שומע ומשמיע כתב:הבאתי את תגובת הועד להשקעות וכו' שבקרנות של גלאט יהון יש רק אגח"ים ממשלתיים.
למה זה לא מצויין בסקירה של כתר?
אברר בעז"ה
שומע ומשמיע כתב:הבאתי את תגובת הועד להשקעות וכו' שבקרנות של גלאט יהון יש רק אגח"ים ממשלתיים.
למה זה לא מצויין בסקירה של כתר?
חיים ושלו' כתב:נו, אין מי שיכול לבאר לי?
עוד כמה נקודה חשובה
הרי המדובר הוא הסחר בניי"ע, והשאלה הוא לאו דוקא ריבית אלא ה"ה שאר איסורים כגון חמץ בפסח וחילול שבת וכיו"ב.
והסחר בניי"ע הרי הוא שאלה שכבר הועלה על שולחן מלכים, ובאין לו זכות הצבעה הסכים המנח"י דאין לו דין בעלות ושרי, א"כ מה כל הרעש? וכי הקופות גמל משקיעים בניי"ע באופן שיש לעמית זכות הצבעה?
חיים ושלו' כתב:כמה בירורים שאני רוצה לברר
א. מתוך דפי ההסבר של הועד להשקעות בפיקוח בי"ד של הגרנ"ק שליט"א ובי"ד של הרב ואזנר
"ד .ובהיות קופות גמל הם חברות ניהול שעליהם לסחור בכספי העמית בנאמנות על שמו ,[והם נשכרים בדמי ניהול שהמדינה משלמת להם] הרי שההלוואות ברבית , נזקפים על שם הילד, ואין מועיל לחתום על היתר עיסקא עם קופת הגמל בשל היותם חברות נהול, ואינם אלא גזברי העמית , כהוראת גדולי הפוסקים זצוק"ל ויבדלחט"א"
לאיזה פוסקים הכוונה? ומאיזה סברא לא יהא הגזברים שמלווים יכולים לעשות הית"ע (ושמא הלכה מפורשת הוא? לצערי טרם למדתי הל' עיסקא)? ואם גדולי הפוסקים בצד העדה"ח כגון המנח"י והגר"י בלויא חלקו ע"ז?
ב. האם אפשר לומר שכיון שהילד זכה בכסף הרי הוא כבר שלו לגמרי, ואינו רוצה כלל וכלל בההמשך בקופות הגמל, אלא כפו עליו, א"כ גזל הוא בידי הקופה, ול"ש ריבית בגזל?
ג. האם אנו דנין את הילד כהבעלים על הכסף במשך כל הי"ח שנה, או שמא הלווהו לקופות הגמל או להבנק, ועכשיו סילק ידו מזה? יש בזה כמה נפקותא, אי נימא כהצד הא' לפעמים זה רק רבית דרבנן דרך מו"מ, ואי כהצד השני הרי זה רבית דאורייתא. ושמא אי אפשר לקצוץ עם קטן? או מי שם הביטו"ל לאפוטרופסים שיוכלו להלוות? ושמא תנאי הוא בהמתנה שכל המתנה יהא על דרך זה?
ד. האם יש צד הפסד על הקרן אצל קופות גמל (ראיתי סיכון גבוה וסיכון נמוך האם הכוונה על גוף הקרן)? בכה"ג הרי זה קרוב לשכר ולהפסד ושרי.
בברכה המשולשת כתב:חיים ושלו' כתב:כמה בירורים שאני רוצה לברר
א. מתוך דפי ההסבר של הועד להשקעות בפיקוח בי"ד של הגרנ"ק שליט"א ובי"ד של הרב ואזנר
"ד .ובהיות קופות גמל הם חברות ניהול שעליהם לסחור בכספי העמית בנאמנות על שמו ,[והם נשכרים בדמי ניהול שהמדינה משלמת להם] הרי שההלוואות ברבית , נזקפים על שם הילד, ואין מועיל לחתום על היתר עיסקא עם קופת הגמל בשל היותם חברות נהול, ואינם אלא גזברי העמית , כהוראת גדולי הפוסקים זצוק"ל ויבדלחט"א"
לאיזה פוסקים הכוונה? ומאיזה סברא לא יהא הגזברים שמלווים יכולים לעשות הית"ע (ושמא הלכה מפורשת הוא? לצערי טרם למדתי הל' עיסקא)? ואם גדולי הפוסקים בצד העדה"ח כגון המנח"י והגר"י בלויא חלקו ע"ז?
ב. האם אפשר לומר שכיון שהילד זכה בכסף הרי הוא כבר שלו לגמרי, ואינו רוצה כלל וכלל בההמשך בקופות הגמל, אלא כפו עליו, א"כ גזל הוא בידי הקופה, ול"ש ריבית בגזל?
ג. האם אנו דנין את הילד כהבעלים על הכסף במשך כל הי"ח שנה, או שמא הלווהו לקופות הגמל או להבנק, ועכשיו סילק ידו מזה? יש בזה כמה נפקותא, אי נימא כהצד הא' לפעמים זה רק רבית דרבנן דרך מו"מ, ואי כהצד השני הרי זה רבית דאורייתא. ושמא אי אפשר לקצוץ עם קטן? או מי שם הביטו"ל לאפוטרופסים שיוכלו להלוות? ושמא תנאי הוא בהמתנה שכל המתנה יהא על דרך זה?
ד. האם יש צד הפסד על הקרן אצל קופות גמל (ראיתי סיכון גבוה וסיכון נמוך האם הכוונה על גוף הקרן)? בכה"ג הרי זה קרוב לשכר ולהפסד ושרי.
א. הכונה שהיא שהמשקיע אינו יכול לעשות הית"ע עם הקרן כי הם שולחים שלו, ועליו לערוך הית"ע מול החברות בהן הקרן משקיעה עבורו (ואז אה"נ ודאי שיכול למנותם לשליחיו גם לעניין עריכת הית"ע, אך לא בהא עסקינן) ואיני יודע מי שיחלוק על סברא פשוטה זו (אא"כ כהשיטה שלחברות כלל אין איסור ריבית או כל איסורים, כהצ"פ, אך כבר רוב הפוסקים וכמעט כולם דחו דבריו ולכל היותר מצרפים זאת כסניף.
ב. מדובר בכסף שמזכים לילד בסיטומתא (כבר נדון לעיל באשכול) ואנן סהדי שניחאלו בכסף. אלא מאי, לא ניחא לו באיסור? ע"ז כבר נשתברו קולמוסים שכל שלא ניחא ליה לאדם במשהו רק בגלל האיסור לא חשיב כלא ניחא ליה.
ג. הילד הוא הבעלים, וזה התנאי במתנה הנ"ל.
ד. איני יודע
מאיר סובל כתב: ב. מדובר בכסף שמזכים לילד בסיטומתא (כבר נדון לעיל באשכול) ואנן סהדי שניחאלו בכסף. אלא מאי, לא ניחא לו באיסור? ע"ז כבר נשתברו קולמוסים שכל שלא ניחא ליה לאדם במשהו רק בגלל האיסור לא חשיב כלא ניחא ליה.
בברכה המשולשת כתב:מאיר סובל כתב: ב. מדובר בכסף שמזכים לילד בסיטומתא (כבר נדון לעיל באשכול) ואנן סהדי שניחאלו בכסף. אלא מאי, לא ניחא לו באיסור? ע"ז כבר נשתברו קולמוסים שכל שלא ניחא ליה לאדם במשהו רק בגלל האיסור לא חשיב כלא ניחא ליה.
בנידון אות ב' הנ"ל האם כ"ת יכול להפנותני לאחד מן הקולמוסין השבורים?
ויוער דבהאי נידון שלפנינו אין שום משמעות לזכיה כי לא יכול להשתמש בכסף, וזה רק רישום. הנ"מ הוא לע"ע רק על האיסור אם יתייחס אליו או לא, הכסף יכול לשכב הלאה גם כשהוא של הביטוח לאומי, עד שיורשה לו למשוך ממנו פרוטה.
בברכה המשולשת כתב:חיים ושלו' כתב:כמה בירורים שאני רוצה לברר
א. מתוך דפי ההסבר של הועד להשקעות בפיקוח בי"ד של הגרנ"ק שליט"א ובי"ד של הרב ואזנר
"ד .ובהיות קופות גמל הם חברות ניהול שעליהם לסחור בכספי העמית בנאמנות על שמו ,[והם נשכרים בדמי ניהול שהמדינה משלמת להם] הרי שההלוואות ברבית , נזקפים על שם הילד, ואין מועיל לחתום על היתר עיסקא עם קופת הגמל בשל היותם חברות נהול, ואינם אלא גזברי העמית , כהוראת גדולי הפוסקים זצוק"ל ויבדלחט"א"
לאיזה פוסקים הכוונה? ומאיזה סברא לא יהא הגזברים שמלווים יכולים לעשות הית"ע (ושמא הלכה מפורשת הוא? לצערי טרם למדתי הל' עיסקא)? ואם גדולי הפוסקים בצד העדה"ח כגון המנח"י והגר"י בלויא חלקו ע"ז?
ב. האם אפשר לומר שכיון שהילד זכה בכסף הרי הוא כבר שלו לגמרי, ואינו רוצה כלל וכלל בההמשך בקופות הגמל, אלא כפו עליו, א"כ גזל הוא בידי הקופה, ול"ש ריבית בגזל?
ג. האם אנו דנין את הילד כהבעלים על הכסף במשך כל הי"ח שנה, או שמא הלווהו לקופות הגמל או להבנק, ועכשיו סילק ידו מזה? יש בזה כמה נפקותא, אי נימא כהצד הא' לפעמים זה רק רבית דרבנן דרך מו"מ, ואי כהצד השני הרי זה רבית דאורייתא. ושמא אי אפשר לקצוץ עם קטן? או מי שם הביטו"ל לאפוטרופסים שיוכלו להלוות? ושמא תנאי הוא בהמתנה שכל המתנה יהא על דרך זה?
ד. האם יש צד הפסד על הקרן אצל קופות גמל (ראיתי סיכון גבוה וסיכון נמוך האם הכוונה על גוף הקרן)? בכה"ג הרי זה קרוב לשכר ולהפסד ושרי.
א. הכונה שהיא שהמשקיע אינו יכול לעשות הית"ע עם הקרן כי הם שולחים שלו, ועליו לערוך הית"ע מול החברות בהן הקרן משקיעה עבורו (ואז אה"נ ודאי שיכול למנותם לשליחיו גם לעניין עריכת הית"ע, אך לא בהא עסקינן) ואיני יודע מי שיחלוק על סברא פשוטה זו (אא"כ כהשיטה שלחברות כלל אין איסור ריבית או כל איסורים, כהצ"פ, אך כבר רוב הפוסקים וכמעט כולם דחו דבריו ולכל היותר מצרפים זאת כסניף.
ב. מדובר בכסף שמזכים לילד בסיטומתא (כבר נדון לעיל באשכול) ואנן סהדי שניחאלו בכסף. אלא מאי, לא ניחא לו באיסור? ע"ז כבר נשתברו קולמוסים שכל שלא ניחא ליה לאדם במשהו רק בגלל האיסור לא חשיב כלא ניחא ליה.
ג. הילד הוא הבעלים, וזה התנאי במתנה הנ"ל.
ד. איני יודע
חיים ושלו' כתב:ומש"כ אא"כ כהשיטה שלחברות וכו' זו אכן דעת המהרש"ג להקל בחב' בע"מ, ורוב הפוסקים דחו דבריו ובכללם המנח"י שהתרעם על המדפי תשו' מהרש"ג כיון שהמהרש"ג בעצמו לא הדפיסו, אבל לגבי המשקיע אם אין לו זכות הצבעה גם דעתו ז"ל להתיר.
איזה פוסקים חולקים על המנח"י? ןמי סני המנח"י חלילה, דהאוסרים בזמנינו כותבים האיסור כ"כ בהחלטיות, אחר שהמנח"י מתירו, עכ"פ היה להם לכתוב שיש בזה מחלוקת הפוסקים.
חיים ושלו' כתב: ב. אכן מודינא שזכה בכסף זכיה גמור, אבל מצדו שעכשיו יהא מונח בקופסא עד להגיל שיהא יורשה לו לקחתו, והעשיית העיסקאות בזה הוא למורת רוחו, א"כ אינו שליחו לעשות העיסקאות שיש בו חשש איסור.
מאיר סובל כתב:כ"ת כותב סברות דיליה. יישר כוחו וחילו לאורייתא.
האם יוכל לציין מקור רציני אחד, או כמה בודדים, שכבר דן בזה (בגדר זכין לאדם שלא בפניו) והסיק כך (שגם בדבר שיש חובה יחד עם הזכות או כתוצאה מהזכות, זכין לו שלא בפניו וחלה זכיה)?
בברכה המשולשת כתב:מאיר סובל כתב:כ"ת כותב סברות דיליה. יישר כוחו וחילו לאורייתא.
האם יוכל לציין מקור רציני אחד, או כמה בודדים, שכבר דן בזה (בגדר זכין לאדם שלא בפניו) והסיק כך (שגם בדבר שיש חובה יחד עם הזכות או כתוצאה מהזכות, זכין לו שלא בפניו וחלה זכיה)?
בעז"ה אחפש עבור כתר"ה מקורות מפורשים בזה (למרות שזה בעיניי פשיטא)
בברכה המשולשת כתב:חיים ושלו' כתב: ב. אכן מודינא שזכה בכסף זכיה גמור, אבל מצדו שעכשיו יהא מונח בקופסא עד להגיל שיהא יורשה לו לקחתו, והעשיית העיסקאות בזה הוא למורת רוחו, א"כ אינו שליחו לעשות העיסקאות שיש בו חשש איסור.
הרי ללא האיסור היה ניח"ל ברווח
חיים ושלו' כתב:בעניין גלאט הון שמתעסק עם אגר"ח הרי הוא הלוואה גמורה מדאורייתא, אלא שמסתמכין על מה דמיתאמרא משמי' דהחזו"א דעת כסף ששייך למדינה אין בו איסור ריבית, ולכאורה הרי הוא שמועה, ואינו מפורש בספריו, ואיך נסמוך על זה, ואף שמסתבר דכסף שאין לו בעלים אין בו איסור ריבית, וכן מצדד הרשב"א גבי מעות צדקה, מ"מ הרי הרשב"א בעצמו לא רצה שם להורות הלכה למעשה, ואיך נבוא אנן לעשות מעשה עפ"י שמועה בעלמא? ואולי עדיף לעשות המסלולים של הבד"ץ שיש בו עכ"פ היתר עיסקא כדת וכדין, אבל ב' גלאט הון' נראה שעושים ההיתר עיסקא 'אבי יוצא צי זיין' ובעיקר מסתמך על השמועה בשם החזו"א.
חיים ושלו' כתב:בעניין גלאט הון שמתעסק עם אגר"ח הרי הוא הלוואה גמורה מדאורייתא, אלא שמסתמכין על מה דמיתאמרא משמי' דהחזו"א דעת כסף ששייך למדינה אין בו איסור ריבית, ולכאורה הרי הוא שמועה, ואינו מפורש בספריו, ואיך נסמוך על זה, ואף שמסתבר דכסף שאין לו בעלים אין בו איסור ריבית, וכן מצדד הרשב"א גבי מעות צדקה, מ"מ הרי הרשב"א בעצמו לא רצה שם להורות הלכה למעשה, ואיך נבוא אנן לעשות מעשה עפ"י שמועה בעלמא? ואולי עדיף לעשות המסלולים של הבד"ץ שיש בו עכ"פ היתר עיסקא כדת וכדין, אבל ב' גלאט הון' נראה שעושים ההיתר עיסקא 'אבי יוצא צי זיין' ובעיקר מסתמך על השמועה בשם החזו"א.
דעת_האברך כתב:קראתי את קובץ הפי די אף שהובא כאן לעיל, ויש בו אינפורמציה מאד מעניינת, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה פרקטית.
כתוב שם שבקופת גמל אינטרגמל יש 3 מסלולי הלכה: סיכון נמוך, סיכון בינוני וסיכון גבוה. בפועל, כשבאתי לבצע את הפעולה להפקיד באינטרגמל הלכתי בסיכון גבוה, לא ראיתי כזו אופציה, אלא יש רק אופציה יחידה של מסלול הלכה, ומלבד זה מסלולים של סיכון נמוך, בינוני וגבוה שלגביהם לא מוזכר פיקוח הלכתי. האם יש כאן חכם היודע פשר דבר?
אורי אגסי כתב:דוקא כן חשוב,
כי אולי עדיף גם לנו להשתמש במסלול שלהם אם הוא יותר "מחמיר", או שבשלהם יש בעיות מבחינת ההלכה היהודית, ואזי נמצא שהוי חומרא דאתא לידי קולא.
אבי עזרי כתב:העירני ידיד ת"ח, הערה נכבדה.
בכל הפרסומים והמאמרים השונים שנכתבו בעניני השקעה בקופות גמל למיניהם, [קרנות פנסיה, השתלמות, חסכון לכל ילד וכדומה] נוקטים לדבר פשוט שהכסף המושקע הוא שייך לחוסך, והחברה המנהלת היא שליחה להשקיע את הכסף.
אך, ההגדרה החוקית כלל אינה כזו! מבחינה חוקית הכסף נמצא בידי החברה המנהלת את הקופה, בנאמנות, החברה משמשת כנאמן על כספי העמיתים, והיא מחויבת לפעול לטובתם, אבל היא לעולם לא "שליחה" של העמיתים. ההגדרה המשפטית המקובלת של נאמן היא שהכסף נמצא בבעלות הנאמן, ומי שהכסף מוחזק עבורו נחשב ל"נהנה", אך לא כבעלים, כאשר מועבר הכסף לידי הנאמן, ההגדרה החוקית המקובלת ברוב המקרים היא שהכסף יוצא מבעלותו של הבעלים ועובר לבעלותו של הנאמן.
מכל מקום יש בחוק ובמשפט חלוקה ברורה ומוסכמת בין "שליחות" לבין "נאמנות", הנאמן יכול לפעול בכסף לפי דעת עצמו ללא התחשבות כלל ברצונו של הנהנה, וזה בשונה משליח, ששואב את כוחו מהמשלח, והוא לא יכול לעשות דבר ללא הסכמתו. וכיון שכן, הרי אדם המפקיד כספו אצל קרן פנסיה לדוג', הקרן לא נעשית שליחה שלו, מנהל הקרן לא מתכווין לכך ולא רוצה בכך, וגם החוסך הרי מתכווין בהשקעתו שהכל עובד לפי התקנון והחוק, וא"כ למה הדבר פשוט שאסור להשקיע את הכסף בקרן כזו, אם מנהל הקרן מחליט להשקיע חלק מהכסף באיסורים, זה על דעתו בלבד ואין לזה שום שייכות לחוסך.
כאשר בדקתי בחומר ההסברה על הקרנות הכשרות, ראיתי התייחסות ממש קטנה ולא רצינית לעצם הדיון "של מי הכסף", חוץ מאיזה חלקיק משפט של חברת השקעות, לא מצאתי כל חומר שמבסס את ההנחה שהקופה היא שליחה של החוסך.
אודה למי שיאיר את עיני.
יושב ירושלים כתב:אשמח מאוד אם תביא סימוכין לדבריך [מסמכים חוקייים וכדו'], כי אני שמעתי מכמה מומחים לדבר לא כך.
אבי עזרי כתב:יושב ירושלים כתב:אשמח מאוד אם תביא סימוכין לדבריך [מסמכים חוקייים וכדו'], כי אני שמעתי מכמה מומחים לדבר לא כך.
מי הם אותם מומחים? מומחים מתחום המשפט או מתחום הביטוח? או שמא מומחים מתחום ההלכה? כי אז אין כ"כ משמעות לדבריהם להבנת מציאות הדברים.
אבי עזרי כתב:המבוטחים מוגדרים כ"נהנים", כשהנכס מפסיד, הנהנה מפסיד גם הוא.
הוה אמינא כתב:בחיפוש קל מצאתי את הגרא"ד לוין ב"פסקי דין" כרך י"ד עמ' ס"א, המתבסס על הרבה אחרונים ומגדיר את הנאמן כאפוטרופוס ומאריך בגדריו.
ותולה את ההגדרה במחלוקת הפוסקים בדין אפוטרופוס לדיקנני לא מוקמינן אם זה מפני שלא מטריחים בי"ד לזה אבל שייך שיחול, או שזה דבר שאינו חל, ואז הנאמן הוא ממש שליח ותו לא.
א"כ לגבי קופ"ג בכלליות יש כאן צד ריבית, אבל לגבי קטנים (קופות החסכון של הביטו"ל), לכו"ע נחשב הנאמן לאפוטרופוס שהוא כבעלים לענין הפעולות, ולא מתייחס לבעל הממון. עיי"ש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים