אבןטובה כתב:למשל מי שאין לו קרקע מצוה לתתו קרקע כדי יוכל לקיים מצות ראיי' או קרבן פסח?
מה זה שייך מי שאין לו קרקע אינו אלא תנאי לקיום המצוה, אולי מצוה לתת לו מדין חסד אבל אין כאן ערבות.
מי שיודע מה האיש הזה מדבר מוזמן ליטול כאן חלק כי אני לא מבין אף מלה אחת מה הוא אומר
אבןטובה כתב:תעמוד רגע על שתי הרגלים שלך וחשוב!
אם התורה אומר לאדם אתה פטור מלקיים מצוה זו, אע"פ שיש מצוה כזה בעולם, איזה חיוב ערבות שייך לומר שיתחייב להכניס את חבירו לקיום מצוה
ואפילו להפקיע את עצמו מן מצוה איכא דיון גדול אם זה מותר או לא [ולא אציין האח' כי זה מגדיל בך הריתחא דאורייתא]. אבל שאל נא בבית המדרש אם יש אדם ושכל בקדקדו שיאמר לך שיש חיוב ערבות לאדם שהוא פטור מן המצוה
מה אתה אומר??? חשוב לעצמך אינך צריך לבהל ולהשיב
וכבר ציינתי גמ' בכורות מח. מי איכא מידי דלדידיה לא מצי תבע ולערב מצי תבע
וכפי הנראה למדת אצל איזה דרכי הישיבות ושבשתא כיון דעל על
ומ י שאין לו בית יש לו לתת בית כדי שיוכל לקיים מצות מזוזה ומעקה?
ישנו כתב:אבןטובה
סליחה.
אבל אתה מוכן להפסיק כבר להתבזות?
אין ספק שמי שפטור מהמצווה אין דין ערבות וזה אי"צ לפנים.
השאלה היא אחרת האם אונס נחשב כמי שפטור מן הדין מן המצווה או שרק אינו נענש על ביטול המצווה.
כל המובאות שלך בעניין זה אינם מעניינא.
נפ"מ פשוטה פשוטה שאני מקווה שאפי' אתה תוכל להבין.
מי שמפקיר קרקע ונפטר עי"ז מעלייה לרגל הוא לכל היותר מערים על המצווה.
מי שהכניס עצמו לאונס עובר על איסור דאורייתא גמור.
[ועכשיו תביא מחישב לעשות מצווה ולא עשאה...]
אוצר החכמה כתב:אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)
פרי יהושע כתב:אוצר החכמה כתב:אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)
איני זוכר כרגע שזה הוויכוח בין הדג"מ לרעק"א, אלא בעצם האם יש ערבות בנשים, אם באמת כך אומרים שבגלל הפטור אין ערבות אין לי שאלה, אולם יתכן שאם יש צד כזה שנשים אינן בכלל הערבות הוא דין בנשים ממילא יש שאלה, וצריך תלמוד ועיון ובל"נ אעיין בכך.
פרי יהושע כתב:אוצר החכמה כתב:אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)
איני זוכר כרגע שזה הוויכוח בין הדג"מ לרעק"א, אלא בעצם האם יש ערבות בנשים, אם באמת כך אומרים שבגלל הפטור אין ערבות אין לי שאלה, אולם יתכן שאם יש צד כזה שנשים אינן בכלל הערבות הוא דין בנשים ממילא יש שאלה, וצריך תלמוד ועיון ובל"נ אעיין בכך.
הוה אמינא כתב:נשים באותן מצוות שפטורות, אינן רק אנוסות, אלא מופקעות מאותה מצוה ההז"ג וכדו', ולא מסתבר שיהיו חייבות באותו זמן באותה מצוה לסייע או לערוב לאיש.
אין הגדרה אחרת לחולי (אא"כ כשיש בו סכנה שאז דינו משום פיקו"נ שגם הוא בכלל אונס כמבואר ברמב"ם דהיכא דעבר ולא נהרג פטור משום אונס).
אבןטובה כתב:אי מסבב לעצמו אונס אי הוי אונס עי' יו"ד סי' רלב סי"ז דל"ה אונס ובגליון מהרש"א שם העיר מתוס' שבת ד. דהוי אונס. ועי' מג"א סי' קח סקי"א, וזה תלוי בפ' בבלי וירושלמי נדרים פ"ב ה"א אי ממתינים עד שיאכל וילקה והר"ן בשבועות פ"ג דף רצו כ' שאין דבר שעומד מפני פקונ"פ ואין לוקין. הרי דנחלקו בזה אי מסבב לעצמו אונס אי מקרי אונס. וע"ע בזה בת' ח"ס חו"מ סי' י וסי' מב ובס' ישועות ישראל להג' מקוטנא זצ"ל חו"מ סי' נה חמדת ישראל לבעל כלי חמדה זצ"ל קו' נר מצוה אות א דברי יעקב שור להג' מקיטוב זצ"ל סי' פב בית יצחק או"ח סי' מז זרע אברהם לופטביר חתן בעל אור שמח זצ"ל סי' מז אות טו שערי דעה ח"ב סי' קנה ברכת אהרן עמ"ס ברכות להג"ר אהרן לעווין ז"ל אב"ד רישא מאמר רמד זכרון ישכר יומא אות סב ת' הגר"י ענגיל נדפס בת' חזון נחום ח"ב בסופו אות יג רמב"ן הובא בחלקת מחוקק אבה"ע סי' נג.
וליתר שאת עי' תוס' ערבין מא: ד"ה מי שכ' ויצה"ר אע"ג דפעמים מתגבר עליו ואינו יכול לכופו כדמ' במו"ק יז. מ"מ אדם יכול ליזהר שלא יבא לידי כך ע"ש.
אוצר החכמה כתב:אין הגדרה אחרת לחולי (אא"כ כשיש בו סכנה שאז דינו משום פיקו"נ שגם הוא בכלל אונס כמבואר ברמב"ם דהיכא דעבר ולא נהרג פטור משום אונס).
הקצות המפורסם בישיבות, מבאר שיש הבדל שהעושה מחמת חולי אפילו יש בו סכנה לא מיקרי אנוס על המעשה אלא שעשה מעצמו מחמת פיקוח נפש וזה ההבדל בין מתרפא בעצי אשירה שחייב לבין מי שאנסוהו גויים לע"ז שאע"פ שהיה לא ליהרג ולא לעבור מ"מ מיקרי אנוס ופטור.
נקט דבג' עבירות יהרג ולא יעבור שבהם מבואר ברמב"ם פ"ה ה"ו דאע"פ שאם מכריחין לאדם לעבור או ליהרג ועבר ולא נהרג לא נענש פ"ה ה"ד כיון דאנסוהו מיהו אם היה חולה ומעצמו מתרפא בעצי אשירה אז חייב והטעם דאז לא כפוהו לזה אלא הוא היה במצב סכנה ומעצמו בחר ברפואה בדבר שיהרג ואל יעבור בזה שפיר הוה מעשה דידיה וכשנ"ת בברכ"א עמ"ס כתובות ג' ע"ב בענין להכניס עצמו לאונס ע"ש וע"ע בברכ"א עמ"ס פסחים כ"ה ע"א ד"ה בחדושי
אבןטובה כתב:אני רק רוצה להבהיר
לפי דעתך יכול להיות שלהכניס עצמו לדרגת פקונ"פ ועי"ז לעבור איסור מותר ולהכניס עצמו לאונס אסור???
אוצר החכמה כתב:פרי יהושע כתב:אוצר החכמה כתב:אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)
איני זוכר כרגע שזה הוויכוח בין הדג"מ לרעק"א, אלא בעצם האם יש ערבות בנשים, אם באמת כך אומרים שבגלל הפטור אין ערבות אין לי שאלה, אולם יתכן שאם יש צד כזה שנשים אינן בכלל הערבות הוא דין בנשים ממילא יש שאלה, וצריך תלמוד ועיון ובל"נ אעיין בכך.
אתה יכול לעיין שם. הדגו"מ הבין את דברי הרא"ש שנשים אינן בכלל ערבות ולכן סבר שגם בקידוש היום אי אפשר שהאיש (שיצא כבר) יוציא את האשה אע"פ שהאשה חייבת בקידוש היום. וע"ז כתב הרע"א שאין זו ההבנה אלא שנשים הם בכלל ערבות ובמצווה שאשה חייבת כגון קידוש היום יכול האיש להוציאה ומה שהתכוון הרא"ש שנשים אינן בכלל ערבות היינו במצוות שהן פטורות מהן. אני לא אומר שעל החלק הזה יחלוק הדגו"מ כי יתכן שלזה הוא מודה עכ"פ הרע"א זה מה שהוא מסביר.הוה אמינא כתב:נשים באותן מצוות שפטורות, אינן רק אנוסות, אלא מופקעות מאותה מצוה ההז"ג וכדו', ולא מסתבר שיהיו חייבות באותו זמן באותה מצוה לסייע או לערוב לאיש.
זה בדיוק מה שביקשתי שהרב פרי יהושע יסביר את סברתו, אם משום שנראה לו שפטור סומא הוא פטור מסוג אחר, ואם הכוונה לזה שהוא כעין אונס האם שונה מקטן שאינו בכלל ערבות, או שס"ל שכיוון שחייב בלאוין (לאלו שס"ל כך) ויכול להמשיך עליו חיוב הרי הוא בכלל ערבות ודלא כרע"א שהזכרתי דלעיל, (וכמדומני שיצטרך לבאר עוד כמה סוגיות). או שמדובר בצירוף של הסברות?
יבואו דבריו ונשמעם.
ישנו כתב:אבןטובה כתב:ג. האם יש מי שיאמר שאין אדם צריך לקנות ד' מינים או לבנות סוכה ולקנות מצה וכו' וכו' קודם החג? והרי בחג אין לו ואנוס.
אבןטובה כתב:אמת שפקונ"פ מתיר איסורים בשביל סכנת גופו אבל מי שמסבב עצמו לכך ועי"ז עובר איסור לא עדיף ממי שמסבב עצמו לאונס [שגם בזה יש אומרים דמקרי אונס וכנ"ל] ולא מבואר בשום ראשון להיפוך
וכבר ציינתי להחמדת שלמה דאונס עדיף כי אין הפעולה נחשב לו כלל משא"כ אצל חולה ע"ש או"ח סי' לח ואין כדאי לכפול עו"פ. וע"ע קובץ הערות עמ"ס יבמות סי' מט אות ג ירחון מוריה חו' ריג-ריד עמוד ע
אבןטובה כתב:ולמה אין אומרים חטא בשביל שיזכה חבירו שנראה שלעצמו היה אומרים לו חטא כדי שתזכה ולמה לא אצל חבירו הא שייך בזה משום חיוב ערבות שיחטא בשביל שיזכה חבירו?
אוצר החכמה כתב:לעצם השאלה מתחילת האשכול.
מה הדין באמת בכל המצוות האם הקופה של צדקה דואגת לכל עני שיהיה לו אתרוג ולולב. או שהדין במשנה בריש ע"פ הוא דין מיוחד בד' כוסות. (כמדומני שהיה פה פעם איזה דיון על דברי הרשב"ם בזה)
אוצר החכמה כתב:לעצם השאלה מתחילת האשכול.
מה הדין באמת בכל המצוות האם הקופה של צדקה דואגת לכל עני שיהיה לו אתרוג ולולב. או שהדין במשנה בריש ע"פ הוא דין מיוחד בד' כוסות. (כמדומני שהיה פה פעם איזה דיון על דברי הרשב"ם בזה)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 210 אורחים