ממתי כבר לא שעת הסכנה בחנוכה ואפשר להדליק בחוץ

[לעומקו של דבר]

עוד לעניין המנהג,
צריך לדעת שמי שיישב עם היסטוריון טוב, ויעבור על כל המנהגים שנהגו שלא כהלכה באלפיים שנות גלות, גם בפני חכמים, יוכל לנכות מעצמו חלק גדול של עול תורה ומצוות, ה"י.

ומה כן משמעותו של המנהג? שאלה. אבל צריך לדעת את זה.
(וכדרך שאומרים זאת ובצדק - על אמונת חכמים, שמאמונת חכמים אפשר להיות רשע גמור, אם לוקחים מכל רב את מה שהוא היקל בו).

עוד נקודה, שכאשר יש מנהג שלא כעיקר הדין, גם אם יש לו על מה לסמוך, אז יש מקום גדול לא להמשיך להיצמד אליו אחרי שהוא כבר השתנה בין כה וכה.

זו סברא ישרה מאוד שראיתי פעם שכתבה הגרשז"א כששאלוהו על ברכת כהנים בכל יום באיזה מקום בצפון (לעיון ראה כאן), וענה שאם יש כבר במקום מי שנושא כפיו כל יום אז גם הם - השואלים - ינהגו כך.

וזה עיקר הדבר ששונה בהדלקת נ"ח בין א"י לחו"ל, שבא"י מאיזה טעם שינו את המנהג, ולא משנה כלל מחמת איזה סיבה, והבאים אחרי המשנים שמחו וסמכו לקיים המצווה כעיקר תיקונה.

ונראה שזה שנוי כיום במחלוקת בין חסידים לליטאים, גם ברכת כהנים בגליל וגם הדלקת נרות בחוץ.

[שבילי דנהרדעא]

הלשונות של רבותינו הפוסקים הראשונים והאחרונים ידועים, דבזה"ז הורגלו להדליק בפנים, ופשטות הלשון הורגלו משמע בכל אופן, אפילו אין סכנה, אלא שהמחמירים מדחיקים עצמם לפרש דהיינו דוקא בשיש סכנה.

אך לא ידענא איך יתיישב הא דכתב הטור דבזה"ז כשמדליקים בפתח הבית בפנים, עדיין איכה היכר לעוברים ושבים מבחוץ, והיינו שהיה נראה בחוץ, וע"כ שאין סכנה ואפ"ה הדליקו בפנים.

ויותר מזה מוכח במש"כ הרמ"א דבזה"ז שמדליקים בפנים אפ"ה מדליקים בפתח בפנים, וכתב המג"א דאם יש לו חלון ידליק בחלון כדי שיהא היכר גם בחוץ, וע"כ בשאין סכנה, שהרי מדליק בחלון, ואפ"ה כתב הרמ"א דבזה"ז מדליקים בפנים, ולא בפתח הבית מבחוץ, והוא ראי' מוכחת לענ"ד.

[שש ושמח]

אך לא ידענא איך יתיישב הא דכתב הטור (סו"ס תרע"ב) דבזה"ז כשמדליקים בפתח הבית בפנים, עדיין איכא היכר לעוברים ושבים מבחוץ, והיינו שהיה נראה בחוץ, וע"כ שאין סכנה ואפ"ה הדליקו בפנים.

ואנא לא ידענא איך ס"ד להביא ראיה מד' הטור, הרי אדרבא מוכח להיפך שסובר שצריך לדאוג שיהיה פרסומי ניסא לבני רה"ר! וכמדומה שהיום אין כמעט הנוהגים כהטור להדליק באופן שיהיה ניכר לבני רה"ר [וגם לא שייך כ"כ בצורת הבתים דהיום], ואיך אלו שלא מקייימים דברי הטור מוכיחים מזה כשיטתם??
ובאמת כוונת הטור שיש סכנה להדליק בחוץ ממש ואין סכנה להדליק בפנים באופן שנראה בחוץ, שבזה אין איבה כ"כ ואין חשש שיזיקו לנרות.

ויותר מזה מוכח במש"כ הרמ"א דבזה"ז שמדליקים בפנים אפ"ה מדליקים בפתח בפנים, וכתב המג"א דאם יש לו חלון ידליק בחלון כדי שיהא היכר גם בחוץ, וע"כ בשאין סכנה, שהרי מדליק בחלון, ואפ"ה כתב הרמ"א דבזה"ז מדליקים בפנים, ולא בפתח הבית מבחוץ, והוא ראי' מוכחת לענ"ד.

הרי שפתי המג"א ברור מללו:

מגן אברהם סימן תרע"א סק"ח
ונ"ל דאם יש לו חלון הסמוך לר"ה יניחנו בחלון דבזה ליכא חשש סכנה אם לא במקום דשכיחא הזיקא:

ומפורש בדבריו שבזה אין חשש סכנה אבל להניח בדלת יש חשש סכנה. ולכן לא מדליקים בפתח הבית מבחוץ.
ושוב אשאל, היתכן שאלו שאינם מקיימים ד' המג"א מוכיחים ממנו כשיטתם?

[לעומקו של דבר]

יפה כתבת שש ושמח, שמבואר להדיא במג"א שיש אופן ומציאות שלהדליק בבית באופן הנראה כלפי חוץ אין בזה סכנה אע"פ שלהדליק בחוץ ממש יש בזה סכנה.

וגם מן השכל זה דבר פשוט מאוד, שהרי צריכים לזכור שנרות פעם לא היו דבר "טקסי" כמו היום אלא אמצעי תאורה פשוט, בכל בית דלקו נרות,
וממילא:
1. נרות שנמצאות בבית הגוי יכול לחשוב שהם נרות של תאורה ובכלל לא של מצווה, משא"כ נרות ברחוב
2. גם אם יודע על הנרות שבבית שהם של מצווה, אעפ"כ אין זה "מפריע לו" בעיניים כמו נר שנמצא בבית ופשוט.

ולהמשך, כוונת שבילי נהרדעא הייתה כנראה להוכיח ממה שהרמ"א לא כותב את מה שהמג"א כותב... ראשית אין זו ראיה גמורה, ובכלל לא תמיד זו דרך ישרה ללמוד כך בנו"כ השו"ע, לפעמים אפשר עם זה למחוק את כל הנו"כ ואין זה הדרך, אבל אם באמת אתה סבור שהרמ"א כתב שבזה"ז להדליק בפנים כוונתו גם שלא יראה כלפי חוץ, למה לא תאמר שבזמן הרמ"א היה סכנה גם שהחנוכיה תיראה כלפי חוץ וכמו שהמג"א מסייג את דבריו "לא במקום דשכיחא הזיקא" כלומר שיש מקומות שעצם מה שתיראה החנוכיה הוא סכנה. ולמה לאפושי פלוגתא בין המ"א לרמ"א לחינם בלי ראיה.

[שבילי דנהרדעא]

כוונתי היתה דמהמג"א נשמע דגם הרמ"א ס"ל כן, ודוקא בחלון שהוא עדיין בפנים ולא בחוץ, ולא כמש"כ לעומקו.
ויפה העירוני שש ושמח דהמג"א מפורש כתב דבזה אין סכנה, ואני ראיתוהו במ"ב שהשמיט מילים אלו.

ושו"ר בשו"ת מנח"י שכתב להוכיח מהמג"א דאין מסתבר שיש סכנה בחוץ או עכ"פ בדלת ביתו כבזמן הטור מה שאין בחלון, וכ"ש לפמש"כ היד אפרים דצריך לומר דבז"ה - דבזמן הזה ליכא סכנה, ועדיין לא פסק להדליק בחוץ, ועכ"פ בדלת ביתו בפנים כבזמן הטור, אלא רק בחלון שהוא עדיין בפנים.

וראיתי בלבו"ש מבאר המג"א להדליק בחלון דפרסומי ניסא עדיף מהעניין שיהא מוקף במצוות, ואם כטענת המערערים דאם אפשר להדליק בחלון אינו יוצא על שולחנו, עדיפא מיניה טובא היה לו לומר, דמ"ש עניין מוקף במצוות, כשאין זה מקומו, ואינו מוקף במצוות כי אינו מצוה כלל הוא, והיה לו לומר דצריך להניחו בחלון בגלל שכן הוא ההלכה, ותל"מ.

[שומע ומשמיע]

כתב הערה"ש

והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו מ"מ כמעט הוא מהנמנעות, מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגרור גשם ושלג ורוחות חזקים וא"א להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית וכולי האי לא אטרחוהו רבנן, ועוד דבזה לא יהיה היכר למצוה כל כך, וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך, ולכן כולנו מדליקין בבית.

אולם מה נעשה שבחסדי ה' עלינו חזרנו לארץ אבותינו ארצות החום, וגם פה הוא מן הנמנע להדליק בחוץ בלי להסגירם בזכוכית.

[ידבר פי]

בעטיפת הראש באבל שהוא דינא דגמרא וכתב הרמ"א הטעם שאין נוהגין כן מפני שאנו דרין בין האומות לא נשמע שאחד ינהג כן בא"י, וכמדומה שבעמק ברכה תמה על כך

[עץ הזית]

כתב הערה"ש

והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו מ"מ כמעט הוא מהנמנעות, מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגרור גשם ושלג ורוחות חזקים וא"א להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית וכולי האי לא אטרחוהו רבנן, ועוד דבזה לא יהיה היכר למצוה כל כך, וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך, ולכן כולנו מדליקין בבית.

אולם מה נעשה שבחסדי ה' עלינו חזרנו לארץ אבותינו ארצות החום, וגם פה הוא מן הנמנע להדליק בחוץ בלי להסגירם בזכוכית.

אמנם כשהנר אינו בתוך כלי זכוכית יש יותר סיכוי שהוא ייכבה מאשר אם הוא בתוך כלי זכוכית, אבל רוב הסיכויים שהוא לא יכבה (אלא אם השלהבת קטנה מאוד באופן שאפילו רוח קלה מכבה אותה), ופעמים רבות הדלקתי בחוץ בלי כלי זכוכית במקומות שונים ובדר"כ לא כבה עד תום השמן (או קרוב לזה).

[פולסברג]

נטעי גבריאל (מתוק מדבש)

[צופה_ומביט]

כל מי שמביאים שהדליק בפנים - צריך לדעת את המציאות בזמנו ומקומו אם היתה איזו סכנה או חשש מהגויים או לא. העניין כאן אינו לממני גברי, אלא לדעת את המציאות בזמנם ומקומם. הרי זה כל הנושא כאן, שעת הסכנה [וכן ליצים] או לא שעת הסכנה.

[זיז שדי]

ב"ה כבר שש שנים שאני מדליק בחוץ כאן עיה"ס לייקוואוד ומעולם לא חוויתי שום סכנה ושום איבה מצד הנכרים, וכל החשש שיש לי הוא מצד בני פריצי עמינו החוששים פן ח"ו יגרום לאיבה או שחוששים שמא לא נהיה בגלות והם לא הכירו את פעולת ה' ולא ידעו עצתו, כי לא כשאר גלויות גלות אמריקה, וכבר שבר ה' מטה רשעים ואיננו משועבדים כאן למלכויות אך המלכות משועבדת לנו, ובעיקר יש לתמוה מהם המדליקים על פתח ביתם מבפנים ומניחים פתחם פתוח באופן שנראה לעין כל. וא"כ אמאי לא ידליקו כבר מבחוץ לקיים תקנת חז"ל כתיקונה?

[כן מסתבר]

בעטיפת הראש באבל שהוא דינא דגמרא וכתב הרמ"א הטעם שאין נוהגין כן מפני שאנו דרין בין האומות לא נשמע שאחד ינהג כן בא"י, וכמדומה שבעמק ברכה תמה על כך

הדוגמא שהבאתם היא דוגמא מצוינת שתוכל להסביר גם בנושא נר חנוכה מדוע לא לחזור לדינא דגמ’ כשאינו נהוג (כמובן לשיטת הסוברים כן) כי פשוט יש קושי לחדש דין שלא היה נהוג מחמת הסברות הרבות שיש כיצד לקיים דין זה.
הגע עצמך שיבואו לעטף ראש האבלים, כמה שאלות יהיו בזה, איך מעטפים, במה, עד היכן, מתי, ועוד.
וכן כאן יש כמה מחלוקות בנר חנוכה בחוץ, מתי הוא זמנו (תחילת שקיעה, אמצעה, או סופה), היכן מקומו (פתח חדר המדריגות, תחילת מבוא הכניסה, או פתח הבית) עד מתי ידלק (חצי שעה, או עד שתכלה רגל כפשוטו) ועוד.