מה שנכון נכון כתב:מי אמר שזה הוא, אולי מדובר בקרובו (כמדומני) שחיבר משכיל לשלמה, ואאל"ט היה מנהל סמינר אח"כ בא"י. או מישהו אחר.
איש_ספר כתב:מה שנכון נכון כתב:מי אמר שזה הוא, אולי מדובר בקרובו (כמדומני) שחיבר משכיל לשלמה, ואאל"ט היה מנהל סמינר אח"כ בא"י. או מישהו אחר.
ר' שלמה שהזכרת הוא בן דודו. משגיח בישיבה בארה"ב. חי לאוי"ט. (אין לי ידיעה אם הוא אכן הנמען).
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?199527&
מה שנכון נכון כתב:מי אמר שזה הוא, אולי מדובר בקרובו (כמדומני) שחיבר משכיל לשלמה, ואאל"ט היה מנהל סמינר אח"כ בא"י. או מישהו אחר.
הבת של שלמה קרליבך: "אבא היה רפורמי" - כיכר השבת
אבא היה רפורמי יותר ממה שחושבים
שיר ורננים כתב:אריך כתב:בספר השביעי של חיים ולדר אנשים מספרים על עצמם, מסופר מאורע פלאי איך שביומו האחרון של קרליבך, שעות אחדות לפני שנפטר בחטף, הוא זכה לעשות תשובה ע"ש.
איני חושד את חיים ולדר במעשה נבלה של המצאת כזה סיפור, וגם שמעתי מאדם השייך לבני החבורה דקרליבך שהסיפור אמיתי (אם כי יתכן והוסיף פרטים סיפוריים לקישוט).
וראה שם לאחר הסיפור שמוסיף כמה מילים אודות האיש והיחס אליו.
הרב אריך אשלח לך את ההקלטה האישית ממפר הסיפור ולכל מאן דבעי כפי שהוקלט ע"י ועוד חבר. בל"נ
פלגינן כתב:שיר ורננים כתב:אריך כתב:בספר השביעי של חיים ולדר אנשים מספרים על עצמם, מסופר מאורע פלאי איך שביומו האחרון של קרליבך, שעות אחדות לפני שנפטר בחטף, הוא זכה לעשות תשובה ע"ש.
איני חושד את חיים ולדר במעשה נבלה של המצאת כזה סיפור, וגם שמעתי מאדם השייך לבני החבורה דקרליבך שהסיפור אמיתי (אם כי יתכן והוסיף פרטים סיפוריים לקישוט).
וראה שם לאחר הסיפור שמוסיף כמה מילים אודות האיש והיחס אליו.
הרב אריך אשלח לך את ההקלטה האישית ממפר הסיפור ולכל מאן דבעי כפי שהוקלט ע"י ועוד חבר. בל"נ
ראיתי כעת דברי ולדר בספרו, וכדרכו מוסיף נופך. לסיום, הוא מוסיף עוד כמה "פנינים" אודות ר' שלמה [קרוב לדברים שנאמרו כאן ובאשכול סמוך], כגון שבחתונת בן/בת האדמו"ר מאמשינוב ניסו להורידו מהבימה אך האדמו"ר מנע בעדם. עוד סיפר שם שקיבצו מעות לקבורתו כיוון שנפטר בחוסר כל לאחר שפיזר ממונו לצדקה.
עקב חפזי איני זוכר פרטים נוספים. אולי מי שהספר ברשותו יסרוק ויעלה להנאת הציבור.
אוצר החכמה כתב:מי אמר שצריך להאמין לבת הרפורמית שלו?
25 במאי 2014 - בתו הרפורמית של ר' שלמה קרליבך ז"ל, טוענת כי אביה היה רפורמי. היה איש של שינויים, הוא עבר מהישיבה כדי לחבר את העם, זה מה שהרפורמים ...
וונדרבר כתב:אוצר החכמה כתב:מי אמר שצריך להאמין לבת הרפורמית שלו?
כמדומה שהיא לא סיפרה עובדות חדשות, היא רק אמרה פרשנות (נכונה) על העובדות הידועות.
ציטוט נוסף מהתוצאות הנ"ל:25 במאי 2014 - בתו הרפורמית של ר' שלמה קרליבך ז"ל, טוענת כי אביה היה רפורמי. היה איש של שינויים, הוא עבר מהישיבה כדי לחבר את העם, זה מה שהרפורמים ...
וונדרבר כתב:אוצר החכמה כתב:מי אמר שצריך להאמין לבת הרפורמית שלו?
כמדומה שהיא לא סיפרה עובדות חדשות, היא רק אמרה פרשנות (נכונה) על העובדות הידועות.
ציטוט נוסף מהתוצאות הנ"ל:25 במאי 2014 - בתו הרפורמית של ר' שלמה קרליבך ז"ל, טוענת כי אביה היה רפורמי. היה איש של שינויים, הוא עבר מהישיבה כדי לחבר את העם, זה מה שהרפורמים ...
שומע ומשמיע כתב:וונדרבר כתב:אוצר החכמה כתב:מי אמר שצריך להאמין לבת הרפורמית שלו?
כמדומה שהיא לא סיפרה עובדות חדשות, היא רק אמרה פרשנות (נכונה) על העובדות הידועות.
ציטוט נוסף מהתוצאות הנ"ל:25 במאי 2014 - בתו הרפורמית של ר' שלמה קרליבך ז"ל, טוענת כי אביה היה רפורמי. היה איש של שינויים, הוא עבר מהישיבה כדי לחבר את העם, זה מה שהרפורמים ...
מה שבטוח
א. אין בדבריה איזו גאונות או חידוש גדול.
ב. קרליבך עשה עבירות.
ג. הוא ראה את עצמו חד משמעית שייך לאורתודוכסיה.
ד. היו לו כל מיני הסברים בראש למה שהוא עושה. לכאורה עם סימוכים [עכ"פ לשיטתו] מתורת איזביצא.
כל זה ידוע מכבר. עכשיו תחליט איך אתה מגדיר אותו.
אבוי לי! שווינהו מר לכו"ע רשיעי. שאינם שבים ביו"כ ואין יו"כ מכפר להם.אוצר החכמה כתב:אחר מחילת כבודכם.
א. איני יודע אם חזר בתשובה שלמה ואני מאד מקווה שכן כמו שאני מקווה על כל יהודי שכך הוא. אבל היחיד שיודע את זה הוא יודע תעלומות. כי בשבילנו בארץ הידיעה שאדם חזר בתשובה מותנית בזה שראינו (ולעתים צריך לאורך זמן) ששינה את דרכיו.
ב. ראיתי הרבה אנשים שבכו ביום כיפור בדמעות שליש ומייד אחרי יו"כ חזרו לדרכם הקודמת כך שקשה להתפעל מזה שמישהו בוכה בדמעות ומתוודה.
ג. תשובה היא שינוי דרך. כאן אני אפילו לא יודע אם היה איזה שינוי דרך. כי זה בדיוק מה שכנראה קרליבך היה כל הזמן. בעל רגש גדול שכשהרגש שלו התעורר הוא באמת בכה לפני הקב"ה ורגשותיו היו רגשות דבקות בבורא. אבל זה לא החזיק מעמד וכשזה הגיע לכלל מעשה נכשל באיסורים מאיסורים שונים וזו הבעייה.
כך שיתכן שאין כאן בכלל תשובה ושינוי דרך. אותו יוס'ל הוציא פעם נוספת את הצד הרגשי הדתי והדבק של קרליבך.
(אפשר לומר שכולנו קצת כאלה, כמו שהזכרתי, ביו"כ מתודים ואח"כ חוזרים לחטאים. רק השאלה היא לאיזה סוג חטאים. )
ד. מעבר לכל זה האמירה אני בסך הכל התלכלכתי מהבוץ שנכנסתי אליו כדי ללקט יהלומים היא ממש לא חזרה בתשובה.
אוצר החכמה כתב:בקושי הזה התקשה מרן ר' ישראל סלנטר. והתשובה שלו היתה שכיוון שכוונתם לתקן מעשיהם לעתיד ולו בקצת נקראים עושים תשובה היינו שהם בדרך של התשובה. הווה אומר שלא הבכי ביו"כ הוא עיקר התשובה אלא הקבלה לעתיד כמו שכתוב ברמב"ם ובשאר ספרים ואחר זה מועיל הבכי. כך שמי שבוכה עדיין אינו כלום אם אין ניכר שום תיקון.
יש עוד עניין בזה והוא שהאנשים שדברנו עליהם עושין ביו"כ תשובה גם ובעיקר על עבירות שאדם דש בעקביו. ואע"פ שכך ראוי זה בעצם עניין אחר לגמרי מתשובת מי שחטא חטאים גדולים שאין כשרים שבישראל חוטאים בהם כלל ואין צורך להאריך בזה.
נתן כתב:אוצר החכמה כתב:בקושי הזה התקשה מרן ר' ישראל סלנטר. והתשובה שלו היתה שכיוון שכוונתם לתקן מעשיהם לעתיד ולו בקצת נקראים עושים תשובה היינו שהם בדרך של התשובה. הווה אומר שלא הבכי ביו"כ הוא עיקר התשובה אלא הקבלה לעתיד כמו שכתוב ברמב"ם ובשאר ספרים ואחר זה מועיל הבכי. כך שמי שבוכה עדיין אינו כלום אם אין ניכר שום תיקון.
יש עוד עניין בזה והוא שהאנשים שדברנו עליהם עושין ביו"כ תשובה גם ובעיקר על עבירות שאדם דש בעקביו. ואע"פ שכך ראוי זה בעצם עניין אחר לגמרי מתשובת מי שחטא חטאים גדולים שאין כשרים שבישראל חוטאים בהם כלל ואין צורך להאריך בזה.
1. לתירוצו של ר' ישראל סלנטר למה בעינן שיהי' ניכר התיקון, ואם כונתך שהוא בתנאי שלא יחזור לסורו חזרה טענת אביגדור למקומה, וביותר שהרי הרב קרלבך לא חזר לסורו.
2. בשבילי יש צורך כי אני לא מבין החילוק בין חטאים גדולים לתיאבון ומצוות שאדם דש בעקביו לתיאבון לענין גמירות דעתו לתשובה ואנא תועיל בטובך ללמדני דעת מה היתה כונתך בזה.
3. ידוע דברי האוהחה"ק שהכיר רשעים שהיו אומרים שמוכנים הם לחזור בתשובה בתנאי שימותו מיד כי אינן יודעים שיוכלו לעמוד בנסיון אח"כ, ומי אמר שלא הי' חסד מן השמים שאחר שנתחרט במעשיו מת מיד לפני שישוב היצר אצלו, ואולי הי' זה בזכות מעשיו הטובים.
אוצר החכמה כתב:בקושי הזה התקשה מרן ר' ישראל סלנטר. והתשובה שלו היתה שכיוון שכוונתם לתקן מעשיהם לעתיד ולו בקצת נקראים עושים תשובה היינו שהם בדרך של התשובה. הווה אומר שלא הבכי ביו"כ הוא עיקר התשובה אלא הקבלה לעתיד כמו שכתוב ברמב"ם ובשאר ספרים ואחר זה מועיל הבכי. כך שמי שבוכה עדיין אינו כלום אם אין ניכר שום תיקון.
יש עוד עניין בזה והוא שהאנשים שדברנו עליהם עושין ביו"כ תשובה גם ובעיקר על עבירות שאדם דש בעקביו. ואע"פ שכך ראוי זה בעצם עניין אחר לגמרי מתשובת מי שחטא חטאים גדולים שאין כשרים שבישראל חוטאים בהם כלל ואין צורך להאריך בזה.
שיר ורננים כתב:אני חושב שבמקום להתפלסף אודות מי שאינו יכול לעמוד ולהגיב לטענות שבכאן מעצם היותו שוכן עפר . היה מן המקום לפתח את הדיון לגבי הנקודה של אין אומרים חטא כדי שיזכה חבירך שהוא נקודה הלכתית ושאלה לגבי הגישה ולא לגבי האדם.
פרי יהושע כתב:מה היה עם יעל אשת חבר הקני הייתה שואלת רב עם מותר לה לעשות מה שעשתה מה היה אומר?
פרי יהושע כתב:מה היה עם יעל אשת חבר הקני הייתה שואלת רב עם מותר לה לעשות מה שעשתה מה היה אומר?
אוצר החכמה כתב:שיר ורננים כתב:אני חושב שבמקום להתפלסף אודות מי שאינו יכול לעמוד ולהגיב לטענות שבכאן מעצם היותו שוכן עפר . היה מן המקום לפתח את הדיון לגבי הנקודה של אין אומרים חטא כדי שיזכה חבירך שהוא נקודה הלכתית ושאלה לגבי הגישה ולא לגבי האדם.
1. אף אחד לא פתח לדבר בגנותו של קרליבך. הביאו כאן סיפור שכביכול מאדיר את שמו ועל זה הגיבו שזה להיפך.
מעבר לזה אני לא חושב שהאיש עצמו הוא בכלל הנושא. לא קיבלנו עדויות על מעשיו ואיני יודע מה בדיוק עשה או לא עשה. הנושא הוא כאן דווקא הרעיון שאם מוצאים באדם התלהבות לעבודת ה' אין חשיבות למה שעשה בפעל ואם היה "איש הלכה" (?!). כלומר שיכול להיות אדם עובר עבירה ועדיין נחשיבנו כצדיק יסוד עולם וזה הנושא הנידון.
2. אדרבה תביא מקורות לגישה שאומרת שמותר לאדם לחטוא באיסורים חמורים או קלים כדי לקרב אחרים לאמונה בבורא ויהיה מקום לדון בדבר.
בלי להתייחס לנשוא האשכול דווקא, נראה שהמחלוקת ביניכם בהבנת דברי חז"ל על עבירה לשמה תלויה באשלי רברבי. כידוע, ענין זה היה מרכזי במסגרת הפולמוס על החסידות (כשברקע עומדת השבתאות והפרנקיזם), ובנפה"ח הרחיק מאד את ענין העבירה לשמה וכתב שכל זה רק לפני מתן תורה, אבל משניתנה תורה וניתנה הלכה, אין הכוונה יכולה להפוך איסור להתר. כמובן, קשה עליו מיעל, וצ"ל לשיטתו ששם לא היתה עבירה כלל ואילו היתה שואלת לחכם היה מורה לה לעשות מה שעשתה, כענין פיקו"נ דוחה שבת, וכמ"ש הראוצה"ח כאן וכך מפורש במהרי"ק.אוצר החכמה כתב:פרי יהושע כתב:מה היה עם יעל אשת חבר הקני הייתה שואלת רב עם מותר לה לעשות מה שעשתה מה היה אומר?
אני פשוט לא מאמין ששאלת את השאלה הזאת.
אבל התשובה היא שברור שהיה אומר לה לעשות מה שעשתה.
אוצר החכמה כתב:במה הוא היה מודע למעשיו? שידע שעובר עבירות ודמיין שעושה רצון ה' בזה. או אולי גרוע מזה שהוא יודע יותר טוב מהקב"ה מה צריך לעשות?
אותי באופן אישי זה מצחיק שמישהו אומר שהוא יודע שייענש בגהינום אבל צריך לעשות את זה. אם אדם אומר כמליצה בעלמא אני מבין, אבל כמו שנראה שאתה מבין את זה זה לא מליצה. ואני שוב שואל הקב"ה לא מספיק חכם להבין את מה שאתה וקרליבך מבינים. ואם הוא כן מספיק חכם אז למה הוא יתן גהינום למי שעשה את מה שצריך לעשות?
אבל כאמור לא האדם הוא העניין ואני מתקשה להבין אותך. פתחת בזה שלא צריך לדבר על האדם אלא על העיקרון. ובמקום לדבר על העיקרון אתה מתעקש לדבר על האדם?
אוצר החכמה כתב:[ אבל להסיק מסיפור כזה שממש חזר בתשובה שפירוש הדברים שאילו היה חי היה בגלל הסיפור עם היוסל הזה משנה דרכיו לגמרי ומפסיק לעבור עבירות זה כאמור מגוחך.
כוונתי שהמעשה מצד עצמו אסור אם לא באופן מיוחד של כוונה לשם שמים, ולכן אין זה ענין להוראת חכם.אוצר החכמה כתב:התכוונת לעבירה לשמה כמובן.
ואיני מבין את הביטוי אילו נשאל לחכם היה אוסרו אם הכוונה נשאל ללא ידיעת הכוונה זה פשיטא ואם החכם יודע את הכוונה למה יאסור דבר שהוא מותר להבנתך?
ובעניין החסידות הלא זה להיפך שעיקר טענת החסידים היא שמעולם לא עלה בדעת מי מהם להתיר לעשות איסורים. והיה כאן אשכול להוכיח שהנועם אלימלך שהזכיר עבירה לשמה התכוון לחטא דק מן הדק שהוא חטא רק לפי מעלת הצדיק.
2.
אחר הקידה נעלמו ממך דברי התוספות בכמה מקומות, האריכו בזה האחרונים במקומות הרבה שמה נקבצו דיות
ואחד מהם ר' יצחק פאלאג'י בספרו יפה תלמוד חלק א'
מצוה דרבים שאני. וזה מדוקדק נמי במה שאמרו בשבת דף ד' ע"א: אין אומרין לאדם חטוא כדי שיזכה חבירך. דדייקו לומר חבירך, שדוקא בשביל חבירך שהוא יחיד אין אומרים לו חטוא בשביל שיזכה חבירו שהוא יחיד, אבל אם הוא כדי שיזכו רבים, כדאמרינן הכא, וכמו שכתבו התוספות שם בשבת ובעירובין דף ל"ב ע"ב סוף ד"ה ולא ובפסחים דף פ"ח ע"ב ובגיטין דף מ"א ע"ב סוף ד"ה כופין, יעויין שם. ובזה ניחא מה שאמר הכתוב ביחזקאל ריש סימן ה' @03(פסוק א)@02 ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך וגו'. דלכאורה קשה איך יצו ה' ליחזקאל שיעבור על לאו @03(ויקרא יט כז)@02 ולא תשחית את פאת זקנך, בשביל להוכיח את ישראל, אך כיון שהוא לרבים אומרים לו חטוא בשביל שיזכו רבים דמצוה דרבים שאני כמדובר:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים