קי"ל כן גם בעירוב ותוס' כתבו שאפי' לעניין דאו' של אבלות יום ראשון או למאן דאית ליה תחומין דאו', וצ"ב טעם בזה.
ואמנם יש שפי' שכן נמצאו כל המחלוקות לקולא,
והביאו ראיה מהרשב"א שעל כן לא קי"ל הכי במחלוקת אמוראי, כיון שלא היו לפני מי שאמר כן [ריב"ל].
אבל לכא' נראה שיש בדבר זה סוד, ואין כוונת הרשב"א אלא שעכ"פ יתכן שיש יוצאים מהכלל, ורק אחר שרואה שאפשר להכליל כן אמר, ואם כן אין ראיה למחלוקת אמוראי.
ולפי זה הדרנא לשאלה מה הטעם בדבר?