קו ירוק כתב:מה החשיבות של מקום קרוב למקדש, אם אינו המקדש עצמו.,
בברכה המשולשת כתב:לכאורה, אכן אין הבדל בין החורבה (או כל בית כנסת אחר בירושלים המקודשת) לבין הכותל, שכן כולם בדרגת הקדושה של ירושלים.
אמנם, לכאורה יש עדיפות לכותל כי קרוב יותר למקום בית המקדש
(ולכאורה יש עדיפות לחורבה כי היא מקורה)
בברכה המשולשת כתב:קו ירוק כתב:מה החשיבות של מקום קרוב למקדש, אם אינו המקדש עצמו.,
לא התכוונתי לעדיפות הלכתית אלא לעדיפות מבחינת התעוררות הכיסופין
לבנון כתב:בברכה המשולשת כתב:קו ירוק כתב:מה החשיבות של מקום קרוב למקדש, אם אינו המקדש עצמו.,
לא התכוונתי לעדיפות הלכתית אלא לעדיפות מבחינת התעוררות הכיסופין
פעם שמעתי מאיזה ת"ח שאמר, שכל כגון דא הוא בכלל מה שאמרו חז"ל (ברכות כד:), כל המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה. ופירש רש"י, כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש. כי מה ההבדל בין מי שלא מאמין שהקב"ה שומע בשקט, למי שאינו מאמין שהקב"ה שומע מרחוק.
בשלמא א"י ירושלים ומקום המקדש, נתייחדו ע"י שלמה, והתפללו אליך דרך ארצם, דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך. אבל להתקרב בשביל התעוררות הכיסופין, זה כבר מקטני אמנה.
לבנון כתב:פעם שמעתי מאיזה ת"ח שאמר, שכל כגון דא הוא בכלל מה שאמרו חז"ל (ברכות כד:), כל המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה. ופירש רש"י, כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש. כי מה ההבדל בין מי שלא מאמין שהקב"ה שומע בשקט, למי שאינו מאמין שהקב"ה שומע מרחוק.
בשלמא א"י ירושלים ומקום המקדש, נתייחדו ע"י שלמה, והתפללו אליך דרך ארצם, דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך. אבל להתקרב בשביל התעוררות הכיסופין, זה כבר מקטני אמנה.
בברכה המשולשת כתב:קו ירוק כתב:מה החשיבות של מקום קרוב למקדש, אם אינו המקדש עצמו.,
לא התכוונתי לעדיפות הלכתית אלא לעדיפות מבחינת התעוררות הכיסופין
ברזלים כתב:חידוש מפעים מהרוקח שהיה ראש וראשון למקובלים על חשיבות הר ציון-עיר דוד ששם עיקר משכן כבודו ית', לבד המעלה של ירושלים - בית המקדש.
קו ירוק כתב:בברכה המשולשת כתב:קו ירוק כתב:מה החשיבות של מקום קרוב למקדש, אם אינו המקדש עצמו.,
לא התכוונתי לעדיפות הלכתית אלא לעדיפות מבחינת התעוררות הכיסופין
הנה כי כן נשכח ממני לרגע מה שכתבת אתה לעיל באשכול,
הרי כ"א יודע שכותל המערבי לא זזה ממנו שכינה מעולם. ובודאי קדושתו עדיפא מכל ירושלים.
אמנם לדעת הרמב"ם כל ירושלים נקראת מקדש (לשופר וללולב כל ז'), והרי כתב הרמב"ם סוף פ"ו מבית הבחירה, והשימותי את מקדשיכם' אע"פ שהשימותי - בקדושתם הם עומדים, וקדושתה מפני השכינה, ומ"מ גם לדעתו הרי אמרו על כותל מערבי בייחוד שלא ייחרב לעולם מפני ששכינה במערב, ועדיפה על שכינה במזרח ובכל העיר.
בן פרצי כתב:זה שיש חשיבות גדולה בכל ירושלים אינו אומר שאין מקום שיותר חשוב. וזה דין מפורש: היה עומד בא"י יחזיר פניו כנגד ירושלים, היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש. והוא פסוק מפורש: לשכנו תדרשו ובאת שמה. וכפי' הרמב"ן: שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית ה', ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב, כלשון ציון ישאלו דרך הנה פניהם.
והיות שאין חולק שקדושת המקדש לא בטלה, עדיין נשאר הציווי של לשכנו תדרשו, וככל שאפשר להתקרב פיזית עדיף טפי, ק"ו מהחזרת פנים.
מהגמרא אין כל הכרח שמדובר 'רק' בהר הבית ולא בכל העיר ירושלים. התנאים הרי באו מכיוון צפון, מכיוון הר הצופים, ואת המקום הראשון בהר ציון שזכו לראות הוא מקום קודש הקדשים, וכשראו שם שועל יוצא קרעו בגדיהם וכו'. ואין זה אומר שכוונתם היתה שרק קטע הר זה מכונה בפסוק בשם "הר ציון".בתבונה כתב:הר ציון במקרא הולך על הר הבית
את הפסוק באיכה ה' "על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו" הביאו המדרשים על הר הבית
לבנון כתב:בברכה המשולשת כתב:קו ירוק כתב:מה החשיבות של מקום קרוב למקדש, אם אינו המקדש עצמו.,
לא התכוונתי לעדיפות הלכתית אלא לעדיפות מבחינת התעוררות הכיסופין
פעם שמעתי מאיזה ת"ח שאמר, שכל כגון דא הוא בכלל מה שאמרו חז"ל (ברכות כד:), כל המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה. ופירש רש"י, כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש. כי מה ההבדל בין מי שלא מאמין שהקב"ה שומע בשקט, למי שאינו מאמין שהקב"ה שומע מרחוק.
בשלמא א"י ירושלים ומקום המקדש, נתייחדו ע"י שלמה, והתפללו אליך דרך ארצם, דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך. אבל להתקרב בשביל התעוררות הכיסופין, זה כבר מקטני אמנה.
אוצר החכמה כתב:האם תוכל לציין היכן זה בכוזרי?
כב. ואחר כן היה מענין החבר שהסכים לצאת מארץ כוזר ללכת ירושלים, ויחר למלך כוזר על פרידתו ודבר עמו על זה, ויאמר לו: מה תבקש היום בירושלים ובארץ כנען, והשכינה נעדרת מהם, והקורבה אל האלהים מושגת בכל מקום בלב הטהור והכוסף החזק, ולמה תכניס עצמך בסכנות המדברות והימים והאומות המתחלפות.
כג. אמר החבר: השכינה הנראית עין בעין היא אשר נעדרה, כי איננה נגלית כי אם לנביא או להמון נרצה במקום המיוחד, והיא אשר אנחנו מצפים לה, באמרו: +ישעיהו נ"ב ח'+ כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון, ובאמרנו בתפלתנו ותחזינה עינינו בשובך לציון. אך השכינה הנסתרת הרוחנית היא עם כל ישראל אזרחי ועם כל בעל דת האמתית, זך המעשים, טהור הלב, נפשו ברה לאלהי ישראל. וארץ כנען מיוחדת לאלהי ישראל, והמעשים לא ישלמו כי אם בה, והרבה ממצות יש בטלות ממי שאינו דר בארץ ישראל, והלב והנפש אינם טהורים וזכים כי אם במקום שיודעים בו שהוא מיוחד לאלהים, ואילו היה זה בדמיון ובמשל, כל שכן שהוא אמת כאשר קדם באורו. ותתעורר התשוקה אליו ותטהר הנפש בו, כל שכן מי שהולך אליו ממקום רחוק, וכל שכן למי שקדמו לו עונות, והוא מבקש כפרת האלהים, ואי אפשר לו בקרבנות אשר היו קבועים לכל עון ועון מזדון ושגגה, ויסמוך על מה שאמרו רבותינו: גלות מכפרת עון, כל שכן אם יהיה הגלות למקום רצוי. אבל הסכנה בים וביבשה אינה נכנסת באמרו: +דברים ו' ט"ז+ לא תנסו את ה' אלהיכם, אך סכנה שהוא מסוכן כמו מי שתהיה לו סחורה מקוה שירויח בה. ואילו היה מסוכן יותר מזה כפי תשוקתו וקוות הכפרה, היה הדין עמו בהכנסו בסכנות, אחרי אשר חשב עם נפשו והודה על מה שעבר מימיו, הסתפק בו והחזיק בשאר ימיו ברצון אלהיו ויכנס בסכנה, ואם יצילנו אלהיו ישבח ויודה, ואם ימיתהו בעונותיו ירצה ויודה, ויאמין כי התכפר לו במיתתו רב עונותיו. ורואה אני זה יותר עצה טובה מאשר יסכנו נפשם במלחמות בעבור שיזכרו בגבורה, או בעבור שיקחו שכר גדול, ושיותר קלה היא הסכנה הזאת מאשר יכנסו במלחמת הרשות כדי לקבל שכר על המלחמה.
קו ירוק כתב:הרב לעומקו.
לענ"ד כוונת הכוזרי שאם אדם מייחד לו מקום בישוב נפשו, ע"מ להתייחד עם האלוקים, בין אם המקום מקודש מצד עצמו ובין אם לא - המקום מסוגל להועיל לנפשו להתייחד עם אלוקיו, זה יכול להיות גם בביתו שלו ובכל מקום שיחליט לעת זו (ואף זה עצמו מקדש המקום!).
וכ"ש אם באמת המקום מקודש מקודש בעצם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 191 אורחים