ישיבת טורדא

[לעומקו של דבר]

בעקבות דברי עו"ח אשר המליץ לאחד הרבנים ללמוד בישיבת טורדא, אבקש לדעת על ישיבה זו, טיבה ומהותה.
כמדומה שפעם ר' עזריאל אייערבאך היה רה"י. גם ר"ש פישר מוזכר. ור' משה שפירא. וקשור איכשהו למתמידים?!
המייסד כנראה ר' יוסף אדלר הרב מטורדא
לתחושתי "בן ירושלים" יוכל להביא אינטערסאנטע זאכן.
ולראשונה הנה תמונה (מעיתון המבשר שהועלה כאן פעם) ("רבינו" הינו מח"ס בצל החכמה)

[מחולת המחנים]

ישיבת טורדא התנהלה מערך משנות הל' עד שנת תשנ"ה בערך, תחת נשיאותו של גאב"ד טורדא ר' משה אדלר זצ"ל, ובפועל למדו בה אנשי קהילת המתמידים, בין הרמי"ם אז היו ר' עזריאל אויערבאך ר' שלמה חשין ועוד.
היה זה לאחר שאנשי קהילת המתמידים פרשו מישיבת לפלגות ראובן, (שם ר' שלמה פישר היה אומר שיעורים מדי תקופה), כאשר באותו דין תורה העדה החרדית צידדה בדעתם של ראשי המתמידים, ומשכך תמכה גם בישיבת טורדא, (עד שנפרדו דרכיהם, וכידוע).
אחר כך כמדומני נתפרדה החבילה, וישיבת המתמידים התחילה להתנהל באופן עצמאי.

היו שתלו רמזים בשמה של הישיבה לתוכן המיוחד שאנשי קהילת המתמידים יצקו ביום אחד בשנה.

[לעומקו של דבר]

*ר' שלמה חשין - הכוונה פישר?

[מחולת המחנים]

*ר' שלמה חשין - הכוונה פישר?

לא.
הכוונה לר' שלמה זלמן חשין ב"ר בנימין זאב, אחיו של העילוי ר' צבי חשין.

אין לי מושג אם לר' שלמה פישר היה קשר לישיבת טורדא, זאת ידעתי שהרביץ תורה בישיבת לפלגות ראובן, שהיתה במובן מסוים גלגולה הקודם של ישיבת טורדא.

[לעומקו של דבר]

יש"כ,

רק שאתה חייב לנו גם את ההתחלה, מה היא "לפלגות"?

יש להזכיר כמובן את אשכול ישיבות שנעלמו (לפלגות הוזכרה שם, טורדא לא)

ומיהו רש"ז חשין? בן רב"ז, לאמור ברסלבער?

[מחולת המחנים]

רק שאתה חייב לנו גם את ההתחלה, מה היא "לפלגות"?

ישיבת לפלגות ראובן היתה ישיבה ירושלמית שהוקמה ע"י תלמידי הגרז"ר בענגיס, ובעיקר על ידי ר' מרדכי הערש שיינברגר, וכיהנו בה כרמי"ם ר' שלמה פישר, ר' חיים אורי פריינד, ר' זעליג ויינברג, ור' אברהם אטיק, בשנותיה הטובות לפני כארבעים שנה ויותר הוציאה הישיבה צורבים מופלגים.

בנין הישיבה מתנוסס עד היום ברח' דוד ילין.

לצד בני הישוב הישן למדו בה גם קצת בחורים אמריקאים בעיקר מחוגי סאטמאר, בין תלמידי הישיבה ניתן למנות את ר' בן ציון גוטפרב מראשי קהילת המתמידים, והעסקן ר' זעליג מענדלאוויטש, ועוד.

[לעומקו של דבר]

אולי ישיבות אלו הם מן בבואה עגומה להיעלמותה של הירושלמיות.

[ח''ל קאליסק]

הגאון המופלא רבי שלמה זלמן חשין שליט''א מתלמידיו הקרובים של הגר''ח שמולאביץ והגר''נ פרצוביץ זצ''ל ובעצתם פנה לעסוק בייעוץ וחינוך ועד היום עוסק בתחום זה במסי''נ, שלא ע''מ לקב''פ.

[לעומקו של דבר]

והיכן עומד ומשמש לאחר סגירת ישיבת טורדא?

[ח''ל קאליסק]

והיכן עומד ומשמש לאחר סגירת ישיבת טורדא?

יש לו עליית גג קטנה ובה שולחן כיסא ומנורה באר''י באיזור בית ישראל ובחו''ל בבייסמנט בברוקלין ושם יושב מידי יום עד השעות הקטנו של הלילה ומסייע לכל הפונים אליו ייחודיותו שאינו לוקח כסף מחד ומאידך יש לו סבלנות ועצבי ברזל לשבת לשןחח עם הנצרך לכך עשרות ומאות שעות עד שמוציאו ממיצרו. ביודעי ומכירי עשרות רבות של מרביצי תורה חשובים החבים לו את חייהם.

[בן ירושלים]

בשלב כלשהוא בישיבת לפלגות ראובן נפתח כולל בראשות נכדו של הרב בנגיס - הרב גולובנציץ זצ"ל שהיה דמות מיוחדת של ת"ח נעים הליכות , שמו היה כלמדן , אמנם שמעתי ממנו פעם שיחה בדרוש -שפתיים ישק.
היה ליטאי קלאסי ובכלל לא ירושלמי

[איש_ספר]

בבחורתי שלמדתי תקופת מה אצל הגרמ"ד, היה בש"ק בלפלגות מנין של משפחת שיף.
האם הרב גולובנציץ הנזכר הוא אותו זקן שהיה רב באמריקנער שול?

[תוכן]

דומה שר' חיים דוד רוטנברג בן ר' שלמה, היה מגיד שיעור בטורדא.

[בן ירושלים]

לא. הרב גולובנציץ המדובר היה גר בבית וגן, היתה תקופה שהיתה לו גם ישי"ק בשם חיי ראובן או משהו דומה.

[איש_ספר]

אז מיהו אותו רב ישיש שכיהן שם? (היה לבוש כרבני ליטא בכיפה רבנית וכו')

[בן ירושלים]

נדמה לי שהוא חמיו של הרה"צ ר' זאב גצל (לרפ"ש) משגיח דישיבת איתרי

[נשר]

בשלב כלשהוא בישיבת לפלגות ראובן נפתח כולל בראשות נכדו של הרב בנגיס - הרב גולובנציץ זצ"ל שהיה דמות מיוחדת של ת"ח נעים הליכות , שמו היה כלמדן , אמנם שמעתי ממנו פעם שיחה בדרוש -שפתיים ישק.
היה ליטאי קלאסי ובכלל לא ירושלמי

שמעתי פעם שיעור נפלא מהרב גולובנציץ הנ"ל בו הוא ביאר את הפיוט חד גדיא על פי איזה ספר שהוא מצא או משהו כזה, איני זוכר את המהלך אבל הרעיון היה שהגדע זה קרבן פסח והשיר מוזכר כל המלכויות שהיו בעם ישראל שבהם לא הקריבו קרבן פסח עד החורבן. משהו כזה. השיעור היה מיוחד. הוא סיפר שהוא שמע את זה מר' אלה' מישקובסקי כשהוא למד בכפר חסידים. מישהו יודע במה מדובר?

[שיף]

על הג"ר אהרון גולובנציץ זצ"ל ויחוסו להגרז"ר זצ"ל וגם על ישיבת 'לפלגות' כבר נכתב כאן
viewtopic.php?f=19&t=624&p=47746&hilit=%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A5#p47746
שם הישי"ק שהיתה לו בירושלים [לכמה שנים] לפני כשני עשורים הוא 'כנסת ראובן'

[שיף]

האם הרב גולובנציץ הנזכר הוא אותו זקן שהיה רב באמריקנער שול?

גם ע"ז כבר נכתב כאן.....
viewtopic.php?f=19&t=5940&p=51050&hilit=%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A5#p51050

[דודי צח]

כמדומה שר' שלמה פישר לא שימש כר"מ בישיבת לפלגות ראובן - כי אם בישיבת איתרי, כמאז ועד היום.

אלא שישיבת איתרי הקדומה, נוסדה בשכונת מאה שערים, ושימשה ישיבה לבחורים ירושלמיים מהישוב הישן, ובו שימשו כרמי"ם גם ר' חיים אורי פריינד, שבגלגול השני אכן נתמנה לראש ישיבת לפלגות ראובן.

אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר ישיבת איתרי נדדה לבית צפפה, עברה הקבוצה הירושלמית לר' מרדכי הרש שיינברגר שייסד את ישיבת לפלגות. וכפי שכתבתי, כנראה ר' שלמה פישר לא עבד שם. ר' זעליג וינברג ור' אברהם אטיק - כן.

בשנת תשל"ט עזבה חבורת ישיבת המתמידים את ישיבת 'לפלגות', ועברה תחת חסותו של ר' משה אדלר בישיבת 'טורדא' שהקים. והיא אכן נתקיימה במסגרת הזאת עד תשנ"ה

בישיבה זו שימשו כרמי"ם: ר' שלמה ב"ר וועלוול חשין מישיבת מיר. ר' חיים דוד רוטנברג כיום מר"י רחמאסטריווקא, ממיר ומארה"ב תלמיד רא"ל מאלין. ור' עזריאל אויערבך. וכר"מ לקיבוץ הישיבה - ר' חיים מן ההר, כיום בישיבת ביתר.
בישיבה זו הוזמנו בדרך קבע לומר שיעורים כלליים - ר' אליעזר פלצ'ינסקי, ר' שלמה פישר, ר' שמואל יעקב בורנשטיין (שהיה תקופה מסויימת ר"מ קבוע לשיעור יומי), וכן ר' משה שפירא שהיה אומר שיעור קבוע כל שבועיים משך שנים רבות

בשנת תשנ"ה נתפרדה החבילה עם טורדא וישיבת המתמידים בעצמה פתחה את הישיבה, ואז (נ)עזבו כל הרמי"ם ה'ליטאיים' וכיום רמי"ה הם מבוגרי הישיבה עצמה

[בן ירושלים]

כמדומה שר' שלמה פישר לא שימש כר"מ בישיבת לפלגות ראובן - כי אם בישיבת איתרי, כמאז ועד היום.

אלא שישיבת איתרי הקדומה, נוסדה בשכונת מאה שערים, ושימשה ישיבה לבחורים ירושלמיים מהישוב הישן, ובו שימשו כרמי"ם גם ר' חיים אורי פריינד, שבגלגול השני אכן נתמנה לראש ישיבת לפלגות ראובן.

אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר ישיבת איתרי נדדה לבית צפפה, עברה הקבוצה הירושלמית לר' מרדכי הרש שיינברגר שייסד את ישיבת לפלגות. וכפי שכתבתי, כנראה ר' שלמה פישר לא עבד שם. ר' זעליג וינברג ור' אברהם אטיק - כן.

ייש"כ גדול.
משהו לא מסתדר לי. הרי ר' שלמה פישר היה כמה שנים ר"מ בישיבת הנגב- עזתה. הוא הגיע לאיתרי לפי חשבוני בסביבות שנת תשכ"ט ישר לבית צפפה, אז איך היה לפני כן ר"מ ב"איתרי הקדומה"?

[דודי צח]

אכן לא אחלוק על מומחה לענייני

ובעיקר רציתי להפקיע שהוא לא היה ר"מ בישיבת לפלגות ראובן, וגם הגירסא שלך תומכת בכך, שכן לפלגות ראובן הוקמה בשנת תשכ"ז-כ"ח, כאשר ר"ש היה ר"מ כדבריך במקום אחר.
רק חשבתי, כי במקרה ומישהו זוכר שהוא היה ר"מ בישיבה הירושלמית הזאת, זה יתכן רק באתרי ולא בלפלגות ששם לא שימש כר"מ



בזכותך, באשכול אחר (הרב יצג), שמעתי היום את ר' שלמה בהקלטת ציפייה

[בן ירושלים]

בזכותך, באשכול אחר (הרב יצג), שמעתי היום את ר' שלמה בהקלטת ציפייה

איפה מופיעה הקלטת צפייה של ר' שלמה?

[דודי צח]

"בינינו"

[דודי צח]

בישיבה זו הוזמנו בדרך קבע לומר שיעורים כלליים - ר' אליעזר פלצ'ינסקי, ר' שלמה פישר, ר' שמואל יעקב בורנשטיין (שהיה תקופה מסויימת ר"מ קבוע לשיעור יומי), וכן ר' משה שפירא שהיה אומר שיעור קבוע כל שבועיים משך שנים רבות

בד"ה - עלה בסערה השמיימה

באיזה נסיבות הגיע לומר שיעור כל שבועיים?
כמה שנים מדובר?
מי זה שהביא אותו לשם, ומדוע הופסק?
מה היה העניין שלו לבוא, בישיבה לכאורה שולית, עם בחורים ירושלמיים, איך הוא הסתדר איתם ואיך הם קיבלו אותם?

כמדומה שרבים מדלגים על תקופה זו

[טעות סופר]

כמדומה שר' שלמה פישר לא שימש כר"מ בישיבת לפלגות ראובן - כי אם בישיבת איתרי, כמאז ועד היום.

אלא שישיבת איתרי הקדומה, נוסדה בשכונת מאה שערים, ושימשה ישיבה לבחורים ירושלמיים מהישוב הישן, ובו שימשו כרמי"ם גם ר' חיים אורי פריינד, שבגלגול השני אכן נתמנה לראש ישיבת לפלגות ראובן.

אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר ישיבת איתרי נדדה לבית צפפה, עברה הקבוצה הירושלמית לר' מרדכי הרש שיינברגר שייסד את ישיבת לפלגות. וכפי שכתבתי, כנראה ר' שלמה פישר לא עבד שם. ר' זעליג וינברג ור' אברהם אטיק - כן.

ייש"כ גדול.
משהו לא מסתדר לי. הרי ר' שלמה פישר היה כמה שנים ר"מ בישיבת הנגב- עזתה. הוא הגיע לאיתרי לפי חשבוני בסביבות שנת תשכ"ט ישר לבית צפפה, אז איך היה לפני כן ר"מ ב"איתרי הקדומה"?

הגר"ש פישר הגיע לאיתרי בתשל"א.
כך שמעתי מפיו רק בשבוע שעבר בשבעה על הרבנית.

[חלמישצור]

*ר' שלמה חשין - הכוונה פישר?

לא. הכוונה לר' שלמה זלמן חשין ב"ר בנימין זאב, אחיו של העילוי ר' צבי חשין.

הגאון המופלא רבי שלמה זלמן חשין שליט''א מתלמידיו הקרובים של הגר''ח שמולאביץ והגר''נ פרצוביץ זצ''ל ובעצתם פנה לעסוק בייעוץ וחינוך ועד היום עוסק בתחום זה במסי''נ, שלא ע''מ לקב''פ.

ברוך דיין האמת.

[ח''ל קאליסק]

מי יתן תמורתו....??????

[חלמישצור]

מצאתי לאחרונה בארכיון המדינה: מש' ר' בנימין זאב חשין במפקד התושבים שנת תש"ז (כאן, עמ' 17)

משפחת ר בנימין זאב חשין - מפקד התושבים תשז17.png (450.79 KiB) נצפה 9071 פעמים

[נערי האוצר]

באלו שנים היה הגר"מ שטרנבוך ראש ישיבת המתמידים?

[דודי צח]

חצי השני של שנות התש"י -
נדמה שהיה שם פחות מעשר שנים.

[נערי האוצר]

חצי השני של שנות התש"י -
נדמה שהיה שם פחות מעשר שנים.

כאן מצאתי אזכור משנת תשט"ו:
viewtopic.php?p=822310#p822310
ובקובץ כנסת בית יצחק (חלק ב) אזכור מסוף תשי"ט.
בכל מקרה מדובר בתקופה קצרה ביותר לאחר נישואיו.

[בינוני]

באלו שנים היה הגר"מ שטרנבוך ראש ישיבת המתמידים?

משנת תשי"ז עד פורים תשכ"א, כארבע שנים.

[הוה אמינא]

בבחורתי שלמדתי תקופת מה אצל הגרמ"ד, היה בש"ק בלפלגות מנין של משפחת שיף.
האם הרב גולובנציץ הנזכר הוא אותו זקן שהיה רב באמריקנער שול?

הרב אהרן גולובנצ'יץ שיסד את ישיבת הרב בנגיס היה בנו של ר' יצחק גולובנצ'יץ.
הרב של אמריקנער שול היה רבי יהושע גולובנצ'יץ, אחיו של ר' יצחק הנז'.
בעוד ר' יצחק היה מגולח, לר' יהושע היה זקן לבן צח מסודר ומרשים, בפרט עם הכיפה הליטאית...
שניהם בנים של ר' שלמה גולובנצ'יץ שהיה הרב של מוגילב (מאהילוב) ברוסיה, ובסוף ימיו "ראש המוצי"ם" בירושלים.
כמדומה שהיה להם עוד אח. וכן אחות מ' פייא שהיתה נשואה לרב פינס וגרו ב"זכרון משה".
(כלומר הגאון ר' אהרן זצ"ל הוא כבר נכד).

[חיס]

כמדומה שהיה להם עוד אח. וכן אחות מ' פייא שהיתה נשואה לרב פינס וגרו ב"זכרון משה".
(כלומר הגאון ר' אהרן זצ"ל הוא כבר נכד).

בהר הזיתים קבור (קרוב ליד אביו ואחיו) עוד אח בשם ר' יעקב גולובנצי'ץ ז"ל
https://mountofolives.co.il/he/deceased ... #gsc.tab=0

[דודי צח]

באלו שנים היה הגר"מ שטרנבוך ראש ישיבת המתמידים?

משנת תשי"ז עד פורים תשכ"א, כארבע שנים.

הוא היה בבירור יותר זמן

יש מסמכים בשנת תשט"ז - שהוא חתום עליו.
כמו"כ ספר מועדים וזמנים של שנת תשט"ו - נדפס ע"י ישיבת המתמידים

[אליסף]

אולי ישיבות אלו הם מן בבואה עגומה להיעלמותה של הירושלמיות.

הירושלמיות נעלמה? לא הבנתי