תלמיד טועה שכתב ספר שלם של פוסק ידוע?!

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ב' דצמבר 12, 2016 3:55 pm

התפרסם היום:

כך גם כשנשאל לגבי הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל ראש ישיבת 'פורת יוסף' שבספר 'אור לציון' התיר את הפאה, ענה הרב מוצפי: בחיים הרב אבא שאול לא התיר את הפאה ולא הוא כתב את האור לציון.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' דצמבר 12, 2016 5:40 pm

מויק'

ספריו
בתחילה לא רצה רבי בן ציון להדפיס את ספריו, אולם לאחר שהחלים ממחלה קשה, שינה את דעתו.
אור לציון חלק א' - שאלות ותשובות
אור לציון חלק ב' וחלק ג' וחלק ד' - שאלות ותשובות ופסקים (נערך בידי תלמידים, על פי כתביו ודבריו)
אור לציון - דיני שביעית
אור לציון ("זיכרון הדסה") - דברי מוסר והשקפה לבחור ישיבה.
אור לציון - על מסכת יבמות
אור לציון - על מסכת כתובות (2 כרכים)

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' דצמבר 12, 2016 5:44 pm

ועיין בלינקים פה להרחבה
https://www.google.co.il/search?as_q=%D ... as_rights=

ישראל אליהו

כנראה שאותו תלמיד ממש כשרוני, ומביא ראיות מצוינות לדבריו.
אז ראוי ללכת אחרי אותו תלמיד, שכנראה הוא אחד מגדולי הדור.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' דצמבר 12, 2016 7:44 pm

ספרי אור לציון לא יצאו בחייו של הגרב"צ אבא שאול?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' דצמבר 12, 2016 7:48 pm

כבר ידועים דבריו החריפים של בעל דבביה הגרע"י ביביע אומר ח"ט. אחר עשרות עמודים של ביקורת חריפה על אול"צ ח"ב סיכם את דבריו כדלהלן:

: יביע אומר חלק ט.jpg (224.82 KiB) נצפה 12871 פעמים

ישראל אליהו

וידועים גם מה שכתב בחלק י', שאי אפשר להסתמך כלל על פסקיו [גם לא ח"א], מבלי לעיין בשרשי ההלכה..
אולם, כנודע, יש הבדל מהותי בין שיטת הרע"י לשיטת האול"צ. בד"כ האול"צ לא מתרגש כ"כ מאחרונים, ואם יש לו ראיה מגמ' או ראשון, מבחינתו זה מספיק. כמו כן פסק כפי שיטת האר"י ללא יוצא מן הכלל.
כך, שמה שמבחינת הרע"י "אי אפשר להסתמך", מה לעשות, לדעת אחרים - אפשר ורצוי.

כיום יצאו המון קלטות [בניגוד לרצון הממונים על מכון אול"צ, רובם זמינים בקול הלשון. ומי שבכ"ז רוצה לשומעו בקולו הוא, יוכל לעשות זאת].

ולעצם דברי הביקורת על ח"ב, כבר ענו ע"ד בכמה חוברות. גם מה שכתב ביב"א שחזר בו ולא רצו להדפיס, מי שמכיר את הנפשות הפועלות במכון אול"צ, יודע שאין מצב כזה בעולם! ואיני יודע מי סיפר לו זאת. זאת ועוד, ישנם פסקים שכן הדפיסו בח"ב דברים שחזר בו מח"א, וכן בח"ד בענין תשלומין לנעילה, הדפיסו שחזר בו ממ"ש בח"א.

[ולא שאני חושב שא"א עקרונית לחלוק עליו].

ישראל אליהו

וכך כתב לי כעת מישהו:
אחת ולתמיד: "נגד ההלכה" במושגים של היב"א, היינו נגד ההכרעות שהכריע לפי דרכו בספריו.
ואכן, כבר פורסם דברי העורך בתפארת ציון עמודים שצב - שצג [ישנו באוצר] ו'רבינו האור לציון' חלק ג' עמודים 517 - 532 בארוכה? שביקש שישמיטו התשובות שבהם חולק על אותו פוסק נודע, וד"ל. [אולי אותם "מגידי אמת" שמעו חצאי דברים שהוצאו מהקשרם בעקבות שגגה שיצאה מפי השליט בהוצאת שם רע על תלמידים נאמנים שעשו על דעת עצמם בניגוד להוראת רבם הנערץ.
הן היב"א אף לא זימן את הרב העורך לשמוע דבריו באופן העריכה - בטרם חרץ את דינו כתלמיד טועה הכותב בלי עיון כמהלך בחשיכה ח"ו.]

מה שנכון נכון

יעויין בתפארת ציון בדברי כמה מהחכמים שהיו שותפים לעריכת הספר, ושם תואר כמה דקדק הרב"צ בספריו, ואיך שהיה עובר שוב ושוב על הדברים. (מסתמא נכתבו הדברים גם בספר תולדותיו הנדמ"ח).

לענין מש"כ ביבי"א: אם ננכה מקצ"ה ההערות שבסימן שם את המקומות שבהם הכרעת האול"צ בנויה על הבא"ח והכה"ח, או שיש בלא"ה כמה אחרונים שכתבו כדבריו (כמובן אי"ז מכריח שכן האמת ושאין דבריהם תמוהים, אך אם מצאו חן בעיני אחרים אי"ז רחוק שמצאו חן בעיניו, ואין מקום לטענת לאו מר בריה דרבינא), וכן את את ההערות הבאות: גם אני כתבתי כך; זה נגד דעת מרן; עניני קבלה - תשארנה השגות של ממש בודדות מאד ונער יספרן (וחלקן תלויות בשקול הדעת גרידא).

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ב' דצמבר 12, 2016 9:31 pm

אגב, ההיתר של האור לציון לפא"נ נכתב על ידו ונמצא בחלק א' של הספר (אם כי הוא מוסווה שם בכותרת 'פא"נ לאלמנה'...).
וכן שמעתי מא' מתלמידיו הקרובים ששאלו בע"פ והשיב לו שמותר (בנוסף, שמעתי ממנו כמה השגות על מה שכתבו בשם הגרב"צ בחלקים האחרים של האול"צ אך אין זה קשור כלל לדין פא"נ שהתיר ואף רעייתו הלכה כך).

לעומקו של דבר

סתם לשם הדגשת הדיון, הרב מוצפי בכ"א לא אמר שכל הספר נכתב ע"י תלמיד טועה,
אלא שכולו נכתב ע"י תלמידים ולכן יש לו משקל פחות ואפשר לחלוק או לפחות לפקפק על הוראה אחת הנמצאת שם. ומצינו כזאת רבות בספרי הפוסקים.
בכ"א כבר נתבאר כאן שזה נמצא בח"א שי"ל על ידו וממילא לא רלוונטי.

אבל אם בנושא מחלוקת היבי"א והאול"צ עסקינן, רציתי אולי לחדד נקודה
פעם שהייתי שומע מהמתירים שהאול"צ התיר בוודאי ובלי שום פקפוק ומה שזה לא פורסם על ידו כל כך בצורה ברורה זה מפני השלום או המורא, לא התייחסתי לזה ברצינות.

אבל אח"כ התברר לי שזה אכן היה הסגנון שלו, למעט את עצמו ודעתו במקום של מחלוקת.
למשל הבחירות הוא אחז שאסור אבל לא פרסם זאת אחר שהיה מקובל להתיר.

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ג' דצמבר 13, 2016 5:34 pm

זה עתה עלה לה"ב ספר ברכת יצחק על אבן העזר לרבי יצחק ברכה שליט"א תלמיד הגרב"צ ובמקרה ראיתי שכתב שם בשמו - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 37&hilite=

ודרך אגב יש שם פשט מעניין בדברי הנוהגים בחדר יחוד... - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 40&hilite=

יוצא פוניבז'

מתוך ספר נשמת ישראל לרש"מ תורג'מן:

: אור לציון.JPG (77.95 KiB) נצפה 12627 פעמים

יוצא פוניבז'

מההשגות שהביאו למסקנא שהספר אור לציון אינו מוסמך:

ט) בעמוד טו מ"ש שדברי האר"י הם ודאי גמור, ואין בהם ספק, ולכן אין לומר ספק ברכות להקל נגד האר"י, וכן במחלוקת מרן עם האר"י הלכה כהאר"י. נ"ב. מנין לו דבר זה, שאינו אלא מהרהורי לבו, היפך דברי הפוסקים, ותמיהני עליו, שאיך מלאו לבו להעריך גדולי עולם, ולקבוע הלכה כהאר"י נגד מרן. והלכה רווחת בידינו (ב"מ נט ב) לא בשמים היא. והרי בספר טהרת המים להגאון רבי אברהם הכהן מסאלוניקי, בשיורי טהרה (מע' א אות עב, דף ה ע"ד) כתב, דחיישינן לספק ברכות אפילו תהיה דעת האר"י והמקובלים לברך, כל שאין גמרא מפורשת שיש לברך. ע"ש. וכ"כ עוד בספרו שו"ת מעט מים (סי' כ אות יט), שעל פירות אילני סרק צריך לברך שהכל, כמו שפסק מרן (סי' רד) גבי עשבי דדברא, ואף על פי שהאר"י פסק שיברכו עליהם איש כברכתו בורא פרי העץ או האדמה, מכל מקום במידי דספק ברכות מי לא יחוש לדעת מרן בש"ע. ע"ש. גם הגאון רבי יוסף ידיד בספר ברכת יוסף ח"א (עמוד קא) פסק דאמרינן ספק ברכות להקל נגד האר"י. ע"ש. וכן כתב הרה"ג המקובל רבי שאול קצין בספר פרי צדיק (דיני ברכות אות כד). וכן פסק הרה"ג החסיד רבי אלעזר בן טובו, ראב"ד לעדת המערבים בירושלים ת"ו, בספר פקודת אלעזר (סי' קעד דף כז ע"ד) בד"ה ונלע"ד. ע"ש. גם הגאון מופת הדור רבי משה פיינשטיין (חאו"ח ח"ד סי' ג) כתב, הדבר פשוט דמ"ש האחרונים שבמחלוקת הפוסקים, הקבלה תכריע, זהו בדבר המפורש בזוהר הקדוש, אבל האר"י, וספר פרי עץ חיים, אף שגדול מאד כבודם, הוא כאחד מן הפוסקים, שרשאים לחלוק עליו אף בדברי הקבלה, ולא לנו יתמי דיתמי לומר מי גדול ממי. לכן אין דברי האר"י מכריעים יותר מכל רבותינו, ואם כן כל היכא דאיכא פלוגתא, הא קי"ל ספק ברכות להקל. ע"כ. ובמקום אחר כתבתי להשיב על מ"ש החיד"א בברכי יוסף (סי' מו ס"ק יא), שאילו ראה מרן דברי האר"י היה מודה לברך, שמנין לו לומר כן, וכבר כתב הגאון יעב"ץ בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א (סי' מד), שבמקום שהמקובלים כותבים נגד הפוסקים, הלכה כהפוסקים, כי אפילו אילו ראו הפוסקים דברי המקובלים שכתבו כן ע"פ סתרי תורה, לא היו חוזרים בהם מהוראתם, כי "לא בשמים היא", ואפילו בבת קול קי"ל (ב"מ נט ב) אין משגיחים בבת קול בפסק הלכה, ודברי המקובלים דיינינן להו כיחידאה, וכאילו נשנו בברייתא דלא מתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא. ע"כ. וכן ראיתי להגאון בעל שדי חמד בשו"ת מכתב לחזקיהו (סי' ז דף לג ע"ד) שתמה כן על החיד"א, דמנין לו אומדנא זו שאילו הוה מרן חזי לדעתיה דהאר"י ז"ל הוה הדר ביה. ע"ש. וכן הגאון שמ"ח גאגין ביריעות האהל על אהל מועד (דף צג ע"א) תמה על החיד"א בכיוצא בזה. ע"ש. גם הגאון החסיד מהר"א עזריאל בשו"ת כפי אהרן ח"ב (סי' ח) פקפק על החיד"א בזה. ע"ש. וידעתי בני ידעתי כי הבן איש חי נמשך בזה אחר דברי החיד"א, אך לא עדיף מגברא דאתי מחמתיה. ואנו אין לנו אלא דברי מרן והפוסקים.

ישראל אליהו

מתוך היב"א הנ"ל:

גם הגאון מופת הדור רבי משה פיינשטיין (חאו"ח ח"ד סי' ג) כתב, הדבר פשוט דמ"ש האחרונים שבמחלוקת הפוסקים, הקבלה תכריע, זהו בדבר המפורש בזוהר הקדוש, אבל האר"י, וספר פרי עץ חיים, אף שגדול מאד כבודם, הוא כאחד מן הפוסקים, שרשאים לחלוק עליו אף בדברי הקבלה, ולא לנו יתמי דיתמי לומר מי גדול ממי. לכן אין דברי האר"י מכריעים יותר מכל רבותינו, ואם כן כל היכא דאיכא פלוגתא, הא קי"ל ספק ברכות להקל. ע"כ

נידון הגר"מ פיינשטיין הוא בדין מי שהיה ער כל הלילה. האם יברך הברכות או לא.
ועתה נעיין ביחו"ד, מה פסק. - כהרמ"מ, או לא, ועל מי הסתמך שם? על הסוברים שיש ללכת אחר האר"י או אחר הפשטנים והרמ"מ בכללם?
אחר המחילה.

תשובות להשגות, מאת נכדו של הגרב"צ.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?189869&

וכאן עוד תשובות להשגות, בעילום שם.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?52945&

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » ד' נובמבר 08, 2017 8:03 pm

קראקובער כתב:התפרסם היום:
כך גם כשנשאל לגבי הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל ראש ישיבת 'פורת יוסף' שבספר 'אור לציון' התיר את הפאה, ענה הרב מוצפי: בחיים הרב אבא שאול לא התיר את הפאה ולא הוא כתב את האור לציון.

יעויין בהקדמה של הגר"א אבא שאול שליט"א לשו"ת אור לציון ח"ב: "הוספנו בסוף הספר קונטרס אחרון, ובו פסקי הלכות בקצרה ממרן המחבר שליט"א, אשר בהם נאספו בעיקר עניינים השנויים במחלוקת בין האחרונים, או שאינם מבוארים בדבריהם, ולבקשתם של רבים לידע את הכרעת מרן בהלכות אלו, ובהם כמאתיים פסקי הלכות. וזאת למודעי שמרן המחבר שליט"א עבר על כל פסקי ההלכות בחיבור זה, וכן על המקורות והביאורים, והגיה ותיקן והשמיט כפי ראות עיניו". עכ"ל.

וכן כתב הרה"ג רבי שמואל משה תורג'מן שליט"א בספר "נשמת ישראל" על הלכות נדה: "אמר המחבר, מאחר ובספר הנוכחי הובאו הלכות חשובות מהספר היקר והחשוב עד מאוד של מו"ר ועט"ר ה"ה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל זיע"א, ראיתי לנכון לכתוב כאן הבהרה קטנה אודות הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', למען ידעו דורותינו כי כל הספר הוא מאת המחבר, הלא הוא הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל זיע"א.

מעשה שהיה בשבוע הראשון שיצא לאור הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', וידוע לכל שאז מו"ר זצ"ל היה עדיין בשכלו הזך ובכושר דיבורו, וכהרגלנו נתאספנו יחד שכנים מקרוב באו בערב שבת קודש לתפילת מנחה וערבית, ובעוד אנחנו יושבים ומסתופפים בצילא דמהימנותא דמו"ר זצ"ל וממתינים למנין, ברכנו את הרב לרגל הוצאת ספרו החדש "אור לציון" חלק ב', ושאל השואל בזה הלשון: "שמענו שהספר הזה אינו מהרב, ורק תלמידים כתבו אותו, ואין לסמוך על זה הלכה למעשה".

ושאלה קנטרנית זו הכעיסה גם הרגיזה וקוממה עד למאוד למו"ר זצ"ל, וסביביו נסערה מאוד, עד שמרוב ריתחא קם מכסא הגלגלים עליו ישב, והשיב בזה הלשון: "מי אומר דברים כאלה? הספר הזה אני כתבתי אותו! כל הספר הזה הוא שלי!" והנה מרוב ריתחא דמו"ר זצ"ל נרתע השואל, וכביכול חזר לשאול בלשון אחר, ד"השמועה הנ"ל היתה רק כלפי המקורות הכתובות למטה". וגם על זה השיב מו"ר בזה הלשון: "כל הספר שלי הוא, וכל מה שכתוב שם אני, אני אמרתי".

וחזרנו לשאול למו"ר זצ"ל אם אכן אפשר לסמוך הלכה למעשה על כל מה שכתוב בספר, והשיב מו"ר הרב זצ"ל: "כן. בשביל זה נכתב הספר, לסמוך על זה הלכה למעשה" (שלא יאמר כל אחד, אני שמעתי ממו"ר אחרת, או כך וכך אמר לי מו"ר וכל כיוצא בזה)". עכ"ל.

וכן כתב הרה"ג רבי ציון עמר שליט"א, עורך ספרי "אור לציון", בספר תפארת ציון (עמ' שצ"ג): "דרך עבודתנו היתה לאסוף את פסקי ההלכות של רבנו... ולהגישן לפני הרב, והיה מעביר שבט ביקורתו מה לקרב ומה לרחק... פעמים שפסק דין אחד... שונה ממה שפסק מקודם, והייתי מקריא לו את שתי הוראותיו, ומה שראה לנכון שתהיה משנה אחרונה, כן פסק, ואמר שכך יכתב בספר. ופעמים שהיה אומר לי, לא הבינו אותי טוב, ולא לכך נתכוונתי. פעם אמר לי בשיעור בשבת, מחצית מהשומעים יאמרו שאמרתי מותר ומחצית יאמרו שאמרתי אסור...

ופעמים שהייתי מגיע אליו והיה אומר לי: 'אני רוצה שתכתוב בענין פלוני כך וכך, שאף שבשיעור פסקתי כן, שוב ראיתי שראוי יותר לפסוק כך'... כמה שמח רבנו כשיצא ספר או לציון חלק ב' לאור עולם, ואמר: 'הנה יש אומרים בשמי כך ויש אומרים כך, עכשיו יש ספר, וכבר יודעים בדיוק את דעתי המוחלטת!' ופעם טען תלמיד בפני רבנו: 'אבל אני שמעתי להדיא בשיעור שכבודו אמר אחרת ממה שכתוב בספר?' ורבנו ענה בחיוך: 'כשהייתי מוסר שיעור הייתי זוכה להגדיל תורה, כפי מספר השומעים, זה אומר חכם בן ציון אמר כך וזה אומר כך, אבל בספר אמנם מיעטתי תורה, שכן אמרתי רק תורה אחת, אבל היא לפחות תורה שלי!'...

דבר הנוגע לכמה תשובות בספר, שוותיקי התלמידים זוכרים ששמעו מפיו הוראות הפוכות. הן עוד בחיי רבינו אירע לא אחת שהיה חוזר בו מהוראות שהורה בשנים עברו, וזאת מכמה סיבות; מפני שינוי הנעשה במציאות, או מפני שמצא ראיה לסתור, ועוד טעמים נוספים. וכשבאו לפניו בסידור ההוראות שאלו העורך: 'בשנה פלונית אמר הרב כך, ושנה פלונית אמר הרב כך, מה ההכרעה הסופית? והיה רבנו משמיע את משנתו האחרונה". עכ"ל.

ועוד הביא הנ"ל בשם מקורבו, על תשובה שהושמטה מהספר "אור לציון", ואמר על זה הגרב"צ: "אין לי כח למלחמות, את דעתי רמזתי בספר, מי שהבין הבין, ולא הרבה הבינו". עכ"ל. ועוד העיד הגאון רבי שלמה זעפרני שליט"א בהקדמת ספרו "עטרת שלמה": "היתה לנו קביעות באותן שנים לשבת לפני רבנו, ואני הייתי קורא לפניו את הפסקים, ואחר כך היינו דנים בהם. לבסוף היה ידיד נפשי הגר"מ פטרובר שליט"א כותב מפיו את התיקונים וההשלמות, וכידוע דרכו של מרן זצ"ל היתה שתמיד אהב לחיות את דברי התורה כאילו זה עתה נתחדשו, וברצונו בונה ומוסיף נדבך על נדבך, ופעמים סותר ומשמיט דברים שבחן בדעת קודש להסירם מטעמים הכמוסים עמו, ופעמים חידש כנשר נעוריו וראה לדרוך בדרך חדשה, ואנו יושבים לפניו מתפעלים ומשתאים על המראה הגדול הזה, כיצד שולט בכל ענין ונושא והכל שגור בפיו על לוח לבו, ולא נצרך לשהות זמן ומאמץ לדלות את הדברים, אלא הכל ערוך ומסודר ובהיר ונהיר כשמלה חדשה, ונהירות לו הדעות האחרות שהזכרנו לפניו, אך על משמרתו עמד והחזיק בשיטתו". עכ"ל.

לגופו של ענין [בעיקר דברי הרב מוצפי] כבר האריכו בזה ואין מערבין שמחה בשמחה, ואצרף כאן את תשובות מרן הגרב"צ אבא שאול והבוחר יבחר.

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » ד' נובמבר 08, 2017 8:08 pm

והיות שיש בדבריו של הרב מוצפי משום הוצאת לעז על הגאון הגדול ר"א אבא שאול, בנו של הגרב"צ וראש ישיבת אור לציון, וכל גדולי תלמידיו שהשתתפו בעריכת "אור לציון", שכביכול הם משקרים במצח נחושה ובדו את כל הנ"ל מלבם, הנני מעתיק את מכתבו המאלף של הגה"צ הרב טוביה בלוי שליט"א, מרבני חב"ד, שפורסם לפני חודשים אחדים באתר חרדים10 וזה לשונו:

"ב"ה, כ"ח מנחם אב ה'תשע"ז.

לכבוד בר אוריין ובר אבהן
הרב בן-ציון מוצפי שליט"א
שלום וברכה!

מזה זמן רב חשבתי לפנות אליך בתוכחת מהולה מאהבה מסותרת על דלהלן, אך בעווה"ר היצר מנע ממני בתירוצי השוא הידועים על "מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע" וכיו"ב.

אלא שביום ועש"ק החולף חשתי שחובה קדושה עלי להתגבר על היצר כיון שהדבר נוגע לרבים, ובוודאי תודה לי על כך אם אגרום שתהיה ממזכי הרבים ולא, חלילה וחלילה, ממחטיאי הרבים, ר"ל.

בוודאי זכור לך שבין מ"ח הדברים שהתורה נקנית בהם נמנים גם "ענוה" ו"אוהב את התוכחות".

זכיתי ת"ל להכיר מקרוב את רבותיך הגדולים, ענקי התורה והיראה, הגאון הצדיק רבי יהודה צדקה והגאון הצדיק רבי בן-ציון אבא שאול, זכר צדיקים וקדושים לברכה לחיי העולם הבא, וראיתי את הענוה הגדולה שלהם וההתייחסות המכובדת שלהם לכל אדם, גדול וקטן, ודיבורם הרך והשקט והצנוע, יחד עם קנאותם המופלגת לכבוד שמים ופעילותם המתמדת לזיכוי הרבים ולהצלת נפשות ישראל.

אשרי ההולכים בדרכם ובעקבותיהם!

דווקא על פי זה נדהמתי לשמוע את דבריך ברדיו במדור תשובות לשאלות אנשים יקרים ותמימים וישרים מבני עדות המזרח, ועל כן באתי בזה לקיים מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" – עם שאתך בתורה ומצוות. אבקש סליחתך אם תיפגע חלילה מזה כי לטובה כונתי להביאך לזיכוי הרבים ולא להחטיאם ח"ו.

התרשמתי, וכמוני עוד שהקשיבו לדבריך בשימת לב, שהנך נוהג את ההיפך המוחלט מדרך רבותיך הקדושים זצ"ל. הניסוח של דבריך הוא, בדרך כלל, מתנשא, בוטה ותוקפני. במיוחד עלי להוכיחך על הזלזול המתנשא בדעות גדולים וטובים שאינן מוצאות חן בעניך משום מה.

לענ"ד המקור לכל זה הוא המצב של "הריני כבן עזאי בשוקי טבריה", כאשר המשימה שלך היא לענות ולהפגין ידע בכל התחומים, הן בהלכה, הן באגדה, הן בדרוש, הן במוסר, הן בפרשנות, הן באמונות ודיעות, הן בקבלה, הן בסידור התפלה הן בדקדוק והן בנושאים אקטואליים וכו' וכו'.

ה"סופרמרקט" הזה יוצר שתי בעיות חמורות:

א. תחושת גאוה של "יודע הכל", ומכאן הסגנון הבוטה והמתנשא כלפי דעות אחרות ושיטות שאינן מוצאות חן בעיניך.

ב. גרוע יותר: אתה רואה עצמך חייב להשיב לכל שאלה כדי לשמור על תדמיתך כידען מופלג, ולכן אתה עונה גם כשאינך יודע (וזה במקרים רבים מאד!) וממציא מלבך סברות כרס עקומות ומגוחכות, כפי שנוכחים בכך אנשים מבינים ויודעי דבר המאזינים לדבריך, וכבר אמרו: למד לשונך לומר איני יודע.

נוסף על כל האמור – מדבריך תמיד משתמע זלזול בגדולי האשכנזים ומנהגיהם, ואף משתמעת בדברים נימה של שנאה לאשכנזים.

מוכרחני להגיד כי הדבר מזכיר לי חוויות ילדות קשות: נולדתי וגדלתי בשכונת "בית ישראל", שכונה מעורבת מבחינת עדתית. היו בין עדות המזרח משפחות נכבדות, במיוחד מבני העדה הבבלית והעדה החלבית, ששררו ביניהן לבין משפחתנו יחסים ידידותיים מאוד (זוכר הנני את הגר"י צדקה זצ"ל מגיע לבית סבי הרב משה בלוי זצ"ל לטכס עצה ולפעול יחד למען חינוך ילדי הספרדים). כך, למשל, זכורני, שהיינו מתפללים בילדותי לפעמים בביהכנ"ס "בית אהרן" לעדת הבבלים.

אך לעומת זה היתה תופעה נפוצה ביותר שכאשר ילד אשכנזי כמוני נתקל בנער ספרדי היה הלה מושך לו בפאותיו ומשמיע באזניו קריאות לעג על אשכנזיותו.

ב"ה בזמננו חדלה תופעה זו להתקיים הודות לשיפור העצום שחל ב"ה ברמה התורנית-חרדית – של עדות המזרח, בין השאר כתוצאה ממאמצי גדולי התורה והיראה בעדות המזרח, ובראשם הגר"י צדקה והגרב"צ אבא שאול זצ"ל.

והנה, לצערנו ולכאבנו, בדבריך ברדיו בכל נושא שנהוג בין האשכנזים שאינו מוצא חן בעיניך – הנך מביע בוז וזלזול באשכנזים ובגדוליהם, עד שכאילו בוקעת בין השיטין ומצלצלת באזני אותה קריאת לעג ושנאה ששמעתי בילדותי מנערים ספרדים.

אך בכך לא די, כי כאשר עולה לדיון מנהג הנהוג בחב"ד או תקנה שנקבעה על ידי כ"ק אדמו"ר זי"ע, אז פורצת השנאה והזלזול בדבריך בעוצמה עד שכאילו המכשיר עומד להתפוצץ מעוצמת השנאה. מיותר לומר שבכל מקרה כזה לא למדת את הנושא הנידון במקורו וכל דבריך הם סברות כרס מגוחכות המעוררות צחוק.

(ראוי שתתעניין על התייחסויות הגר"י צדקה זצ"ל והגרב"צ אבא שאול זצ"ל לכ"ק אדמו"ר זי"ע)

* * *

לשיא השיאים הגעת ביום ועש"ק האחרון (וזו הסיבה, כאמור, למכתבי זה) כאשר העזת לזלזל בטון של התנשאות וגאווה בדבריו הקדושים של איש אלוקים, גאון הגאונים, קודש הקודשים, כקש"ת אדמו"ר הזקן נ"ע בעל התניא זצוק"ל, מבלי שטרחת ללמוד ולהבין את דבריו במקורם.

לשאלת מאזין או מאזינה (אגב: ודאי מצאת היתר לומר שלום לכל מאזינה?) על המושג "המלך בשדה" בחודש אלול (המובא בסה"ק "ליקוטי תורה" על בסיס דברי הזוהר הק') – השבת מיד בדברי בלע וזלזול ובחוצפה ובשחצנות.

טענת שמושג זה סותר לנאמר בשו"ע או"ח סימן א' שמיד בהקיצו משנתו יש לו יחשוב על הקב"ה הנמצא מולו וכו' וכו'.

כמו הרבה פסקים שלך מעורר גם פסק זה צחוק וגיחוך על הבורות המדהימה שלך, נוסף לעצם החוצפה.

ראוי שתשיב לעצמך על השאלות הבאות:

1. האם לדעתך כ"ק אדמו"ר הזקן לא ידע על הסעיף הזה בשו"ע?

2. האם ידוע לך שכ"ק אדמו"ר הזקן מביא את הדברים בשו"ע שלו, וביתר שאת כדרכו בקודש בשולחנו הטהור?

3. האם ידוע לך שאדמו"ר הזקן מביא את הדברים, בניסוח חד יותר בסידור התפלה שחיבר?

4. האם ידוע לך שבמחלוקת בין החסידים למתנגדיהם בדור הראשון היה נושא זה בראש הויכוחים, וכ"ק אדמו"ר הזקן חיבר את "שער הייחוד והאמונה" להוכיח ולחזק את האמונה שלית אתר פנוי מיניה ובין השאר בלשונו (שער הייחוד והאמונה, פרק ז') – "מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעוה"ז רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" ובדבריו נגד שיטת המתנגדים כותב גם: "מקרא מלא דיבר הכתוב, "את השמים והארץ אני מלא", ואין מקרא יוצא מידי פשוטו"? וראה גם תניא קדישא פרק כ"ה, ועוד.

5. האם ידוע לך שכ"ק אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש, אבי המאמינים בדורנו, וגדול מחזקי ומפיצי האמונה הטהורה, הורה שכל ילד יהודי מגיל רך בשנים ישנן בעל-פה את הקטע מתניא קדישא (פרק מ"א): "והנה ה' ניצב עליו ומלא כל הארץ כבודו, ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי".

ומאידך גיסא:

6. האם ידוע לך שנאמר "עשרה שיושבין ועוסקין בד"ת שכינה שרויה ביניהן" – האם זה סותר לאו"ח סימן א', שהקב"ה נמצא תמיד?

7. האם ידוע לך הנאמר, למשל, על הכותל המערבי ששכינה לא זזה משם, האם זה סותר לכך שהקב"ה נמצא בכל מקום?

8. האם ידוע לך מה שנאמר על עשרת ימי תשובה – "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב"?

9. האם ידוע לך שעל בעלי גאוה נאמר: "אין אני והוא יכולים לדור"?

האם כל זה סותר לנאמר בשו"ע או"ח סימן א' שהקב"ה נמצא בכל זמן ובכל מקום, ולא רק בין עשרה שיושבין ועוסקין בד"ת, או בכותל המערבי או בעשי"ת?

את התשובות לכל 9 השאלות יודע כל בר בי רב מתחיל בלימוד תורת החסידות שיש הבדלים ודרגות שונות באופן גילויו של הקב"ה (ראה גם במיוחד תניא קדישא, פרק נ"א) בעולם (מקום) ובשנה (זמן) ובנפש – דרגות רבות אין ספור, עד לשיא של "וירא אליו ה'", ומתרגם אונקלוס: "ואתגלי ליה ה'", וכן "וראית את אחורי ופני לא יראו", וכך יש הבדל בין התגלות הקב"ה בש"ק לבין התגלותו ביום חול, ועל חודש אלול אומר הזוהר הק' שיש התגלות נשגבת יותר של ה' אפילו מאשר גילויו בש"ק וביו"ט ובכל זמן אחר, שזה ענין "המלך בשדה".

בבורותך גרמת לצנן ולקרר רגשות מאזיניך הפשוטים והתמימים מלחוש התעוררות תשובה בחודש אלול (שאצל עדות המזרח משכימים לסליחות כבר מתחלתו) מן התחושה שיש התגלות אלוקית גדולה יותר מכל ימות השנה ואז קל יותר להתקרב אל הקב"ה ולקיים מצוותיו, בבחינת "קרוב ה' אל כל קוראיו".

•

הנני קורא לך לנסח את דבריך בכל נושא ביתר ענווה וביתר עדינות, כראוי לנצר מבית אביך הצדיק זצ"ל, ולהשתחרר מרגש השנאה לאשכנזים בכלל ולחסידי חב"ד בפרט. (וגם להשתחרר, מן ההכרח להפגין ידע בכל נושא ובכל תחום).

בברכת כתיבה וחתימה טובה,
לשנה טובה ומתוקה,
וגאולה שלמה ומלאה הארץ דעת ה',

הרב טוביה בלוי

•

נ.ב.

אתכבד להסב תשומת לבך לעוד שלושה פסקים שלך, שהשמעת ברדיו בתשובה לשאלות, שגם אותם השמעת בזלזול בוטה ומתנשא כלפי דעה מנוגדת. זכותך, כמובן, לחשוב שדעתך היא הצודקת, אבל רבותיך זצ"ל היו מתייחסים בכבוד ובדרך ארץ גם כלפי דעות מנוגדות לדעתם. ודאי זכור לך הנאמר במסכת אבות, פרק ד', "והגס לבו בהוראה".

להלן חלק מן הפסקים שלך, ונימוקיהם המעוררים צחוק וגיחוך.

פסק א':

על אלה שנוהגים שהעדים חותמים על הכתובה לפני הקידושין התבטאת, לא פחות ולא יותר, שהם חותמים על שקר והם עדי שקר ופסולים לעדות וממילא הכתובה פסולה (ומכך שאם הם גם עדי הקידושין – הקידושין בטלים).

שאל נא את עצמך:

1. האם כל גדולי הרבנים והפוסקים (מאות!) שנוהגים כך – עורכים חופה וקידושין עם עדים פסולים וכתובה פסולה?

2. הטיעון שלך הוא שבכתובה נאמר "אנן סהדי" על כך שהחתן אמר לכלה "הוי לי לאינתו וכו'", לדעתך ניתן לכתוב כך רק אחרי שהעדים שמעו את החתן אומר "הרי את מקודשת". ונשאלת השאלה: הרי בכתובה נאמר גם שהחתן אמר לכלה: "ואנא אפלח וכו' וכו'" – ועוד שורה של התחייבויות מצידו – האם העדים שמעו את הדברים מפי החתן (מלבד המשפט "הרי את מקודשת")?

3. בכתובה נאמר על הכלה "וצביאת" וכו' – האם העדים שמעו את הכלה?

4. "הוי לי לאינתו" הוא בלשון עתיד ובלשון בקשה מן הכלה ואילו "הרי את מקודשת לי" הוא בלשון הווה וקביעת עובדה מצד החתן – מה הקשר בין שני הביטויים?

התשובה לכל זה היא פשוטה ביותר: עדי הכתובה, שאינם חייבים להיות עדי הקידושין, שומעים זמן לפני החופה בשעת ה"ווארט" והתנאים, שהחתן והכלה הסכימו להינשא בשעטו"מ בעתיד על פי ההתחייבויות ההדדיות המחייבים על פי ההלכה, ועל כך מעידים העדים!

פסק ב':

על מנהג ישראל לירוק בתפילת "עלינו לשבח" אחרי אמירת "שהם משתחווים" וכו' זעקת בשצף קצף ובבוז בהתנשאות של יודע הכל, באזני מאזיניך, כביכול, שהדבר אסור!

ובכן, הואל נא, הידען הגדול, לפתוח שו"ע יו"ד, שם תמצא בסימן קע"ט ב"טורי זהב" (ס"ק ד'): "שנוהגין ברקיקה לפני ואנחנו כורעים וכו' וזה כבוד שמים" כך כותב אחד מגדולי הפוסקים מלפני כ-400 שנה, ואתה קובע בנחרצות שהדבר אסור!

פסק ג':

לשאלה על נושא הלוחות המרובעות השבת בבוז: "זה דבר חדש, ששומעים אותו רק בעשרות השנים האחרונות, אבל זה לא נכון" (כך בפסקנות). הבאת לדבריך הוכחה "עצומה" (מסוג ה"הוכחות" שאתה מביא) כי נאמר בזוהר (כך לדבריך – אני בעניי טרם מצאתי את המאמר הזה, אך "לא ראינו אינה ראיה"), שהלוחות הגיעו מן השמים כטיפת מים, וטיפת מים, כדבריך היא עגולה ולא מרובעת.

אבקש שתענה לעצמך על השאלות הבאות:

1) מנין לך העוז והגאווה להתייחס בזלזול בוטה לדבריו של שר בית הזוהר כ"ק אדמו"ר זי"ע, אשר כל גאוני וצדיקי עדות המזרח, כמו האשכנזים, קוראים אחריו מקודש, ורואים בו גאון אלוקי, צדיק וקדוש אשר כל רז לא אניס ליה?

2) האם לדעתך לא ידוע לכ"ק אדמו"ר זי"ע מאמר הזוהר שהבאת (אם הוא אכן קיים)?

3) האם קראת ולמדת את ההוכחות והמקורות שמביא כ"ק אדמו"ר זי"ע מן התורה שבכתב ושבעל-פה וראשונים ואחרונים שהלוחות היו מרובעות?

4) מדוע לא עלה על דעתך שכשם שטיפת מים יכולה להפוך ללוח אבן היא יכולה להפוך גם מעגולה למרובעת?

5) האם לפי הזוהר הלוחות היו עגולות?

6) אם אמנם יש מאמר בזוהר כפי שציטטת – האם מפרשי הזוהר לא עמדו על הסתירה מן הפסוק "ויפסול שני לוחות אבנים כראשונים", ועוד פסוקים כיוצא בזה?

שוב: כשהנך שומע על מנהג או הוראה שלא שמעת עד עתה – עליך ללמוד היטב ולהבין את המקורות וכו', ואם לא השתכנעת עליך לומר בענוה: "לא זכיתי להבין", כפי שנהגו אבותיך ורבותיך הקדושים".

גיזונטע קאפ

קצת מגוחך לקרא מכתב של חבדני"ק שבו מוכיח מישהו על גאווה ואני ואפסי עוד, כשכל המכתב עצמו נודף ממנו התחושה של חב"ד שהם ואפסם עוד, הוא דורש ממנו בוולגריות, להתנסח בעדינות.

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » ד' נובמבר 08, 2017 9:31 pm

הוא דורש ממנו לכבד את רבם ואת מנהגיהם. והפסוק אומר, כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ.

ונתנו ידידים

גיזונטע קאפ כתב:קצת מגוחך לקרא מכתב של חבדני"ק שבו מוכיח מישהו על גאווה ואני ואפסי עוד, כשכל המכתב עצמו נודף ממנו התחושה של חב"ד שהם ואפסם עוד, הוא דורש ממנו בוולגריות, להתנסח בעדינות.

אולי תוכל לצטט שורה אחת שנשמעת ממנו ענין של אני ואפסי עוד, סתם ליצונות נשמעת בדבריך, אני לא חבד'ניק ולא מקושר אתם כלל אבל אני מזדהה עם כל מילה שנאמר במכתב זה והכל צודק (במידה שהכל אמת שכך אמר וכך דיבר הרב הנ"ל, ואסור לי לקבל לשוה"ר גם ממכתב אלא א"כ הוא דברים מפורסמים אמנם כמדומני שלא שמעתי אותו אף פעם בשידור שלו)

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' נובמבר 09, 2017 9:35 am

הרב טוביה בלוי כתב:התשובה לכל זה היא פשוטה ביותר: עדי הכתובה, שאינם חייבים להיות עדי הקידושין, שומעים זמן לפני החופה בשעת ה"ווארט" והתנאים, שהחתן והכלה הסכימו להינשא בשעטו"מ בעתיד על פי ההתחייבויות ההדדיות המחייבים על פי ההלכה, ועל כך מעידים העדים!

שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן קכח

חתימת הכתובה מבעו"י כשהחופה בלילה
ועתה הנני להעיר את כ"ת על האמור בספרו כתובה כהלכתה דף י"ט אות י"ב "אם כתיבת הכתובה וקבלת הקנין נעשו סמוכים זה לזה כשהם עסוקים באותו ענין יש להכשיר בכל גווני", ולענ"ד יש להקפיד לא לעשות כן, שהרי בכתובות שלנו העדים מעידים שנתקדשה לו והות ליה לאינתו וכך קובעים גם בספרי הקהילה, ובהא מלתא הרי פליגי בה רבוואתי אם מתחשבין עם שטר ראיה על קדושין כיון דהוי רק מפי כתבם הואיל ואין זה שטר קנין, ובשו"ע סי' מ"ב סעיף ה' ובנו"כ מבואר שכן צריכים לחשוש ולהתחשב עם שטר כזה, ונמצא שאם הקדושין רק בלילה, אף שבנוגע לממון של הכתובה זה טוב, אבל העדים הרי חתמו על שקר שנתקדשה ביום א' ולא נתקדשה רק ביום ב', ואם ח"ו יבואו עדים לאחר זמן שנתקדשה ביום א' לאיש אחר יתכן שהיא ודאי אשתו של פלוני, וא"כ הרי ודאי אסור לעשות כן ולחתום על שקר כי אין זה רק מיחזי כשיקרא אלא שקר ממש, וענין זה מצוי מאד וטעון בירור.

ב"ה, כ"ז שבט תשנ"ג

קבלתי יקרת מכתבו החשוב, אולם קשה לי להסכים שענין הקידושין, אשר בו מתחילים את הכתובה, שזה רק סיפור דברים בעלמא ולא חשוב כלל כעדות שנתקדשה, עד כדי כך שלא לחוש אפילו לכתחילה.

[נכון הדבר שמהמהר"י ברונא והר"י ווייל משמע קצת דאין צריכים בדיעבד לקרוע את הכתובה הקודמת ששם כתוב 'דאמר לה הוי ליה לאנתו', אך הם דנים שם בעיקר אם השעבוד מועיל גם לפני חלות הקידושין].

ומה שכ"ת מביא מהמנהג שעדי הכתובה אינם כלל עדי קידושין, זה הוא רק לחלוק כבוד להחתן והכלה שמרבים בעדים וגם לפרסם הדברים, אבל הטופס של הכתובה נשאר ודאי בידי הרב מסדר הקידושין והעדים שפיר סמכו עליו שהיא לא תגיע לאחד מהצדדים רק לאחר שתתקדש כדין בפני עדים כשרים (ושגם תימסר לה באותו הזמן שהעדים חתמו).

גם מה שהביא מהכוכב מיעקב, ראיתי שדבריו הם בעיקר אם הקנין של שעבוד על הממון מהני גם לפני הקידושין כשהיה בזמן מוקדם, וגם בקטע הראשון הוא חושש שם לענין הקידושין, רק כתב דכיון שכך המנהג לכתוב הכתובה קודם הקדושין ליכא חששא משום דשמא נמלך אח"כ מלקדשה, משא"כ בזמנינו אי אפשר לומר כלל הכי, שהרי הדרך הוא ששניהם הם בזמן אחד, ולכן נלענ"ד דודאי מסתבר שלכתחילה צריכים להקפיד לא לחתום על שקר שנתקדשה אתמול ולמעשה נתקדשה רק למחר.

שים-שלום · הודעהעל ידי **שים-שלום** » א' נובמבר 12, 2017 9:32 am

הנני מוחה על בזיון תלמיד חכם
אני לא מקבל לשון הרע
מחבר המכתב וודאי שכח דפי' הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא
עצם פרסום המכתב באתר חדשות ולא באופן אישי מעיד על רמת הכותב
נשגב ככל הנראה מבינתו שגם כאשר יש מאן דאמר בהלכה כלשהי, יכול פוסק לסבור לשיטתו לאיסור ואף להורות כך לתלמידיו. והרי לא מצופה מת"ח שמורה תשובות בתוכנית רדיו לפרוס את כל משנתו ההלכתית. לשם זה יש ספרים.
הערכה לרבי זי"ע מנוחתו עדן לא מנעה מרבים מגדולי ישראל לחלוק עליו בהלכה. וכן לעניין הכתובות "בית שמאי מתירין את הצרות לאחים, ובית הלל אוסרין. חלצו - בית שמאי פוסלין מן הכהנה, ובית הלל מכשירין. נתיבמו - בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין. אף על פי שאלו אוסרין ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו בית שמאי מלשא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי. כל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין - לא נמנעו עושין טהרות אלו על גב אלו. ללמדך שאהבה ורעות נוהגין זה בזה, לקים מה שנאמר, (זכריה ח) "והאמת והשלום אהבו".
פרסום המכתב המגוחך ללא קשר לנושא המדובר אלא רק משום ששמו של הרב נזכר אינו מעיד אלא על הרצון לעורר את המחלוקת.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' נובמבר 12, 2017 10:01 am

בלי להיכנס כלל לעצם הדיון כאן, ראוי לציין שהרב מוצפי התייחס לטענות שהוטחו נגדו והביע בקשת סליחה בתוכניתו השבועית שבשבוע לאחר פרסום המכתב. כך שמעתי בבירור, אם כי איני יודע בדיוק מה אמר שם.

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » א' נובמבר 12, 2017 10:54 am

שים-שלום כתב:הנני מוחה על בזיון תלמיד חכם
אני לא מקבל לשון הרע
מחבר המכתב וודאי שכח דפי' הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא
עצם פרסום המכתב באתר חדשות ולא באופן אישי מעיד על רמת הכותב
נשגב ככל הנראה מבינתו שגם כאשר יש מאן דאמר בהלכה כלשהי, יכול פוסק לסבור לשיטתו לאיסור ואף להורות כך לתלמידיו. והרי לא מצופה מת"ח שמורה תשובות בתוכנית רדיו לפרוס את כל משנתו ההלכתית. לשם זה יש ספרים.
הערכה לרבי זי"ע מנוחתו עדן לא מנעה מרבים מגדולי ישראל לחלוק עליו בהלכה.
פרסום המכתב המגוחך ללא קשר לנושא המדובר אלא רק משום ששמו של הרב נזכר אינו מעיד אלא על הרצון לעורר את המחלוקת.

דבריך מהבל ימעטו.

ראשית מה שאתה מוחה על בזיון ת"ח, ואינך מוחה על בזיון ת"ח שנעשה ע"י הרב הנ"ל דבר יום ביומו, גם בתשובותיו ברדיו וגם בתשובותיו באתר שלו, ואני יכול להביא עשרות דוגמאות על קצה המזלג. מבטל ביטול גמור את כל מי שחושב אחרת ממנו, וגם כותב עליו ביטויים קשים.

איני יודע אם הרב בלוי עצמו פירסם את המכתב באתרים או שמישהו לקח ופירסם (ראיתי טענה כזו), אבל המכתב ראוי לפירסום כי דברי הרב מוצפי פורסמו (ועדיין מפורסמים ברבים) וכנגד זה צריך להשיב ברבים.

וגם בתחילת דיון זה, הוציא הרב מוצפי לעז ושם רע על כל עורכי ומו"לי "אור לציון", וכי נקל הדבר בעיניך? וכי לא צריך להשיב על זה? ואפילו לא חילק כאחרים, בין אור לציון חלק א' לחלק ב'.

ומה שכתבת, "נשגב ככל הנראה מבינתו שגם כאשר יש מאן דאמר בהלכה כלשהי, יכול פוסק לסבור לשיטתו לאיסור ואף להורות כך לתלמידיו." האם אתה עושה עצמך עיוור? הרי כל המכתב בא להוכיח על צורת הביטוי כלפי החולקים, בבחינת "אני ואפסי עוד", והזלזול בדעה האחרת, ולא על עצם המחלוקת שזו זכותו המלאה של כל אחד לחלוק.

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » א' נובמבר 12, 2017 11:39 am

דרומי כתב:בלי להיכנס כלל לעצם הדיון כאן, ראוי לציין שהרב מוצפי התייחס לטענות שהוטחו נגדו והביע בקשת סליחה בתוכניתו השבועית שבשבוע לאחר פרסום המכתב. כך שמעתי בבירור, אם כי איני יודע בדיוק מה אמר שם.

בדבריו הוסיף חטא על פשע, וביקש סליחה מ"בעל התניא"...

"קטונתי ואני עפר לרגליו של בעל התניא שהיה אדם קדוש ועליון ואני תמיד לומד בספריו ובעיקר בשולחן ערוך שלו. אם פגעתי אני מבקש מחילה סליחה וכפרה".

אין בדברים הנ"ל אפילו התייחסות כלשהי לכל רבני חב"ד בדורנו שזלזל בהם, ובפרט באדמו"ר זיע"א, ועוד הרבה רבנים אחרים שכך התייחס אליהם, ובענין הכתובה וכל העניינים ההלכתיים שהתייחס אליהם הרב בלוי במכתבו.

ומי שבקי ומצוי בתשובות הרב מוצפי, יודע שהוא ממשיך לענות כדרכו ולא שינה ממנה כמלוא נימא.

הגאון הרב טוביה בלוי התייחס להתנצלות זו, ואביא קטעים מדבריו:

"התכוונתי לקיים מצוות תוכחה, להוכיח אותו שישנה את דרכו בפסיקה המתנשאת. לא התכוונתי להשיג ממנו התנצלות, אלא שישנה את דרכו עם קבלה לעתיד..." [כאן נכנס להוכיח שאפילו תוך משפט ההתנצלות, הוא המשיך לזלזל]

"בהזדמנות זו אפשר להתייחס לדעתו של הרב מוצפי כשאסר לימוד תניא לנשים. הרבי חייב את זה והסביר בפשטות מדוע: "כמו שנשים חייבות ללמוד את המצוות שהן חייבות בהן, כמו הלכות שבת ועוד, כך הן צריכות וחייבות ללמוד את ההלכות הקשורות לשש מצוות תמידיות הקשורות לאהבת ה' ויראת ה', שהן גם מחוייבות בהן בכל רגע. ואת אלו יש בספר התניא קדישא. איך יתכן לשלול עניין שהרבי עודד את זה? הוא צריך להתנהג בענווה ודרך ארץ, ולא לשלול בפסקנות".

הרב בלוי מציין פסיקות נוספות של הרב מוצפי שלדבריו "כל מי שנוהג כמנהג אבותיו ורבותיו וזה לא מוצא חן בעיניו, הוא פוסל אותו מיד בשצף קצף, והוא מתייחס אליו כפושע וכעם הארץ". לדוגמא, מביא הרב פסיקה נוספת של הרב מוצפי, שיצא נגד המנהג הידוע לערוך 'קידוש' בבית הכנסת בשבת לאחר התפילה. "דוגמא לפסיקה המזלזלת בכלל ישראל, שיצא נגד המנהג ברוב קהילות ישראל לערוך 'קידוש' לאחר התפילה. הרי אין כמעט חוג היום שלא נוהג כך", אומר הרב בלוי, ומסיף עוד דוגמא: "וכן לעניין מנהג ה'חלאקה', לילד בן שלוש, כשמדבריו השתמע זלזול במנהג."

"הכוונה היא בעיקר שלעתיד ישנה את דרכו ולא יפסול בפסקנות ובהתנשאות ובטון של בוז מנהגים או הוראות של אחרים, גדולי ישראל, או מנהגים של עדות אחרות, חוגים אחרים וכו'."

הרב טוביה בלוי מסכם: "לא חיפשתי התנצלות, אלא שיקח קו ברור כמו שנהגו אבותיו הקדושים. שיקבל על עצמו להבא לכבד את המנהגים של אחרים, ושלא ישלול אותם בהתנשאות ובתוקף. אם יתקן – ברוך יהיה, גדולה זכותו ותצטרף לשאר זכויותיו כתלמיד חכם גדול ומרביץ תורה, וזכויותיו הרבות במפעליו לחיזוק הטהרה בעם ישראל".

http://www.col.org.il/show_news.rtx?fro ... tID=106214

שים-שלום · הודעהעל ידי **שים-שלום** » א' נובמבר 12, 2017 2:40 pm

הרב מוצפי לא אמר דבר שונה ממה שאמרו הגר"ע יוסף, וממה שעולה מבין שורות ספרו של הרב יצחק ברכה. משום מה כבודו לא הזדעק נגד דבריהם
כמדומני שיצא המרצע מן השק, שכל העניין הוא הגנה מוגזמת על כבוד האדמו"ר זי"ע מנוחתו עדן.
כך היא דרכה של תורה. גדולי ישראל רבים ראו צורך לומר דברים מסויימים בחריפות לאפוקי סברות שלשיטתם אינן נכונות ומסוכנות מסיבה מסויימת. כך נהג הגרע"י יוסף לא רק בדרשותיו אלא אף העלה זאת על הכתב עיין חזו"ע חנוכה בתשובתו לזמן הדלקת נרות, ולא אכביר בפרטים מפאת כבודם. גם רבן גמליאל אמר לרבי יהושע לבוא לפניו ביוה"כ שחל בחשבונו...
עוד מרצע יצא מן השק בהתראיינותו של כותב המכתב לחדשות, מעתה לא ניתן לומר שלא הוא העביר את תשובותיו לעיתונאי.

חרדה מוגזמת לכבודו של רב אינה לכבודו

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' נובמבר 12, 2017 5:26 pm

רק הערה: הרב טוביה בלוי הוא יהודי בתחילת העשור התשיעי לחייו, עם נכדים ונינים (הרב מוצפי צעיר ממנו בעשר שנים). הוא לא מעביר מכתבים לעיתונאים. מה שכן, הוא כתב את זה מלכתחילה כמכתב גלוי שנשלח לתפוצה רחבה (גם אני קיבלתי את המכתב במייל).

שים-שלום · הודעהעל ידי **שים-שלום** » א' נובמבר 12, 2017 5:44 pm

סגי נהור כתב:רק הערה: הרב טוביה בלוי הוא יהודי בתחילת העשור התשיעי לחייו, עם נכדים ונינים (הרב מוצפי צעיר ממנו בעשר שנים). הוא לא מעביר מכתבים לעיתונאים. מה שכן, הוא כתב את זה מלכתחילה כמכתב גלוי שנשלח לתפוצה רחבה (גם אני קיבלתי את המכתב במייל).

מחילה אם נשמעה נימת זלזול, לא זו הייתה הכוונה.
המחאה הייתה מכוונת בפרט על פרסום ולמפרסם המכתב כאן ללא קשר לנושא המדובר. אינני מכיר את הרב, ולא באתי להשוות חלילה בין גדולים. אין זה מענייני כלל.

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » א' נובמבר 12, 2017 6:04 pm

שים-שלום כתב:הרב מוצפי לא אמר דבר שונה ממה שאמרו הגר"ע יוסף, וממה שעולה מבין שורות ספרו של הרב יצחק ברכה. משום מה כבודו לא הזדעק נגד דבריהם
כמדומני שיצא המרצע מן השק, שכל העניין הוא הגנה מוגזמת על כבוד האדמו"ר זי"ע מנוחתו עדן.
כך היא דרכה של תורה. גדולי ישראל רבים ראו צורך לומר דברים מסויימים בחריפות לאפוקי סברות שלשיטתם אינן נכונות ומסוכנות מסיבה מסויימת. כך נהג הגרע"י יוסף לא רק בדרשותיו אלא אף העלה זאת על הכתב עיין חזו"ע חנוכה בתשובתו לזמן הדלקת נרות, ולא אכביר בפרטים מפאת כבודם. גם רבן גמליאל אמר לרבי יהושע לבוא לפניו ביוה"כ שחל בחשבונו...
עוד מרצע יצא מן השק בהתראיינותו של כותב המכתב לחדשות, מעתה לא ניתן לומר שלא הוא העביר את תשובותיו לעיתונאי.

חרדה מוגזמת לכבודו של רב אינה לכבודו

הראיון היה לאחר פרסום המכתב.

אצל הרב מוצפי זה רוטינה קבועה של זלזול בכולם. ללא יוצא מן הכלל. וכמו שכתבתי, אם תרצה, יש עשרות דוגמאות כתובות שאי אפשר להתווכח עליהן. היה אפילו מי שאסף תשובות בסגנון זה מהאתר שלו, ולאחר מכן נמחקו מהאתר (חיפשתי שם ולא מצאתי, אני מסיק שנמחק). הענין של הגרב"צ הוא רק נדבך נוסף בהתנהלות הזו.

ויש הבדל בין הגר"ע שחילק בין אור לציון ח"א לח"ב, ויש הבדל גם בצורת ההתבטאות, ויש הבדל בין הגר"ע יוסף עצמו שהוא חברו של הגרב"צ, לבין הרב מוצפי שהוא תלמידו ויוצא נגד התלמידים האחרים.

מעולם לא היתה כך דרכה של תורה, לא היה אף אחד ששלל את כולם בנחרצות כזו תוך שהוא יורה תשובות שחלקן פשוט לא נכונות הלכתית (הבאתי פעם תשובה שלו לכמה חברים ת"ח מופלגים, לא האמינו שהוא כתב זאת).

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' נובמבר 19, 2017 4:45 am

העניין כבר נידוש רבות. הראש"ל שליט"א מקפיד להזכיר תמיד שאין זה הגרב"צ בעצמו מפני הכבוד. שמעתי מפי הרב אברהם אלמליח שליט"א (מעורכי אור לציון שביעית) שהגרב"צ זצ"ל עבר על כל מה שנכתב שם בעיון וההיה מעיר ומתקן גם דברים קטנים ביותר. [אולם גם שמעתי מפי תלמיד הגרב"צ הרב מרדכי כהן שהרב אליהו אבא שאול שליט"א לא למד בישיבת אביו ולא יודע להבדיל בין דבריו שנאמרו לחידוד בעלמא לפסקי הלכות למעשה]

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' נובמבר 19, 2017 4:49 am

זילברשלג כתב:
שים-שלום כתב:הרב מוצפי לא אמר דבר שונה ממה שאמרו הגר"ע יוסף, וממה שעולה מבין שורות ספרו של הרב יצחק ברכה. משום מה כבודו לא הזדעק נגד דבריהם
כמדומני שיצא המרצע מן השק, שכל העניין הוא הגנה מוגזמת על כבוד האדמו"ר זי"ע מנוחתו עדן.
כך היא דרכה של תורה. גדולי ישראל רבים ראו צורך לומר דברים מסויימים בחריפות לאפוקי סברות שלשיטתם אינן נכונות ומסוכנות מסיבה מסויימת. כך נהג הגרע"י יוסף לא רק בדרשותיו אלא אף העלה זאת על הכתב עיין חזו"ע חנוכה בתשובתו לזמן הדלקת נרות, ולא אכביר בפרטים מפאת כבודם. גם רבן גמליאל אמר לרבי יהושע לבוא לפניו ביוה"כ שחל בחשבונו...
עוד מרצע יצא מן השק בהתראיינותו של כותב המכתב לחדשות, מעתה לא ניתן לומר שלא הוא העביר את תשובותיו לעיתונאי.

חרדה מוגזמת לכבודו של רב אינה לכבודו

הראיון היה לאחר פרסום המכתב.

אצל הרב מוצפי זה רוטינה קבועה של זלזול בכולם. ללא יוצא מן הכלל. וכמו שכתבתי, אם תרצה, יש עשרות דוגמאות כתובות שאי אפשר להתווכח עליהן. היה אפילו מי שאסף תשובות בסגנון זה מהאתר שלו, ולאחר מכן נמחקו מהאתר (חיפשתי שם ולא מצאתי, אני מסיק שנמחק). הענין של הגרב"צ הוא רק נדבך נוסף בהתנהלות הזו.

ויש הבדל בין הגר"ע שחילק בין אור לציון ח"א לח"ב, ויש הבדל גם בצורת ההתבטאות, ויש הבדל בין הגר"ע יוסף עצמו שהוא חברו של הגרב"צ, לבין הרב מוצפי שהוא תלמידו ויוצא נגד התלמידים האחרים.

מעולם לא היתה כך דרכה של תורה, לא היה אף אחד ששלל את כולם בנחרצות כזו תוך שהוא יורה תשובות שחלקן פשוט לא נכונות הלכתית (הבאתי פעם תשובה שלו לכמה חברים ת"ח מופלגים, לא האמינו שהוא כתב זאת).

בושה לכתוב כדבר הזה על הגרב"צ מוצפי שליט"א במקפיד על כבודם של גדולי ישראל. [הרב מוצפי לא היחיד מבין תלמידיו שטען שהתשובה על הפאות לא יצא מתח"י הרב זצ"ל ועי' בספר ברכת יצחק אבן העזר עמ׳ יט ובספר דברי שלום עמ׳ פו ]

נ"ב אולי תשאל גם את מרן הרב שך לדעתו על הרבי מלובביץ

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' נובמבר 19, 2017 5:07 am

ישראל אליהו כתב:מתוך היב"א הנ"ל:
גם הגאון מופת הדור רבי משה פיינשטיין (חאו"ח ח"ד סי' ג) כתב, הדבר פשוט דמ"ש האחרונים שבמחלוקת הפוסקים, הקבלה תכריע, זהו בדבר המפורש בזוהר הקדוש, אבל האר"י, וספר פרי עץ חיים, אף שגדול מאד כבודם, הוא כאחד מן הפוסקים, שרשאים לחלוק עליו אף בדברי הקבלה, ולא לנו יתמי דיתמי לומר מי גדול ממי. לכן אין דברי האר"י מכריעים יותר מכל רבותינו, ואם כן כל היכא דאיכא פלוגתא, הא קי"ל ספק ברכות להקל. ע"כ

נידון הגר"מ פיינשטיין הוא בדין מי שהיה ער כל הלילה. האם יברך הברכות או לא.
ועתה נעיין ביחו"ד, מה פסק. - כהרמ"מ, או לא, ועל מי הסתמך שם? על הסוברים שיש ללכת אחר האר"י או אחר הפשטנים והרמ"מ בכללם?
אחר המחילה.

תשובות להשגות, מאת נכדו של הגרב"צ.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?189869&

נראה שאם נחלק את סוגי הטעויות של הרה"כ-הרב יהושע אבא שאול [מידה כנגד מידה כפי שהרה"כ חילק את השגותיו של היבי"א] ניתן לחלק לג' חלוקות.
הראשונה פ"ד מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שלא טרח לעיין כדבעי בדברי היבי"א כאן הן בציונים והן בהיקף הסוגיא בשאר ספריו ושו"ר מה שהעיר הגר"ש מועלם מח"ס משנת השולחן בקובץ תורת יוסף גיליון ו' שזו היתה דרכו של הרה"כ.
והשניה מ' מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שלא עיין בספרי בניו של מרן זצוק"ל [ילקוט יוסף שארית יוסף עין יצחק שולחן המערכת והלכה ברורה] שביארו את דבריו בטוטו"ד.
והחלוקה השלישית היא מ"ג מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שנחפז להשיג לא עיין בספרי האחרונים ולא התבונן כראוי בסברת היבי"א.

ספר זה דינו כס' מענה לאגרות בשעתו. וכבר נתחבר ספר שלם לדחות את חלומתיו http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 9364000001 עי"ש באורך

ישראל אליהו

נהר שלום כתב:ספר זה דינו כס' מענה לאגרות בשעתו. וכבר נתחבר ספר שלם לדחות את חלומתיו http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 9364000001 עי"ש באורך

שפה זולה. ונגד גאון ישראל?
אם כבר הפרזות, אז אולי היית צריך לנסח: שדין ס' מענה לאיגרות כדין ספר זה?

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » א' נובמבר 19, 2017 2:43 pm

נהר שלום כתב:העניין כבר נידוש רבות. הראש"ל שליט"א מקפיד להזכיר תמיד שאין זה הגרב"צ בעצמו מפני הכבוד. שמעתי מפי הרב אברהם אלמליח שליט"א (מעורכי אור לציון שביעית) שהגרב"צ זצ"ל עבר על כל מה שנכתב שם בעיון וההיה מעיר ומתקן גם דברים קטנים ביותר [הרב מוצפי לא היחיד מבין תלמידיו שטען שהתשובה על הפאות לא יצא מתח"י הרב זצ"ל ועי' בספר ברכת יצחק אבן העזר עמ׳ יט ובספר דברי שלום עמ׳ פו ]

מפני הכבוד... כמה חוכא ואיטלולא... לא יודעים להתמודד, או לא יורדים לסוף דעתו, וכותבים "נעלם ממנו כל האחרונים" או שפותרים את הבעיה שזה לא הוא כתב, וחסל.

ואתן דוגמא מאחד האחרונים שלא נהג לוותר, הלא הוא הגר"ש משאש. הגר"ע יוסף כתב בשו"ת יבי"א (ח"ה, ה) לאסור פאה, הגר"ש משאש השיב על כל דבריו בטוב טעם ודעת. לא הותיר זוית ופינה. הגר"ע יוסף לא התייחס כלל לכל תשובתו, אלא בהליכות עולם כשחזר על הנושא, הביא כמה אחרונים שאוסרים וכתב "דלא כהגר"ש משאש שנעלמו ממנו דברי האחרונים הנ"ל" (אני כותב מהזיכרון). אחד כמוך מן הסתם, היה רואה את דברי הגר"ע יוסף, מבלי כמובן לקרוא את כל תשובות הגר"ש משאש (כמדומני ששה במספר), ומתבטא "מסכן, נעלמו ממנו האחרונים"...

אבל הגר"ש משאש שכאמור לא וויתר, ענה לו בשו"ת שמש ומגן (מספר חודשים לפני פטירתו): "והנה מה שכתב שנעלמו ממני דברי האחרונים הנ"ל, על זה יש להשיב, ראה נא למעלה דברי הרבה פוסקים ראשונים ואחרונים, שכתבו לחזק המנהג.... ובשביל שהכל בא בארוכה בספרי תבואות שמש ושמש ומגן הנ"ל, אני מקצר ועולה שלא להאריך טרחא, והראש"ל בספר הליכות עולם לא הביא שום פוסק המתיר. ולכן אף שהראש"ל כתב שנעלמו ממני דברי האוסרים, זה אינו, שאם קצת נעלמו ממני ודאי, אבל הבאתי בדברי גם סברת האוסרים, ורק בראותי כל גדולי עולם המתירים וחיזקתי דבריהם מן הש"ס, אמרתי להליץ בעד המנהג הקיים בכל העולם וכו', רבנים גדולים, חסידים ואנשי מעשה, ושמח אני בחלקי שהלצתי בעד כל הדור, ובמקומי אני עומד, ולא ראיתי דבר שיחזיר אותי מסברתי, וכיון שהדבר קמחא טחינא בספרי תבואות שמש ובספרי שמש ומגן, לכן כאן קיצרתי".

זאת אומרת, ההיפך הגמור הוא הנכון, הגר"ע יוסף הוא זה שהעלים את כל מאות המתירים ובניגוד גמור לדרכו בקודש לאסוף כעמיר גורנה את כל הפוסקים שדנו בדבר. ואם הזכיר בודדים, הזכירם בחטף ובדוחק: "ודלא כאגרות משה, וכל דבריו אינן מחוורין".. (וכבר תמה עליו בשו"ת אור יצחק).

ואתה מביא את הספר "דברי שלום" כראיה. איזה יופי. בא שקרן, ממציא איזה שקר, בא השני וכותב זאת בספר, בא השלישי ומעתיק, ובא "דברי שלום" ומצטט את כל השקרנים גם יחד, וכן כתב זה וכן כתב זה... ובא "נהר שלום" ומצטט את "דברי שלום". הפלא ופלא...

הרב מוצפי מרהיב עוז לטעון על כל מה שכתב הרב בנושא הפאות, שזה לא הוא, שכמדומני אין עוררין על אור לציון א' ורק על אור לציון ח"ב התחילו עוררין וכן הוא ביבי"א בהשגות על אור לציון. ולעיל הבאתי עדויות רבות שטענה זו היא עורבא פרח, והטוען זאת הוא פשוט בורח מהתמודדות.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » א' נובמבר 19, 2017 2:53 pm

נהר שלום כתב:נראה שאם נחלק את סוגי הטעויות של הרה"כ-הרב יהושע אבא שאול [מידה כנגד מידה כפי שהרה"כ חילק את השגותיו של היבי"א] ניתן לחלק לג' חלוקות.
הראשונה פ"ד מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שלא טרח לעיין כדבעי בדברי היבי"א כאן הן בציונים והן בהיקף הסוגיא בשאר ספריו ושו"ר מה שהעיר הגר"ש מועלם מח"ס משנת השולחן בקובץ תורת יוסף גיליון ו' שזו היתה דרכו של הרה"כ.
והשניה מ' מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שלא עיין בספרי בניו של מרן זצוק"ל [ילקוט יוסף שארית יוסף עין יצחק שולחן המערכת והלכה ברורה] שביארו את דבריו בטוטו"ד.
והחלוקה השלישית היא מ"ג מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שנחפז להשיג לא עיין בספרי האחרונים ולא התבונן כראוי בסברת היבי"א.

הבזיון הכי גדול לת"ח הוא שתלמידיו לומדים בצורה כזו ב"במקרה" בכל 167 הנושאים שדנו בהם הם בטוחים שהטעות עם האורל"צ.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' נובמבר 19, 2017 3:27 pm

שש ושמח כתב:
נהר שלום כתב:נראה שאם נחלק את סוגי הטעויות של הרה"כ-הרב יהושע אבא שאול [מידה כנגד מידה כפי שהרה"כ חילק את השגותיו של היבי"א] ניתן לחלק לג' חלוקות.
הראשונה פ"ד מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שלא טרח לעיין כדבעי בדברי היבי"א כאן הן בציונים והן בהיקף הסוגיא בשאר ספריו ושו"ר מה שהעיר הגר"ש מועלם מח"ס משנת השולחן בקובץ תורת יוסף גיליון ו' שזו היתה דרכו של הרה"כ.
והשניה מ' מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שלא עיין בספרי בניו של מרן זצוק"ל [ילקוט יוסף שארית יוסף עין יצחק שולחן המערכת והלכה ברורה] שביארו את דבריו בטוטו"ד.
והחלוקה השלישית היא מ"ג מקומות שהרה"כ טעה בהם מחמת שנחפז להשיג לא עיין בספרי האחרונים ולא התבונן כראוי בסברת היבי"א.

הבזיון הכי גדול לת"ח הוא שתלמידיו לומדים בצורה כזו ב"במקרה" בכל 167 הנושאים שדנו בהם הם בטוחים שהטעות עם האורל"צ.

ובמקרה כל הערותיו של מרן הגר"ע יוסף הינם טעות גמורה.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' נובמבר 19, 2017 3:28 pm

ישראל אליהו כתב:
נהר שלום כתב:ספר זה דינו כס' מענה לאגרות בשעתו. וכבר נתחבר ספר שלם לדחות את חלומתיו http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 9364000001 עי"ש באורך

שפה זולה. ונגד גאון ישראל?
אם כבר הפרזות, אז אולי היית צריך לנסח: שדין ס' מענה לאיגרות כדין ספר זה?

אכן יותר נכון.

ראה בקונ מענה יוסף הנ"ל מבחר ציטוטים עסיסיים.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' נובמבר 19, 2017 3:35 pm

זילברשלג כתב:
נהר שלום כתב:העניין כבר נידוש רבות. הראש"ל שליט"א מקפיד להזכיר תמיד שאין זה הגרב"צ בעצמו מפני הכבוד. שמעתי מפי הרב אברהם אלמליח שליט"א (מעורכי אור לציון שביעית) שהגרב"צ זצ"ל עבר על כל מה שנכתב שם בעיון וההיה מעיר ומתקן גם דברים קטנים ביותר [הרב מוצפי לא היחיד מבין תלמידיו שטען שהתשובה על הפאות לא יצא מתח"י הרב זצ"ל ועי' בספר ברכת יצחק אבן העזר עמ׳ יט ובספר דברי שלום עמ׳ פו ]

מפני הכבוד... כמה חוכא ואיטלולא... לא יודעים להתמודד, או לא יורדים לסוף דעתו, וכותבים "נעלם ממנו כל האחרונים" או שפותרים את הבעיה שזה לא הוא כתב, וחסל.

ואתן דוגמא מאחד האחרונים שלא נהג לוותר, הלא הוא הגר"ש משאש. הגר"ע יוסף כתב בשו"ת יבי"א (ח"ה, ה) לאסור פאה, הגר"ש משאש השיב על כל דבריו בטוב טעם ודעת. לא הותיר זוית ופינה. הגר"ע יוסף לא התייחס כלל לכל תשובתו, אלא בהליכות עולם כשחזר על הנושא, הביא כמה אחרונים שאוסרים וכתב "דלא כהגר"ש משאש שנעלמו ממנו דברי האחרונים הנ"ל" (אני כותב מהזיכרון). אחד כמוך מן הסתם, היה רואה את דברי הגר"ע יוסף, מבלי כמובן לקרוא את כל תשובות הגר"ש משאש (כמדומני ששה במספר), ומתבטא "מסכן, נעלמו ממנו האחרונים"...

אבל הגר"ש משאש שכאמור לא וויתר, ענה לו בשו"ת שמש ומגן (מספר חודשים לפני פטירתו): "והנה מה שכתב שנעלמו ממני דברי האחרונים הנ"ל, על זה יש להשיב, ראה נא למעלה דברי הרבה פוסקים ראשונים ואחרונים, שכתבו לחזק המנהג.... ובשביל שהכל בא בארוכה בספרי תבואות שמש ושמש ומגן הנ"ל, אני מקצר ועולה שלא להאריך טרחא, והראש"ל בספר הליכות עולם לא הביא שום פוסק המתיר. ולכן אף שהראש"ל כתב שנעלמו ממני דברי האוסרים, זה אינו, שאם קצת נעלמו ממני ודאי, אבל הבאתי בדברי גם סברת האוסרים, ורק בראותי כל גדולי עולם המתירים וחיזקתי דבריהם מן הש"ס, אמרתי להליץ בעד המנהג הקיים בכל העולם וכו', רבנים גדולים, חסידים ואנשי מעשה, ושמח אני בחלקי שהלצתי בעד כל הדור, ובמקומי אני עומד, ולא ראיתי דבר שיחזיר אותי מסברתי, וכיון שהדבר קמחא טחינא בספרי תבואות שמש ובספרי שמש ומגן, לכן כאן קיצרתי".

זאת אומרת, ההיפך הגמור הוא הנכון, הגר"ע יוסף הוא זה שהעלים את כל מאות המתירים ובניגוד גמור לדרכו בקודש לאסוף כעמיר גורנה את כל הפוסקים שדנו בדבר. ואם הזכיר בודדים, הזכירם בחטף ובדוחק: "ודלא כאגרות משה, וכל דבריו אינן מחוורין".. (וכבר תמה עליו בשו"ת אור יצחק).

ואתה מביא את הספר "דברי שלום" כראיה. איזה יופי. בא שקרן, ממציא איזה שקר, בא השני וכותב זאת בספר, בא השלישי ומעתיק, ובא "דברי שלום" ומצטט את כל השקרנים עובדיה יוסף יצחק יוסף בן ציון מוצפי ברוך שרגא ועוד גם יחד, וכן כתב זה וכן כתב זה... ובא "נהר שלום" ומצטט את "דברי שלום". הפלא ופלא...

הרב מוצפי מרהיב עוז לטעון על כל מה שכתב הרב בנושא הפאות, שזה לא הוא, שכמדומני אין עוררין על אור לציון א' ורק על אור לציון ח"ב התחילו עוררין וכן הוא ביבי"א בהשגות על אור לציון. ולעיל הבאתי עדויות רבות שטענה זו היא עורבא פרח, והטוען זאת הוא פשוט בורח מהתמודדות.

העניין של הפאה כבר נטחן הדק היטב וברור לכל שרוב הפוסקים אוסרים (כ"כ בספר קנין התורה הורוביץ).
אתה מכתיר כאן גדולי ישראל ומח"ס כשקרנים ועוד מוחה על כבוד התורה...

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » א' נובמבר 19, 2017 3:47 pm

איפה זה נטחן, ואיפה זה הוברר? הבה נברר, בשו"ת יביע אומר שדרכו לאסוף את כולם, הביא בקושי שלושים אוסרים, וחלק מהם מתירים (כמו הפני יצחק, הגר"א, ועוד) וחלק לא אסרו, אבל גם אם נניח שכן הוא, כנגדם יש למעלה ממאה ושלושים (!) מתירים, והנה שמותם בקיצור:

שלטי הגיבורים (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף), רמ"א (ד"מ או"ח ש"ג ס"ק ו'), לבוש (או"ח ע"ה ס"ב), פרישה (או"ח ש"ג), מג"א (או"ח ע"ה ס"ק ה'), דברי חמודות (על הרא"ש ברכות כד. אות קי"ט), עטרת זקנים (או"ח ע"ה סק"ג), עולת תמיד (או"ח ע"ה סק"ד, נדפס בתמ"א), דברי חכמים (או"ח ע"ה ס"א, נדפס בתנ"ב), אליה רבה (או"ח ש"ג סקי"ח), באר היטב הקדמון (ע"ה. נדפס תס"ח), הלכה ברורה (ע"ה ס"ק ב'. נדפס בתע"ז), באר היטב (או"ח ע"ה סק"ח ואה"ע קט"ו סק"י. נדפס בתצ"ו), פרי מגדים (או"ח ע"ה, א"א ס"ק ה'), מחצית השקל (ע"ה ס"ק ה'), שולחן תמיד (או"ח ע"ה), ברוך טעם (או"ח ע"ה), יד אהרן (או"ח ע"ה, אה"ע ח"א כ"א אות ז', אה"ע ח"ב כ"א אות ג', ובסי' קט"ו אות ט"ז. נדפס בתקכ"ו) שולחן שלמה (או"ח ע"ה, נדפס תקל"א), שדה הארץ (ח"ג יו"ד י'. נדפס תקמ"ח), ביאור הגר"א (או"ח ע"ה), שבת של מי (שבת ס"ד. נדפס תקס"ז), שו"ע הרב (או"ח ע"ה סעיף ד'), עמודי ארזים (ח"א י"ב סק"ז, נכתב בתק"ע לערך) מאורי אור (חלק "קן טהור" נדרים ל' וחלק "באר שבע" שבת ס"ד. נדפס בתקע"ט) בעל "טעם המלך" (בתשובה מאהבה ח"א מ"ז. נדפס בתקפ"ו), מגן גיבורים (ע"ה. נדפס בתקפ"ט), הגהות בעל אדרת אליהו (ברכות כד.), פתח הדביר (או"ח ע"ה, א'. נדפס בתקצ"ח), כרם שלמה (או"ח ע"ה, וכן אה"ע צ"א. נדפס בתר"ו), הגאון רבי משה כרייף זצ"ל מתוניס, בספרו באר משה (נזיר כח. נדפס בתרי"ב), חינא וחיסדא (כתובות ס"ו. נדפס בתרי"ט), כנסת הגדולה (אה"ע כ"א אות ה', ושם באות ז', ובאה"ע קט"ו, ובאו"ח ש"ג, ובספר "שיירי כנה"ג" או"ח ע"ה), סידור בית עובד (סדר תפילה כמנהג ק"ק ספרדים, נדפס בתרכ"ב), עדות ביהוסף (כ"ט. נדפס בתרכ"ו), עבודת היום (או"ח ע"ה סעיף ה'. נדפס בתרכ"ז), פני יצחק (חלק ו' אה"ע ו'. נדפס בתרל"א), ושם הביא גם את פסק בית הדין של ארם צובא, שפסקו להתיר (וכן כתב בשו"ת "סבא קדישא" ח"ב, שחכמי ורבני ארם צובא התירו), ועוד חכם אחד מהדור שלפניהם (שם), שולחן המערכה (חלק א' סי' ט"ו אות מ' סעיף ג', ובביאורים "היכל התשובה" ס"ק ה' שם. נדפס בתרמ"א), שבילי דוד (או"ח סי' ב'. נדפס בתרמ"ד), טהרת השולחן (המובא בסוף ספר "פתחי עולם" או"ח ע"ה. נדפס בתרמ"ט), מהר"ם שיק (יו"ד שמ"ט), דרך החיים (כ"ו סעיף ל"ב. נדפס בתרנ"א), חדוות יהושע (או"ח ע"ה סעיף ב'. נדפס בתרנ"ד), חורב (פרק פ"א סי' תקל"ט. נדפס בתרנ"ג), ליקוטי שלמה (או"ח ע"ה סעיף ב'. נדפס בתרנ"ד): שתילי זיתים (ע"ה סעיף ה'. נדפס בתרנ"ה) וישב יוסף (יו"ד ב'. נדפס בתרס"ה), שבט שמעון (ח"ג, קידושין ל"א. נדפס בתרמ"ח), נחלת בנימין (כ"ו. נדפס בתרמ"ט), ערוך השולחן (ע"ה ס"ק ו', ובסי' ש"ג ס"ק י"ז), מנחת שבת (הלכות שבת סי' פ"ד ס"ק ס"ב. נדפס בתרנ"ז) שו"ת רבי עזריאל (ח"ב אה"ע ל"ו, נדפס בתרנ"ט), שיח יצחק (דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בתרס"ב. וכן בספר זכרונות אליהו חלק א' מערכת פ' אות ג'), כף החיים (סי' ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'), באר יעקב (סי' ש"ג. נכתב בתרס"ו), משנה ברורה (סי' ע"ה ס"ק ט"ו), "ספר התולדות" (פרק י"א - איגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג), מתנה טובה (שבת ס"ד ע"ב. נדפס בתרס"ח), אפיקי מגינים (ע"ה סעיף ב' ס"ק י"ב. נדפס בתרס"ט), שולחן הטהור על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן ס"ק כ"ב. נדפס בתרע"א), ברית עולם - שבט הלוי" (יבמות מח. ד"ה וגלחה), הגאון רבי יעקב דוד וילובסקי זצ"ל (הרידב"ז, במכתב שהובא בספר "מלך ביופיו"), מנחם משיב (סי' כ"ו. נכתב בתרע"ד), הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל ("אורחות רבנו הקהילות יעקב" חלק ג' אות ס"ב), הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל (כן העיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו בספר הנ"ל, וכן העיד הגרי"ש אלישיב זצ"ל), שולחן מלכים (סי' ה' סעיף ט"ז, "הלכה למשה" ס"ק קמ"ז. נדפס בתרצ"א), סתרי ומגיני (ח"ב סי' מ"ד, נדפס בתרצ"ב), דברי חיים (חלק א' על מסכת ע"ז, ענין מראית העין אות ב'. נדפס בתרצ"ו), משיב שלום (סי' ל"ד. נדפס בתרצ"א), בארות אברהם (חלק ב' סי' י'. נכתב בתרצ"ב), פרשת המלך (על הרמב"ם הלכות אישות, פרק י"ג הלכה י"א בהערה. נדפס בתרח"צ), מרפא לנפש (ח"ב סי' כ"ח. נדפס בתש"י), לקט הקמח החדש (או"ח ע"ה ס"ק י"ט - כ"ב), "ולאשר אמר" (בהקדמת בן המחבר, בעל "ויאמר יהושע"), דעת שלום (בצוואתו שהובאה בהקדמתו על פרק שירה, וכן בספר דעת שלום על הרמב"ם דף נ"ב, ובסוף ספר "אור הגנוז" על הגש"פ, ובספר "מים רבים").

וכן מגאוני דורינו:

משפטי עוזיאל (ח"ז, אה"ע סי' צ"ד), דובב מישרים (חלק א' סי' קכ"ד), דינים והנהגות מהחזון איש (חלק ב' פ"ח אות ט', וכן בספר "מעשה איש" ח"ג פרק ו' - מעשה רב), עובדות והנהגות לבית בריסק (חלק ב' עמ' מ"ז), הר צבי (אה"ע ח"א סי' פ"ט), ישכיל עבדי (חלק ז', אה"ע סי' ט"ז), קיצור שולחן ערוך (טולידנו, ח"א, או"ח סי' קע"א סעיף ב'), אוצר המכתבים (חלק ג' מכתב א'תשצ"ח), סידנא בבא חאקי (עמ' שפ"א, תשובה כת"י), שבט מיהודה (חלק ב', אה"ע סי' ל"ה), אגרות משה (אה"ע חלק ב' סי' י"ב), פאת שדך (חלק ג' סי' ל"ד, וכן במכתב שפורסם בקובץ "אהלי שם" ט'), שערי הלכה ומנהג (אה"ע סי' נ', וכן בתורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, וכן באגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה ושם בעוד עשרות מקומות. וכן בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ז ועוד), מנחת שלמה (ח"ב סי' נ"ח אות כ"ט, וכן בספר "שולחן שלמה" חלק א' סי' ש"ג אות י"ב, וכן בספר "ועלהו לא יבול" ח"א עמ' שי"ד), אור לציון (חלק א' סי' י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז), החיים והשלום (אבן העזר סי' ג'), תבואות שמש (חלק אה"ע סי' קל"ז-קל"ח וכן בשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סי' ט"ו-י"ז, וחלק ד' אה"ע סי' צ"ג), הגאון רבי ישראל יעקב פיעקארסקי זצ"ל, (רב ואב"ד דק"ק בית יעקב בארה"ב, בהסכמה לספר "כבודה בת מלך"), הגאון רבי זלמן רוטנברג זצ"ל (ראש ישיבת בית מאיר, בהסכמה לספר "כפתור ופרח"), אז נדברו (חלק י"א סי' נ', חלק י' סי' כ"ח, חלק י"ב סי' מ"א, חלק י"ג סי' נ"ה - נ"ו, וחלק י"ד סי' מ"ח), באר אליהו (אה"ע סי' כ"ב), אמרי המז"ג (שבת פ"ו), דעת יהודה (תשובות בהלכה ובהנהגה), כבודה בת מלך (עמ' ס"ד), דת והלכה (סי' א'), רבבות אפרים (חלק ו' סי' ת"ס ענף ז', וחלק ז' סי' רמ"ג וסי' תכ"ט, וכן בהסכמה לספר חן וכבוד) הגאון רבי חיים ישעיה קעניג שליט"א, אב"ד ור"מ דק"ק יאקע בברוקלין ניו יורק (הובאו דבריו בשו"ת "רבבות אפרים" הנ"ל), הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל (דברים שהוסרטו והתפרסמו), שונה הלכות (חלק א', סי' ע"ה ס"ק כ"ב. וכן בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" חלק ג' אות ס"ג, וכן בספר "דרך אמונה - אגרות וכתבים מהגר"ח קניבסקי" סי' קנ"א, וכן בספר "נזר החיים" דף רי"ד, וכן בספר "שערי דן" כת"י, הובא בקובץ "אליבא דהלכתא" ח', וכן בספר "חן וכבוד" פרק א', וכן בספר "מאיר עוז" סי' ע"ה סעיף ב' אות ב'), חוט שני (חלק ג', בקונטרס על שו"ע אה"ע סי' כ"א הנדפס בסוף הספר), אור יצחק (אה"ע סי' ג'), הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א, אב"ד בבית דינו של הגר"נ קרליץ שליט"א (בהסכמה לספר "כפתור ופרח"), הגאון רבי יעקב פוזן שליט"א, רב דק"ק זכרון יעקב, (מכתב שהובא בספר "שערי חיים" חלק ג' סימן צ"ד), שערי תורת הבית (פרק ה' עמ' שי"ד), אבני ישפה (חלק ה' סי' קמ"ה), שיחות מוהרא"ש (חלק ט' וחלק י"ג, וכן בספר "אשר בנחל" חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד ותשובות נוספות שעדיין לא נדפסו בספרים), אום אני חומה (דף צ"ד, וכן בספר "והיה מחניך קדוש" - שיעורים בהלכות צניעות דף י"ז), הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל, רב ואב"ד דכפר חב"ד (במכתב מיוחד שפירסם בתשס"ח), הגאון רבי אהרן יעקב שווי שליט"א, חבר בד"צ דשכונת קראון הייטס בברוקלין (במכתב שפירסם), חידושי בתרא (על מסכת שבת והפוסקים דף ס"ד ועל משנה ברורה הלכות ק"ש), הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק (מח"ס נטעי גבריאל, בקובץ "אור ישראל" ל"ו), הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז' (הובאו דבריו בקובץ בית הלל י"ט), הגאון רבי אליהו בקשי דורון שליט"א, הראשון לציון (בהסכמה לספר חן וכבוד), הגאון רבי עזריה בסיס שליט"א, רבה של ראש העין (בהסכמה לספר חן וכבוד), הגאון רבי אליהו אברז'ל שליט"א, ראב"ד ירושלים (בהסכמה לספר חן וכבוד, ובשו"ת "דברות אליהו" חלק ז' יורה דעה סי' מ"ו), הגאון רבי אברהם יצחק הלוי כלאב שליט"א, אב בית הדין הרבני בירושלים (בהסכמה לספר חן וכבוד), הגאון רבי שלמה קורח שליט"א, רב העיר ואב"ד בני ברק (בהסכמה לספר חן וכבוד), הגאון רבי אברהם שלוש שליט"א, רב העיר כפר סבא (בהסכמה לספר חן וכבוד), הגאון רבי משה אלחרר שליט"א, רבה של העיר שלומי (בהסכמה לספר חן וכבוד).

אם יש לך השגות על הנ"ל, אשמח לטחון איתך את הקמח הטחון ולהפריך כל מילה שתכתוב.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' נובמבר 19, 2017 6:38 pm

כבר גדרתי לעצמי שלא להיכנס למחלוקות בעניינים אלו (שכוללים ביזוי ת"ח) וחבל שנכנסתי לאשכול זה.
רק אציין שיש מחלוקת בשיטת בשלטי גיבורים הרמ"א והגר"א.
אינני כזה בטלן שאשב לערוך רשימה של מאות האוסרים רק אציין שבויקישיבה ציינו 52 אוסרים (לא מדורנו ) ועוד עשרות שיש ספק בדעתם עי"ש https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... ות_הפוסקים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר