נניח שהאדם בעצמו גר בתוך הדירה, האם יכול להוריד מהמשכורת שלו את דמי המשכנתא, ורק על היתרון להפריש מעשר? אם התשובה היא כן, אז לחיי. אבל דומה שהתשובה המקובלת היא שלא, ובהתאם לכך, מה זה משנה אם הוא גר בדירה או משכיר אותה?
אוצר החכמה כתב:אדם היה לו אלף שקל (שהרוויח וכבר אחר המעשר) קנה ב 1000 ש"ח עגבניות ומכרם ב 1200 כמה מעשר צריך להפריש? כמובן רק עשירית ממאתיים.
אותו דבר כאן היה לו מליון ש"ח וקנה בזה דירה ועכשיו משכיר. אחרי X זמן קיבל השכירות 1,200,000 מכמה צריך להפריש רק ממאתים אלף.
ההבדל פשוט - כמו במס הכנסה, גם לענין מעש"כ מקובל שאין מנכים הוצאות מחיה מן הרווח לצורך חישוב מעשר (אם כי יש חולקים), אבל הוצאות עסקיות מנכים. שכר הדירה בדירה שבה אדם חי, או משכנתא על דירת המגורים, הם חלק מהוצאות המחיה, כמו האוכל שהוא צורך. משכנתא על דירה להשקעה, או שכר דירה של מקום העבודה הם "הוצאה מוכרת" (לצרכי מס הכנסה, וגם לצרכי מעש"כ).תוכן כתב:נניח שהאדם בעצמו גר בתוך הדירה, האם יכול להוריד מהמשכורת שלו את דמי המשכנתא, ורק על היתרון להפריש מעשר? אם התשובה היא כן, אז לחיי. אבל דומה שהתשובה המקובלת היא שלא, ובהתאם לכך, מה זה משנה אם הוא גר בדירה או משכיר אותה?
באשר להיתר עסקא המצב יותר מסובך. כי נניח שהלוה אלף שקל לקנית דירה, הרי חמש מאות זו הלואה מהבנק, ועוד חמש מאות זה כסף שהבנק הביא לו שהוא אמור להשקיע. עכשיו נניח שהבנק היא לו רק את החמש מאות ש"ח להשקיע, א"כ ברור שמה שהוא חלקו הוא צריך לעשר. וא"כ אולי חצי מהשכר דירה צריך לעשר?
תוכן כתב:[
כשהוא קונה עגבניות, יש לו אלף שקל משלו בתוך העגבניות, וכשהוא מוכר אותם רק ניתוסף לו 200 ש"ח. אבל כשהוא קונה דירה במליון ש"ח, ומקבל עליה שכירות, הרי השכירות הוא כולו ריוח, כי בכל רגע נתון הוא יכול למכור את הדירה ולקבל את המיליון שקל שלו חזרה. וא"כ לכאורה צריך לעשר את כל כסף השכירות.
תוכן כתב:אוצר החכמה כתב:אדם היה לו אלף שקל (שהרוויח וכבר אחר המעשר) קנה ב 1000 ש"ח עגבניות ומכרם ב 1200 כמה מעשר צריך להפריש? כמובן רק עשירית ממאתיים.
אותו דבר כאן היה לו מליון ש"ח וקנה בזה דירה ועכשיו משכיר. אחרי X זמן קיבל השכירות 1,200,000 מכמה צריך להפריש רק ממאתים אלף.
כשהוא קונה עגבניות, יש לו אלף שקל משלו בתוך העגבניות, וכשהוא מוכר אותם רק ניתוסף לו 200 ש"ח. אבל כשהוא קונה דירה במליון ש"ח, ומקבל עליה שכירות, הרי השכירות הוא כולו ריוח, כי בכל רגע נתון הוא יכול למכור את הדירה ולקבל את המיליון שקל שלו חזרה. וא"כ לכאורה צריך לעשר את כל כסף השכירות.
לא הבנתי את הסיפור. הוא מכר את הדירה אחרי חודש? אם כן, במקרה הראשון יש לו ריוח 5000, שחייב במעשר. במקרה השני הרווח הוא ה-5000 פחות הוצאות ההלואה (אם זו דירה להשקעה).תוכן כתב:נניח יש לו ליהודי מליון שקל. הוא קונה דירה במליון שקל. אחרי חודש ראשון יש לו מליון שקל חמשת אלפים ביד. אז החמש אלף הוא ריוח, ואת זה הוא צריך לעשר.
עכשיו נניח שהוא לוה מיליון שקל וקנה דירה, אחרי חודש ראשון יש לו מיליון שקל וחמש אלף ביד. החמש אלף הוא ריוח, ואת זה הוא צריך לעשר.
האם זה נכון?
שש בן שש כתב:לא הבנתי מה הצד שצריך לשלם מעשר ממה שנכנס לו מהשכירות, לפני שכיסה את עלות הדירה.
ואסביר,
הרי הוצאות של העסק אינם חשובים "רווח". רק מה שנשאר נטו ביד לאחר ההוצאות.
דוגמא א:
קניתי לעסק מכשיר באלף שח. נכנס לי לעסק החודש 10 אלף. נניח שאין לי עוד הוצאות. אני נותן עשירית מתוך 9 אלף.
דוגמא ב:
קניתי דירה לעסק במליון שח. כל רווח שיכנס אליי עד לסכום של מיליון שח, אינו חייב במעשר.
קניית דירה כקניית ציוד לעסק. כך שיש כאן הוצאה של מליון שח, שדבר ראשון צריך לכסות אותה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 150 אורחים