נענועים בתפילת שמו"ע

[עושה חדשות]

זכור לי הרבה מקורות בנושא הזה, בעד ונגד.
מחד גיסא, הרי לא ראוי לבקש בקשות מהמלך בתנועות גוף נמרצות.
ומאידך, תפילת העמידה זה מושג יותר רחב מאשר בקשה בעלמא.
פעם ראיתי ע"ז בקדמונים (אולי השל"ה או כיו"ב), בפוס', אצל בעלי המוסר, ועוד.
אולי מישהו יכול לעזור ולהביא בקצרה את עיקרי הדברים שנכתבו ונאמרו על כך?

[משולש]

מהרי"ל היה מנענע עצמו בשעת התפילה.
ויש לזה כמה סיבות, וזכור לי שבעיקר בגלל האימה (וירא העם וינועו).

[גזע תרשישים]

"שאילנא ליה מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא אלא ישראל בלחודייהו דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא בלא למודא דבר נש בעלמא ולא יכלין למיקם בקיומייהו, וכו', במלה דא בלחודוי אשתמודען נשמתהון קדישין דישראל בין נשמתהון דעמין עעכו"ם, נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק דכתיב (משלי כ) נר יי' נשמת אדם והאי נר בשעתא דאתאחד (נ"א דאתדליק), מגו אורייתא דלעילא לא שכיך נהורא עליה אפילו רגעא, וכו', לא שכיכו לכון, נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין, כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא כיון דאמר מלה חדא דאורייתא הא נהורא דליק ולא יכלון אינון לאשתככא ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא". זוהר ג', פנחס, ריח' ע"ב.

[איש טלז]

השל"ה הוא מסכת תמיד בספר נר מצוה

[עושה חדשות]

השל"ה הוא מסכת תמיד בספר נר מצוה

יש"כ. ז"ל -

המתנועע בתפילתו, גורם בטול כוונתו.
והעמידה בלי התנועעות כלל, עוזר על הכוונה. ומה שאמר (תהלים לה, י) 'כל עצמתי תאמרנה' וגו', היינו בשירות ותשבחות, וברכות קריאת שמע, ותלמוד תורה, אבל לא בתפילה. ואם יש מי שאמר כן גם בתפלה, נראה לי שאין לחוש לדבריו, כי הנסיון מוכיח, שהעמידה בלי נענוע בתפילה, גורם לכוון הלב. וראה בעיניך, הישאל אדם שאלות ממלך בשר ודם, וגופו מתנועע כנוע עצי יער מפני רוח.

מה עוד?

[פלגינן]

כבר ציינו כאן בעבר למאמרו של א' זימר, 'תיקוני הגוף בשעת התפילה', סידרא, ה (תשמט). אינו לפני כעת, אך בזכרוני שמאריך בכך.

[פרי יהושע]

"שאילנא ליה מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא אלא ישראל בלחודייהו דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא בלא למודא דבר נש בעלמא ולא יכלין למיקם בקיומייהו, וכו', במלה דא בלחודוי אשתמודען נשמתהון קדישין דישראל בין נשמתהון דעמין עעכו"ם, נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק דכתיב (משלי כ) נר יי' נשמת אדם והאי נר בשעתא דאתאחד (נ"א דאתדליק), מגו אורייתא דלעילא לא שכיך נהורא עליה אפילו רגעא, וכו', לא שכיכו לכון, נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין, כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא כיון דאמר מלה חדא דאורייתא הא נהורא דליק ולא יכלון אינון לאשתככא ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא". זוהר ג', פנחס, ריח' ע"ב.

זה נראה יותר בשעת הלימוד, וכך בכוזרי והטעם כתב שם ע"פ פשוטו שלא היה בזמנם רוב ספרים, אבל בתפילה אולי לא ראוי, וראיתי הרבה גדולים שלא נהגו לנענע גופם כמנהג העם.

[ישורון250]

כף החיים סי' מח אות ז: שם בהגה. ונהגו המדקדקים להתנועע וכו'. אבל בתפלה אין להתנועע, הרמ"ע בתשובותיו סימן קי"ג, וכן כתב עוד הרמ"ע באלפסי זוטא פרק אין עומדין רק שפתיה נעות מסתברא לן דרק אתא למעוטי נענוע הגוף לא אמרו כל עצמותי תאמרנה אלא בפסוקי דזמרה ודומיהן עכ"ל, ובשיטת רבו אמרה הרב המקובל מוהר"ר ישראל סרוק שכן כתב בהגהותיו דלא יתנועע בתפלה רק שפתיו נעות, והגם דכל דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד כמו שכתב הרב מגן אברהם מכל מקום שפרא מילתא להנהיג עצמו שלא להתנועע בתפלה שהוא כעומד לפני המלך וכמו שכתבו מהר"י סרוק והרמ"ע. מחזיק ברכה אות ה'. ועיין לקמן סוף אות ט':

ח. אפילו המתנועע יהיה בנחת לא בתנועות גדולות וקולות משונים, וידעו שעומדים לפני מלך הכבוד. מחזיק ברכה אות ו':

ט. שם בהגה. דוגמת התורה שניתנה ברתת. וז"ל ה"ר דוד אבודרהם דף י"ח ע"ג ונהגו ישראל להתנועע בשעה שקורין כי כשנתנה התורה נרתעו כולם שנאמר וירא העם וינועו, וכן כתב רבינו יעקב בעל הטורים ברמזיו על התורה שם בפרשת יתרו וז"ל וירא העם וינועו על כן מתנענעים בשעת לימוד התורה לפי שהתורה ניתנה באימה ברתת בזיע ע"כ. יפה ללב אות ז':

וז"ל הזהר הקדוש פרשת פינחס סוף דף רי"ח ע"ג, נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק דכתיב נר ה' נשמת אדם וכו', נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין, כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא כיון דאמר מלה חדא דאורייתא הא נהורא דליק ולא יכלין אינון לאשתככא ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא דהא נר ה' נשמת אדם כתיב עכ"ל. משמע דהנענוע הוא בשעה שלומד בתורה, אבל לא בשעת התפלה שהיא בקשת רחמים, על כן יש ליזהר בשעת תפלת י"ח שלא להתנועע וכמו שכתבנו לעיל אות ז':

[פרי יהושע]

ייש"כ להרב ישורון

[יאיר]

www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141401&pageid=P0038

[עושה חדשות]

כבר ציינו כאן בעבר למאמרו של א' זימר, 'תיקוני הגוף בשעת התפילה', סידרא, ה (תשמט). אינו לפני כעת, אך בזכרוני שמאריך בכך.

תודה לר' פלגינן. מצו"ב. בלי אחריות.

[עושה חדשות]

כהשלמה להמובא לעיל בתוך המאמר, לחלק בין חלק הבקשה של שמו"ע ובין חתימת הברכות, (לגבי נענונעים), נראה להוסיף כדלהלן.

וה"רר אליעז' מגרמ"יזא כת' בספרו כי טוב מאד לכוין לחתימת כל ברכה וברכה כי יש בהן מאה ושלש עשרה תיבות כנגד תיבות שיש בתפילת חנה, וכן הדין נותן כי מי שמתכוין בשאלתו ולא יכוין בשבחו של הקדוש ברוך הוא מחייב את עצמו.

כתב הרב ר' ברוך [בר] שמואל זצ"ל מארץ יון עיון תפלה שמחשב בדעתו אכוין בתפילתי כדי שיעשי לי רצוני ודומה למנסה בוראו. ולי אני המחבר נ"מ דרב ר' משולם בן הרב ר' דוד זצ"ל כי ר' שלמה מוינא פי' עיון תפלה היינו שמכוין בבקשותיו לצורך עצמו. כגון ברך עלינו את השנה הזאת רפאנו וכל כיוצא בזה הבקשות והתחינות שבשמונה עשרה. וכשמגיע לחתום בברכה בא"י רופא חולי עמו ישראל אז אינו חושש ומברך בלא כוונה. וזאת היא העבירה שמעיין בתפילה ומכוין לבו בבקשותיו לצורכו. ובברכה אינו מטריח על עצמו לכוין. וישר בעיני וההנה לי.

[עושה חדשות]

כסמ"ק ואו"ז כ"ה גם בס"ח,

...ואל תשים כוונת לבך רק לבקשות כי עיקר הכוונה לברכות ולשבח לכן אמרו יכוין בכולם ואם אי אפשר יכוין בברכת אבות או בברכת הודאה שאם תכוין רק בבקשות אז יהיה למעלה שוטנים שאומרים אין ראוי לקבל תפלתו שבכבוד מקום אינו חושש לבקש בכוונה ובדרך תחנונים ואיך נעשה רצונו שברצון נפשו מכוין ולא בשבח.

[עושה חדשות]

נוסח דומה, בס"ח הוצאת מק"נ -

עיון תפילה - ספר חסידים מקיצי.png (24.95 KiB) נצפה 7903 פעמים

[יושב סתר]

88.jpg (269.36 KiB) נצפה 7887 פעמים

[צביב]

סיפרו שרבי משה פינשטיין זצ''ל היה עומד ללא תנועה, והסביר שברוסיה מי שהוצרך לדבר עם השלטונות, היה צריך לעמוד ללא נוע.

( אינני זוכר את ההמשך, וכמדומה, למד שכך עבד עומד בפני רבו)

[משולש]

מישהו אמר לי על מהרי"ל שהוא מתכוין שצריך להתנועע כמו נר, שזה אומר נענוע מאוד קל וכמעט בלתי מורגש. ולא "כל עצמותי תאמרנה".

[צביב]

לפעמים בנר זה מורגש, אבל זה כל עצמותי, ולא מצד לצד.

[אוהב עמו]

זכורני שאחד הצדיקים ביקש מבנו בהגיעו לגיל מצוות מחילה על כך שאינו מתפלל בנענוע ומסתמא גורם לו בושה עי"ז שנראה שאביו חריג מבין המתפללים.
אולי זה היה ר' מרדכי צוקרמן מגב"ש.

בנו"ט סיפר לי א' מבוגרי סלבודקה לפני עשרות שנים שבמזרח היה נראה כעמודי חשמל (ר' מרדכי שולמן ור' משה טיקוצינסקי ואולי גם הרב אברמסקי ור' ברוך רוזנברג) שהיו עומדים שמו"ע בלי נוע

[העיברי]

ראה אות מ', אודות מנהג הח"ס בהענין

[דלי דלות]

שם משמואל, פרשת ואתחנן תרע"ה

ויש לומר שמחמת מקור מוצא התפילה, אם מהמוח או מהלב, נולד ההפרש אם בלחש או בקול. כי הלב הוא חם ומתפעל ומוליד תנועה וקול, והמוח הוא קר ובלתי בעל תנועה ובלחש. ועל כן הקדושים והצדיקים היותר גדולים שהם בחינת מוח אין נראות מהם תנועות והתפעלות בתפילתם. ובאזנינו שמענו שהקדוש הרבי ר' בונם מפרשיסחא זצללה"ה הי' מתפלל בלי שום תנועה, אלא הי' עומד כמו עמוד של אבן ורק עיניו זולגות דמעות ושופעות בלי הפוגות. וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה סיפר שבהיותו חולה ר"ל נצטוה מאת כ"ק זקיני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק להתפלל בר"ה ויוה"כ אתו עמו בחדרו המיוחד שעל יד ביהמ"ד הגדול, ולא הי' רואה בזקיני זצללה"ה שום תנועה והתפעלות בכל התפילה, אלא פניו היו בוערות כלפידים וכמלאך ה' נורא מאד. ובספר ישמח משה להקדוש ר"מ טייטעלבוים זצללה"ה מאוהעל (ריש פ' אחרי) שזוהי בחינת הצדיקים שהם מבתי גואי ומהם הי' משרע"ה ואהרן שבכל עבודתם ותפילתם לא היתה ניכרת בהם שום תנועה והתפעלות:

[בקרו טלה]

-

[כדכד]

[quote="אוהב עמו"]זכורני שאחד הצדיקים ביקש מבנו בהגיעו לגיל מצוות מחילה על כך שאינו מתפלל בנענוע ומסתמא גורם לו בושה עי"ז שנראה שאביו חריג מבין המתפללים.
אולי זה היה ר' מרדכי צוקרמן מגב"ש.
/quote]
עד כמ שזכור לי הג"צ הרב מרדכי צוקרמן זצ"ל כן היה מתפלל בנענוע

[לבי במערב]

כף החיים סי' מח אות ז־ט

וראה עוד בדבריו שבסי' צה סק"ד.

[בברכה המשולשת]

זכורני שאחד הצדיקים ביקש מבנו בהגיעו לגיל מצוות מחילה על כך שאינו מתפלל בנענוע ומסתמא גורם לו בושה עי"ז שנראה שאביו חריג מבין המתפללים.
אולי זה היה ר' מרדכי צוקרמן מגב"ש.
/quote]
עד כמ שזכור לי הג"צ הרב מרדכי צוקרמן זצ"ל כן היה מתפלל בנענוע

הרב אביגדור סילבר שליט"א אמר לי שזה היה מה שהגאון הצדיק רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל אמר לו (שימחל לאביו וכו') כשהוא בא לנחם את הרב סילבר על פטירת אביו זצ"ל
אח"כ גם ראיתי את זה בספר על הרב צוקרמן

[יעקל]

"שאילנא ליה מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא אלא ישראל בלחודייהו דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא בלא למודא דבר נש בעלמא ולא יכלין למיקם בקיומייהו, וכו', במלה דא בלחודוי אשתמודען נשמתהון קדישין דישראל בין נשמתהון דעמין עעכו"ם, נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק דכתיב (משלי כ) נר יי' נשמת אדם והאי נר בשעתא דאתאחד (נ"א דאתדליק), מגו אורייתא דלעילא לא שכיך נהורא עליה אפילו רגעא, וכו', לא שכיכו לכון, נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין, כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא כיון דאמר מלה חדא דאורייתא הא נהורא דליק ולא יכלון אינון לאשתככא ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא". זוהר ג', פנחס, ריח' ע"ב.

זה נראה יותר בשעת הלימוד, וכך בכוזרי והטעם כתב שם ע"פ פשוטו שלא היה בזמנם רוב ספרים, אבל בתפילה אולי לא ראוי, וראיתי הרבה גדולים שלא נהגו לנענע גופם כמנהג העם.

אני קראתי על ג' גדולי ישראל שלא התנענעו :



הרה"ק מקאצק (עיי' בית קאצק)
הרב אלחנן וואססערמאן (עיי' ביוגרפיה שלו ארטסקרול)

המשגיח הרב דעססלער ( עיי' ביוגרפיה שלו ארטסקרול)

[מאיר נקי]

כמדומני שיש ברמ"ע מפאנו על דבר זה וכותב שאם זה מעורר הכוונה מותר אשמח אם מאן דהו יביא המקור.

[אור עולם]

השמטות מע"ר בספר 'זכר לחיים':
"בתפילת י"ח יעמוד כעבד המדבר לפני המלך ובמיעוט תנועה...".

ממו"ר הגר"ש כץ שליט"א שמעתי כמה פעמים בשם הקוצקער שאם בשביל ש"וירא העם" אז "וינועו", זה סימן ש"ויעמדו מרחוק",
כמו"כ מרגלא בפומיה מה ששמע מרבו הגרי"ד הלוי שהיה א' מהגדולים שהיה עומד בתפילה בלי נוע כלל, ופעם א' עבר קצין או כיוצ"ב לפני חלון ביהכנ"ס וקרא בשלומו ולא ענהו אותו גדול וכעס הקצין מאד וכמעט הרגו עד שהצליחו לשכנעו שהיה זה באמצע התפילה, כי לא האמין הגוי שמתפללים כך בלי נוע כלל,
וכן רגיל לומר (וכמדומה דאומר שכך הוסיף הגרי"ד אחרי שהיה מספר הסיפור הנ"ל) שתפילה צריכה להיות עבודה שבלב היינו שכולה תהיה בלב בלי לצאת החוצה, ואם היא גולשת החוצה - הרי זה מלמד שיש בתוך הלב משהו נוסף...

[תרשישי]

ממו"ר הגר"ש כץ שליט"א שמעתי כמה פעמים בשם הקוצקער שאם בשביל ש"וירא העם" אז "וינועו", זה סימן ש"ויעמדו מרחוק",

ליתר דיוק זה מהבעש"ט זי"ע וכפי המובא בספרי תלמידיו.

[יהושע100]

בשו"ת עולת יצחק (רצאבי) ח"ב סי' מג יש ע"ז תשובה קצרה והביא שמועה על החת"ס שלא היה מתנועע בתפילה. וכ' שציין מהרבה סופרים וספרים שלא להתנועע בבארות יצחק על פסקי מהרי"ץ הלכות תפילה ס"ק כט ואינו ת"י.
עוד ציין לגליון אור תורה ניסן ה'תשמט סי' קה.

[יעקל]

ממו"ר הגר"ש כץ שליט"א שמעתי כמה פעמים בשם הקוצקער שאם בשביל ש"וירא העם" אז "וינועו", זה סימן ש"ויעמדו מרחוק",

ליתר דיוק זה מהבעש"ט זי"ע וכפי המובא בספרי תלמידיו.

כמו מי מתלמידיו ?

[תרשישי]

ממו"ר הגר"ש כץ שליט"א שמעתי כמה פעמים בשם הקוצקער שאם בשביל ש"וירא העם" אז "וינועו", זה סימן ש"ויעמדו מרחוק",

ליתר דיוק זה מהבעש"ט זי"ע וכפי המובא בספרי תלמידיו.

כמו מי מתלמידיו ?

סליחה. זה לא מובא בספרי תלמידיו אלא בספר 'ילקוט משה' בשער הפרפראות.