חסידי וילנא

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ה' דצמבר 08, 2016 10:58 pm

בראשית ימי החסידות היו כמה חסידים בוילנא. זה ידוע מכמה מקורות מהתקופה, ויש גם כמה מכתבים כמו מכתבו של בעל התניא לחסידיו בוילנא.
אבל בתקופה מאוחר יותר לא יצא לי לראות כלום על חסידים בוילנא. לפני המלחמה היה ישיבה קטנה של חב"ד שם, אבל לפי מה שקראתי עליו מתלמיד הישיבה הרמי"ם והתלמידים לא היו חסידים כלל, וכל הבעלות של חב"ד התבטא בזה שהיה להם משפיע [שלא הצליח כ"כ להשפיע].
כמובן לא ראינו אינו ראיה, ועל כן שאלתי מה ידוע על חסידים בוילנא בתקופה מאוחרת יותר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 08, 2016 11:04 pm

המצב בווילנא לפני המלחמה היה קשה לא רק לחסידים...

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ה' דצמבר 08, 2016 11:11 pm

איש_ספר כתב:המצב בווילנא לפני המלחמה היה קשה לא רק לחסידים...

שמעתי לפני כעשרים שנה מפי א' מתושבי וילנא, שהיו בוילנא 107 בתי כנסיות לפני המלחמה, 106 שלא לפי רוחינו. איני יודע אם הדברים מוסמכים, או בלתי מוגזמים, אבל כך שמעתי.
אתקן קצת, שמעתי מזקן אדוק מאוד, והוא אמר "נישט אונזערע ממש", ויל"ד בהגדרת הדברים.

חושיאל · הודעהעל ידי **חושיאל** » ה' דצמבר 08, 2016 11:12 pm

אותה שאלה שייך גם לגבי עוד ערי ליטא. בתחילת החסידות היו כמה חסידים במינסק ועוד ערים, מה שלא נשמע כ"כ אח"כ, עכ"פ לא לי. זה באמת אומר דורשני, ואולי באמת היו רק שלא נשמע עליהם כ"כ אחר ששקע המחלוקת, או שהם עברו למקומות אחרים. אבל לא ברור שהיה משהו ייחודי לוילנא.

מחולת המחנים

הכותרת הזכירה לי את הסיפור החבד"י על אחד החסידים הראשונים שנתפס על היותו חסיד, ובהסכמת הרב והדיינים וראשי הקהילה הוחלט להעמידו אל עמוד הקלון ולהשימו על הקונע, וכולם יעברו ויתנו לו מלקות על עוונו, עבר הרב והלקה אותו עברו הדיינים וראשי הקהילה, עברו כל בני הקהילה וכל אחד בתורו הלקה אותו, לבסוף הגיע עגלון כולו מתנשף ואמר שעדיין לא זכה במצוה להלקות את החסיד הסורר ונתן אף הוא מכה הגונה.
לאחר מכן שאלו את החסיד האם כאבו לו המכות שהלקוהו, ענה החסיד כל המכות שהכוני לא הכאיבו לי, מלבד המכה שהכני אותו עגלון בתמימות לבו "ווייל יענער האט באמת געמיינט לשם שמים", (אותו אחד באמת התכוון בכל לבו לשם שמים).

כיוצא בזה מספרים חסידי ב. על סיפור שאירע עם מתנגדיהם חסידי ב. בוואהלין.

אבי זקני זצ"ל היה לפני המלחמה בווילנא אצל הגרח"ע, ודפק על הדלת והופתע לראות את רבן של כל בני הגולה בעצמו פותח לו את הדלת כשהוא לבוש בחולצה קצרה, במקום מושבו בגליציה היה רגיל לראות אדמורי"ם ורבנים במלבושי קודש מלווים בגבאים לרוב, והנה כאן רבן של ישראל נוהג באופן פשוט ביותר, שאל את הגרח"ע היכן ניתן להתארח ולאכול אוכל כשר, אמר לו הגרח"ע על מקום פלוני בעיר, בשבת אחרי הצהרים ראה שמתחילים לבשל את האוכל רח"ל, לאחר השבת ניגש להגרח"ע וסיפר לו את שראו עיניו באותו מקום, אמר לו הגרח"ע בכאב: פארפאלן, חשבתי שעל אותו מקום עדיין ניתן לסמוך.

לגבי שאלת חושיאל, היו בהתחלה מקומות בליטא שהשפעת החסידים היתה חזקה, ולאחר מכן בעקבות החרמות וכו' גברה ידם של המתנגדים, כמו אדמור"י קארלין שגורשו ממקומם בקארלין שע"י העיר פינסק, ורבות בשנים ישבו בסטאלין.

אברך מקרית ספר

אני קראתי על המעשה עם המכה לשם שמים על ר' אהרון הגדול מקרלין
אך איני זוכר את המקור

צדיק613 · הודעהעל ידי **צדיק613** » א' דצמבר 11, 2016 2:04 am

מקובל בינינו שרח"ע היה רב העיר בוילנא, והאמת שרב העיר היה רב אחרת אני לא זוכר שמו, אלא שראשי הקהל הביאו רח"ע לשמש כמו"ץ למיעוט החרדי שהשתיירו בקהילה.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' דצמבר 11, 2016 3:34 am

צדיק613 כתב:מקובל בינינו שרח"ע היה רב העיר בוילנא, והאמת שרב העיר היה רב אחרת אני לא זוכר שמו, אלא שראשי הקהל הביאו רח"ע לשמש כמו"ץ למיעוט החרדי שהשתיירו בקהילה.

הרב יצחק רובינשטיין

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' דצמבר 11, 2016 5:39 am

אפשר כתב:
איש_ספר כתב:המצב בווילנא לפני המלחמה היה קשה לא רק לחסידים...

שמעתי לפני כעשרים שנה מפי א' מתושבי וילנא, שהיו בוילנא 107 בתי כנסיות לפני המלחמה, 106 שלא לפי רוחינו. איני יודע אם הדברים מוסמכים, או בלתי מוגזמים, אבל כך שמעתי. אתקן קצת, שמעתי מזקן אדוק מאוד, והוא אמר "נישט אונזערע ממש", ויל"ד בהגדרת הדברים.

מן הסתם שמעת מחסיד חב"ד...

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » א' דצמבר 11, 2016 8:14 am

צדיק613 כתב:מקובל בינינו שרח"ע היה רב העיר בוילנא, והאמת שרב העיר היה רב אחרת אני לא זוכר שמו, אלא שראשי הקהל הביאו רח"ע לשמש כמו"ץ למיעוט החרדי שהשתיירו בקהילה.

זה אינו נכון. רח"ע היה רב העיר, ורובינשטיין היה הרב מטעם. בסוף הרבה אנשים רצו להכתיר רובינשטיין כרב, אבל רח"ע היה הרב המוסכם לפני זה ולא הובא לשמש כמו"ץ למיעוט החרדי.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » א' דצמבר 11, 2016 10:01 am

קראקובער כתב:
אפשר כתב:
איש_ספר כתב:המצב בווילנא לפני המלחמה היה קשה לא רק לחסידים...

שמעתי לפני כעשרים שנה מפי א' מתושבי וילנא, שהיו בוילנא 107 בתי כנסיות לפני המלחמה, 106 שלא לפי רוחינו. איני יודע אם הדברים מוסמכים, או בלתי מוגזמים, אבל כך שמעתי. אתקן קצת, שמעתי מזקן אדוק מאוד, והוא אמר "נישט אונזערע ממש", ויל"ד בהגדרת הדברים.

מן הסתם שמעת מחסיד חב"ד...

אוהו ממש לא, ליטוואק שאביו היה קרוי על שם הגר"א, ואיהו גופיה חתנא דבי אחד מהשלשות הזהב מגדולי ליטא.

לעומקו של דבר

סיפר פעם אי"ס:

שמעתי פעם מהגרמ"ד סאלאוויצ'יק: כידוע בריסק שבפולין היתה מרוחקת מווילנא כחמש מאות ק"מ, וקרובה לווארשא, הגרי"ז לא ביקר בווילנא עד המלחמה (אני לא זוכר אם אמר שלא היה בכלל או לעיתים נדירות), כשהגיע הרב לוילנא במלחמה, היה מאוכזב מאד ממצב היהודים שראה שם, והתבטא (איני זוכר הנוסח המדויק) שהוא לא מבין לאיזה צורה של יהודים התכוונו המתנגדים, כשבא לירושלים והכיר את הפרושים בירושלים, אמר שכעת נחה דעתו ומבין שליהודים בדמות זו התכוון הגר"א. (הנוסח קצת מסורבל אבל כך בערך אמר).

(האם הוזכרו כאן פעם גירסאות נוספות לעניין זה?)

לעומקו של דבר

מכל מקום, הנה גירסא נוספת אולי חסידית לדברים:

שו"ת משנה הלכות חלק י"ז סי' קפ"ד כתב:ושמעתי משם הגאון מופת הדור מוה"ר זאב סאלאווייציק זצוק"ל האבד"ק בריסק ובירושלים עיה"ק, שאמר בשם אביו או בעצמו שלאחר שיצא הלהב של ההשכלה של אותם המשכילים להרע ובלע את כל הקודש ומתו במיתת ההשכלה, ונתפשטה אש ההשכלה מאשכנז לליטא ובשאר מדינות ורוב ורובא דרובא דיהודי אשכנז ובשאר מקומות נתפסו באש זרה, ועמד מרן הח"ס וחכמי דורו ולחמו נגדם, ואמר בזה הלשון דאס אונגארישע אידענטום האט דער חתם סופר מיט זיינע תלמידים געראטעוועט, דאס פולישע אידענטום האבען די רביים און דאס חסידות געראטעוועט, ירושלים עיה"ק האט ר' יהושע ליב דיסקין געראטעוועט, און ווילנא איז געווארען אן עיר הנידחת.

= את יהדות הונגריה הצילו החת"ס ותלמידיו, את יהדות פולין הרבע'ס והחסידות, את יהדות ירושלים מהרי"ל דיסקין, ואילו וילנא נהייתה עיר הנידחת.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' דצמבר 11, 2016 12:11 pm

חושיאל כתב:אותה שאלה שייך גם לגבי עוד ערי ליטא. בתחילת החסידות היו כמה חסידים במינסק ועוד ערים, מה שלא נשמע כ"כ אח"כ, עכ"פ לא לי. זה באמת אומר דורשני, ואולי באמת היו רק שלא נשמע עליהם כ"כ אחר ששקע המחלוקת, או שהם עברו למקומות אחרים. אבל לא ברור שהיה משהו ייחודי לוילנא.

אם אתה מדבק על מינסק, משמע אתה מתכוון ל"ליטא" במובן רחב הכולל גם את רוסיה הלבנה (רייסין). ואם כן פלא גדול על דבריך...
מנאי, בן לחסידי רייסין...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 11, 2016 12:32 pm

תיאור מזעזע ימצא הקורא בספרו של בן ווילנא חיים גראדה בספרו הנוגה "שבתותיה של אמא",ככלל מן הספר ותיאוריו על ווילנא לפני החורבן, עולה רושם עגום מאד, כך למשל האגודיסטים שבין בעה"ב היו מעטים ממש. לקראת סוף הספר, כשהמחבר שב לבדו מאפרי רוסיה לווילנא החרבה, הוא משוטט בין הריסות הגטו ומדובב שרידים המחופרים עדין בין ההריסות (אחד התיאורים הנוראים שקראתי בחיי, דוקא משום שאין שם זוועות בלתי אנושיות אלא עצב וחורבן שאין לו שיעור), באחד מטיוליו מגיע הכותב לבית הכנסת של ווילנא השקט כמוות ממתפלליו אבל זעקות אילמות של חורבן ושממון נשמעות בו היטב, שם הוא פוגש אברך בקפוטה רבנית המטייל שם עם אשתו ומסביר לה, למה עשה ה' ככה למקום הזה, כשהוא מתאר את מצב המתפללים כאן לפני החורבן, הדבר כמובן סוחט מגראדה תגובה נסערת, שבה מספר על צדקתם של אנשי המקום, לבם הרחימאי אהבת תורה שהיתה בהם, אבל עם הנתונים אותם מעלה "האברך" הוא אינו מתווכח.

כמובן, עם כל ההסתיגות ואעפ"כ.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » א' דצמבר 11, 2016 1:19 pm

הזכירו הר' רובינשטיין, תיאור פטירתו האומללת בהפרדס כרך יט

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' דצמבר 11, 2016 1:49 pm

זכור לי שהח"ח מזכיר באיזשהו מקום מחלוקת על הרבנות בוילנא. ושם הח"ח כותב שלא יחשדוהו שמדבר לשה"ר כי במקום הריסת הדת מותר לדבר.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' דצמבר 11, 2016 2:06 pm

viewtopic.php?p=135098#p135098

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' דצמבר 11, 2016 2:21 pm

איש_ספר כתב:תיאור מזעזע ימצא הקורא בספרו של בן ווילנא חיים גראדה בספרו הנוגה "שבתותיה של אמא"

מזכיר את שירו של שמשון מלצר - 'המנין בעירי, בעיר טלוסט' - המאסף את נשמותיהם של בני עירו המתים אל בית הכנסת.
http://www.daat.ac.il/daat/vl/melzer/melzer02.pdf

פרנקל תאומים

כמדומה לי שהרב רובינשטיין היה מתלמידי סלובודקא, פישמן-מיימון מזכיר אותו אך לא מרבה בדברים, האם יש למי מכם מידע נוסף אודותיו, מלבד עצם המעשה של פרשת הרבנות דווילנא ?

נ"ב:
התואר הרשמי של מרנא הגרח"ע זי"ע אכן היה מו"צ או אולי דומ"צ, וזאת מפני שמזה שנים רבות קודם לכן הפסיקו בווילנא את משרת רב ואב"ד,אלא שהלכה למעשה הגרח"ע היה נחשב לרבה של העיר, מלבד מה שבשנות התר"פ כבר נודע כריש גלותא.

בברכה המשולשת

פרנקל תאומים כתב:כמדומה לי שהרב רובינשטיין היה מתלמידי סלובודקא, פישמן-מיימון מזכיר אותו אך לא מרבה בדברים, האם יש למי מכם מידע נוסף אודותיו, מלבד עצם המעשה של פרשת הרבנות דווילנא ?
נ"ב:
התואר הרשמי של מרנא הגרח"ע זי"ע אכן היה מו"צ או אולי דומ"צ, וזאת מפני שמזה שנים רבות קודם לכן הפסיקו בווילנא את משרת רב ואב"ד,אלא שהלכה למעשה הגרח"ע היה נחשב לרבה של העיר, מלבד מה שבשנות התר"פ כבר נודע כריש גלותא.

הרב רובינשטיין היה מהי"ד החזקה- 14 הבחורים שהגיעו עם מרן הגראז"מ מסלובודקה לייסד את ישיבת סלוצק (בדרך עץ החיים עמ' 114)

פרנקל תאומים

אכן כן, ישר כח, הפרט הפיקנטי הזה היה ידוע לי והזכרתני נשכחות.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' דצמבר 11, 2016 3:15 pm

viewtopic.php?f=17&t=13926

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' דצמבר 11, 2016 5:03 pm

איש_ספר כתב:תיאור מזעזע ימצא הקורא בספרו של בן ווילנא חיים גראדה בספרו הנוגה "שבתותיה של אמא",ככלל מן הספר ותיאוריו על ווילנא לפני החורבן, עולה רושם עגום מאד, כך למשל האגודיסטים שבין בעה"ב היו מעטים ממש. לקראת סוף הספר, כשהמחבר שב לבדו מאפרי רוסיה לווילנא החרבה, הוא משוטט בין הריסות הגטו ומדובב שרידים המחופרים עדין בין ההריסות (אחד התיאורים הנוראים שקראתי בחיי, דוקא משום שאין שם זוועות בלתי אנושיות אלא עצב וחורבן שאין לו שיעור), באחד מטיוליו מגיע הכותב לבית הכנסת של ווילנא השקט כמוות ממתפלליו אבל זעקות אילמות של חורבן ושממון נשמעות בו היטב, שם הוא פוגש אברך בקפוטה רבנית המטייל שם עם אשתו ומסביר לה, למה עשה ה' ככה למקום הזה, כשהוא מתאר את מצב המתפללים כאן לפני החורבן, הדבר כמובן סוחט מגראדה תגובה נסערת, שבה מספר על צדקתם של אנשי המקום, לבם הרחימאי אהבת תורה שהיתה בהם, אבל עם הנתונים אותם מעלה "האברך" הוא אינו מתווכח.

כמובן, עם כל ההסתיגות ואעפ"כ.

אני לא מתווכח עם העובדות אבל בל נשכח שבכל הערים הגדולות המצב היה ירוד, כמה אחוזים שומרי שבת היו בבודפשט? פחות מ10%, סבתא שלי הגיע מבית חסידי בפולין והיא סיפרה שרק נשים בודדות הלכו עם כיסוי ראש.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' דצמבר 11, 2016 5:37 pm

אפשר כתב:הזכירו הר' רובינשטיין, תיאור פטירתו האומללת בהפרדס כרך יט

: הרב יצחק רובינשטיין - הפרדס יט, עמוד 622.GIF (41.6 KiB) נצפה 14601 פעמים

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » א' דצמבר 11, 2016 6:00 pm

משולש כתב:זכור לי שהח"ח מזכיר באיזשהו מקום מחלוקת על הרבנות בוילנא. ושם הח"ח כותב שלא יחשדוהו שמדבר לשה"ר כי במקום הריסת הדת מותר לדבר.

סיפור שלם, המזרחי טען שהח"ח מחרחר ריב ומדבר לשה"ר [איך לא יראו לנפשם איני יודע], והח"ח ענה ע"ז עם מודעה בעיתון וכו' יבואו המדייקים ויספרו בדיוק

פרנקל תאומים

אפשר כתב:סיפור שלם, המזרחי טען שהח"ח מחרחר ריב ומדבר לשה"ר [איך לא יראו לנפשם איני יודע]

רבינו ה'חפץ חיים' זי"ע כבר היה אז בימי ישישותו המופלגים, ואלו שמאמרו "עלבונה של תורה" והתערבותו התקיפה בעניין רבנות וילנא לא מצאו חן בעיניהם, השתמשו בפיתרון הקלאסי לערער על דברי הגדולים (רעק"א, ר' יצחק אלחנן וכו'), וטענו שהמאמר לא נעשה מדעתו כ"א בהשפעת אחרים עליו (גיחזים)... ועכ"ח למימר הכי שלא ה'חפץ חיים' כתב את המאמר, שהלא איך יתכן לחשוב שהח"ח נכשל חלילה באיסורי לשוה"ר ומחלוקת וכו'...
וכמו שמפורש במכתב התגובה שלו לדבריהם מחודש טבת תרפ"ט וכדלהלן:

"שמעתי כי בעיתון 'מאמענט' נדפס מאמר מכותב אחד שמתפלא עליי איך לא נזהרתי במכתב מחאתי בדבר הרבנות בוילנא באיסור לשוה"ר ומחלוקת והלבנת פנים, אשר הנני עוסק בזה כל ימי חיי, ואשר גם עתה בוודאי נזהרתי בזה.
גם הוציא מזה משפט שקר ומעוקל כי לא מדעתי נעשה זאת ובהשפעת אחרים אליי נעשה.
ע"כ הנני מודיע בזה בשער בת רבים, שבמקום הריסת וחורבן הדת נעשה כל זה כהלכה, כאשר ביארתי במחאתי...
ובדרך כלל אודיע כי כל העניינים היוצאים מתחת ידי בחתימתי, נעשים תמיד על ידי עצמי מדבר גדול עד דבר קטן, ויש לסמוך עליהם בעז"ה.
ומה מאד מתרעם אנוכי על אשר בודים ומחפים עליי דברים אשר בשקר יסודם כדי לבלבל דעת השומעים לדבריי".

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ד' דצמבר 14, 2016 11:36 pm

עמקן כתב:בראשית ימי החסידות היו כמה חסידים בוילנא. זה ידוע מכמה מקורות מהתקופה, ויש גם כמה מכתבים כמו מכתבו של בעל התניא לחסידיו בוילנא.
אבל בתקופה מאוחר יותר לא יצא לי לראות כלום על חסידים בוילנא. לפני המלחמה היה ישיבה קטנה של חב"ד שם, אבל לפי מה שקראתי עליו מתלמיד הישיבה הרמי"ם והתלמידים לא היו חסידים כלל, וכל הבעלות של חב"ד התבטא בזה שהיה להם משפיע [שלא הצליח כ"כ להשפיע].
כמובן לא ראינו אינו ראיה, ועל כן שאלתי מה ידוע על חסידים בוילנא בתקופה מאוחרת יותר.

http://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx ... 00-0-9-512

מאיריחיאלק · הודעהעל ידי **מאיריחיאלק** » ב' יוני 11, 2018 10:40 pm

מעט דבש כתב:
אפשר כתב:הזכירו הר' רובינשטיין, תיאור פטירתו האומללת בהפרדס כרך יט

YRUBINSTEIN.jpg (904.07 KiB) נצפה 13048 פעמים

היה רב דעיר ווילנא ?..

סוקולקה · הודעהעל ידי **סוקולקה** » ב' יוני 11, 2018 11:19 pm

רב מטעם הממשלה כמו שהזכירו כאן.
אמו ממשפחה של רבני העיירה דאטנעווע.
היה חתנו של הרב חיים ירמיהו פלנסברג אב"ד שאקי
http://toladot.blogspot.com/2012/08/blog-post_22.html

גיזונטע קאפ

לעומקו של דבר כתב:מכל מקום, הנה גירסא נוספת אולי חסידית לדברים:

שו"ת משנה הלכות חלק י"ז סי' קפ"ד כתב:ושמעתי משם הגאון מופת הדור מוה"ר זאב סאלאווייציק זצוק"ל האבד"ק בריסק ובירושלים עיה"ק, שאמר בשם אביו או בעצמו שלאחר שיצא הלהב של ההשכלה של אותם המשכילים להרע ובלע את כל הקודש ומתו במיתת ההשכלה, ונתפשטה אש ההשכלה מאשכנז לליטא ובשאר מדינות ורוב ורובא דרובא דיהודי אשכנז ובשאר מקומות נתפסו באש זרה, ועמד מרן הח"ס וחכמי דורו ולחמו נגדם, ואמר בזה הלשון דאס אונגארישע אידענטום האט דער חתם סופר מיט זיינע תלמידים געראטעוועט, דאס פולישע אידענטום האבען די רביים און דאס חסידות געראטעוועט, ירושלים עיה"ק האט ר' יהושע ליב דיסקין געראטעוועט, און ווילנא איז געווארען אן עיר הנידחת.

= את יהדות הונגריה הצילו החת"ס ותלמידיו, את יהדות פולין הרבע'ס והחסידות, את יהדות ירושלים מהרי"ל דיסקין, ואילו וילנא נהייתה עיר הנידחת.

מוזר מאוד.
המצב בוורשא (ולא רק) היה מחריד, שמעתי מסבי זצ"ל שבליל שבת היו מדליקים בוורשא נרות בחנויות שהיו פתוחות, והוא התאכסן בר"ה אצל רב בוורשא, וחיכו בסעודה שהרבנית ובנותיה יחזרו מתיאטרון.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ד' יוני 13, 2018 8:36 am

בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)

יתן חן · הודעהעל ידי **יתן חן** » ד' יוני 13, 2018 8:56 am

יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)

חובה לציין שההתדרדרות בפולין התחילה בשנת תרע"ד - מלחמת העולם הראשונה.

סוקולקה · הודעהעל ידי **סוקולקה** » ד' יוני 13, 2018 9:17 am

כבר בסוף המאה ה-19 וורשה היה המקום במזרח אירופה עם אחוז הכי גדול של יהודים שהתנצרו

גיזונטע קאפ · הודעהעל ידי **גיזונטע קאפ** » ד' יוני 13, 2018 9:17 am

יתן חן כתב:
יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)
חובה לציין שההתדרדרות בפולין התחילה בשנת תרע"ד - מלחמת העולם הראשונה.

כנ"ל בליטא
אפשר לראות זאת בכתבי הח"ח שמתריע על הירידה הגדולה שחלה בתקופה זו

גיזונטע קאפ · הודעהעל ידי **גיזונטע קאפ** » ד' יוני 13, 2018 9:19 am

יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)

לגבי הונגריה, באויבערלנד או באונטרלנד?

חבר פורום אוצר החכמה

גיזונטע קאפ כתב:המצב בוורשא (ולא רק) היה מחריד, שמעתי מסבי זצ"ל שבליל שבת היו מדליקים בוורשא נרות בחנויות שהיו פתוחות, והוא התאכסן בר"ה אצל רב בוורשא, וחיכו בסעודה שהרבנית ובנותיה יחזרו מתיאטרון.

איך סמך על הכשרות אצל ה"רב"?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' יוני 13, 2018 9:37 am

גיזונטע קאפ כתב:
יתן חן כתב:
יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)
חובה לציין שההתדרדרות בפולין התחילה בשנת תרע"ד - מלחמת העולם הראשונה.

כנ"ל בליטא

אשמח לקבל את המקורות לכל הנ"ל. (הבאתי כאן ובכמה הודעות לפני כן מקורות אחרים).

גיזונטע קאפ · הודעהעל ידי **גיזונטע קאפ** » ד' יוני 13, 2018 9:46 am

חבר פורום אוצר החכמה כתב:
גיזונטע קאפ כתב:המצב בוורשא (ולא רק) היה מחריד, שמעתי מסבי זצ"ל שבליל שבת היו מדליקים בוורשא נרות בחנויות שהיו פתוחות, והוא התאכסן בר"ה אצל רב בוורשא, וחיכו בסעודה שהרבנית ובנותיה יחזרו מתיאטרון.

איך סמך על הכשרות אצל ה"רב"?

זהו בדיוק, הם לא היו מזרוחניקים, הטוב והרע היו מעורבבים שם, סבא שלי למשל הלך לישיבה כשאמו חסכה מפיה את פרוטותיה האחרונות, אבל אחיו היו קצינים בצבא הפולני

בברכה המשולשת

גיזונטע קאפ כתב:
יתן חן כתב:
יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)
חובה לציין שההתדרדרות בפולין התחילה בשנת תרע"ד - מלחמת העולם הראשונה.

כנ"ל בליטא
אפשר לראות זאת בכתבי הח"ח שמתריע על הירידה הגדולה שחלה בתקופה זו

למיטב ידיעתי, זה היה בעיקר לגבי ערי השדה בליטא
בוילנא עצמה (וגם, אך פחות ביחס, בערים הגדולות האחרות) היו בעיות קשות כבר קודם

פורום אוצר החכמה

מי מחובר