יחסו של המשנ"ב לגר"ז

[המעיין]

ג. איני יודע איך לקרוא לזה שכתב את ה'ביקורת' על החזון איש, כסיל, חצוף, או כל שם גנאי אחר. אבל מה שברור שדבריו צריכים לימחק.

לא צריך להתפעל מכל קוק של חסיד.

[אדם קדמאה]

מצורף ממאמרו של ר"י טריבץ בענין המ"ב והגר"ז

[עזריאל ברגר]

אחכמה, שים נא לבך לעובדא הלזו, שכאשר בא להפריך דבריו אין הוא מזכיר את שמו, אלא מכנהו בתואר מסויים. מדוע?

שמעתי פעם (כמדומני בשם הרבי מליובאוויטש) שכן היא דרך ארץ לומר "העירני חכם אחד" וכיו"ב כאשר באים לבטל את דבריו.

[הרע במיעוטו]

ראיתי מכתב (כתב יד שעוד לא נדפס) מאחד מגדולי הדור הקודם שכותב שכמדומה לו שהחפץ חיים לא מזכיר בכל ספריו (גם בספרי המוסר השונים) את ספר התניא.


אשמח לקבל משוב על הערה זו.

[פלגינן]

והשווה: viewtopic.php?f=7&t=17986&p=172177#p172177

[קו ירוק]

שמועה שמעתי שאנשי כת "זילברמן" אינם משתמשים במשנ"ב כיון שמביא את דברי שו"ע הרב

האם יש אמת בדברים אלו ?

לא רציתי לקלקל האשכול עם הערה שלא ממין הענין, אבל זה נכתב לעיל..
חמורה העובדה שלא ראיתי מי שמגנה תגובה זו, מלבד אחד, או לחילופין מדוע המנהלים לא מחקו אותה.
אפשר למחוק גם את הערתי זאת במקביל

[בינוני]

שמועה שמעתי שאנשי כת "זילברמן" אינם משתמשים במשנ"ב כיון שמביא את דברי שו"ע הרב

האם יש אמת בדברים אלו ?

לא רציתי לקלקל האשכול עם הערה שלא ממין הענין, אבל זה נכתב לעיל..
חמורה העובדה שלא ראיתי מי שמגנה תגובה זו, מלבד אחד, או לחילופין מדוע המנהלים לא מחקו אותה.
אפשר למחוק גם את הערתי זאת במקביל

ג"א מצטרף, ויפה מאוחר מלא כלום...
ולעצם השאלה, רק מי שמסוגל לבזות ציבור שלומי אמוני ישראל יראי ה' מדקדקים בקלה כבחמורה כ"כת" - יכול להעלות בדעתו שיש בדברים אמת.
(ולא, אין לי שום קשר לקהילה הזאת, חוץ ממה שזכיתי להכיר כמה אברכים מופלגים בתוי"ש מקהילה מפוארת זו.)

[לעומקו של דבר]

ראיתי מכתב (כתב יד שעוד לא נדפס) מאחד מגדולי הדור הקודם שכותב שכמדומה לו שהחפץ חיים לא מזכיר בכל ספריו (גם בספרי המוסר השונים) את ספר התניא.


אשמח לקבל משוב על הערה זו.

פשיטא, אינו מביא ספרי חסידות.
אם הכותב אכן אחד מגדולי הדור, לא הבנתי מה חידוש יש לו בדבר.

[אפשר]

מסתמא כבר כתבו לעיל בזה, אבל הדביקות של המשנ"ב בגר"ז מפליא, הוא מעתיק לפעמים על קרבו וכרעיו לשונות שלמים מהשו"ע הרב בלי לציין אליו, וכן הגדרות הלכתיות המון מהם לקוחים משם.
הוא גם מאלו שהם בכלל סתם אחרונים במשנ"ב, [כמו הבאר היטב והאליה רבה שהקדימו לו בכמה דורות].
הגר"ז האט גוט געקענט לערנען, יש בהירות גדלה בדבריו, וגם לשונו מורא'דיג.

[לעומקו של דבר]

מצורף ממאמרו של ר"י טריבץ בענין המ"ב והגר"ז

מאמר מלא בקיאות אבל יש בו הרבה סברות לא מוכרחות, לדוג' בעלמא שהמ"ב הביא את הגר"ז בכדי שספרו יתקבל על החסידים, כך בסברת כרס, בלי שום בדל ראיה.

[סגי נהור]

מצורף ממאמרו של ר"י טריבץ בענין המ"ב והגר"ז

מאמר מלא בקיאות אבל יש בו הרבה סברות לא מוכרחות, לדוג' בעלמא שהמ"ב הביא את הגר"ז בכדי שספרו יתקבל על החסידים, כך בסברת כרס, בלי שום בדל ראיה.

עבורי היה חידוש מעניין המובא במאמר זה שהמשנ"ב לא ראה הקונטרס אחרון. ולכאורה זהו פלא גדול, אבל מסתבר, וכמו בדוגמא שהובאה במאמר מענין מצוה בו יותר מבשלוחו בסי' רנ, שקשה לומר שהמשנ"ב היה מסתפק בתירוצים החיוורים שהזכיר (שהניחם בצ"ע) לאחר הקו"א המופלא בנידון.

[לעומקו של דבר]

האם יש מאמר מנומק על הא דאמרי אינשי שבמקרים רבים קרובה דעת הגר"ז להגר"א?
בנגלה כוונתי.
(אבל האמת לאו דווקא, למשל: viewtopic.php?f=7&t=6549)


בשביל התחלה, כמדומני שהם קרובים במקרים רבים בכך שאימצו דעת המחבר ולא כהרמ"א ומנהגי אשכנז.

[דוב גרין]

האם יש מאמר מנומק על הא דאמרי אינשי שבמקרים רבים קרובה דעת הגר"ז להגר"א?
בנגלה כוונתי.
(אבל האמת לאו דווקא, למשל: viewtopic.php?f=7&t=6549)


בשביל התחלה, כמדומני שהם קרובים במקרים רבים בכך שאימצו דעת המחבר ולא כהרמ"א ומנהגי אשכנז.

הגרש"ד שליט"א כותב שיש לו קונטרס ע"ז.

[לעומקו של דבר]

האם יש מאמר מנומק על הא דאמרי אינשי שבמקרים רבים קרובה דעת הגר"ז להגר"א?
בנגלה כוונתי.
(אבל האמת לאו דווקא, למשל: viewtopic.php?f=7&t=6549)


בשביל התחלה, כמדומני שהם קרובים במקרים רבים בכך שאימצו דעת המחבר ולא כהרמ"א ומנהגי אשכנז.

הגרש"ד שליט"א כותב שיש לו קונטרס ע"ז.

בכתובים או בדפוס?

[בתוך הגולה]

נתקלתי בדבר פלא קצת במ"ב ומחיפוש באשכולות אחד לפה ואחד לפה לא מצאתי מקום להניח התמיה יותר מאשכול זה.

בביאור הלכה סי' י סע' ז ד"ה ואם חציו. דן בבגד שיש בו צירופים שונים הפוטרים אותו מציצית. והיינו שחלקו עשוי עור ובגד עור פטור מן הציצית (כמבואר שם סע' ד). וחלקו האחר שעשוי משאר מינים, יש לו חלק סתום (מחובר) שפטור אף הוא מן הציצית כמבואר בשו"ע שם. וזה לשונו

אם היה ב' שלישיות פתוח ושליש ועוד מזה היה בגד ועוד פחות שליש היה עור ראיתי לאחד שמסתפק אם חייב בציצית כיון דבלאו העור היה רובו סתום עי"ש ולכאורה יש לדמות זה להא דקי"ל דאפילו אם הבגד בעצמותו היה עגול בלי כנף כלל וכנפותיו היה של עור אפ"ה חייב בציצית ודין זה דרובו סתום ופתוח הלא משם למדין כדאיתא בב"י ועיין

והנה אותו אחד שמסתפק בה הוא מרנא הגעק"א בהגותיו לשו"ע. (אי"ז בהגהות שנדפסו במהד' ברלין רק באלו של מהד' יוהנסבורג) ומדוע כיסה הביה"ל את שמו?
ואין לומר שראה דבריו בעבר ולא זכר בשעת כתיבה היכן ראה שהרי שולח את הקורא לעיין בדבריו (ובאמת זה פלא בלא"ה, כצד ידע הקורא היכן לעיין?)

[חיימקה]

כמדובר כאן על המקומות שמזכיר המ"ב את הגר"ז בלשון "אחד מן האחרונים" [וביתר פירוט במאמרו הנ"ל של הרב טריביץ] היום בס"ד ראיתי דבר יפה, והוא: בסו"ס תמ"א בבה"ל ד"ה 'אבל' כתב הבה"ל וז"ל "וראיתי לאחד מן האחרונים שכתב בהיפוך מזה" - וכוונתו להגר"ז [וכן הביא דוגמא זאת הרב הנ"ל]
אבל המעיין שם בשעה"צ ס"ק יח יראה דבר מעניין - שכתב שם וז"ל "וכתבנו בלשון 'אפשר' דלא ברירא כולי האי משום סברת הגר"ז, ועיין בבה"ל" עכ"ל.
ואכן בבה"ל דן בסברתו אבל לא מזכירו בלשון הגר"ז אלא כנ"ל "אחד מן האחרונים" - אבל רואים מדוגמא זאת להדיא שאין זה נובע בכוונה להסתיר משהו, אלא מזכירו במפורש בשעה"צ שעליו כוונתו.
וסו"ס מדוע שינה בלשונו? צע"ע.

[אורי ויל]

שמעתי כמה גרסאות שונות ואף הפוכות בהקשר הזה. האם מישהו יודע על מקום שדנו בעניין זה, או האם היה כאן בעבר דיון על זה?

[נהר שלום]

שמעתי כמה גרסאות שונות ואף הפוכות בהקשר הזה. האם מישהו יודע על מקום שדנו בעניין זה, או האם היה כאן בעבר דיון על זה?

viewtopic.php?f=7&t=3298

[לבי במערב]

שמעתי פעם (כמדומני בשם הרבי מליובאוויטש) שכן היא דרך ארץ לומר "העירני חכם אחד" וכיו"ב כאשר באים לבטל את דבריו.

'התוועדויות' תשמ"ג ח"ד ע' 1837 (נד' גם ב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א ע' רט, ולאח"ז ב'שלחן מנחם' ח"א ע' שכד).

[גביר]

בשו"ע או"ח תרלט ב הביא הרמ"א לימוד זכות על 'מה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצוות' משום צינה ומשום דמצוות סוכה איש וביתו שהוא כעין תדורו. והמג"א דן בזה וכתב הטעם משום מצטער שאינו יכול להיות עם ביתו זו אשתו [וכמו שבאר המחצית השקל שם שאינו כטעם הרמ"א שהוא משום תשבו כעין תדורו אלא משום מצטער]. והט"ז שם כתב טעם אחר דחייב אדם לשמח אשתו ברגל וכשם ששלוחי מצווה פטורים מן הסוכה כך אם אינו רוצה לפרוש מאשתו מקרי דבר מצווה ואפילו אינה טהורה שייך שמחה. והמ"ב הביא רק את המג"א וכתב דלפי זה אם אינו זמן מצוותם אין לו לפטור עצמו מן השנה. והגר"ז הביא רק טעם הט"ז וכתב כמותו דשייך בכל גווני. האם זו הכרעה נקודתית, שבעניין זה הכריע הגר"ז כט"ז והמשנ"ב כהמג"א, או שהדברים קשורים לדרכם של הגר"ז והמשנ"ב בכלל?

.

[לבי במערב]

דרך אדה"ז להכריע כהמג"א, ובפרט במהדו"ק.
לפיכך נראה כי ב'הכרעה נקודתית' (כהגדרת כת"ר) מדובר.

הרוצה, יפלפל דהוא שייך למחלוקות חסו"מ, תוך אנכרוניזם קיצוני.

[גביר]

ישכ"ח