האם יש בעיית ריבית בחסכון לכל ילד?

[לעומקו של דבר]

אבל אז מיניה וביה זוכה בכסף כי מעוניין בו ומפקיד על חשבונו בעצמו. ואם יש חשש איסור זה יהיה עליו.
ומה יקרה אם אחת הקופות תפרוק עול הפיקוח מעל צווארה ותשקיע במקום האסור?
אלולא הפנה את זה בעצמו למקום כשר, לא היה מתיחס אליו האיסור.

לעצם העניין כמדומה לא כ"כ שייך כזה דבר, הרי זה לא עניין של פיקוח אלא של כללי הקופה היכן היא משקיעה ואין להם רשות לשנות אותם.

[בברכה המשולשת]

פורסם כעת ע"י מכון כת"ר:

הרב שלמה אישון
ראש מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה ורב מזרח העיר רעננה

למה לא נגע כלל בשאלת הבעלות והזיכוי?

אשוחח איתו על זה, בעז"ה

[שומע ומשמיע]

יש נקודה שאני לא מבין ולא ראיתי שמדבברים עליה באשכול [תקנו אותי אם עיתי].
מלבד נושא הזיכוי לקטן, איך שייך הית"ע עבורו, הוא יכול לעשות עסקה?

[בברכה המשולשת]

יש נקודה שאני לא מבין ולא ראיתי שמדבברים עליה באשכול [תקנו אותי אם עיתי].
מלבד נושא הזיכוי לקטן, איך שייך הית"ע עבורו, הוא יכול לעשות עסקה?

שאלני את זה היום ת"ח גדול שליט"א ואמרתי לו שזה מדין אפוטרופוס

[יהודה בן יעקב]

פורסם כעת ע"י מכון כת"ר:

הרב שלמה אישון
ראש מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה ורב מזרח העיר רעננה

סיכום למעשה
מבחינה הלכתית עדיף לבחור במסלול מבין האפשריות הבאות:
א. השקעה בתכנית חסכון בבנק בכל המסלולים.
ב. השקעה בקופות גמל במסלולים המפוקחים הלכתית. המסלולים דלהלן מפוקחים על ידי בד"ץ העדה החרדית ירושלים וההשקעה בהם היא ללא חששות הלכתיים:
- אלטשולר שחם חיסכון לילד מסלול הלכה,
- אקסלנס גמל להשקעה לחיסכון ארוך טווח לילד מסלול הלכתי הלכה יהודית,
- הלמן אלדובי חיסכון לילד מסלול הלכה,
- הראל גמל להשקעה לילד מסלול הלכה,
- מגדל חסכון לילד מסלול הלכה,
- מיטב דש חסכון לכל ילד מסלול כהלכה,
- מנורה מבטחים חיסכון לכל ילד מסלול הלכה,
- פסגות חיסכון לכל ילד מסלול הלכתי הלכה יהודית

כפי שביררתי את המציאות אצל ראשי "גלאט הון" יש כאן חוסר דיוק בכמה פרטים המציאותיים:
- פסגות - מסלול הלכה, אינה בפיקוח בד"ץ העדה החרדית ירושלים, אלא אך ורק ע"י "גלאט הון".
- שאר החברות יש אפשרות לבחור מסלול הלכה, אמנם עדיין החברה לא הקימה מסלול כזה, ולא קיבלה הוראות איך לבצע זאת, (יתכן שבהראל הקימו כבר, איני מעודכן מהימים האחרונים ממש), אלא שהביטוח לאומי נותן אפשרות בחירה לקיים מסלול כזה בכל החברות (למעט 2-3 שלא) ואם לא יהיו הרבה שיבחרו במסלול זה בחברה זו, הכספים יעברו אוטומטית לחברה אחרת אחרת שקיים בה מסלול הלכה.

[בברכה המשולשת]

הרשימה התקבלה מהרב לובין מהבד"ץ שאישר שיש על כולן פיקוח של הבד"ץ.

[בברכה המשולשת]

פורסם כעת ע"י מכון כת"ר:

הרב שלמה אישון
ראש מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה ורב מזרח העיר רעננה

למה לא נגע כלל בשאלת הבעלות והזיכוי?

הבעלות היא של הילד, ע"פ המזכה עצמו ולא גריעא מכל סיטומתא

[לעומקו של דבר]

- פסגות - מסלול הלכה, אינה בפיקוח בד"ץ העדה החרדית ירושלים, אלא אך ורק ע"י "גלאט הון".

אין כזה דבר רק העדה או רק גלאט הון, הרי העיקר פה זה הכללים שאתה מסכם איתם הפיקוח זה רק תוספת, ואין נ"מ מי עושה אותו,

ואסביר כמו שאמר לי מי שדיבר עם אחד הרבנים החשובים (שעוסקים בגלאט הון), למעשה אחרי שאני מסכם איתם שישקיעו את הכסף בצורה הכשרה, אין נ"מ גם אם ישקיעו בדברים האסורים כי אין זה אחריותי כלל.
אלא שאם אין פיקוח כלל אפשר לטעון שזה חוכא ואני לא מתכוון ברצינות. אבל לא שבאמת צריך פה פיקוח.

[לעומקו של דבר]

פורסם כעת ע"י מכון כת"ר:

הרב שלמה אישון
ראש מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה ורב מזרח העיר רעננה

למה לא נגע כלל בשאלת הבעלות והזיכוי?

הבעלות היא של הילד, ע"פ המזכה עצמו ולא גריעא מכל סיטומתא

כל זה אם הילד רוצה, או המבוגר, או שזה זכות גמורה.
ואי"ז פשוט כמו שנכתב כאן באשכול.

[לעומקו של דבר]

מה שכתבו כאן שמטרתנו היא להציל את בעלי הפנסיות והבנקים מאיסור ריבית הוא מחודש מאוד מהרבה פנים כמובן.

[עזריאל ברגר]

מה שכתבו כאן שמטרתנו היא להציל את בעלי הפנסיות והבנקים מאיסור ריבית הוא מחודש מאוד מהרבה פנים כמובן.

אמת, אם כי מאי שנא מההימנעות מלקנות מוצר שמייצרים אותו בשבת?

[לעומקו של דבר]

מה שכתבו כאן שמטרתנו היא להציל את בעלי הפנסיות והבנקים מאיסור ריבית הוא מחודש מאוד מהרבה פנים כמובן.

אמת, אם כי מאי שנא מההימנעות מלקנות מוצר שמייצרים אותו בשבת?

לאידך גיסא כאן כל החברות מלוות בריבית ושאר איסורים בפרסום גדול. החילוק ביניהם זה אם יש מסלול אחד לחרדים או גם זה לא.

[גם זו לטובה]

עוד לא עיינתי כדבעי ולכן לע"ע לא אכתוב בגופא דמילתא, ולא באתי בזה אלא להעיר ב' הערות חדשות.

א' אם יש איסור לכל מי שלא בחר במסלול הלכתי א"כ נמצא שאותם שיזמו את המהלך הכשילו את כל תושבי המדינה באיסורים, ואיכא לעיונא האם הדאגה לציבור החרדי עדיפה על הנ"ל.
ב' גם בקו"ג עם ההכשר מהודר צריך לסמוך על "היתרים" [היתר עיסקא (כפי שהוא נעשה כיום ואכמ"ל) או ע"כ שאין איסור רבית בעסקים של המדינה] ולכן שמעתי שיש טוענים שעדיף לא לזכות כלל בכספים (ואפ"ה אין שום מניעה בבוא העת למשוך את הכסף)

[יהודה בן יעקב]

- פסגות - מסלול הלכה, אינה בפיקוח בד"ץ העדה החרדית ירושלים, אלא אך ורק ע"י "גלאט הון".

אין כזה דבר רק העדה או רק גלאט הון, הרי העיקר פה זה הכללים שאתה מסכם איתם הפיקוח זה רק תוספת, ואין נ"מ מי עושה אותו,

ואסביר כמו שאמר לי מי שדיבר עם אחד הרבנים החשובים (שעוסקים בגלאט הון), למעשה אחרי שאני מסכם איתם שישקיעו את הכסף בצורה הכשרה, אין נ"מ גם אם ישקיעו בדברים האסורים כי אין זה אחריותי כלל.
אלא שאם אין פיקוח כלל אפשר לטעון שזה חוכא ואני לא מתכוון ברצינות. אבל לא שבאמת צריך פה פיקוח.

יתכן שאתה צודק בנושא הפיקוח היומיומי על ההשקעות, [אגב, משרד האוצר מפקח על כך שלא ישנו ממה שנרשם בתחילת הקמת המסלול], אך לענין בניית התכנית של המסלול ישנם חילוקי דעות בין "גלאט הון" לבד"ץ העדה החרדית, ואם ברצונם להתהדר בנוצות לא שלהם יערב להם......

[יהודה בן יעקב]

הרשימה התקבלה מהרב לובין מהבד"ץ שאישר שיש על כולן פיקוח של הבד"ץ.

הרב לובין או הרב רובין???

[יהודה בן יעקב]

ב' גם בקו"ג עם ההכשר מהודר צריך לסמוך על "היתרים" [היתר עיסקא (כפי שהוא נעשה כיום ואכמ"ל) או ע"כ שאין איסור רבית בעסקים של המדינה] ולכן שמעתי שיש טוענים שעדיף לא לזכות כלל בכספים (ואפ"ה אין שום מניעה בבוא העת למשוך את הכסף)

החילוק ברור שיש הסומכים על הית"ע, ובזה צריך לסמוך על היתרים, אך הסוברים שכספי מדינה אי"צ הית"ע אינם נזקקים להיתרים כלל.

לומר שאיני רוצה לזכות בכסף, ובתכ"ד לומר שבבוא העת אני אמשוך את כל הכסף, לענ"ד נראה לי שזה חוכא ואיטלולא יותר גדול מהחששות שיש בהית"ע.

[בברכה המשולשת]

הרשימה התקבלה מהרב לובין מהבד"ץ שאישר שיש על כולן פיקוח של הבד"ץ.

הרב לובין או הרב רובין???

תפוס לשון ראשון

[יהודה בן יעקב]

הרשימה התקבלה מהרב לובין מהבד"ץ שאישר שיש על כולן פיקוח של הבד"ץ.

הרב לובין או הרב רובין???

תפוס לשון ראשון

ראיתי שכך כתבת, אינני מכיר את המערכת בבד"ץ העדה החרדית, אך אני מכיר את הרב רובין עוזרו של הרב קרליבך ראש המערכת בפיקוח על פיננסים. ולכן שאלתי.

[לעומקו של דבר]

יתכן שאתה צודק בנושא הפיקוח היומיומי על ההשקעות, [אגב, משרד האוצר מפקח על כך שלא ישנו ממה שנרשם בתחילת הקמת המסלול], אך לענין בניית התכנית של המסלול ישנם חילוקי דעות בין "גלאט הון" לבד"ץ העדה החרדית, ואם ברצונם להתהדר בנוצות לא שלהם יערב להם......

לא עניין של נוצות לא להם, אם יש נניח ועד של עירובין שאומר שעירוב במקום פלוני בסדר אין זה מצריך אותם להיות פעילים בהקמת העירוב שם. העיק שהם מדווחים ואכן לוקחים אחריות שזה כשר שם.

טוב מה משנה ויכוחי קרדיט שלא מעניינים ולא רלוונטיים.

[יהודה בן יעקב]

יתכן שאתה צודק בנושא הפיקוח היומיומי על ההשקעות, [אגב, משרד האוצר מפקח על כך שלא ישנו ממה שנרשם בתחילת הקמת המסלול], אך לענין בניית התכנית של המסלול ישנם חילוקי דעות בין "גלאט הון" לבד"ץ העדה החרדית, ואם ברצונם להתהדר בנוצות לא שלהם יערב להם......

לא עניין של נוצות לא להם, אם יש נניח ועד של עירובין שאומר שעירוב במקום פלוני בסדר אין זה מצריך אותם להיות פעילים בהקמת העירוב שם. העיק שהם מדווחים ואכן לוקחים אחריות שזה כשר שם.

טוב מה משנה ויכוחי קרדיט שלא מעניינים ולא רלוונטיים.

תלונתי היתה על הניסוח:

המסלולים דלהלן מפוקחים על ידי בד"ץ העדה החרדית ירושלים וההשקעה בהם היא ללא חששות הלכתיים:

- פסגות חיסכון לכל ילד מסלול הלכתי הלכה יהודית

[בברכה המשולשת]

יתכן שאתה צודק בנושא הפיקוח היומיומי על ההשקעות, [אגב, משרד האוצר מפקח על כך שלא ישנו ממה שנרשם בתחילת הקמת המסלול], אך לענין בניית התכנית של המסלול ישנם חילוקי דעות בין "גלאט הון" לבד"ץ העדה החרדית, ואם ברצונם להתהדר בנוצות לא שלהם יערב להם......

לא עניין של נוצות לא להם, אם יש נניח ועד של עירובין שאומר שעירוב במקום פלוני בסדר אין זה מצריך אותם להיות פעילים בהקמת העירוב שם. העיק שהם מדווחים ואכן לוקחים אחריות שזה כשר שם.

טוב מה משנה ויכוחי קרדיט שלא מעניינים ולא רלוונטיים.

תלונתי היתה על הניסוח:

המסלולים דלהלן מפוקחים על ידי בד"ץ העדה החרדית ירושלים וההשקעה בהם היא ללא חששות הלכתיים:

- פסגות חיסכון לכל ילד מסלול הלכתי הלכה יהודית

כמש"כ לעיל, הבד"ץ כתבו שהם נותנים כשרות על זה (ולא כתבתי שגלאט הון לא)

[אבי עזרי]

מישהו יודע לומר מה ההבדלים ההלכתיים בין הקרנות שבפיקוח הבד"ץ לבין הקרן שבפיקוח "גלאט הון"?
אגב, למה הבד"ץ "שומרים בסוד" את דבר ההכשר? בקוראי את "יתד" של יום שלישי, מתקבל הרושם שיש רק קופה אחת שאדם יר"ש יכול להפקיד שם..

[חוקר ודורש]

מישהו יודע לומר מה ההבדלים ההלכתיים בין הקרנות שבפיקוח הבד"ץ לבין הקרן שבפיקוח "גלאט הון"?
אגב, למה הבד"ץ "שומרים בסוד" את דבר ההכשר? בקוראי את "יתד" של יום שלישי, מתקבל הרושם שיש רק קופה אחת שאדם יר"ש יכול להפקיד שם..

חשוב גם לעוסקים בנידון לתת פירוט מי הקופה הכשרה ביותר והמרוויחה ביותר
כך שלא יהיה מהדר נפסד.

[בברכה המשולשת]

מישהו יודע לומר מה ההבדלים ההלכתיים בין הקרנות שבפיקוח הבד"ץ לבין הקרן שבפיקוח "גלאט הון"?
אגב, למה הבד"ץ "שומרים בסוד" את דבר ההכשר? בקוראי את "יתד" של יום שלישי, מתקבל הרושם שיש רק קופה אחת שאדם יר"ש יכול להפקיד שם..

הנושא ההלכתי נדון כבר בהרחבה באשכול אחר לא מזמן.

[אבי עזרי]

מישהו יודע לומר מה ההבדלים ההלכתיים בין הקרנות שבפיקוח הבד"ץ לבין הקרן שבפיקוח "גלאט הון"?
אגב, למה הבד"ץ "שומרים בסוד" את דבר ההכשר? בקוראי את "יתד" של יום שלישי, מתקבל הרושם שיש רק קופה אחת שאדם יר"ש יכול להפקיד שם..

חשוב גם לעוסקים בנידון לתת פירוט מי הקופה הכשרה ביותר והמרוויחה ביותר
כך שלא יהיה מהדר נפסד.

את השוואת הקופות לפי רווחיהן, תוכל לעשות במנועי השוואה שונים ברשת, כמו "פנסיה נט" של משרד האוצר ועוד.
אגב, בהשוואה אקראית של קרנות כשרות למקבילותיהן שאינן כשרות, הכשרות לא מנצחות.

[מאיר סובל]

לומר שאיני רוצה לזכות בכסף, ובתכ"ד לומר שבבוא העת אני אמשוך את כל הכסף, לענ"ד נראה לי שזה חוכא ואיטלולא יותר גדול מהחששות שיש בהית"ע.

אין כאן לא חוכא ולא איטלולא.
אינני רוצה לזכות היום, אבל ארצה לזכות מחר.
כי היום יש בזה איסור ומחר לא.

נכון שה"זיכוי" כבר נגמר בעת יבוא המחר, וה"מזכה" לא יעשה שוב קנין, אז אזכה בקנין בעצמי כשאטול את הכסף.

[שומע ומשמיע]

ממש לא הבנתי את המשפט הזה שבדפי ההסברה של ועד הלכה להשקעות וקרנות.
'המעוניין בקופת גמל [בו נזקף לזכותו כל הרווחים], הן משיקולים
פיננסיים, הן מהטעם שהוא חושש לדעות הפוסקים שהיתר עיסקא של
הבנקים אינו לכתחילה'.
וכי החברות הנסחרות בקופות הגמל לא עושות עסקאות בנקאיות?
חשוב לי מאד לדעת תשובה.

[שומע ומשמיע]

ממש לא הבנתי את המשפט הזה שבדפי ההסברה של ועד הלכה להשקעות וקרנות.
'המעוניין בקופת גמל [בו נזקף לזכותו כל הרווחים], הן משיקולים
פיננסיים, הן מהטעם שהוא חושש לדעות הפוסקים שהיתר עיסקא של
הבנקים אינו לכתחילה'.
וכי החברות הנסחרות בקופות הגמל לא עושות עסקאות בנקאיות?
חשוב לי מאד לדעת תשובה.

לאף אחד אין הסבר?

[בברכה המשולשת]

אם מדובר בקרנות שמשקיעות באג"ח אז אין נפק"מ כי מדובר בכך שהמשקיע מלווה לחברות המנפיקות

[לעומקו של דבר]

אם מדובר בקרנות שמשקיעות באג"ח אז אין נפק"מ כי מדובר בכך שהמשקיע מלווה לחברות המנפיקות

והם מחזירים לו יותר, לא? אז למה לא צריך הית"ע

אני שמעתי (אולי לזה כיוונת?) שהם משקיעים במניות בכסף שלך ובשליחותך, ואח"כ מוכרים בשליחותך ומביאים לך את הכסף. וממילא אין הלוואה ואין ריבית.
ובאג"ח ממשלתיות, אומרים בשם החזו"א שללוות ממדינה א"צ ריבית.

אמנם שמעתי שמי שרוצה להמלט גם מאגחי"ם, שם את הכסף בקרנות המוסלמיות. מה אתם אומרים, האם יש בכך חילול השם?
ובפרט לאור דברי החזו"א הידועים שלא לפקפק בהית"ע.

[שומע ומשמיע]

אם מדובר בקרנות שמשקיעות באג"ח אז אין נפק"מ כי מדובר בכך שהמשקיע מלווה לחברות המנפיקות

א. מלבש שממש לא הבנתי את מה שכתבת כמו ששאל הרב המעמיק, אני רוצה לברר יש קרנות שמשקיעות רק באג"ח?

[בברכה המשולשת]

אסביר כוונתי.
קרן נאמנות היא שליח של המשקיע (במקרה זה, כל אחד מאיתנו). וכל השקעה שהיא מבצעת, מיוחסת למשקיע עצמו. לכן, צריך פיקוח הלכתי על ההשקעות שמבצעת הקרן עבור המשקיע, דהיינו שיהיה היתר עיסקא ראוי ובתוקף לכל אחת מהחברות (היהודיות) בהן הקרן משקיעה עבור המשקיע. אם הקרן משקיעה במניות, צריך לבדוק שהחברה בה משקיעה הקרן איננה מחללת שבת ואין מץ בבעלותה בפסח וכו'.
לעומת זאת, בכסף המופקד בבנק, הרי שהמשקיע משקיע בבנק עצמו, ואז צריך שיהיה לבנק עצמו הת"ע ושהוא לא יחלל שבת, אבל אם הבנק משקיע בדברים אסורים, הרי שזה דומה למי שמלוה לחבירו כסף בהת"ע והלה עושה בכסף איסורים שאז אין איסור על המלווה (אא"כ בדברי מסייע או לפני עור בתרי עברי)

[שומע ומשמיע]

אסביר כוונתי.
קרן נאמנות היא שליח של המשקיע (במקרה זה, כל אחד מאיתנו). וכל השקעה שהיא מבצעת, מיוחסת למשקיע עצמו. לכן, צריך פיקוח הלכתי על ההשקעות שמבצעת הקרן עבור המשקיע, דהיינו שיהיה היתר עיסקא ראוי ובתוקף לכל אחת מהחברות (היהודיות) בהן הקרן משקיעה עבור המשקיע. אם הקרן משקיעה במניות, צריך לבדוק שהחברה בה משקיעה הקרן איננה מחללת שבת ואין מץ בבעלותה בפסח וכו'.
לעומת זאת, בכסף המופקד בבנק, הרי שהמשקיע משקיע בבנק עצמו, ואז צריך שיהיה לבנק עצמו הת"ע ושהוא לא יחלל שבת, אבל אם הבנק משקיע בדברים אסורים, הרי שזה דומה למי שמלוה לחבירו כסף בהת"ע והלה עושה בכסף איסורים שאז אין איסור על המלווה (אא"כ בדברי מסייע או לפני עור בתרי עברי)

???????
היינו בנק עדיף-לא?
אבל הם כתבו שיש צד עדיפות לקרן.

[בברכה המשולשת]

אסביר כוונתי.
קרן נאמנות היא שליח של המשקיע (במקרה זה, כל אחד מאיתנו). וכל השקעה שהיא מבצעת, מיוחסת למשקיע עצמו. לכן, צריך פיקוח הלכתי על ההשקעות שמבצעת הקרן עבור המשקיע, דהיינו שיהיה היתר עיסקא ראוי ובתוקף לכל אחת מהחברות (היהודיות) בהן הקרן משקיעה עבור המשקיע. אם הקרן משקיעה במניות, צריך לבדוק שהחברה בה משקיעה הקרן איננה מחללת שבת ואין מץ בבעלותה בפסח וכו'.
לעומת זאת, בכסף המופקד בבנק, הרי שהמשקיע משקיע בבנק עצמו, ואז צריך שיהיה לבנק עצמו הת"ע ושהוא לא יחלל שבת, אבל אם הבנק משקיע בדברים אסורים, הרי שזה דומה למי שמלוה לחבירו כסף בהת"ע והלה עושה בכסף איסורים שאז אין איסור על המלווה (אא"כ בדברי מסייע או לפני עור בתרי עברי)

???????
היינו בנק עדיף-לא?
אבל הם כתבו שיש צד עדיפות לקרן.

לכאורה כוונתם שיש מי שחושש לרצינות וגמ"ד הבנקים בהת"ע שלהם (אם כי באמת לכאורה ה"ה בחברות בהן משקיעות הקרנות)

[שומע ומשמיע]

להלן תגובתו של הועד.

בקופות גלאט הון, לא. רק קונים אגחים ממשלתיים, שאין בהם איסור
רבית

[לעומקו של דבר]

אסביר כוונתי.
קרן נאמנות היא שליח של המשקיע (במקרה זה, כל אחד מאיתנו). וכל השקעה שהיא מבצעת, מיוחסת למשקיע עצמו. לכן, צריך פיקוח הלכתי על ההשקעות שמבצעת הקרן עבור המשקיע, דהיינו שיהיה היתר עיסקא ראוי ובתוקף לכל אחת מהחברות (היהודיות) בהן הקרן משקיעה עבור המשקיע. אם הקרן משקיעה במניות, צריך לבדוק שהחברה בה משקיעה הקרן איננה מחללת שבת ואין מץ בבעלותה בפסח וכו'.
לעומת זאת, בכסף המופקד בבנק, הרי שהמשקיע משקיע בבנק עצמו, ואז צריך שיהיה לבנק עצמו הת"ע ושהוא לא יחלל שבת, אבל אם הבנק משקיע בדברים אסורים, הרי שזה דומה למי שמלוה לחבירו כסף בהת"ע והלה עושה בכסף איסורים שאז אין איסור על המלווה (אא"כ בדברי מסייע או לפני עור בתרי עברי)

???????
היינו בנק עדיף-לא?
אבל הם כתבו שיש צד עדיפות לקרן.

לכאורה כוונתם שיש מי שחושש לרצינות וגמ"ד הבנקים בהת"ע שלהם (אם כי באמת לכאורה ה"ה בחברות בהן משקיעות הקרנות)

כוונתך אם משקיעים בחברות, אבל אם משקיעים במניות כמובן א"צ הית"ע.

[בברכה המשולשת]

כוונתך אם משקיעים בחברות, אבל אם משקיעים במניות כמובן א"צ הית"ע.

לענ"ד צריך, כי אתה משקיע בבנק ולא בחברות.

[בברכה המשולשת]

קיבלתי כרגע בדוא"ל:

השאלה

שלום רב. אנחנו רוצים להפקיד כספים בקופת גמל, וראינו שיש חברות שמציעות קופות גמל במסלולים 'כשרים' (בד"כ בכשרויות של בד"צים שונים). אשמח לדעת מה דעתכם בנוגע למסלולים אלה, למשל: מה ההבדלים ההלכתיים העקרוניים בינם ובין המסלולים הרגילים, האם אתם ממליצים להפקיד דווקא במסלולים 'כשרים' או גם במסלולים רגילים, וכדומה. תודה רבה.

התשובה

שלום וברכה,

ברוך ה' בעקבות ההחלטה הברוכה של הממשלה שהביטוח לאומי יפקיד כספים לקרן "חסכון לכל ילד" נכנס למודעות מחדש הצורך לנהל את הכספים על פי ההלכה.

ראשית לכל כמה הערות חשובות:
1.יובהר כי אין לנו המידע והכישורים כדי לתת ייעוץ השקעות והדברים נוגעים רק להיבט ההלכתי שלהם.
2.מוצעים מסלולים בעלי תשואה גבוהה שהם גם בעלי סיכון גבוה, ועל ההורה להיות מודע לכך שיתכן ויהיו לקרן גם הפסדים.

בנוסף חשוב להבהיר שהחובה לנהל את ענייני הכספים על פי ההלכה ומתוך ידיעת האיסורים שעלולים להיות כרוכים בכך אינם שונים מהותית מהחובה לאכול אוכל כשר או להקפיד על הלכות שבת.

וכעת לגוף השאלה.

הקדמה

העיסוק בהשקעות על פי ההלכה מתמקד בשלושה איסורים עיקריים: איסור ריבית, שבת, מאכלות אסורות וחמץ בפסח. כאשר השאלה המרכזית היא האם ההשקעה בחברה מהווה שותפות בבעלות על החברה (וממילא שותפות בעבירה שנעשית בממון החברה) או לא.

כדי להבין שאלה זאת נסקור תחילה את שני הכלים הפיננסים העיקריים בשוק בהם נדון ובסוף התשובה נתייחס לכלים נוספים המבוססים על השקעות אלו:
1.ניירות ערך (ני"ע או מניות) – רכישת נייר ערך של חברה נותנת למשקיע שותפות בחברה, שותפות זאת כאמור יכולה להוות בעיה עם החברה מבצעת איסורים.
1.אגרות חוב (אג"ח) – רכישת אגרות חוב של חברה, המהווים הלוואה לחברה בריבית עד זמן פירעון אגרות החוב. בעצם מדובר בהלוואה בריבית לצורך עשיית עסקה. כאן אין בעיה לכאורה של שותפות אולם ישנה בעיה של רבית אך קל לפתור בעיה זאת באמצעות היתר עסקה (שבמקרה זה הוא פתרון לכתחילה כיוון שאכן מדובר על הלוואה לצורך עסקי שצפויים ממנו רווחים).

כפי שניתן לראות שני אפיקים אלו יכולים להיות בעייתיים והדרך להבין כיצד להתמודד איתם תלויה בהבנת היחס ההלכתי ל"חברה בע"מ".

האם חברה בע"מ הינה אישיות משפטית לעניין איסורים?

ההשקעה במניות תלויה בשאלה הבסיסית איך להתייחס לחברה בע"מ. שאלה זאת נידונה כבר למעלה ממאה חמישים שנים החל מדברי הרב שלמה גנצפריד מחבר ספר קיצור שולחן ערוך, ופוסקים רבים נוספים עד לימינו אנו.

המחלוקת העיקרית היא מהי חברה?

האם החברה היא שותפות של המשקיעים (בעלי המניות) וממילא כל מחזיקי המניות אחראים על האיסורים שנעשים בממונם, או שמא חברה בע"מ היא אישיות משפטית ממשית שאין לה כל בעלים אנושיים. חשוב להדגיש שגם אם על פי החוק (ראו למשל, סעיף 4 לחוק החברות) חברה מוגדרת כאישיות משפטית, לא ברור שיש בכך די מבחינה הלכתית, בפרט לעניין נושאים הנוגעים באיסור והיתר.

בשיטה הראשונה, על פיה חברה היא שותפות רגילה, נראה שנקטו הרב שלמה גאנצפריד (קיצור שולחן ערוך סה, כח), שו"ת מהרש"ג (יורה דעה, סימן ג) , ועוד פוסקים רבים שהבינו שככלל מדובר בשותפות. ואילו בשיטה השניה, על פיה חברה היא אישיות משפטית נפרדת, נקטו מהר"ם שיק, (יו"ד קנח); צפנת פענח (שו"ת סי' קפ"ד); ובין פוסקי זמנינו הרב שלמה דיכובסקי (פסקי דין רבניים חלק י, עמ' רע"ג) והרב אשר וייס (תחומין לג, האם חברה בע״מ היא גוף משפטי עצמאי?).

עם זאת למעשה נדונו בפוסקים שיטות ביניים שמניחות שלא כל המשקיעים מוגדרים כשותפים במעשי החברה אלא רק בעלי השליטה או לפחות בעלי זכות ההצבעה. ולכן למעשה, נראה שניתן למנות ארבע שיטות אשר הבדילו בין משקיעים שונים:
1.לדעת הרב אשר וייס והרב שלמה דיכובסקי מותר להלוות וללוות לחברה בע"מ (אג"ח) כיוון שהיא נחשבת לגוף עצמאי שאינו חייב במצוות, וכן אין בעיה כלל להשקיע בניירות ערך (מניות) גם אם הם שייכים לחברה שעוברת על איסורים. למעט איסורים שבין אדם לחברו (גניבה וגזילה).
1.בשו"ת אגרות משה (אבן העזר, א, ז) מנחת יצחק (חלק ג, א כג), וכך מובא בשם הרב אלישיב (הרב שלמה אישון, "השקעות כשרות - מהן?" אמונת עתיך 100, עמ' 100[1]) הותר להחזיק ניירות ערך בחברה כל עוד הם לא מספיקים לקבלת זכות הצבעה כיוון שאז בעלי המניות אינם נחשבים לבעלים כלל. ממילא לדעתם אין איסור להשקיע השקעות קטנות בקרנות המשקיעות גם בניירות ערך בתנאי שיש להם היתר עסקה.
1.שיטה שלישית (רבני מכון כת"ר, שם) בשם הרב יעקב אריאל והגרז"נ החזקת מניות מהווה בעלות. אולם, במקרה והשקעות החברה באיסורים הם מיעוט – ניתן להקל.
1.לשיטה שכל החזקה בניירות ערך מהווה בעלות בעסקי החברה לא ניתן להחזיק ניירות ערך כלל אלא במקרה שידוע שהחברה לא עוברת על כל איסור. גם לגבי אג"ח אין היתר לתת לחברה אלא אם יש היתר עסקה.

בנוסף לשיטות אלו הרב משה פינשטיין (אגרות משה, יורה דעה ב סב) מקל בנתינת הלוואה בריבית לחברה (קניית אג"ח) משום שבחברה בע"מ אין אחריות אישית אלא גבייה מנכסי החברה בלבד. לשיטתו, הוא מחמיר בהלוואה מהחברה (אך אין לזה נ"מ במקרה שאנו עוסקים).

מסלולי ההשקעה הקיימים בביטוח לאומי

מי שעסק בצורה יסודית בבחינת אפיקי ההשקעה הקיימים הם רבני מכון כת"ר – כלכלה על פי ההלכה. במאמר יסודי על כל סוגי הכשרויות הקיימים היום, סוקר הרב אישון שלושה סוגי הכשרים לפי סוגי השקעות השונות. מומלץ לעיין במאמרו (ראו לעיל). אולם לא כל המסלולים רלוונטיים ונבחן כעת למעשה רק את המסלולים הקיימים בקרנות שמציע הביטוח לאומי.

במסלולים הקיימים בביטוח לאומי ניתן למצוא שני אפיקים, האפיק הראשון הוא הפקדה לבנק, כיוון שבכל הבנקים שברשימה יש היתר עסקה, מסתבר שאין כל מניע להשקיע בו.

מסלול שני, הוא השקעה במסלול פיננסי. הביטוח לאומי מציע מסלולים ברמות סיכון שונות וגם מסלולים כשרים. בעת כתיבת תשובה זו מוצעות שתי רמות של הכשר. הכשר בד"ץ העדה החרדית (להלן, הבד"ץ) והכשר של "גלאט הון". בד"ץ העדה החרדית מכשיר את כל מסלולי ההלכה שבכל הקרנות, ואילו "גלאט הון" מכשירה מסלולים בחברות: הראל, מיטב דש, ופסגות. חשוב לציין כי למיטב ידיעתנו נפתחים בימים אלה מסלולים כשרים נוספים.

הבד"ץ לא נותן הכשר כלל להשקעות במניות כיוון שלדעתם מניות מהווים שותפות בחברה על כל עסקיה ולא ניתן לעקוב שאכן הכל נעשה לפי ההלכה. גם לגבי אגרות חוב, הבד"ץ הכריע שהלוואה מהווה שותפות בחברה ולכן הוא מתיר למעשה רק השקעות באג"ח מדינה (כיוון שאינה נחשבת למלווה כפי שפסקו חלק מהפוסקים בצירוף היתר עסקה) ואג"ח בחו"ל. "גלאט הון" נמנעים גם מהסתמכות על היתר עיסקה. שני הכשרים אלה מניחים שכל החזקת מניות בחברה שעוברת על איסורים – אסורה.

שני אפיקים נוספים שהם בעצם אפיקים משניים הותרו על ידי הבד"ץ:
1.תעודות סל – תעודת סל היא בעצם הלוואה בצמוד לסל מניות מסוים כגון מדד תל-אביב 25 או מנייה של חברה מסוימת. אך למעשה ההשקעה לא נעשית על ידי המשקיע אלא על ידי מנפיק התעודה. כך שלמעשה המשקיע לא מחזיק כלל במניות חברה אלא נותן הלוואה לבית ההשקעות שמחזיק היתר עסקה. במקרה זה אין כלל חשש של שותפות כיוון שמנפיק התעודה לא מחויב להשקיע באותו אפיק ואף סביר להניח שהוא יחפש אפיק מניב יותר כדי שירוויח גם הוא בהשקעה.
1.אופציה – אופציה היא רכישת זכות לממש עסקה של קניית מוצר מסוים כגון מניה במחיר מוגדר מראש. במקרה זה התשלום של האופציה אינו ריבית ונחשב לפרמייה של ביטוח. כיוון שגם אם הרכישה לא תיעשה, הפרמייה תשולם.

סיכום למעשה

כאמור, המסלולים הכשרים שמציעות החברות השונות מבוססים כולם על העמדה שהחזקת מניה בחברה שעוברת איסורים – אסורה.

לעומת זאת, ישנם פוסקים חשובים (ובהם ראש העדה החרדית לשעבר, בעל שו"ת מנחת יצחק) שהתירו החזקת מניות כל זמן שאין למחזיק זכות הצבעה. וכן הרב פיינשטיין התיר הלוואה בריבית לחברה ללא היתר עסקה, כאמור, ולפי שיטות אלו ניתן להתיר במקרה הצורך כמעט את כל המסלולים המוצעים.



עם זאת, ראוי היה לפתוח מסלול השקעות שימנע מהשקעה בחברות שעוברות איסורים, כגון חברות ישראליות המחללות שבת או מוכרות מאכלים אסורים. זאת, בגלל שיש בכך סיוע לעוברי עבירה ועידוד של פעילות האסורה על פי ההלכה. כפי הידוע לנו (מפי הרב אורי סדן, מכון כת"ר) ברוב גדול של החברות בישראל מרכז העיסוק אינו כולל חילול שבת. ולכן ניתן להקפיד על ההלכה ובמקביל לאפשר מסחר ברוב החברות הישראליות.



הדעת נותנת שכאשר מדובר על שני מסלולים בעלי מאפיינים דומים (ובכלל זה: סיכון דומה, תשואה דומה, וכד') יש להעדיף את המסלול הכשר מבין שניהם (יש לצין כי בתחילה המסלולים הכשרים היו בעלי סיכון נמוך, אולם, למיטב ידיעתנו מוצעים כעת גם מסלולים בעלי סיכון בינוני וגבוה שיש להם הכשר, כגון, על ידי אינטר-גמל).

לגבי בחירה בין מסלול בעל סיכון גבוה ללא הכשר לבין מסלול כשר בעל סיכון נמוך, עמדת הרב יעקב אריאל תקיפה לאסור (אולם כפי שהראנו לעיל ישנם פוסקים המתירים).

בנוסף, כאשר אדם משקיע בעצמו בבורסה, להבנתנו, חובה עליו להימנע מהשקעה בחברות שעיקר עיסוקן אסור על פי ההלכה. בעניין זה אמורים להתפרסם בקרוב נתונים באתר של מכון כתר.



התשובה נערכה על ידי הרב עדו רכניץ, תודתנו למכון כת"ר על הסיוע, לתשובה באתר מכון כתר בעניין זה לחצו כאן.

[יאיר]

מה למסקנה המסלולים המותרים לכ"ע עפ"י ההלכה ומה היותר מומלץ/צים (למי שיודע)?

אשמח מאוד לדעת,

תודה רבה ויישר כח!

[אגב, הייתי אמור לקבל מכתב בדואר? יש אפשרות להירשם ללא המכתב?]

[שומע ומשמיע]

הבאתי את תגובת הועד להשקעות וכו' שבקרנות של גלאט יהון יש רק אגח"ים ממשלתיים.
למה זה לא מצויין בסקירה של כתר?