הפסוקים שציינת רק כותבים אמאי לא כופים אבל לא מסבירים למה האדם עצמו לא מחוייב בפו''רבברכה המשולשת כתב:יעויין בב"י ובנו"כ על שו"ע בריש אה"ע
בברכה המשולשת כתב:אפשר לדמות
סטפנסקי כתב:הפוסקים שציינת רק כותבים אמאי לא כופים אבל לא מסבירים למה האדם עצמו לא מחוייב בפו''ר
י. אברהם כתב:סטפנסקי כתב:הפוסקים שציינת רק כותבים אמאי לא כופים אבל לא מסבירים למה האדם עצמו לא מחוייב בפו''ר
בפשטות הוא אכן עדיין מחויב, ובדרך פקודיך (מ"ע א' אות י') כתב לחדש שמשום כך פסול לעדות מדרבנן, כדין עובר על עשה ולא שב בתשובה.
י. אברהם כתב:כמובן שזה חידוש, ואינו אלא דעת יחיד.
ישנו כתב:זה יותר מחומש
(וכנראה פעם זה היה פחות מחומש).
י. אברהם כתב:תשובות והנהגות
[מתוכן הענינים] לא נהגו היום לגרש אשה שלא ילדה עשר שנים שיתכן שנגזר עליו שלא יתקיימו אצלו,
וי"א שבזמן חבלי משיח והגזירות ראוי שלא להוליד אך חז"ל העדיפו שנהיה שוגגים ונמשיך להוליד שלא יכלה עם ישראל אולם כשהשתדל ולא הצליח להוליד עשר שנים יסמוך על הנ"ל ולא יגרשה.
וטעם נוסף שהיום שאסור לישא אשה נוספת אם יגרשה עלולה לחלות עד כדי פיקי"נ.
ועוד שמא נענש בעוונותיו. והעצה לגדל בביתו יתום או לעסוק בסיוע לנזקקים להקים בתים של תורה.
(אגב, שאלתך אינו דוקא בשהתה בלא בנים כלל, אלא אף באין לו בן ובת.)
י. אברהם כתב:תשובות והנהגות
[מתוכן הענינים] לא נהגו היום לגרש אשה שלא ילדה עשר שנים שיתכן שנגזר עליו שלא יתקיימו אצלו,
וי"א שבזמן חבלי משיח והגזירות ראוי שלא להוליד אך חז"ל העדיפו שנהיה שוגגים ונמשיך להוליד שלא יכלה עם ישראל אולם כשהשתדל ולא הצליח להוליד עשר שנים יסמוך על הג"ל ולא יגרשה.
וטעם נוסף שהיום שאסור לישא אשה נוספת אם יגרשה עלולה לחלות עד כדי פיקי"נ.
ועוד שמא נענש בעוונותיו. והעצה לגדל בביתו יתום או לעסוק בסיוע לנזקקים להקים בתים של תורה.
(אגב, שאלתך אינו דוקא בשהתה בלא בנים כלל, אלא אף באין לו בן ובת.)
אפשר כתב:עי' פת"ש סי' קנד ס"ק כז בזה.
ישנו כתב:זה יותר מחומש
(וכנראה פעם זה היה פחות מחומש).
סטפנסקי כתב:אפשר כתב:עי' פת"ש סי' קנד ס"ק כז בזה.
המעיין היטיב יראה שלא כתב שם יותר מחומש על עצם הגירושין אלא על המקרה דשם שלא שייך בכל מקרה
אפשר כתב:י. אברהם כתב:תשובות והנהגות
[מתוכן הענינים] לא נהגו היום לגרש אשה שלא ילדה עשר שנים שיתכן שנגזר עליו שלא יתקיימו אצלו,
וי"א שבזמן חבלי משיח והגזירות ראוי שלא להוליד אך חז"ל העדיפו שנהיה שוגגים ונמשיך להוליד שלא יכלה עם ישראל אולם כשהשתדל ולא הצליח להוליד עשר שנים יסמוך על הג"ל ולא יגרשה.
וטעם נוסף שהיום שאסור לישא אשה נוספת אם יגרשה עלולה לחלות עד כדי פיקי"נ.
ועוד שמא נענש בעוונותיו. והעצה לגדל בביתו יתום או לעסוק בסיוע לנזקקים להקים בתים של תורה.
(אגב, שאלתך אינו דוקא בשהתה בלא בנים כלל, אלא אף באין לו בן ובת.)
העצה כתוב בפת"ש שם, קצת בשינוי.
חוקרנוביץ כתב:שמעתי מעשה על הרב זילברמן זצ"ל מישיבת אדרת\
שלא היה לו 5 שנים לאחר נישואין ילדים ואשתו שאלה אותו
מה תעשה לאחר 10 שנים ? הוא ענה לה אני יסע למרוקו
ששם אין את החרם ואשה אשה שניה.
לשנה אח"כ נולד להם בן.
קאצ'קלה כתב:חבר יש לי, תלמיד חכם ומחבר ספרים, שנשא בת ת"ח ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה (וידעו שהבעיה היא אצלה). הם חיו חיי אחוה למופת, בלי כל קטטה. הוא למד היטב את הסוגיא - של שהתה עשר שנים - על כל היתריה ודוחקיה, והחל לחשוב מחשבות לעשות מעשה כפי שההלכה מחייבת, לגרשה. בלי להתחמק ובלי לחפש היתרים.
כשדיבר עם אשתו על כך, תמכה בו בכל עוז, כדי שיעשה כפי שההלכה קובעת. היא אף הכינה במקפיא מזון וצידה שיספיקו לו למשך כמה חדשים אחרי הגירושין. וכך נתפרדה החבילה. היה זה מאורע מאוד מרגש לכל מי שהכירם.
אחרי זמן קצר נשא הוא אשה אחרת, וכבר ילדו אצלם לעת עתה כמה צאצאים.
אוצר החכמה כתב:חוקרנוביץ כתב:שמעתי מעשה על הרב זילברמן זצ"ל מישיבת אדרת\
שלא היה לו 5 שנים לאחר נישואין ילדים ואשתו שאלה אותו
מה תעשה לאחר 10 שנים ? הוא ענה לה אני יסע למרוקו
ששם אין את החרם ואשה אשה שניה.
לשנה אח"כ נולד להם בן.
כיוון שבנו הבכור נולד לו כשהיה בן כ 21. הסיפור לא מתקבל על הדעת.
לעומקו של דבר כתב:רק לי בא להקיא?
אולי יעלו כאן עוד מעט תיקים רפואיים
קאצ'קלה כתב:לעומקו של דבר כתב:רק לי בא להקיא?
אולי יעלו כאן עוד מעט תיקים רפואיים
עד כדי הקאה ממש? לא פחות ולא יותר!
הקורא הבינוני יבין מדוע הבאתי כאן את הסיפור. ולמי שאינו יורד לעומקו של דבר אפרש:
ראשית יש בסיפור זה משום חידוש, על בעל ואשתו יראים ושלמים, בני ימינו, שלא חיפשו היתרים ועשו את המצווה עליהם בתורה שבעל פה עם לא מעט מסירות נפש. והלא זהו הנושא כאן: "אמרי לא נהגינן היום לגרשה ולשאת אחרת?"
אבל היה צורך להדגיש, לרבנן ותלמידיהון, ולו בקצרה, שהגירושין התקיימו אחרי הבירור הגמור ש'טפלי תליא ביה ולא בה', כדי להבין מדוע נהג כן. ובכן אי אפשר לדמות בזה מילתא למילתא.
מי שרואה חילול בית המדרש בהבאת דברים כאלה לתוכו, יסלח לי ויכפר לי, כי לא לזה התכוונתי, ואם שגיתי וכו'. רגיל אני לשמוע ממורי צדק שאלות חמורות עם פרטי פרטים שבאמת מעוררים בחילה לעתים (לא כזו שהבאתי), אבל כיון שהם נוגעים להלכה, אין למנוע מלהזכיר גם פרטים אלה.
חוקרנוביץ כתב:אוצר החכמה כתב:חוקרנוביץ כתב:שמעתי מעשה על הרב זילברמן זצ"ל מישיבת אדרת\
שלא היה לו 5 שנים לאחר נישואין ילדים ואשתו שאלה אותו
מה תעשה לאחר 10 שנים ? הוא ענה לה אני יסע למרוקו
ששם אין את החרם ואשה אשה שניה.
לשנה אח"כ נולד להם בן.
כיוון שבנו הבכור נולד לו כשהיה בן כ 21. הסיפור לא מתקבל על הדעת.
מילתא עבידי לגלויי לא משקרי אינש ניתן לברר.
קאצ'קלה כתב:חבר יש לי, תלמיד חכם ומחבר ספרים, שנשא בת ת"ח ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה (וידעו שהבעיה היא אצלה). הם חיו חיי אחוה למופת, בלי כל קטטה. הוא למד היטב את הסוגיא - של שהתה עשר שנים - על כל היתריה ודוחקיה, והחל לחשוב מחשבות לעשות מעשה כפי שההלכה מחייבת, לגרשה. בלי להתחמק ובלי לחפש היתרים.
כשדיבר עם אשתו על כך, תמכה בו בכל עוז, כדי שיעשה כפי שההלכה קובעת. היא אף הכינה במקפיא מזון וצידה שיספיקו לו למשך כמה חדשים אחרי הגירושין. וכך נתפרדה החבילה. היה זה מאורע מאוד מרגש לכל מי שהכירם.
אחרי זמן קצר נשא הוא אשה אחרת, וכבר ילדו אצלם לעת עתה כמה צאצאים.
שמש כתב:הסיפור מזעזע
קשה להאמין שאדם יוותר על אשת נעוריו ואישה על בעלה כשהם חיים בטוב גם אם לא זכו לזש"ק ופוק חזי מאי עמא דבר אפשר שחסרים פרטים בסיפור אך כפי שהובא כאן אינו אלא התחסדות צדקנית על חשבון האישה (מהיכרותי עם שאלות כאלה קל יותר למצוא פוסק בעל שיעור קומה שיתיר לו 'אם פונדקאית' מלמצוא פוסק בעל שיעור קומה שיסכים למעשה כזה).
חוקרנוביץ כתב:על אותו משקל יש לשאול למה לא נוהגים היום שהבנות לא יורשות?
יש דברים שמשך הדורות לא נהוג ולא מקובל הגם שזה מותר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 301 אורחים