יואל משה כתב:כל עניין הזכר לנס הוא אך ורק על נס פך השמן. ומכיוון שמה שהביא לנס פך השמן הוא מלמחת החשמונאים אז מזכירים אותם בועל הניסים, אבל הפרסומי ניסא וההלל הוא רק על נס פך השמן.
לגבי למה לא עושים זכר לנס הניצחון - על פי חסידות הוא מכיוון שלא הרגישו את ההשפעות של נס זה בשנה אחרת ובכל נס כזה לא קבעו חג. יש סיבות רבות בספרים עוד בכל מיני אופנים.
בפשטות ניצחונות החשמונאים היו כמה פעמים בשנה ובכל מקום היה ניצחון ביום טחר ובביהמק היה ניצחון באותו היום אבל אז עדיין היו מקומות אחרים שלא ניצחו בהם והמלחמה המשיכה גם לאחר מכן.
אנא עבדא כתב:שנים מניסי חנוכה הם, האחד נס הנצחון כשגברו המעטים על הרבים והטהורים על הטמאים, וזה היה בכ"ד כסלו. והנס השני הוא נס השמן שהחל בכ"ה בו. ותמה אני למה אין עושים זכר לנס הנצחון?
הרוצה להחכים כתב:כלומר, אבותינו שחבבו את הצרות קבעו להם שני ימים טובים, אחד לנס הנצחון ואחד לחנוכת המזבח (ונס פך השמן), ככל הנראה לא סברו שבחנוכה יחגגו גם את נס הנצחון.
ואכן, ימי החנוכה לא בטלו משום 'דמיפרסם ניסא', ואם כוונתך לומר שהזכר לנס הנצחון לא בטל, אזי כנראה שהבינו המבטלים שאפשר לאחד את הימים-טובים, ולחגוג בחנוכה גם את נס הנצחון ולכן אפשר לבטל את ימי הנצחון.
מובן לבד, שדברים אלו דחוקים, וכוונת המבטלים היתה שאין כל טעם לחגוג את נס הנצחון לאחר שצרות אחרונות שיכחו את הראשונות ואין בשר מת מרגיש באיזמל.
מאי חנוכה כו'. ופירוש הר"ן כלומר חנו בכ"ה כו' ע"ש וק"ק מאי חניית שייך הכא כיון דהותר בהן מלאכה ולא נתנו לי"ט אלא להלל ולהודות ונראה לפרש דנקרא חנוכה ע"ש חנוכת המזבח כדאמרי' בפרק ר' ישמעאל דבית חשמונאי גנזו אבני מזבח ששקצו אנשי עו"ג לע"ז והוצרכו לבנות מזבח חדש ולכך נקרא חנוכה ולא קאמר הכא מאי חנוכה אלא מאיזה נס קבעו אותו להדליק בו נרות גם לפי מדרש ב"ר שמלאכת המשכן נגמרה בכ"ה בכסליו ולא חנכוהו עד ר"ח ניסן ושבו נולדו האבות והקב"ה שילם לו בימי מתתיהו כו' היינו נמי שהיה כמ"ש ששילם לו להיות ביום חינוך המזבח ע"י מתתיהו ששקצו אנשי עו"ג מזבח הישן:
לשבת חנוכה תקע"ו פה פ"ב יע"א:
פ' במה מדליקין כ"א ע"ב מאי חנוכה דתנו רבנן וכו' ע"ש וכ' מהרש"א ח"א שהר"ן כ' דשם חנוכה הוא נוטריקון חנו כ"ה, והקשה ז"ל הא מותר בעשיית מלאכה, ולע"ד לא מצינו חנו על שביתה ממלאכה כ"א על חניית המחנה וכוונת הר"ן חנו בקמץ תחת החי"ת לומר שחנו ממלחמה באותו היום. אמנם מהרש"א העלה שעיקור הי' על שם שחנכו בהמ"ק והמזבח ששקצו אנשי יון ושכן איתא ברבה שגם מלאכת המשכן נגמר אז ומ"מ ציוה הקדוש ברוך הוא שלא לחנוך המשכן עד ר"ח ניסן שבו נולדו אבות, והקב"ה לא קפח שכרו של אותן היום כ"ה כסליו ושמרו לחנוכת החשמונאים אלו דברי מהרש"א ז"ל:
ולדידי צל"ע קצת באיזה יום היתה התחלת הקרבה והקטרה לפי המבואר במנחות נ' ע"א אמר אביי ה"נ מסתברא כמ"ד וכו' ע"ש. דאין מחנכים מזבח העולה כ"א בשחרית ומזבח הקטרת בין הערבים ואז מדליקין הנרות ע"ש ובפירש"י וכן פסק רמב"ם, וא"כ אימתי חנכו המזבח והמנורה. אי ביום כ"ד כסלו א"כ הי' לנו להתחיל ימי חנוכה מיום כ"ד דלא למספד כיון שעיקור י"ט על החנוך והי' התחלתן ביום כ"ד. ואי התחילו ביום כ"ה א"כ לא הדליקו נרות עד ליל הפונה לכ"ו ונהי דיום החינוך יש לנו להתחיל ביום כ"ה, מ"מ אין להתחיל במצות הנרות עד יום כ"ו וצ"ע לכאורה:
עקביה כתב:אבל חנוכה לא בטל, כדברי הגמ' (ר"ה יח:) 'דמיפרסם ניסא'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים