פי שניים איך החישוב ?

[איש טלז]

הגר"ש איגר דן משמיה דאביו מהו חלק הבכורה ,והיינו כגון שהשאיר אביו אלף מאתים זוז ,ויש שני אחים שהבכור נוטל פי שניים והיינו 800 והפשוט נוטל 400
כיצד דנים את חלק הבכורה, דכיון דלו היה הבכור פשוט ג"כ היה חלקו 600 נמצא שמכח דיני הבכורה לא נוסף לו אלא 200
ולפי"ז הגדיל לחדש דבכור שיסתלק מבכורתו סילוקו יהא רק ה200 ,וזה יגיע ליד אחיו הפשוט ושוב יתחלקו בו אחיו מחצה ואיהו מחצה [עי"ש מאי דר"ל ליישב בסוגית איני נותן ואיני נוטל ואכמ"ל]
אלא שצ"ע שכל הראשונים כתבו לגבי ירושת שבח שאין הבכור נוטל בזה פי שניים אלא חולקים זאת שווה בשווה [רש"י בבכורות וכ"ה בר"מ ובטור]
והנה דנו הראשונים אמאי ליכא ארעאי אשבח לבכור, ותירצו בזה דמתנה קריא רחמנא ונתגלה שאין לבכור ארעאי אשבח [ואכמ"ל בביאור הדבר עי"ש בעדר"י]
אלא עדין צ"ע כיון דלדברי הרע"א חלק פשיטותו של הבכור גדול יותר, א"כ איך נחלק זאת שווה בשווה ועכ"פ ארעאי אשבח שלו בחלק הפשיטות יזכה אותו יותר משאר פשוטים
והוא פליאה עצומה .

[ישנו]

אין דבריך מובנים.
הגרעק"א נקט דהחלוקה היא ד' מאות לכ"א, ואת חלק הבכורה נוטל הבכור מהפשוט, ונמצא שיש לבכור מאתיים זוז שנטל מן הפשוט ועוד ו' מאות חלק פשיטות.
וכיוון שאין לבכור בשבח פ"ש, נמצא שכל ב' מאות שנטל מן הפשוט מצמיחים לפשוט ולא לבכור, וממילא שפיר נוטלים בשבח בשווה.

[איש טלז]

לא הבנתי בכלל דבריך
א.הנידון הידוע ממי המתנת בכורה אם מהאחין או מהאב [כנודע מהנתיבות] לא כ"כ קשור לגוף החקירה .
ב.איך שייך שיהיה לפשוט ארעאי אשבח על חלק הבכורה כי זה מגיע ממנו ????

[ישנו]

הנידון ממי המתנה שבחלק בכורה אינו שייך לגוף הסוגיא. [והרי לדעת רוב הראשונים מה מתנה עד דמטיא לידיה הולך על האב - שאינו יכול להוריש לבכור את השבח כי לא בא השבח לידו מחיים].
השאלה איך יטלו הפשוטים שבח בחלק הבכור קשה בל"ה, וזה א' הקו' בסוגיא, למה לא ייטול הבכור מדין ארעי אשבח ומאידך איך ייטלו הפשוטים שבח יתר על חלקם, [והרי למעשה יש לפשוט שליש ושבח מחצה ואין נפ"מ בזה מהיכן חלק הבכורה].
ולכן איך שיהיה התי' לא ק' גם על הגרעק"א, דלעניין השבח בכור הוא כפשוט וממילא חולקים בשווה.

[איש טלז]

א. סתם לעדכון רוב הראשונים לומדים מה מתנה דלא קאי האב אלא על הבכור היורש [רמב"ן ריטב"א תוס' לקמן קכו' ע"ב ורא"ש וכו']
ב.הסיבה שאין לבכור ארעאי אשבח נלמד לפי הני פירושים מקרא דלתת
ג. וע"ז באה התמיהה אמאי אינו מקבל מכח ארעאי אשבח של חלק פשיטות יותר
ד. אכן שורש השאלה תלויה אמאי לא נימא שיש לפשוטים ארעאי אשבח ובזה תליה כל הנ"ל ואכמ"ל ועדין הקושיה במקומה עומדת

[ישנו]

בגוונא שחלקו אלף ומאתיים, לבכור יש חלק פשיטות של ו' מאות וכנגדם נוטל בשבח.
לפשוט יש ד' מאות וכנגדם נוטל בשבח.
עוד מאתיים נטל הבכור ויש לו ח' מאות.
מאתיים אלו אינם מצמיחים לו שבח אלא לפשוט.
היכן הבעיה?

[איש טלז]

אחזור על דברי
מדוע המאתים הללו מצמיחים זאת לפשוט כשאין לו חלק במאתים הללו ?

[ישנו]

אחזור על דבריי
קו' זו לא ק' על הגרעק"א אלא ק' בסוגיא עצמה, איך ייתכן שיש לבכור בגוף שליש ובשבח חצי, מהיכן שלא תסתכל צמח לו שבח מגוף שאין לו בו חלק.
נלך עם המהלך של תפוסת הבית [אפי' שאינו נכון כמבואר בכ"מ וכמפורש בתוס' כתובות צ"ג:], ז"א שהרשות עצמה משותפת, החלוקה היא רק בנטילה מהרשות בחלוקה.
השבח אינו צומח ליורשים אלא לרשות המשותפת, והחלוקה היא לפי חלקם, שכל מי שיש לו בגוף יש לו גם בשבח, ואילו בכור נוטל רק בגוף פ"ש ולא בשבח.
ולכן אם קרקע של אלף מאתיים הצמיחה עוד אלף מאתיים, אע"פ שבגוף חולקים שני שליש ושליש בשבח חולקים בשווה, דלעניין השבח אין כאן אלא ב' פשוטים.

[איש טלז]

אז אתה לומד שליכא ארעאי אשבח לפשוטים ?

[ישנו]

אמרתי איך מוסבר לפי היסוד של תפוסת הבית. ויסביר כל אחד לפי דרכו בסוגיא.
ולגוף העניין אה"נ העיקר של הסוגיא שהשבח אינו צומח ליורש ממילא אינו רק בבכור אלא גם בפשוט.
והראיה הברורה לזה שבגמ' בכורות נ"ב: מבואר כן לעניין יבם דאינו נוטל בשבח דהוי כבכור.
ואם הפשוט משביח בחלקו ואין לו שייכות ליורשים, הרי ממילא יעמוד היבם תחתיו לכל מילי והוי כבעל.
וע"כ דחלק פשיטות נמי לא מצמיח מאליו, וכל שלא ייטול היבם ייטלו שאר אחים.

ואם תרצה תעמיד את השאלה על הסוגיא שם - איך ייתכן שבגוף אין לפשוטים כלל - שהרי היבם יורש יחידי - ועכ"ז חולקים בשבח בשווה.

[עושה חדשות]

אגב,
(סליחה על ההסטה וסליחה על הבורות).

הדינים המיוחדים של 'תפוסת הבית', זה רק כאשר הבנים יורשים (או גם הבנות), או גם בירושת אחים, ורחוק יותר.

[עזריאל ברגר]

אגב,
(סליחה על ההסטה וסליחה על הבורות).

הדינים המיוחדים של 'תפוסת הבית', זה רק כאשר הבנים יורשים (או גם הבנות), או גם בירושת אחים, ורחוק יותר.

יש דיון על מצב שאשתו של המוריש היא אחת מהיורשים בתוך בנות דודיה, ומשמע שהדינים זהים.

[מלבב]

,,,,

[מלבב]

הגר"ש איגר דן משמיה דאביו מהו חלק הבכורה ,והיינו כגון שהשאיר אביו אלף מאתים זוז ,ויש שני אחים שהבכור נוטל פי שניים והיינו 800 והפשוט נוטל 400
כיצד דנים את חלק הבכורה, דכיון דלו היה הבכור פשוט ג"כ היה חלקו 600 נמצא שמכח דיני הבכורה לא נוסף לו אלא 200
ולפי"ז הגדיל לחדש דבכור שיסתלק מבכורתו סילוקו יהא רק ה200 ,וזה יגיע ליד אחיו הפשוט ושוב יתחלקו בו אחיו מחצה ואיהו מחצה [עי"ש מאי דר"ל ליישב בסוגית איני נותן ואיני נוטל ואכמ"ל]
אלא שצ"ע שכל הראשונים כתבו לגבי ירושת שבח שאין הבכור נוטל בזה פי שניים אלא חולקים זאת שווה בשווה [רש"י בבכורות וכ"ה בר"מ ובטור]
והנה דנו הראשונים אמאי ליכא ארעאי אשבח לבכור, ותירצו בזה דמתנה קריא רחמנא ונתגלה שאין לבכור ארעאי אשבח [ואכמ"ל בביאור הדבר עי"ש בעדר"י]
אלא עדין צ"ע כיון דלדברי הרע"א חלק פשיטותו של הבכור גדול יותר, א"כ איך נחלק זאת שווה בשווה ועכ"פ ארעאי אשבח שלו בחלק הפשיטות יזכה אותו יותר משאר פשוטים
והוא פליאה עצומה .

מה הכוונה בזה? "ושוב יתחלקו בו אחיו מחצה ואיהו מחצה"
שגן איר שנסתלק במאתיים הוא מקבל בחזרה מאה ולא יכול להסתלק רק ממאה?

ולא הבנתי על הקושי שלך, חלק הבכורה הוא מה שיש לו יותר מאחיו, שזה מאתיים, ומאתיים האלה הוא כמו גוף של אחיו ומשועבד לו כמו שביאר הנתיבות המשפט, ולכן עד החלוקה יש לאחיו את הפירות, מה קשה ?

[עושה חדשות]

אגב,
הדינים המיוחדים של 'תפוסת הבית', זה רק כאשר הבנים יורשים (או גם הבנות), או גם בירושת אחים, ורחוק יותר.

ז"ל הגרח"ק בשקל הקודש פ"ג - וה"ה שאר יורשין כגון שני גיסין שירשו את חמיהן וכן כל שני יורשין. (ירו' וכ"כ המאירי אבל בפי' ריבב"ן לפ"מ שמפרש את הירו' משמע דדוקא באחין פטורין ולא בשאר קרובים אבל כל המפרשים לא פי' כן ועי' רמב"ם פ"ח משלוחין ה"ז).

[עושה חדשות]

אגב,
הדינים המיוחדים של 'תפוסת הבית', זה רק כאשר הבנים יורשים (או גם הבנות), או גם בירושת אחים, ורחוק יותר.

ז"ל הגרח"ק בשקל הקודש פ"ג - וה"ה שאר יורשין כגון שני גיסין שירשו את חמיהן וכן כל שני יורשין. (ירו' וכ"כ המאירי אבל בפי' ריבב"ן לפ"מ שמפרש את הירו' משמע דדוקא באחין פטורין ולא בשאר קרובים אבל כל המפרשים לא פי' כן ועי' רמב"ם פ"ח משלוחין ה"ז).

ויל"ע עוד לגבי מש"כ בפי' הרא"ש בפאה פ"ג דשאני אחים שחלקו אילן משותפין שחלקו, עי"ש, מה הדין בשאר יורשים שחלקו.