הכהן כתב:הישיבה שכנה קודם בבנין של תפארת צבי (אז נקראה היכל התורה מציון).
ישיבת תפארת צבי עצמה היא ישיבה שגידלה דורות של ת"ח ונעלמה.
הכהן כתב:הישיבה שכנה קודם בבנין של תפארת צבי (אז נקראה היכל התורה מציון).
הכהן כתב:שיף כתב:אכן הרב צבי קושלבסקי היה מראשי ישיבת איתרי חדרה וכשזו התפרקה הגיע יחד עם קבוצה מתלמידיו לישיבת תורה אור [והצטרף לבחורים נוספים שעזבו קצת לפני..] שם כיהן כמה שנים עד שפתח לבד את ישיבת היכל התורה [ששכן בבנין ישיבת 'פרשבורג' עד שעבר להר נוף]
הישיבה שכנה קודם בבנין של תפארת צבי (אז נקראה היכל התורה מציון).
משולש כתב:ישיבת חברון גאולה קיימת? בכל אופן הישיבה בחברון נעלמה.
טייטל כתב:כאן יש בפניכם רשימה מלאה עם מוסדות וישיבות ועוד מן הימים ההם:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=7
טייטל כתב:כאן יש בפניכם רשימה מלאה עם מוסדות וישיבות ועוד מן הימים ההם:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=7
נוטר הכרמים כתב:בברכה המשולשת כתב:איש_ספר כתב:עד היום ברחוב ז'בוטינסקי שבר"ג יש שלט על ישיבה שהיתה בראשות הרב אושפיזאי הזקן ור' יעקב (בהגר"י) אריאלי. מי יודע מה בדיוק היה שם?
היתה שם ישיבה, ויש ספרים מאוצר הספרים שם בכמה וכמה בתי מדרשות
הישיבה החזיקה מעמד שנים מועטות; הגר"י אריאלי זצ"ל שבעטיה של משרה זו העתיק את משכנו לבני ברק סולק משם בבושת פנים לאחר תקופה קצרה מאוד. עמיתו בנו של הרב הזקן, ר' משה בן ציון ז"ל שנפטר על פני אביו תפס את מקומו לשנים מועטות עד לפיזור הישיבה.
הגר"י אריאלי זצ"ל כיהן כנו"נ בישיבה נוספת שנשתכחה 'תפארת נתניה' של הרב לוין זצ"ל, לצד הגרש"מ דיסקין זצ"ל, ויבלחט"א הגר"צ פרידמן שליט"א.
תקופה נוספת כיהן באיזו ישיבה בבית שמש, כמדומני מיסודה של תל"ת.
'גולה אחר גולה' בדחק ובעצבון.
שיר ורננים כתב:הייתה בישוב הישן גם ישיבת תורת חיים של הגר"י וינוגרד זצ"ל שאיני יודע מתי נסגרה. וכן "מדרש בני ציון" שהקים ר' משה פרוש ז"ל אבי ר' מנחם ז"ל. לבני הספרדים ובה למד הגרע"י זצ"ל . ישיבה נוספת הייתה "לפלגות ראובן" שהייתה ישיבה "ירושלמית" ויצא ממנה ת"ח ובתקופה מאוחרת יותר את ישיבת "למצויינים" של ר' חיים אהרן טורצ'ין והרב קרסניצקי זצ"ל.
חיים שמעון כתב:ועוד בנין וחתנין, אף דור שלישי, גדולי תורה ויראה מפורסמים.
מורה צדק כתב:ישעיהו לוריא כתב:מי יודע מי היה ראש ישיבה בשם ישיבת חדרה בשנות הכ' נחוץ לי. תודה גדולה.
אני חושב שבחדרה היו שתי ישיבות בזמן עבר, היתה את ישיבת חדרה של ר' יענקל'ה גלינסקי והיה סניף של ישיבת איתרי.
פרי יהושע כתב: בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.
מאיר סובל כתב:פרי יהושע כתב: בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.
יתכן ששאר הדברים שכתבת מדוייקים, אבל בקטע הנ"ל יש ב' אי דיוקים בולטים.
הלא הסכסוך לא היה בין יורשי וכו' לבין יורשי וכו',
כאשר הם עצמם חיו עוד עשרות שנים אח"כ.
מאיר סובל כתב:נוה הלבנון כתב:מאיר סובל כתב:זה היה המשך ישיר בזמן, אבל לא בהסכמה. פשוט המבנים היו ריקים תקופת מה באמצע.
הרבנים גלינסקי מיסדי חדרה תבעו בבימ"ש בזמנו את הרב אליפנט על השתלטותו על ישיבתם.
ב"ה שפרק ההסטוריה הזה נמחק, אולי הרבה בזכות ששתי הישיבות כבר לא קיימות...
אאל"ט בזמנו בנוגע להתדיינות הזו היו התערבויות גם של גדולי הדור לכאן ולכאן, מרן הסטייפלר מתומכי הרב גלינסקי ומרן הרב שך מתומכי הרב אליפנט...
כעין זה היו דיני תורה על בעלות נכסי / ראשות ישיבת לומז'ה / פתח תקוה (נרמזו על סכסוך זה דברים לעיל באשכול זה), ועל ירושת בעלות נכסי ישיבת בית יוסף נובהרדוק בבני ברק, ועל ראשות / בעלות נכסי ישיבת בית התלמוד (ג"כ תשובה על שאלה לעיל...)
חוסר ההסכמה וכו' וכו' ידוע בהחלט.
אבל לא הבנתי מה שכתבת שהיה זמן שהמבנים היו ריקים, הוי אומר לדבריך שזה לא היה המשך ישיר בזמן?
[הרב 'שלום' כותב שבזמן שזה היה נקרא איתרי והן בזמן שהרב אליפנט היה מגיע גם ר"י גלינסקי היה שם.]
בתקופת הרב גלינסקי לפני שהופיע הרב אליפנט היו אולי בחורים בודדים בלבד ולא צוות חינוכי, וגם היו חובות שהגבילו את התפתחות והמשך הישיבה, הרב אליפנט הכניס כספים ואסף בחורים ומימן צוות ניהול רוחני, ובאותו זמן עשה הרב גלינסקי נסיעות לחו"ל בשביל המטרה הזו אבל לא הצליח, אולי הוא כיסה חובות העבר, אבל לא הצליח לשקם ולממן את ההתחדשות.
על קומפלקס שלם של מבנים, [אולי לא בנוים לגמרי], שהיה ברובו [אם לא בכולו], ריק ושומם, על זה היה הויכוח במשפט.
תלי"ת שכחתי כבר את הפרטים בדיוק.
מיללער כתב:ישיבת "שבט סופר - פרשבורג" - בירושלים, עדיין קיימת?
פרי יהושע כתב:ישיבת לאמריקאים "משכן התורה" בשכונת הונסדוף בי-ם.
ע"י יבל"ח ר' בערל אייכנשטיין והרב רום ז"ל, ר' משה שפירא ירפאו ה' כיהן שם כראש ישיבה.
בן ירושלים כתב:פרי יהושע כתב:ישיבת לאמריקאים "משכן התורה" בשכונת הונסדוף בי-ם.
ע"י יבל"ח ר' בערל אייכנשטיין והרב רום ז"ל, ר' משה שפירא ירפאו ה' כיהן שם כראש ישיבה.
גם הרב אשר זעליג רובינשטיין זצ"ל עבר מאיתרי לשם.
אח"כ פתח את ישיבתו נדמה לי תורת שמחה.
חלק מהצוות שם הם מתלמידיו באיתרי ובמשכן התורה.
ר' בערל אייכנשטיין הכתיר בתקופת הישיבה את בנו הנפלא ר' משה מרדכי כאדמו"ר מטריסק. (שהוא אדמו"ר שכמות החסידים הדלה שלו אינה משקפת את גדלותו בתורה וירא"ש)
קראקובער כתב:בן ירושלים כתב:פרי יהושע כתב:ישיבת לאמריקאים "משכן התורה" בשכונת הונסדוף בי-ם.
ע"י יבל"ח ר' בערל אייכנשטיין והרב רום ז"ל, ר' משה שפירא ירפאו ה' כיהן שם כראש ישיבה.
גם הרב אשר זעליג רובינשטיין זצ"ל עבר מאיתרי לשם.
אח"כ פתח את ישיבתו נדמה לי תורת שמחה.
חלק מהצוות שם הם מתלמידיו באיתרי ובמשכן התורה.
ר' בערל אייכנשטיין הכתיר בתקופת הישיבה את בנו הנפלא ר' משה מרדכי כאדמו"ר מטריסק. (שהוא אדמו"ר שכמות החסידים הדלה שלו אינה משקפת את גדלותו בתורה וירא"ש)
בדרך כלל כמות החסידים כן משקפת גדלות בתו"יש?!
מיללער כתב:ישיבת הבחורים ובית התבשיל - תורה ויראה
מסמך מעניין משנת תש"ז, חתום בידי ר' אהרן קצנלנבויגן, ר' אפרים זלמן היילפרין, ור' יעקב רויטמאן
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00828.pdf
רא"ז היילפרין היה מזוהה עם חברי הנטו"ק?
קיימת תחת השם 'תפארת נזר התורה'שיבר כתב:ישיבת 'נזר התורה' של הרב נחום רוטשטיין, ששכנה בבנין בית יתומים דיסקין, כבר הזכירו פה?
ישיבה כלל חסידית, התקיימה כח"י שנים. היתה הגדולה מסוגה בזמנה, והיו בה בשיאה למעלה מ-300 תלמידים, ובשנתון אחד אף חצו את ה-400 בתחילת הזמן. עד ששקעה במהירות ולבסוף ננעלה.
שיבר כתב:ישיבת 'נזר התורה' של הרב נחום רוטשטיין, ששכנה בבנין בית יתומים דיסקין, כבר הזכירו פה?
ישיבה כלל חסידית, התקיימה כח"י שנים. היתה הגדולה מסוגה בזמנה, והיו בה בשיאה למעלה מ-300 תלמידים, ובשנתון אחד אף חצו את ה-400 בתחילת הזמן. עד ששקעה במהירות ולבסוף ננעלה.
וישיבה דומה עם שם דומה שהתקיימה באותן שנים ונסגרה - 'אבני נזר' סוכטשוב.
בן ירושלים כתב:ישיבת לומז'ה בפתח תקוה. אמנם היא קימת אבל זה בעצם כולל אברכים (מעולה) שמתנהל ע"י הג"ר אליעזר עוזר. היתה תקופה קצרה בילדותי שהיתה שם ישיבה . הגיעו כ15-20 בחורים לחיזוק, אבל לא החזיקה הרבה זמן מעמד.
אפשר כתב:יש נזר התורה ישיבה קטנה שעדיין קיימת, ברח' בר אילן בירושלים, מעניין מה השייכות בינו לישי"ג, ולר' נחום.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 396 אורחים