שהתה עשר שנים בלא וולד

[סטפנסקי]

אמרי לא נהיגנן היום לגרשה ולשאת אחרת ?

[בברכה המשולשת]

יעויין בב"י ובנו"כ על שו"ע בריש אה"ע

[סטפנסקי]

יעויין בב"י ובנו"כ על שו"ע בריש אה"ע

הפסוקים שציינת רק כותבים אמאי לא כופים אבל לא מסבירים למה האדם עצמו לא מחוייב בפו''ר

[בברכה המשולשת]

אפשר לדמות

[סטפנסקי]

אפשר לדמות

ממש לא יעויי''ש

[י. אברהם]

הפוסקים שציינת רק כותבים אמאי לא כופים אבל לא מסבירים למה האדם עצמו לא מחוייב בפו''ר

בפשטות הוא אכן עדיין מחויב, ובדרך פקודיך (מ"ע א' אות י') כתב לחדש שמשום כך פסול לעדות מדרבנן, כדין עובר על עשה ולא שב בתשובה.

[סטפנסקי]

הפוסקים שציינת רק כותבים אמאי לא כופים אבל לא מסבירים למה האדם עצמו לא מחוייב בפו''ר

בפשטות הוא אכן עדיין מחויב, ובדרך פקודיך (מ"ע א' אות י') כתב לחדש שמשום כך פסול לעדות מדרבנן, כדין עובר על עשה ולא שב בתשובה.

נורא!!! יותר מידי צדיקים כאלה אני מכיר .אגב לפסולו עדות בודאי יש מקום לומר שהוא רואה מה עם ישראל עושה וכך נוהג וחלילה חלילה לפוסלו אדרבה קסבור מצווה קעביד

[י. אברהם]

כמובן שזה חידוש, ואינו אלא דעת יחיד.

[סטפנסקי]

כמובן שזה חידוש, ואינו אלא דעת יחיד.

ואני עדיין בסקרנותי הרבים שלא סבור הכי אמאי לא מגרשו נשתייהו

[אפשר]

עי' פת"ש סי' קנד ס"ק כז בזה.

[ישנו]

זה יותר מחומש
(וכנראה פעם זה היה פחות מחומש).

[אפשר]

זה יותר מחומש
(וכנראה פעם זה היה פחות מחומש).

יפה מאוד, אז כיוונת לפתחי תשובה

[י. אברהם]

תשובות והנהגות
[מתוכן הענינים] לא נהגו היום לגרש אשה שלא ילדה עשר שנים שיתכן שנגזר עליו שלא יתקיימו אצלו,
וי"א שבזמן חבלי משיח והגזירות ראוי שלא להוליד אך חז"ל העדיפו שנהיה שוגגים ונמשיך להוליד שלא יכלה עם ישראל אולם כשהשתדל ולא הצליח להוליד עשר שנים יסמוך על הנ"ל ולא יגרשה.
וטעם נוסף שהיום שאסור לישא אשה נוספת אם יגרשה עלולה לחלות עד כדי פיקי"נ.
ועוד שמא נענש בעוונותיו. והעצה לגדל בביתו יתום או לעסוק בסיוע לנזקקים להקים בתים של תורה.

(אגב, שאלתך אינו דוקא בשהתה בלא בנים כלל, אלא אף באין לו בן ובת.)

[ישנו]

תשובות והנהגות
[מתוכן הענינים] לא נהגו היום לגרש אשה שלא ילדה עשר שנים שיתכן שנגזר עליו שלא יתקיימו אצלו,
וי"א שבזמן חבלי משיח והגזירות ראוי שלא להוליד אך חז"ל העדיפו שנהיה שוגגים ונמשיך להוליד שלא יכלה עם ישראל אולם כשהשתדל ולא הצליח להוליד עשר שנים יסמוך על הנ"ל ולא יגרשה.
וטעם נוסף שהיום שאסור לישא אשה נוספת אם יגרשה עלולה לחלות עד כדי פיקי"נ.
ועוד שמא נענש בעוונותיו. והעצה לגדל בביתו יתום או לעסוק בסיוע לנזקקים להקים בתים של תורה.

(אגב, שאלתך אינו דוקא בשהתה בלא בנים כלל, אלא אף באין לו בן ובת.)

חוץ מהתירוץ של עלול לחלות וכו' שיש להסתפק בו אם באמת נחשב ספק פיקו"נ, [ולא נראה שייחשב כספק פיקו"נ לעניין לעבור על איסורים אחרים] האם שאר הטעמים הם טענות הלכתיות למה לא לגרש? או שע"י 'עניינים' באים לפסוק הלכה?

[אפשר]

תשובות והנהגות
[מתוכן הענינים] לא נהגו היום לגרש אשה שלא ילדה עשר שנים שיתכן שנגזר עליו שלא יתקיימו אצלו,
וי"א שבזמן חבלי משיח והגזירות ראוי שלא להוליד אך חז"ל העדיפו שנהיה שוגגים ונמשיך להוליד שלא יכלה עם ישראל אולם כשהשתדל ולא הצליח להוליד עשר שנים יסמוך על הג"ל ולא יגרשה.
וטעם נוסף שהיום שאסור לישא אשה נוספת אם יגרשה עלולה לחלות עד כדי פיקי"נ.
ועוד שמא נענש בעוונותיו. והעצה לגדל בביתו יתום או לעסוק בסיוע לנזקקים להקים בתים של תורה.

(אגב, שאלתך אינו דוקא בשהתה בלא בנים כלל, אלא אף באין לו בן ובת.)

העצה כתוב בפת"ש שם, קצת בשינוי.

[חוקר ודורש]

שמעתי מעשה על הרב אליהו זילברמן
שלא היה לו 5 שנים לאחר נישואין ילדים ואשתו שאלה אותו
מה תעשה לאחר 10 שנים ? הוא ענה לה אני יסע למרוקו
ששם אין את החרם ואשה אשה שניה.
לשנה אח"כ נולד להם בן.

[סטפנסקי]

עו

(אגב, שאלתך אינו דוקא בשהתה בלא בנים כלל, אלא אף באין לו בן ובת.)[/quote]
יעזור לא לשאת אחרת???

[סטפנסקי]

עי' פת"ש סי' קנד ס"ק כז בזה.

המעיין היטיב יראה שלא כתב שם יותר מחומש על עצם הגירושין אלא על המקרה דשם שלא שייך בכל מקרה

[סטפנסקי]

זה יותר מחומש
(וכנראה פעם זה היה פחות מחומש).

הטעם של יותר מחומש שייך רק בממון והאריכו בזה הפסוקים והוא מטעם שלא יזדקק לבריות. דומני

[אפשר]

עי' פת"ש סי' קנד ס"ק כז בזה.

המעיין היטיב יראה שלא כתב שם יותר מחומש על עצם הגירושין אלא על המקרה דשם שלא שייך בכל מקרה

הוא חידש את הסברא הזאת שאפשר להשתמש בה לצרכינו
הנה יבוא היום שמערל, ואנחנו במותב תלתא כחדא הוינא, ונשאלנו ר' שמערל כמה אתה שוה לך להישאר עם אשתך והוא יענה רבע מנכסי, אז אנחנו אומרים לו בסדר חזור הביתה, מותר לך

[סטפנסקי]

תשובות והנהגות
[מתוכן הענינים] לא נהגו היום לגרש אשה שלא ילדה עשר שנים שיתכן שנגזר עליו שלא יתקיימו אצלו,
וי"א שבזמן חבלי משיח והגזירות ראוי שלא להוליד אך חז"ל העדיפו שנהיה שוגגים ונמשיך להוליד שלא יכלה עם ישראל אולם כשהשתדל ולא הצליח להוליד עשר שנים יסמוך על הג"ל ולא יגרשה.
וטעם נוסף שהיום שאסור לישא אשה נוספת אם יגרשה עלולה לחלות עד כדי פיקי"נ.
ועוד שמא נענש בעוונותיו. והעצה לגדל בביתו יתום או לעסוק בסיוע לנזקקים להקים בתים של תורה.

(אגב, שאלתך אינו דוקא בשהתה בלא בנים כלל, אלא אף באין לו בן ובת.)

העצה כתוב בפת"ש שם, קצת בשינוי.

נפשי בשאלתי להיתר יותר מרווח

[אפשר]

ע"ע משנה הלכות ח"ב סי' כ, וח"ד סי' קנז

[שמש]

אם אין לו בן ובת (כלומר שיש לו רק בנים או רק בנות) לא יועיל לו לשאת אישה אחרת, אם כי יש טיפולים שיכולים לסייע ויש לדון אי שרי לעשות כן כדי שיקיים פו"ר.

[יאיר1]

שאלה חמורה, שאכן מתחלקת לשתיים.
מי שאין לו כלל ילדים, ומי שיש לו בנים או בנות, שלכאורה צריך לגרשה, שהרי הוחזק שלא ליבנות ממנה [למיטב זכרוני לשון הרשב"א] אלא שמסיק שאין דרכי נעם שיגרש זו שילדה לו בן או בת ויישא אחרת שלא ילדה לו כלום. דחייה קצת קשה.
ויש מי שלא ילדה לו כלל.
וישנם כמה וכמה גדו"י שהיו להם בן או בת או שכלל לא היו להם ילדים ולא עשו דבר. והיותר מפורסם מה שאומרים בשם הגרש"א שאפילו לעשות טיפולים לא רצה, כיון שאמר שמצד דין פו"ר אינו מחוייב לעשות טיפולים, וממילא לא רוצה, שהרי ייגרם לו ביטול תורה. מבהיל אם זה נכון.
מ"מ מוכח שאחז שאינו חיוב לגרשה, שהרי אם לא כן מה עוזר לו שאינו מטפל הרי יצטרך לגרש ולישא אחרת וללדת.

הפ"ת שהובא לעיל, שניתן לומר שעל מצות עשה אינו צריך להוציא יותר מחומש, וממילא חשיב יותר מחומש. וגם שהרי אם יגרש מי יימר שתהיה אחרת תחתיה, וממילא חשיב יותר מחומש שלא תהיה מי שתעזרהו.

מלבד זה אינני מכיר יישוב כלל, והדבר אכן עדיין אינו מניח את הדעת, מלבד מה שרואים שכן נהגו גדו"י

הבעיה היא שרוב היישובים על מנהג זה, נאמרו טרם עלו לארץ, ואמרו משום שישיבת חו"ל גרמה.

[קאצ'קלה]

חבר יש לי, תלמיד חכם ומחבר ספרים, שנשא בת ת"ח ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה (וידעו שהבעיה היא אצלה). הם חיו חיי אחוה למופת, בלי כל קטטה. הוא למד היטב את הסוגיא - של שהתה עשר שנים - על כל היתריה ודוחקיה, והחל לחשוב מחשבות לעשות מעשה כפי שההלכה מחייבת, לגרשה. בלי להתחמק ובלי לחפש היתרים.
כשדיבר עם אשתו על כך, תמכה בו בכל עוז, כדי שיעשה כפי שההלכה קובעת. היא אף הכינה במקפיא מזון וצידה שיספיקו לו למשך כמה חדשים אחרי הגירושין. וכך נתפרדה החבילה. היה זה מאורע מאוד מרגש לכל מי שהכירם.
אחרי זמן קצר נשא הוא אשה אחרת, וכבר ילדו אצלם לעת עתה כמה צאצאים.

[אוצר החכמה]

שמעתי מעשה על הרב זילברמן זצ"ל מישיבת אדרת\
שלא היה לו 5 שנים לאחר נישואין ילדים ואשתו שאלה אותו
מה תעשה לאחר 10 שנים ? הוא ענה לה אני יסע למרוקו
ששם אין את החרם ואשה אשה שניה.
לשנה אח"כ נולד להם בן.

כיוון שבנו הבכור נולד לו כשהיה בן כ 21. הסיפור לא מתקבל על הדעת.

[סטפנסקי]

חבר יש לי, תלמיד חכם ומחבר ספרים, שנשא בת ת"ח ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה (וידעו שהבעיה היא אצלה). הם חיו חיי אחוה למופת, בלי כל קטטה. הוא למד היטב את הסוגיא - של שהתה עשר שנים - על כל היתריה ודוחקיה, והחל לחשוב מחשבות לעשות מעשה כפי שההלכה מחייבת, לגרשה. בלי להתחמק ובלי לחפש היתרים.
כשדיבר עם אשתו על כך, תמכה בו בכל עוז, כדי שיעשה כפי שההלכה קובעת. היא אף הכינה במקפיא מזון וצידה שיספיקו לו למשך כמה חדשים אחרי הגירושין. וכך נתפרדה החבילה. היה זה מאורע מאוד מרגש לכל מי שהכירם.
אחרי זמן קצר נשא הוא אשה אחרת, וכבר ילדו אצלם לעת עתה כמה צאצאים.

סיפורים לבעלי לב חזק בלבד

[לעומקו של דבר]

רק לי בא להקיא?
אולי יעלו כאן עוד מעט תיקים רפואיים

[חוקר ודורש]

שמעתי מעשה על הרב זילברמן זצ"ל מישיבת אדרת\
שלא היה לו 5 שנים לאחר נישואין ילדים ואשתו שאלה אותו
מה תעשה לאחר 10 שנים ? הוא ענה לה אני יסע למרוקו
ששם אין את החרם ואשה אשה שניה.
לשנה אח"כ נולד להם בן.

כיוון שבנו הבכור נולד לו כשהיה בן כ 21. הסיפור לא מתקבל על הדעת.

מילתא עבידי לגלויי לא משקרי אינש ניתן לברר.

[קאצ'קלה]

רק לי בא להקיא?
אולי יעלו כאן עוד מעט תיקים רפואיים

עד כדי הקאה ממש? לא פחות ולא יותר!
הקורא הבינוני יבין מדוע הבאתי כאן את הסיפור. ולמי שאינו יורד לעומקו של דבר אפרש:
ראשית יש בסיפור זה משום חידוש, על בעל ואשתו יראים ושלמים, בני ימינו, שלא חיפשו היתרים ועשו את המצווה עליהם בתורה שבעל פה עם לא מעט מסירות נפש. והלא זהו הנושא כאן: "אמרי לא נהגינן היום לגרשה ולשאת אחרת?"
אבל היה צורך להדגיש, לרבנן ותלמידיהון, ולו בקצרה, שהגירושין התקיימו אחרי הבירור הגמור ש'טפלי תליא ביה ולא בה', כדי להבין מדוע נהג כן. ובכן אי אפשר לדמות בזה מילתא למילתא.
מי שרואה חילול בית המדרש בהבאת דברים כאלה לתוכו, יסלח לי ויכפר לי, כי לא לזה התכוונתי, ואם שגיתי וכו'. רגיל אני לשמוע ממורי צדק שאלות חמורות עם פרטי פרטים שבאמת מעוררים בחילה לעתים (לא כזו שהבאתי), אבל כיון שהם נוגעים להלכה, אין למנוע מלהזכיר גם פרטים אלה.

[אפשר]

אני בעניותי התרגשתי מהמעשה, כך נאה וכך יאה, ומיד בקוראי עלה בדעתי שלזה הכוונה דגירושין הוי מצות עשה [ולא כמו שהסבירו האחרונים וכמדומה בתוכם המנ"ח שהוא רק משפט כמ"ע דמשפטי היזק], דגט שנעשה באופן זה הוא ממש כריח ניחוח לפנית ית"ש.

[עזריאל ברגר]

רק לי בא להקיא?
אולי יעלו כאן עוד מעט תיקים רפואיים

עד כדי הקאה ממש? לא פחות ולא יותר!
הקורא הבינוני יבין מדוע הבאתי כאן את הסיפור. ולמי שאינו יורד לעומקו של דבר אפרש:
ראשית יש בסיפור זה משום חידוש, על בעל ואשתו יראים ושלמים, בני ימינו, שלא חיפשו היתרים ועשו את המצווה עליהם בתורה שבעל פה עם לא מעט מסירות נפש. והלא זהו הנושא כאן: "אמרי לא נהגינן היום לגרשה ולשאת אחרת?"
אבל היה צורך להדגיש, לרבנן ותלמידיהון, ולו בקצרה, שהגירושין התקיימו אחרי הבירור הגמור ש'טפלי תליא ביה ולא בה', כדי להבין מדוע נהג כן. ובכן אי אפשר לדמות בזה מילתא למילתא.
מי שרואה חילול בית המדרש בהבאת דברים כאלה לתוכו, יסלח לי ויכפר לי, כי לא לזה התכוונתי, ואם שגיתי וכו'. רגיל אני לשמוע ממורי צדק שאלות חמורות עם פרטי פרטים שבאמת מעוררים בחילה לעתים (לא כזו שהבאתי), אבל כיון שהם נוגעים להלכה, אין למנוע מלהזכיר גם פרטים אלה.

א. גם אני התרגשתי לקרוא סיפור זה על יהודים שמקיימים את ההלכה כפשוטה בלי התחכמויות וכו'.
ב. כבר בגמרא יש סיפורים עם פרטים ופרטי פרטים וכו', וכך היא דרכה של תורה, וע"ד מאחז"ל "אי אתה למד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות".

[יאיר1]

אכן סיפור מדהים.
חסר פרט.
האם הדבר נעשה בעצת גדולי הפוסקים?
יותר מידי גדולי עולם לא נהגו כן, ואינם חשודים שעשו לעצמם הנחות שלא כפי הדין. כך שקשה שאתפעל מאדם שכן נהג כן.
אדם צריך להיות צדיק בכל חלקי התורה, באופן שלם, אך לקיים דין אחד כפשוטו ולא להתחשב בהלכות אחרות ועניינים נוספים, זו לא בהכרח רצון ה'.

[שמש]

הסיפור מזעזע
קשה להאמין שאדם יוותר על אשת נעוריו ואישה על בעלה כשהם חיים בטוב גם אם לא זכו לזש"ק ופוק חזי מאי עמא דבר אפשר שחסרים פרטים בסיפור אך כפי שהובא כאן אינו אלא התחסדות צדקנית על חשבון האישה (מהיכרותי עם שאלות כאלה קל יותר למצוא פוסק בעל שיעור קומה שיתיר לו 'אם פונדקאית' מלמצוא פוסק בעל שיעור קומה שיסכים למעשה כזה).

[אוצר החכמה]

שמעתי מעשה על הרב זילברמן זצ"ל מישיבת אדרת\
שלא היה לו 5 שנים לאחר נישואין ילדים ואשתו שאלה אותו
מה תעשה לאחר 10 שנים ? הוא ענה לה אני יסע למרוקו
ששם אין את החרם ואשה אשה שניה.
לשנה אח"כ נולד להם בן.

כיוון שבנו הבכור נולד לו כשהיה בן כ 21. הסיפור לא מתקבל על הדעת.

מילתא עבידי לגלויי לא משקרי אינש ניתן לברר.

מה יש כאן לברר? האם נשא אותה לאשה בגיל 15?

[נוה הלבנון]

חבר יש לי, תלמיד חכם ומחבר ספרים, שנשא בת ת"ח ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה (וידעו שהבעיה היא אצלה). הם חיו חיי אחוה למופת, בלי כל קטטה. הוא למד היטב את הסוגיא - של שהתה עשר שנים - על כל היתריה ודוחקיה, והחל לחשוב מחשבות לעשות מעשה כפי שההלכה מחייבת, לגרשה. בלי להתחמק ובלי לחפש היתרים.
כשדיבר עם אשתו על כך, תמכה בו בכל עוז, כדי שיעשה כפי שההלכה קובעת. היא אף הכינה במקפיא מזון וצידה שיספיקו לו למשך כמה חדשים אחרי הגירושין. וכך נתפרדה החבילה. היה זה מאורע מאוד מרגש לכל מי שהכירם.
אחרי זמן קצר נשא הוא אשה אחרת, וכבר ילדו אצלם לעת עתה כמה צאצאים.

ר' יענקלה היה אומר 'בשמחות אצלכם'.

[לעומקו של דבר]

תשובות והנהגות (ד' ער"ה) שהוזכר למעלה

הטעם שאין מגרשין היום בעבר עשר שנים ולא ילדה

ראיתי מזמן בספר אחד בשם קדוש אחד זצ"ל שהעלה טעם להא שאין מגרשין היום (בסוף עיקבתא דמשיחא) לאחר עשר שנים שלא ילדה, שאם לא זכה לבנים אולי זהו משום שלא יתקיימו אצלו, וע"כ אף אם ישא אשה אחרת ויוליד ממנה בנים לא יתקיימו כלל או לא יהיו כשרים. ואמנם לא נפטר ממצות פריה ורביה בטענה כי האי כמבואר בגמרא גבי חזקיהו דבהדי כבשי דרחמנא למה לך ועליו לעסוק במצותו, מ"מ אם עסק ולא עלתה בידו תולה שזהו משום שלא יתקיימו אצלו, שרבו גזירות ושמדות, ולכן לא מגרשין לישא אחרת ע"כ.

ואני בעניי לא מצאתי שום יסוד בש"ס לדברים אלו שהם הפלא ופלא, וכ"ש לבטל בכך דינא דגמרא שחייב לגרשה. שבתי והתבוננתי ומצאתי לזה שורש ע"פ מה שביארתי במק"א בדרך אגדה דברי הגמרא ספ"ג ב"ב, דלאחר שהמלכות גוזרת עלינו גזירות לבטל מתורה ומצוות ולא להניח לשבוע הבן ראוי היום שלא לישא אשה דזרעו של אברהם אבינו כלה רק מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ע"ש, ודברי הגמרא תמוהין שלפי זה אליבא דאמת המשכיל ראוי לו שלא לישא אשה היום, וע"ש בתוס' שפירשו דמיירי לאחר שקיים מצות פריה ורביה, ולא תתיישב התמיהה עדיין דאכתי מי שיש לו בן ובת ראוי למנוע עצמו מנישואין אם ישמע לנו, ואמנם מוטב שיהיו שוגגין שבלאו הכי לא ישמעו, אבל אם ישמעו ראוי להודיעם שימנעו מנישואין וצע"ג.

ולולא דברי התוס' היה אפשר לפרש שאין הכוונה כאן כבעלמא שבעצם ראוי לאסור רק מוטב לעבור עבירה בשוגג מלעבור במזיד, ולכן אין מודיעים ומפרסמים שאסור, אלא הביאור שנפשינו יבשה ואין אנו מרגישים חומר חבלי משיח, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו, ופחד אחזתנו מרוב גזירות וצרות ושמדות שעלול ח"ו לעבור עלינו ובנינו, והקב"ה ברוב רחמיו יציל אותנו בעזהשי"ת מכל אלו.

וע"ז אמרו חז"ל הנח להם לישראל שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, והיינו שלא להתבונן ולהתעמק בזה רק עלינו לישאר כשוגג שאינו מתבונן, ומוטב שיהיו שוגגין היינו חובה שגזרו חז"ל, מוטב להניח ישראל כשוגגין, שאין להו להיות מזידין להתחכם ולהתבונן שאז ח"ו כלה זרעו של אברהם, אלא עלינו לקיים פריה ורביה בתמימות ולא להתבונן על העתיד וזהו כשוגג.

כל זה בנוגע לעיקר החובה לקיים מצות פריה ורביה דחייבין מדינא שעלינו לישאר כשוגגין, אבל אם השתדל ולא עלתה בידו, בזמן שרבו החששות לגזירות ושמדות, יסמוך על כך דמפני שלא יתקיימו הבנים אצלו הוא דמנע הקדוש ברוך הוא ממנו פרי בטן, ועיין בב"ש סימן א' (ס"ק ו') שאין כופין היום לגרש, שמהראוי שלא לישא אשה רק אין הציבור יכולים לעמוד בו וכגמרא ספ"ג דב"ב ורמז לדברים הנ"ל, ומיהו צ"ע למעשה אי יש מקום לסמוך על טעם קלוש הנ"ל לחוד.

והנה הפוסקים לא הביאו טעם הגון למנהג שלא לגרש היום, ומצאנו בדבריהם כמה טעמים בדבר, חדא היום לאחר חרם דר"ג שצריך לגרשה יש חשש שמא תסתכן בעצבים וכדומה עד פיקוח נפש, ועוד דשמא לא נפקד משום עוון פגם הברית שמצוי בזמננו בעו"ה, ובפרט כשמתחתנים מאוחר, ועוד עוונות ר"ל, ואלים מאם חסר יישוב הארץ שתולין הסיבה בזה, ואשר ע"כ אף שלמעשה אין לאדם למנוע ח"ו ממ"ע דפריה ורביה, אבל אי השתדל ולא עלתה בידו תולה הסיבה מפני שהבנים לא יתקיימו ואין כופין אותו לצערה ולגרשה. ואמנם בזמנים שלפני חרם דר"ג לא גירש רק נשא עוד אשה, אבל היום שצריך לגרשה וספק יש בדבר שמא הוא אשם וגירושין לא יועיל וכנ"ל, נהגו להקל. ויש לבאר הדברים עוד, אבל בלאו הכי דברינו ללימוד זכות וד"ל.

[חוקר ודורש]

על אותו משקל יש לשאול למה לא נוהגים היום שהבנות לא יורשות?
יש דברים שמשך הדורות לא נהוג ולא מקובל הגם שזה מותר.

[שש ושמח]

הסיפור מזעזע
קשה להאמין שאדם יוותר על אשת נעוריו ואישה על בעלה כשהם חיים בטוב גם אם לא זכו לזש"ק ופוק חזי מאי עמא דבר אפשר שחסרים פרטים בסיפור אך כפי שהובא כאן אינו אלא התחסדות צדקנית על חשבון האישה (מהיכרותי עם שאלות כאלה קל יותר למצוא פוסק בעל שיעור קומה שיתיר לו 'אם פונדקאית' מלמצוא פוסק בעל שיעור קומה שיסכים למעשה כזה).

אם יש כאן משהו מזעזע הוא התגובה שלך.
מה שלא מובן הוא איך לא מקיימים דינא דגמ', איני יודע האם יש לזה יישוב או לא, אבל מה שברור שהצד לגרש יותר מובן. ואם בעיני מישהו יותר מזעזע צער האשה מאשר ביטול מ"ע מפורשת יש כאן בעיה גדולה.
מלבד זאת כבר כתבו שהמעשה היה בהסכמת האשה, ומה לך כי נזעקת על "התחסדות צדקנית על חשבון האשה"?
(ולענ"ד פשוט שקל פי אלף למצוא פוסק בעל שיעור קומה שאם ישאל ע"י שני בני הזוג מה עדיף בנידו"ד ימליץ להתגרש, מאשר מי שימליץ שלא לעשות כך. אמנם אין לי הכירות אם שאלות כאלו, ולו משום שלא מצוי כלל ששני בני הזוג באים לשאול מה עדיף, אלא בד"כ באים לבקש היתר למה שליבם חפץ).

[סטפנסקי]

על אותו משקל יש לשאול למה לא נוהגים היום שהבנות לא יורשות?
יש דברים שמשך הדורות לא נהוג ולא מקובל הגם שזה מותר.

לא דומה כאן השאלה היא איך אנו פטורים מן החיוב ואילו בירושה אין שום איסור על הזכרים לתת מתנה לנקבות