תוכן כתב:פעם הגיע שלמה קרליבך לאחד הטישים של האמשינובר. אחד החסידים בראות אותו שם, רצה להעיפו. אמר לו האדמו"ר, דע לך, שמקומו של שלמה קרליבך בגן עדן לא רק שהוא הרבה יותר גבוה משלי, אבל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאתה מדמיין שיגיע לי.
מתפעל כתב:
בן ירושלים,
הסיפור שהבאת משונה. זה עומד בניגוד לדרך החסידית, אם הרבי אמר לעשות הניתוח בארץ, באים ואומרים שהיו חסרים לו נתונים?
בכל אופן, בהחלט סיפור יוצא דופן, יישר כח.
מתפעל כתב:יביי,
לא כל כך אהבתי הסיפור הראשון, שכן לבא באיחור, ואח"כ שוב לעכב הכל בכדי להסביר לכלה, גורם עגמת נפש לכולם. בודאי שהכי חשובה הכלה, אבל מה עם הוריו והסבים והאורחים, כולם סובלים בהמתנה מבלי לדעת מתי יגשו סוף סוף לחופה.
ועל הכל, מדוע רק כעת ניתן להסביר ולא ניתן להסביר אחר כך?
לא נשמע לי.
והעיקר חסר מן הסיפור, מה היה ההסבר.
תבא, דא עקא שהרבי מאמשינוב סובר שהוא יהודי פשוט.
לא ידען כתב:זקן ששכח כתב: הרבי מאמשינוב לקח את החריפות של קאצק ואת העמקות מבית אביו והכל שיקע בים אהבת ישראל של ווארקי.
בן מלך כתב:תוכן כתב:פעם הגיע שלמה קרליבך לאחד הטישים של האמשינובר. אחד החסידים בראות אותו שם, רצה להעיפו. אמר לו האדמו"ר, דע לך, שמקומו של שלמה קרליבך בגן עדן לא רק שהוא הרבה יותר גבוה משלי, אבל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאתה מדמיין שיגיע לי.
זה מאוד מעניין. מה ההסבר?
אולי ראוי לפתוח אשכול נפרד על קרליבך.
מנדעל כתב:מתפעל כתב:יביי,
לא כל כך אהבתי הסיפור הראשון, שכן לבא באיחור, ואח"כ שוב לעכב הכל בכדי להסביר לכלה, גורם עגמת נפש לכולם. בודאי שהכי חשובה הכלה, אבל מה עם הוריו והסבים והאורחים, כולם סובלים בהמתנה מבלי לדעת מתי יגשו סוף סוף לחופה.
ועל הכל, מדוע רק כעת ניתן להסביר ולא ניתן להסביר אחר כך?
לא נשמע לי.
והעיקר חסר מן הסיפור, מה היה ההסבר.
תבא, דא עקא שהרבי מאמשינוב סובר שהוא יהודי פשוט.
הגירסא הנכונה לסיפור זה, התרחש בשבת הראשונה שאכל אצל חותנו האדמו"ר מלובלין והתאחר מאד להגיע לסעודה. אגב, גם זה לא מזלזול ואפילו לא מחוסר התחשבות שכן אין כמותו בנקודה זו, רק פשוט לא הבין מדוע צריכים לחכות עליו. והראיה, שכשמגיע להתחשב בשני אין שום חשבונות אצלו, כמו ששמעתי שפעם חיפשו מנין למעריב מוצ"ש מיד בתחילת הלילה - זמן ר"ת, וכששמע שהוא השישי מיד הצטרף למנין, על אף שכולם יודעים מתי רגיל להוציא שבתו.......
בן ירושלים כתב:כנראה הרבי מאמשינוב מבין את הדרך החסידית אחרת.
עושה חדשות כתב:כ"כ חבל.תוכן כתב:פעם הגיע שלמה קרליבך לאחד הטישים של האמשינובר. אחד החסידים בראות אותו שם, רצה להעיפו. אמר לו האדמו"ר, דע לך, שמקומו של שלמה קרליבך בגן עדן לא רק שהוא הרבה יותר גבוה משלי, אבל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאתה מדמיין שיגיע לי.
כגודל ההתפעלות מהמסופר באשכול על הרבי הקוה"ט שליט"א, כך גודל האכזבה מהסיפור הזה.
נתן כתב:עושה חדשות כתב:כ"כ חבל.תוכן כתב:פעם הגיע שלמה קרליבך לאחד הטישים של האמשינובר. אחד החסידים בראות אותו שם, רצה להעיפו. אמר לו האדמו"ר, דע לך, שמקומו של שלמה קרליבך בגן עדן לא רק שהוא הרבה יותר גבוה משלי, אבל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאתה מדמיין שיגיע לי.
כגודל ההתפעלות מהמסופר באשכול על הרבי הקוה"ט שליט"א, כך גודל האכזבה מהסיפור הזה.
מה כל כך רע עם קצת ענוה מופרזת [ומה כל כך רע אם דעותיו שונות הם משלך]?
יודקרת כתב:בן ירושלים כתב:כנראה הרבי מאמשינוב מבין את הדרך החסידית אחרת.
אינני יודע כמה מהכותבים כאן, שחלקם ניכרים בכתיבותיהם כשמרנים, מכירים באמת את הרבי מאמשינוב. לא דרך סיפורי צדקותו הנפלאה אלא דרך הוראותיו והשקפתו.
איני בא ח"ו להתיימר להביע את דעתי על איש קדוש זה, מי אני ומה אני כנגד אדם שכל כולו עבודת ה', אבל עובדה היא שהוא ממש לא מחוייב לנורמות השמרניות החרדיות שרובנו כנראה גדלנו עליהן, וזה לפעמים בא לידי ביטוי בהוראות מתמיהות ממש לאוזן חרדית רגילה. ושוב, באמת ובתמים, אין כאן שום כוונה לומר דבר למעלת הצדיק או ח"ו לגנותו.
תוכן כתב:למשל, באו אליו פעם עם בקשה לחתום נגד חצאיות דנים, והוא אמר שהוא לא חושב שהן לא צנועות וסירב לחתום.
בן מלך כתב:תוכן כתב:פעם הגיע שלמה קרליבך לאחד הטישים של האמשינובר. אחד החסידים בראות אותו שם, רצה להעיפו. אמר לו האדמו"ר, דע לך, שמקומו של שלמה קרליבך בגן עדן לא רק שהוא הרבה יותר גבוה משלי, אבל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאתה מדמיין שיגיע לי.
זה מאוד מעניין. מה ההסבר?
אולי ראוי לפתוח אשכול נפרד על קרליבך.
שיבר כתב:האדמו"ר מאמשינוב שליט"א הוא מוותיקי תלמידיו של הגר"ש אויערבאך שליט"א. הגרש"א לימד בשחר ימיו בישיבת אמשינוב, בתחילת שנות הכ', אז למד אצלו האדמו"ר. לפני כשבוע, בא לנחם את האדמו"ר שישב שבעה על אמו, והאדמו"ר פתח בלשון הגמ': "רבו עוונותיו הטריח רבותיו", ולאחמ"כ שוחחו באריכות. גם בהלוויה השתתף הגרש"א והלך כברת דרך ארוכה יחסית, מבית הנפטרת עד שד' הרצל.
מסופר כי בתשמ"ט, לפני הבחירות בהן רצה דגה"ת לראשונה, עלה לבית האדמו"ר ואמר לו כי גוזר עליו ב'גזירת רב' שיורה לחסידיו להצביע 'עץ'. אך האדמו"ר לא נענה.
מנדעל כתב:אגב, נ"ל שהוא הרבי היחיד שלא היה בהלויית הרב שך....
מנדעל כתב:שיבר כתב:האדמו"ר מאמשינוב שליט"א הוא מוותיקי תלמידיו של הגר"ש אויערבאך שליט"א. הגרש"א לימד בשחר ימיו בישיבת אמשינוב, בתחילת שנות הכ', אז למד אצלו האדמו"ר. לפני כשבוע, בא לנחם את האדמו"ר שישב שבעה על אמו, והאדמו"ר פתח בלשון הגמ': "רבו עוונותיו הטריח רבותיו", ולאחמ"כ שוחחו באריכות. גם בהלוויה השתתף הגרש"א והלך כברת דרך ארוכה יחסית, מבית הנפטרת עד שד' הרצל.
מסופר כי בתשמ"ט, לפני הבחירות בהן רצה דגה"ת לראשונה, עלה לבית האדמו"ר ואמר לו כי גוזר עליו ב'גזירת רב' שיורה לחסידיו להצביע 'עץ'. אך האדמו"ר לא נענה.
לא רק שלא נענה אלא גם ניתק הקשר מאז ועד לפני כשלוש שנים....... יודעי דבר טענו שהרבי מאמשינוב מאד מאד כעס ולא רצה לשמור על קשר.
אגב, נ"ל שהוא הרבי היחיד שלא היה בהלויית הרב שך....
[/quote]איש_ספר כתב:שיבר כתב:הרב הצדיק ממאקווא כבודו במקומו מונח. אמנם הוא אינו ידוע כבעל ביקורת גדול בלשון המעטה. בעיני ראיתי מעמד בו השתתף הרב שלצדו החלבן. היה זה ביארצייט לרב סגל. המשא המרכזי היה מהחלבן ובין הדברים הוא סיפר שם, שהרב סגל ניהל ויכוח מר עם רשב"י, ואם זכרוני אינו בכזיב, הוא מסר שאת רשב"י הוא גילה מתחת למיטתו... הויכוח התנהל על היותו של הרב סגל חשוך בנים. הרב ממאקווא ישב מוטה כשידו על אזנו כדי לא לאבד הגה. ונראה שהוא נתן אמון מלא בכל הנשמע. עוד ידועים מהרב ממאקווא דברי חלומות שחלם ופשרם. ולכן דעתו על ברלנד אינו מעלה ואינו מורידה מאום. לא כן האדמו"ר מאמשינוב שידוע כפיקח וממולח.
שיבר כתב:האדמו"ר מאמשינוב שליט"א הוא מוותיקי תלמידיו של הגר"ש אויערבאך שליט"א. הגרש"א לימד בשחר ימיו בישיבת אמשינוב, בתחילת שנות הכ', אז למד אצלו האדמו"ר.
[/quoמשוש דורים כתב:הרבי מאמשינוב לא התערב בבחירות של תשמ"ט כלל. (הוא בגר"כ אינו נותן הוראה לגבי ההשתתפות בבחירות). אמת היא שהעריץ בכל לבו את הרבי מליובאוויטש, ואף ניהל בענין זה ויכוח ארוך בן כמה שעות עם הגה"צ ר' ישראל אליהו ויינטרויב זצ""ל.
לעומקו של דבר כתב:אגב, מהי חסידות אמשינוב האידנא? עד כמה הם מסודרים באופן של קהילה, מה הסדר גודל. ועד כמה האדמור משקיע בהם.
וכמה מתוכם גיווארינער'ס.
משוש דורים כתב: (ניחום אבלים בשבוע שעבר היה בין 4 לפנות בוקר ל8 בבוקר.)
משוש דורים כתב:לעומקו של דבר כתב:אגב, מהי חסידות אמשינוב האידנא? עד כמה הם מסודרים באופן של קהילה, מה הסדר גודל. ועד כמה האדמור משקיע בהם.
וכמה מתוכם גיווארינער'ס.
שאלה נכונה שהתשובה עליה מורכבת.
הרבי ירש מזקנו חסידות של כ20-30 משפחות חסידי אמשינוב מקוריים.
במשך השנים נתווספו עליהם חסידים גמורים שלו, ואני מעריך שהיום מספרם מגיע לכ200 -300 משפחות.
הציבור הזה שהגדרתי אותו כחסידים, הם אנשים שישלחו את ילדיהם לישיב"ק של אמשינוב (ישי"ג אין). יבואו לחגים לרבי, (פרוייקט קשה ומסובך). וכמובן לא יעשו שום צעד משמעותי בחייהם מבלי להוועץ בו. ויש להניח שהם ישארו שם גם לאחר אריכות ימיו ושנותיו. יש להם שטיבלאך בערים החרדיות, ירושלים ב"ב ביתר וכדו'.
יש קושי משמעותי להסתדר עם לוחות הזמנים של הרבי, לדוגמא, כשיש טיש יא"צ צריכים לעמוד בהיכון 36 שעות כשרק שעה לפני כן ידעו מה הולך להיות. או דוגמא נוספת, בימים נוראים, אין שום ידיעה מתי מתפללים מתי אוכלים ומתי ישנים, וכפי שאמר לי אחד החסידים, 'זורקים את השעון וחייים סביב הרבי'. וכנ"ל למי שרוצה לקבל יעוץ, שצריך לבוא בשעות שאינן מן היום ואינם מן הלילה. (ניחום אבלים בשבוע שעבר היה בין 4 לפנות בוקר ל8 בבוקר.)
ולכן, יש עוד ציבור ענק (לדעתי אלפים) שא"א למנות אותו בצורה מסודרת, שקשורים אליו אישית, הן לצרכי יעוץ, הן שבעומק נקודת לבבם הוא רבם, אלא שאינם משתייכים לקהילתו, הם באים כשהם צריכים, חלקם לפעמים מגיעים לטישים ולחתונות, ובוודאי שהוא סמכות עליונה אצלם.
יש שינויים קלים מאד בין היחס של הרבי לחסידים, ליחסו לשאר הציבור, (חסיד שיבוא יושיט לו הרבי את ידו לשלום, מה שלא יעשה לשאר האנשים), בעבר היה שיעור בחומש ורמב"ן שנמסר רק לאנ"ש, יש להניח שהוא חש יותר אחריות כלפיהם, אבל בגדול, היחס שלו הוא זהה לכולם, חסידים מתנגדים, ספרדים, מזרחניקים, ושאר עמך בית ישראל.
שברי לוחות כתב:שמעתי מרבי מרדכי מנשה זילבר שליט"א מסטוטשין, שסיפר לו הגאון רבי לייבל ווילינגער שליט"א מחותנו של האדמו"ר מאמשינוב, שפעם התקשר למחותנו האדמו"ר מאמשינוב לקבל את ברכתו לרגל נישואי אחד מצאצאיו (של רבי לייבל), ובתוך השיחה אמר רבי לייבל כדרך הרגיל שהרבי ישתתף בשמחה במחשבה מריחוק מקום, נתהרהר האדמו"ר מאמשינוב למשך כמה דקות, ולאחר מכן התנצל שאין לו את הזמן לכך. ורבי מרדכי זילבר הפליא מאד עובדא זו שהיא עובדא המורה על גברא רבה שלוקח כל דבר ברצינות ובכובד ראש ואין דבריו כלל מן השפה ולחוץ. בינו זאת.
אפשר כתב:שמעתי סיפור דומה, ומסתמא הוא אותו סיפור, שפעם אחת אחד ממחותני הרבי לא יכלו להשתתף בחתונה שהרבי עשה לאחד מילדיו, בא המחותן כמה ימים לפני ואיחל מז"ט והתנצל על שמוכרח להיות בחו"ל, אבל אל דאגה אשתתף במחשבה, וע"פ הבעש"ט שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא.
ענה לו הרבי, "עד כדי כך איני מבקש ממכם להשתתף".
שברי לוחות כתב:שמעתי מרבי מרדכי מנשה זילבר שליט"א מסטוטשין, שסיפר לו הגאון רבי לייבל ווילינגער שליט"א מחותנו של האדמו"ר מאמשינוב, שפעם התקשר למחותנו האדמו"ר מאמשינוב לקבל את ברכתו לרגל נישואי אחד מצאצאיו (של רבי לייבל), ובתוך השיחה אמר רבי לייבל כדרך הרגיל שהרבי ישתתף בשמחה במחשבה מריחוק מקום, נתהרהר האדמו"ר מאמשינוב למשך כמה דקות, ולאחר מכן התנצל שאין לו את הזמן לכך. ורבי מרדכי זילבר הפליא מאד עובדא זו שהיא עובדא המורה על גברא רבה שלוקח כל דבר ברצינות ובכובד ראש ואין דבריו כלל מן השפה ולחוץ. בינו זאת.
נחום וואהלינער כתב:שברי לוחות כתב:שמעתי מרבי מרדכי מנשה זילבר שליט"א מסטוטשין, שסיפר לו הגאון רבי לייבל ווילינגער שליט"א מחותנו של האדמו"ר מאמשינוב, שפעם התקשר למחותנו האדמו"ר מאמשינוב לקבל את ברכתו לרגל נישואי אחד מצאצאיו (של רבי לייבל), ובתוך השיחה אמר רבי לייבל כדרך הרגיל שהרבי ישתתף בשמחה במחשבה מריחוק מקום, נתהרהר האדמו"ר מאמשינוב למשך כמה דקות, ולאחר מכן התנצל שאין לו את הזמן לכך. ורבי מרדכי זילבר הפליא מאד עובדא זו שהיא עובדא המורה על גברא רבה שלוקח כל דבר ברצינות ובכובד ראש ואין דבריו כלל מן השפה ולחוץ. בינו זאת.
שמעתיו מר' לייבל בדיוק להיפך. דהיינו שהרבי התקשר להזמינו לשמחה וא"ל ר' לייבל להרבי שישתתף במחשבה, אז נתהרהר הרבי ואמר עד כדי כך לא ביקשתי.
לעומקו של דבר כתב:תחת הנעצוץ יעלה ברוש, אולי יספרו כאן קצת על סדר משפחתו של האדמו"ר מאמשינוב. בניו יו"ח ומחותניו.
מתפעל כתב:המחותנים שלו ברובם הגדול מחסידיו ולא אדמורים.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 413 אורחים