי הצאן את סדר הלימוד מה קודם למה ותירוצים מסוג זה. אבל מה שכתבת אתה אינו ראוי לענ"ד.

[מה שנכון נכון]

דבר זה ידוע אצל החזו"א שדרך כלל אינו מביא מאירי אלא כראיה לדבריו, אבל לא דן בו כ'ראשון'

חזו"א יו"ד קס,א.

ח.GIF (13.67 KiB) נצפה 22584 פעמים

[יש כאן נקודה אחרת, שלדעת החזו"א ראוי להתחשב בעיקר בפוסקים שתורתם הגיעה לידנו בכל מקצועות התורה, ונראה דר"ל באלו שהיו בד"כ בשימוש אצל הפוסקים בכל הדורות, ואין כאן ענין לפרשת ערכין אם פלוני הוא בגדר 'ראשון'. וה"מ במקום שיש מחלוקת ראשונים, אבל לא מסברא בעלמא נגדו, אא"כ הוא יחיד ודבריו תמוהים מאד, שאז 'אין אנו תלמידיו' גם אם הוא מהראשונים המפורסמים].

[אוצר החכמה]

רוב המקומות שחידש הב"ח שיטה להלכה (והוא חדשן גדול מאד) לא נפסקה כמותו.
כך זכור לי ונראה לי, תתקנו אם אני טועה

מה הקשר?

למה? לא נפסקה כמותו ברוב המקומות. לכן כפוסק ילמד טור ב"י שו"ע ט"ז ומג"א ולא ב"ח
וע"ז ראוי הביטוי 'מי לומד ב"ח?' לא?

הגר"א היה חדשן גדול. ובהרבה מקומות שחידש שיטה חדשה שלא כדעת הפוסקים לא נפסקה הלכה (אצל אלו שלא הולכים בדרכו) כמוהו. האם תוציא מזה מסקנה שלא לומדים הגר"א.

להבהיר את העניין אני כפי שקיבלתי מאאמו"ר נוהג בהרבה עניינים כמנהג הגר"א כך שאין כאן משהו להפחית מהגר"א אלא דווקא להבהיר את הרעיון בדוגמה בולטת.

[כח עליון]

אני קטן בשביל להכריע
אבל יש לי תחושה שהפסיקה שלא כהב"ח, הוא מפני שהוא מחדש שיטה חדשה במכל מקום שיש לו סתירות (בלשון או בשיטות)
ובאמת שאף חתנו הט"ז נוהג קצת כן, אבל מצד שני בהרבה מקומות מתייחס לדברי חמיו וכותב שאי"ז נכון כפי הפשטות.

[אפשר]

מה שאמרו בשמו על המאירי והב"ח, אף שכמו שנאמר "מי לומד כו'" זה באמת נשמע רע, אבל הרוח של הדברים ודאי יתכן שיצא מפיו, כל הגישה לסוגיא מאוד תופס אצלו, דהיינו אם אחד יבוא ויקשה חמש קושיות בסוגיא, ויישב הכל ע"פ איזה בה"ג או רבינו דניאל הבבלי [דבר ששכיח טובא למשל בקונטרס הביאורים] זה דבר שיוציא אותו משלוותו, הוא מאוד רגיש להעיקר בסוגיא ולטפל, וא"כ יתכן [לא רק יתכן, קרה לי כמה פעמים, וכמודמה שגם אי"ס סיפר כעי"ז בדידיה] שא' ידבר איתו בלימוד, ואם יצא מרוח עיקרי הדברים ויביא איזה ב"ח שדן בקושיא צדדית ולהביא ממנו איזה הכרח או ראיה, הוא ידחה שאי"ז נוגע לגופם של הדברים, [אע"פ שהראיה ממנו אמת], ועכ"פ יעשה בידול.
אם כי יצויין שאע"פ שכך הוא נוהגים רבות עם השואלים, כשהוא אומר את שלו למשל בשיעורים ובספריו הוא לא כ"כ מבקר א"ע, וכן יכול להביא קצת מהטפל לגבי העיקר. [האמת שלא למדתי אצלו בפועל, אבל ראיתי ממנו שיעורים רבים, וגם שמעתי אחדות, וגם בשעות שביליתי אצלו הוא גם אומר מדיליה מידי פעם בפעם]. אני תמיד הסברתי לעצמי, כי כשהוא בסוגיא והוא תופס אותו למרחבו ולעומקו הוא מסוגל להכריע איזה טפל יעלה על השלחן, אבל כשבא שואל ומתחיל לשנות אצלו דברים הוא קופץ נגד. ובאמת יש את הנקודה הזאת חזק אצלו, שכיון שהוא יודע הכל בידיעה חזקה, א"כ כשאתה בא ומדבר איתו על סוגיות בשונה מאיך שהוא למד אותם הוא מיד עומד נגד כאחוז קרב, משא"כ אצל גדולים אחרים שהם פסיביים, מכיון שהם "סתם מדברים בלימוד", ואין המסקנות בהירות אצליהם כמו אצלו.

[אדם קדמאה]

מי לומד מאירי או מי לומד ב"ח לא יתכן שאמר
ואם אמר שאין לסמוך תמיד על הב"ח או שאין תמיד עיקר השיטה כהמאירי כשחולקים עליו וכו', זה ענין אחר

[ירושלים]

ספר שם הגדולים (חלק גדולים מערכת י אות פה): הרב הגאון גדול בדורו מהר"ר יואל סירקי"ש, אב"ד דק"ק קראקא זקן ויושב בישיבה. חיבר בית חדש על הטורים בעומק העיון. ולא היתה קריאה אשר שגבה ממנו וכמעט בכל סימן העמיק הרחיב. ושלשה חלקי הבית נדפסו בחיי הרב. ובעוד שהיו הדפוסים חלק א"ח שנת ת' נסע הרב ארח חיים לאור באור החיים. והי' לו תוכחת אהבה עם ספר דרישה וסמ"ע ועשה קונטרס אחרון השגות עליו. ונדפסו תשובות הרב ב"ח.

[חשבה לטובה]

הגר''ד ניכר ברצינותו התמידית כולל יומי דפגרא ואפילו פורים, ושמעתי שפעם בא לפניו הגר''ט שולזינגר בפורים ואמר לו ראש הישיבה השמיט שם השם מספריו [ספרו זכר טוב ע''ש אביו ר' טוביה הרי חסר י-ה וספרו זכר דבר ע''ש אמו מרת דבורה הרי חסר ו-ה] ולא אהב הגרד''ל הווארט אפי' שנאמר בפורים והנ''ל הוצרך לפייסו טובא עד שנתרצה לו.

[סיפרון]

ראיתי בספר של הגריח"ס שליט"א: וכתב גדול האחרונים הגאון מהרש"ם בתשובותיו ח"ב (סימן קע"ה): "בדבר המפורש בב"ח שאין להקל מי יערב לבו כנגדו" עכ"ל.

[צופר הנעמתי]

מה הולך כאן?
הגענו לזה שצריך להביא ראיות שהב"ח "נחשב" ?

נראה לי שעם כל הכבוד לגרד"ל, כששמים את הב"ח מולו די ברור מי היותר פשוט למקובל ו"נחשב" מביניהם...

[אוצר החכמה]

!!!

[כח עליון]

פחחח
מה הקשר?

מישהו שקל באיזה קומה בגן עדן יהיה הגרד"ל או הב"ח (הכל בהנחה שיש ביניהם איזה דו"ד)
פשוט ענין של דרכי הפסיקה
גדולים וטובים לא נפסקו להלכה (כשיטה, לא מקומי) זה לא מצביע על גדלותם. ואת האמת זה גם לא מענין.
מה אכפת לי כמה באמת היה גדול הב"ח (היה גדול מאוד או מאוד מאוד) כשאני דן למה לא נפסקה שיטתו להלכה.
מקסימום יהיה מענין איך זה שלא נפסק להלכה, ובאיזה דרך צורה או שלב זה נקבע. הכל בהנחה שזה נקבע.
הב"ח לא צריך הסכמות ובבקשה לא להשפיל אחרים בדרך

[מאיר סובל]

אף שעונה הרבה למכתבים (ולא לכל שואל), מ"מ נמנע מלענות במקום הוראה להלכה למעשה.
בדרכי ההלכה הינו מחמיר לצאת ידי כל הצדדים בהלכה שרובן נהירין רק לו ולשכמותו, מרוב עיונו, ומרוב גאונות לתוצאות ונפק"מ והיכי תימצי של כל סברת אחת מהפוסקים.
דוגמא לדרכו בהלכה ולפריטת כל הנפק"מ עד עומק חקר כל השיטות אפשר לראות על תלמידי סלבודקא הגדולים, להבחל"ח הגר"א גנחובסקי והגרמ"מ שולזינגר.
אפשר להשיג קצה קצהו של מושגים על ידיעת התורה שלו באופן מבהיל ולגדלותו כחד בדרא, מההערכה וההתבטלות המוחלטת של הגר"א גנחובסקי זצ"ל כלפיו. וכן מגודל ההערכה של הגר"ח גרינמן כלפיו.

אשר הוזכר כאן שלומד סוגיא "מהחזון איש אחורה", יצויין שהוא היה המילה האחרונה בהוצאת ספרי החזו"א שאחרי פטירתו (למרות היותו בשנות העשרים! לחייו), כל תלמידי מרן, והמשפחה בכללם, סמכו עליו לגבי סידור הפנימי של הסימנים והאותיות, מאלו שלא סודרו כן ע"י מרן זללה"ה בעצמו. וכידוע כמה הלכות רבתות ניתן ללמוד מעצם הסדר שבדברי החזו"א.
אומרים עליו שכל חלקי החזו"א שגורים על פיו מילה במילה בעל פה.
אבל בין אם כן ובין אם לא, זה שבח קטן עליו, מפני שיש תלמידי חזו"א אחרים שיודעים החזו"א בעל פה ולא מגיעים לדרגתו של הגר"ד בעיון.

פעם שאלתיו פשט בחזו"א קשה, ועיין הרבה, והשיב רק: אני זוכר שהוקשה לי שאלה זו והבנתי במהלך מסויים כל אימת שלמדתי את זה עד היום, אבל כעת זה קשה לי להעמיס במילותיו.

[וונדרבר]

נראה קצת מוזר שבונים בנינים שלמים ודיוקי דיוקים על הלשון שמישהו שמע פעם (מכלי שני) מאברך שאינו מכיר את הגרד"ל.

[מתפעל]

האם הגאון עדיין נותן שיעורים בישיבה?

האם חותם שם משפחתו לנדו?

נדמה לי שזה יחודי, כולם כותבים לנדא או לנדאו

[אוצר החכמה]

פחחח
מה הקשר?

מישהו שקל באיזה קומה בגן עדן יהיה הגרד"ל או הב"ח (הכל בהנחה שיש ביניהם איזה דו"ד)
פשוט ענין של דרכי הפסיקה
גדולים וטובים לא נפסקו להלכה (כשיטה, לא מקומי) זה לא מצביע על גדלותם. ואת האמת זה גם לא מענין.
מה אכפת לי כמה באמת היה גדול הב"ח (היה גדול מאוד או מאוד מאוד) כשאני דן למה לא נפסקה שיטתו להלכה.
מקסימום יהיה מענין איך זה שלא נפסק להלכה, ובאיזה דרך צורה או שלב זה נקבע. הכל בהנחה שזה נקבע.
הב"ח לא צריך הסכמות ובבקשה לא להשפיל אחרים בדרך

לא נעים לומר.
אבל אתה שוכח על מה דובר כאן. אתה זה שהבאת בשם הגרד"ל משפט תמוה שאין ללמוד ב"ח. על זה כתבתי שאי אפשר להאמין שאמר כך. (וזה תשובה גם לוונדרבר, זה בדיוק מה שאמרתי) ואתה משום מה מתעקש לקיים את האמירה המוזרה ביותר ועל כך מתפלאים כולם כאן.
אין לזה קשר בכלל לגן עדן, אבל יש לזה קשר ישיר וברור ליחס שלנו לחכמי הדורות.
הב"ח לא צריך הסכמות. אנחנו צריכים ללמוד איך ללמוד בדרך שבה למדו כל רבותינו.

[איש_ספר]

נראה קצת מוזר שבונים בנינים שלמים ודיוקי דיוקים על הלשון שמישהו שמע פעם (מכלי שני) מאברך שאינו מכיר את הגרד"ל.

ואפילו כשומעים ממנו עצמו אין לבנות ע"כ לא תל ולא תלים. צריך להכיר את האיש ואת סגנונו (הפולני) ואז הדברים מקבלים משמעות אחרת.

[אוצר החכמה]

כמו בהרבה נושאים הנידונים כאן. העניין מתרחק מנקודת הבסיס שלו והופך לדיון על דעות הכותבים כאן.

[כח עליון]

פחחח
מה הקשר?

מישהו שקל באיזה קומה בגן עדן יהיה הגרד"ל או הב"ח (הכל בהנחה שיש ביניהם איזה דו"ד)
פשוט ענין של דרכי הפסיקה
גדולים וטובים לא נפסקו להלכה (כשיטה, לא מקומי) זה לא מצביע על גדלותם. ואת האמת זה גם לא מענין.
מה אכפת לי כמה באמת היה גדול הב"ח (היה גדול מאוד או מאוד מאוד) כשאני דן למה לא נפסקה שיטתו להלכה.
מקסימום יהיה מענין איך זה שלא נפסק להלכה, ובאיזה דרך צורה או שלב זה נקבע. הכל בהנחה שזה נקבע.
הב"ח לא צריך הסכמות ובבקשה לא להשפיל אחרים בדרך

לא נעים לומר.
אבל אתה שוכח על מה דובר כאן. אתה זה שהבאת בשם הגרד"ל משפט תמוה שאין ללמוד ב"ח. על זה כתבתי שאי אפשר להאמין שאמר כך. (וזה תשובה גם לוונדרבר, זה בדיוק מה שאמרתי) ואתה משום מה מתעקש לקיים את האמירה המוזרה ביותר ועל כך מתפלאים כולם כאן.
אין לזה קשר בכלל לגן עדן, אבל יש לזה קשר ישיר וברור ליחס שלנו לחכמי הדורות.
הב"ח לא צריך הסכמות. אנחנו צריכים ללמוד איך ללמוד בדרך שבה למדו כל רבותינו.

דברי התגובה שלי הם ביחס למשפט האחרון שכתב 'צופר הנעמתי', כאילו שאם נפחית ונשפיל את הגאון שליט"א ונזכיר לו מי יותר מרכזי ונחשב, בזה הב"ח יגדל ואף יהיה הלכה כמותו.

סה"כ באתי לומר בשמו תובנה שנראה לי אף נכונה (אפשר לחלוק) שהב"ח לא התקבל כשיטה להלכה.
ודברי הגאון שליט"א הובאו כחינוך לאברך צעיר, שידע 'איך לומדים'

אפשר לחזור לדברים יותר נעלים בשמו

שמעתי פעם בשמו הפלגה בשבח ת"ח שיודע גם קבלה, שבזה חסרים תלמידי החזו"א. מישהו יודע לאמת את זה? את יחסו לקבלה

[י. אברהם]

DL.jpg (40.23 KiB) נצפה 22419 פעמים

[גבול ים]

דבר זה ידוע אצל החזו"א שדרך כלל אינו מביא מאירי אלא כראיה לדבריו, אבל לא דן בו כ'ראשון'

חזו"א יו"ד קס,א.

ח.GIF

[יש כאן נקודה אחרת, שלדעת החזו"א ראוי להתחשב בעיקר בפוסקים שתורתם הגיעה לידנו בכל מקצועות התורה, ונראה דר"ל באלו שהיו בד"כ בשימוש אצל הפוסקים בכל הדורות, ואין כאן ענין לפרשת ערכין אם פלוני הוא בגדר 'ראשון'. וה"מ במקום שיש מחלוקת ראשונים, אבל לא מסברא בעלמא נגדו, אא"כ הוא יחיד ודבריו תמוהים מאד, שאז 'אין אנו תלמידיו' גם אם הוא מהראשונים המפורסמים].

המאירי הזה הוא בספרו קרית ספר, ומובא בבית יוסף סי' לב, כמודו' שיש לספר זה משקל הלכתי אצל הפוסקים יותר מבית הבחירה, וכשם שספר ברוך שאמר הוא מרא דשמעתתא בעניני צורת האותיות, וכמובן שאילו היה לנו ממנו חי' על הש"ס לא היה להם את המשקל שיש לרמב"ן ובית מדרשו, כך שונה הקרי"ס מבית הבחירה.

[גבול ים]

הגר''ד ניכר ברצינותו התמידית כולל יומי דפגרא ואפילו פורים, ושמעתי שפעם בא לפניו הגר''ט שולזינגר בפורים ואמר לו ראש הישיבה השמיט שם השם מספריו [ספרו זכר טוב ע''ש אביו ר' טוביה הרי חסר י-ה וספרו זכר דבר ע''ש אמו מרת דבורה הרי חסר ו-ה] ולא אהב הגרד''ל הווארט אפי' שנאמר בפורים והנ''ל הוצרך לפייסו טובא עד שנתרצה לו.

מקור הווארט הוא הגרצ"מ זילברברג שאמר זאת אחר ששמע דין מהגרד"ל במקדש את האשה ע"מ שפ' למד אצל אחי' השלוני וכו'

[מה שנכון נכון]

דבר זה ידוע אצל החזו"א שדרך כלל אינו מביא מאירי אלא כראיה לדבריו, אבל לא דן בו כ'ראשון'

חזו"א יו"ד קס,א.

ח.GIF

[יש כאן נקודה אחרת, שלדעת החזו"א ראוי להתחשב בעיקר בפוסקים שתורתם הגיעה לידנו בכל מקצועות התורה, ונראה דר"ל באלו שהיו בד"כ בשימוש אצל הפוסקים בכל הדורות, ואין כאן ענין לפרשת ערכין אם פלוני הוא בגדר 'ראשון'. וה"מ במקום שיש מחלוקת ראשונים, אבל לא מסברא בעלמא נגדו, אא"כ הוא יחיד ודבריו תמוהים מאד, שאז 'אין אנו תלמידיו' גם אם הוא מהראשונים המפורסמים].

המאירי הזה הוא בספרו קרית ספר, ומובא בבית יוסף סי' לב, כמודו' שיש לספר זה משקל הלכתי אצל הפוסקים יותר מבית הבחירה, וכשם שספר ברוך שאמר הוא מרא דשמעתתא בעניני צורת האותיות, וכמובן שאילו היה לנו ממנו חי' על הש"ס לא היה להם את המשקל שיש לרמב"ן ובית מדרשו, כך שונה הקרי"ס מבית הבחירה.

הקרית ספר מובא בכל הב"י רק במקום אחד.
זה שיש הבדל בין ראשונים מסוימים לאחרים, הוא בגדרים שכתב החזו"א שהבאתי בסוגריים.
ובכלל לפני שמפלפלים בתילי תילים של השערות ופרשנויות הפורחות באויר, נא להביא איזה סמך לשמועה בענין היחס של החזו"א למאירי, [מלבד "ידוע"], וכל עוד לא מצאנו ניתן להסתמך על מה שמפורש בספר חזו"א, מבלי להדחק בהמצאות מיותרות.

[לעומקו של דבר]

הגר''ד ניכר ברצינותו התמידית כולל יומי דפגרא ואפילו פורים, ושמעתי שפעם בא לפניו הגר''ט שולזינגר בפורים ואמר לו ראש הישיבה השמיט שם השם מספריו [ספרו זכר טוב ע''ש אביו ר' טוביה הרי חסר י-ה וספרו זכר דבר ע''ש אמו מרת דבורה הרי חסר ו-ה] ולא אהב הגרד''ל הווארט אפי' שנאמר בפורים והנ''ל הוצרך לפייסו טובא עד שנתרצה לו.

מקור הווארט הוא הגרצ"מ זילברברג שאמר זאת אחר ששמע דין מהגרד"ל במקדש את האשה ע"מ שפ' למד אצל אחי' השלוני וכו'

אתה באמת בטוח שזה הגרצ"מ ולא הגר"ט? אתה היית שם?
לפחות מי שקורא כאן בפורום קצת, יודע שכשיש וורט טוב אומרים אותו בשם הרבה, ובלי ראיות אי אפשר לדעת מי באמת אמר אותו ובוודאי שלא מי הראשון שאמר אותו

בכ"א לא הבנתי, לפי איך שאתה שמעת זה נאמר כ"נקמה" כביכול על הוורט ההוא?
(אגב כפי שמספרים העולם, ענו לו הרי זה מפורש ב.., ואמר נו א"כ ספק מ')