הרוצה להחכים כתב:הקושיא לא מובנת.
בבלי77 כתב:ויש להבין מדוע לא חשש יעקב על נשואות וראה רש"י בראשית כו לד: בן ארבעים שנה, עשו היה נמשל לחזיר שנאמר (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים, כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותם כשהיה בן מ' אמר אבא בן מ' שנה נשא אשה אף אני כן".
קו ירוק כתב:על נשואות לא חשש. וממילא לא החביא נשותיו, ולא בנותיו שכבר היו מיועדות לאנשים.
אבל דינה פנויה היתה.
[כבר העירו שבמדרש הובא (?) שהחביאם]
בבלי77 כתב:ויש להבין מדוע לא חשש יעקב על נשואות וראה רש"י בראשית כו לד: בן ארבעים שנה, עשו היה נמשל לחזיר שנאמר (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים, כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותם כשהיה בן מ' אמר אבא בן מ' שנה נשא אשה אף אני כן".
עקביה כתב:קו ירוק כתב:על נשואות לא חשש. וממילא לא החביא נשותיו, ולא בנותיו שכבר היו מיועדות לאנשים.
אבל דינה פנויה היתה.
[כבר העירו שבמדרש הובא (?) שהחביאם]
יהודה ויוסף הרי לא נשאו מבנות יעקב, א"כ לפחות שתי תאומות היו פנויות.
קו ירוק כתב:מתחת יד בעליהן, אין הכוונה בפניהן להדיא. ואשה תחת יד בעלה היא, בכל מקום שנמצאת.
וגם תירוצך טוב, אבל גם בלא"ה לא היה מעיז לעשות כן בפני הבעל או האב, כמש"כ. ועל דרך שאמרו בתנחומא וירא, גבי לוט: "בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו על בנותיו ועל אשתו והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהן".
דרומי כתב:ראה בקובץ המצורף סימן ב (עמוד י' בתחילתו) שתירץ ש"את" מרבה את התאומות
עקביה כתב:לפ"ז לא היה צריך להרוג את כל אותן תאומות לפני ירידת יעקב למצרים (רש"י בראשית מו כו). אפשר היה לרבות אותן מאחד ה'את'ים שם בפרק מ"ו.
נדצ"ל מלץ.דרומי כתב:מדרשן
עקביה כתב:היה על רש"י להזכיר זאת...
ובהמשך רש"י כן מזכירן: רש"י בראשית מו כו: ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר...
דא עקא שהשאלה אינה על יעקב אבינו אלא על רבי יהודה. לפי רבי יהודה שתאומות נולדו עם השבטים (ואין כאן ספק), מדוע לא נתנן יעקב אבינו בתיבה.
עקביה כתב:אני נוטה לחשוב שכוונתך להמשיך ולהתבדח.
עקביה כתב:הנושא הטעון בירור עדיין לא הוברר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 82 אורחים