הרב נתן צבי שולמן זצ"ל

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ב' ספטמבר 26, 2016 6:13 pm

אביו היה ר' מרדכי ר"י סלבודא בב"ב.
מה טיבו? מדוע לא ישב על כסא אביו? מדוע יצא מהארץ? מה ידוע עליו?

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ב' ספטמבר 26, 2016 6:38 pm

לאחרונה נפתחים כאן אשכולות שהם "תיבות פנדורה".
ברור שהשואל הראשון לא התכווין ללשוה"ר ולא לרכילות, אבל ראוי לחשוב מראש מה יכול/עלול לצאת מדיון על אנשים בני ימינו ובני דורינו, קשרי משפחות, ותפקידים בישיבות??

הגאון הנ"ל ת"ח נדיר מסוגו. וכבודו במקומו מונח. אולי ראוי לכתוב יותר על דרכו בלימוד. אבל למה שורת השאלות הללו בהתחלה? צ"ע.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ב' ספטמבר 26, 2016 11:10 pm

ה' ירפאהו ויחזקהו רבי רפאל נתן צבי בן חיה מרים

משוש דורים

בד"ה: בשבת הלך לעולמו הגרנ"צ שולמן זצ"ל, ובשבחיו יבואו יושבי ביהמ"ד ויעריכוהו כראוי לחכם שמת.

אברך מקרית ספר

האם זה נכון שהוא אחראי על המהפך בצורת דרך הלימוד בישיבת סלובודקא?

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ש' נובמבר 19, 2016 7:47 pm

ברוך דיין האמת.

לא זכיתי להכירו, אבל כידוע שבחוגו של מורנו הגר"ח גריינימן זצ"ל נחשב הוא ביותר.

בלומדי בישיבת זיכרון יעקב, הרב הירשפלד שליט"א חתנו של מרן הגרח"ג זצ"ל היה מרבה להביא מימרות חכמה ופיקחות משמו, ואכן היה ידוע כפיקח גדול.

היה פעם תובנה ששמעתי, ונראה לי ששמעתי את זה משמו, והיא תובנה מאוד נכונה, שמצוי כשאחד שהוא בעל כשרון גדול לא נהיה אילנא רברבא אז יש הרגשה של פספוס, אומרים הוא היה יכול להיות גדול הדור, וכדו', אבל צריך לשים לב, שגם התמדה היא סוג של כשרון, סוג של יכולת שהאדם זוכה בה, ויכולת זו היא חשובה לגדלות לא פחות ואולי אפילו יותר מכישרון, והיוצא מהנ"ל, א', שאין סיבה להתבטא ככה על בעל כישרון ולא על מתמיד, ב', שההתבטאות כזאת על בעל כישרון יש בה סוג של טעות, בגלל שההרגשה היא כישרון זה משהו שקשה להשיג אותו, משהו מולד, ואם אדם זכה בה, אז הרי רק פסיעה קטנה והוא כבר ת"ח עצום, אבל לא שמים לב, שאם אין לו כישרון התמדה אז הוא חסר גם במוכשרות שלו.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ש' נובמבר 19, 2016 10:26 pm

הלוייתו מחר בבוקר מישיבת סלובדקא ב"ב
שנונתבש"ט

משוש דורים

שיף כתב:הלוייתו מחר בבוקר מישיבת סלובדקא ב"ב
שנונתבש"ט

ההלויה מחר בשעה 12.30 מישיבת סלבודקה לביה"ח נציבי פוניבז'

נוטר הכרמים

המשגיח ר' דב יפה שליט"א היה מצטט משמו שמועות מענינות על מרן החזו"א.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » א' נובמבר 20, 2016 10:20 am

משוש דורים כתב: לביה"ח נציבי פוניבז'

לביה"ח שומרי שבת זכרון מאיר- הלפרין
ע"י הוריו ומשפחת סלבודקא

משוש דורים

שיף כתב:
משוש דורים כתב: לביה"ח נציבי פוניבז'
לביה"ח שומרי שבת זכרון מאיר- הלפרין
ע"י הוריו ומשפחת סלבודקא

ככה"נ לא לכאן ולא לכאן, אלא להר המנוחות בירושלים.

מחולת המחנים

בספר תולדותיו של העילוי המופלא רבי מרדכי פגרמנסקי הובאו סיפורים שסיפר רבי נתן שולמן על התקופה בהיותו כנער צעיר לאחר המלחמה בקובנא, ובה היה בצילו הגדול של רבי מרדכי פגרמנסקי (אביו רבי מרדכי שולמן שהה בכל שנות המלחמה בארה"ב אליה הגיע לפני פרוץ המלחמה), ואף זכה ללמוד עמו בחברותא.

אברך מקרית ספר כתב:האם זה נכון שהוא אחראי על המהפך בצורת דרך הלימוד בישיבת סלובודקא?

רבי נתן שולמן הוא שהכניס את רוחו של החזון איש לישיבת סלבודקה בבני ברק, בהיותו מגדולי תלמידיו של החזו"א, ובעקבות זה הונהגה שם גם שיטת הלימוד בסוגיות, אח"כ ש"ב רבי דוב לנדא הוסיף עוד מרוחו ושיטתו של החזו"א בישיבה.

נוה הלבנון

כתבה בעיתון המבשר (חלק ראשון)
הגאון רבי נתן צבי שולמן זצ"ל
מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק ^ הלוויתו תצא היום בצהרים מישיבת סלבודקה לבית החיים בבני ברק

עם צאת השבת פקד אבל כבד את עולם התורה והישיבות בהגיע
הידיעה על הסתלקותו של הגאון רבי נתן צבי שולמן זצ"ל, מראשי
ישיבת סלבודקה בבני ברק ומגדו־ לי תלמידי מרן ה'חזון איש' זי"ע,
שנפטר בשבת בבוקר לאחר שחש ברע והובהל לבית החולים. מסע
ההלויה ייצא היום בשעה 12.00 בצהרים, מהיכל ישיבת סלבדוקה
ברח' הרב שר בבני ברק, בדרכו לבית החיים זכרון מאיר בבני ברק.
בפטירתו נעקר מעולמנו אחד מחשובי וזקני ראשי הישיבות
ומרביצי התורה בדורנו, איש האשכולות ואציל המידות, פאר
היחס של גדולי ראשי הישי־בות, בנו יחידו של ראש ישיבת
סלבודקה מרן הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל, ונכדו של מייסד
הישיבה מרן הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל, מחשובי תלמידיו
וממנחילי תורת מרן ה'חזון איש' זצוק"ל.
הגרנ"צ זצ"ל נולד בי"ד סיון תר"צ בקובנא שבליטא, לאביו
מרן הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל ולאמו הרבנית מרים ע"ה,
בתו של מרן הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל ראש ישיבת סלבודקה,
ונקרא על שם אבי זקנתו, מרן הגה"צ רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל
הסבא מסלבודקה. בילדותו הם התגוררו בסלבודקה, והוא למד
בת"ת המקומי שבו גדל והתעלה בתורה ויראה.
עם עלות הכורת על שמי אירופה, הם הוגלו כיתר בני המ־
קום לגטו קובנה, ושם שהו במשך כל שנות המלחמה, כשחסד ד'
נגלה לעיניהם בכל פעם להצילם ממוות לחיים. אביו שהה באותן
שנים בארה"ב לשם נסע בנסיון לחלץ את הישיבה ממשבר כספי
חמור, וסבו רבי יצחק אייזיק זצ"ל נסע לשוויץ לצרכי ריפוי, והוא
נותר בודד עם אמו ע"ה, שהיתה אשת חיל והתעלתה מעל מצוק־
תה האישית, והתמסרה כל כולה למען הרבנים ובני הישיבות בפ־
עולות סיוע והצלה רבות היקף. היתה נוסעת מעת לעת לוילנא
כשבאמתחתה סכומי עתק שנש־ לחו על ידי בעלה מארה"ב, אותם
חילקה על פי הוראותיו לרבנים ולראשי הישיבות שנתקבצו שם לאלפיהם.
בהיותה כלואה בגטו קובנה נודע לה על 'כרטיסי החיים'
המחולקים ע"י הגרמנים, היא הצליחה במאמצים מרובים לה־
שיג שבעים כרטיסים של 'יודרן שיין' [עובד יהודי] שהיה כרטיס לחיים.
כאמור הרבנית נותרה לבדה עם ילדיה בגטו קובנה על כל מו־
ראותיו, ובמרוצת הימים כשה־מוות עמד לנגד עיניהם יום־יום
שעה־שעה, הסתירה את ילדיה בבתי נכרים כדי להצילם מחמת
המציק, והם הושבו אליה מיד עם תום המלחמה, כשאת חינוכו
של בנה – נתן, הפקידה בידיו האמונות של הגה"צ רבי מרדכי
פוגרמנסקי זצוק"ל שהאציל עליו מרוחו ותורתו.
לאחר המלחמה עלו כל בני

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » א' נובמבר 20, 2016 4:05 pm

בתמונה המצורפת ניכר דמיון מדהים לאלטר זיידע שלו - הסבא מסלבודקה, בתמונה המפורסמת, השוו את צורת הזקן!

גם זו לטובה

אשמח אם מישהו יעלה את דברי ההספד של הגרד"ל.

מבני עליה

שמעתי כי אמרו עליו לפני שנים רבות שבדקות הבנתו החינוכית היה כעין ממשיך לסבו הגדול ה"אלטער" זת"ע.
עוד שמעתי כי היה קשור מאד עם רבי גדליה נדל זלה"ה

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ד' נובמבר 23, 2016 8:17 am

איני מכיר כותב פוסט זה, אמרו ששמו 'סם גרין'. איני יודע האם הכל נכון, מכובד וישר. אני מעלה מות שהוא.

אחר מיטתו של ר' נתן צבי שולמן זצ"ל, בנו של ראש ישיבת סלבודקה, הגאון המופלא ר' מרדכי שולמן זצ"ל.

ראשית אומר, אין בפוסט זה יומרה היסטורית. אינני בקי מספיק בהיסטוריה של סלבודקה בכלל, ושל משפחת שולמן בפרט, מי שחפץ ללמוד על ההיסטוריה הזו, יעיין ביצירתו המונומנטלית של הרב ד"ר Shlomo Tikochinski, שם ימצא את כל מבוקשו. אני כותב את מה שראיתי ושמעתי מבית אבא, על האיש האגדי הזה, וכן מעט ממה שידוע לי ושאפשר לכתוב על מסכת חייו רבי התהפוכות. אני אומר מראש, יתכן שיש שרואים את הדברים מנקודת מבט שונה, אולם חושבני מסיבות שיפורטו בגוף הפוסט, שנקודת המבט שאציג כאן, היא הנקודה הקרובה לאמת, עד כמה שאפשר להגדיר זאת כך.

תשאלו כל סלבודקאי, מהו הניגון של ר' נתן.
'ניגון דו לדו'. כך הוא נקרא.

בשנות הזעם של מלחה"ע השניה, הוחבאו ילדיו של ר' מרדכי שולמן בבתי נוצרים טובי לב. אמי שתחי' סיפרה לי, שתקופה ארוכה אחרי ששבו הילדים והתאחדו בחיק משפחתם, היתה אחת הבנות ישנה עם הברית החדשה תחת הכרית, ולא הסכימה לוותר על הספר בשום אופן...
הנער נתן צבי, שהה אף הוא בבית נוצרי, והיה מסייע לרועה חזירים בעבודתו. מהרועה הזה הוא שמע ניגון שובה לב, ב3 חלקים. הוא נפעם מעומק הניגון, ואימץ אותו בלימוד התורה. הוא הסביר את הניגון על חלקיו, באופן הבא:
הוא מתאר בחור שיושב ליד הגמרא, ומתחיל ללמוד את הסוגיא. החלק הראשון הוא פשוט. מנגינה רגועה, חלקה, הוא קורא את הגמרא, והדברים מובנים ונעימים.
לפתע, טוויסט. מתעוררת קושיא.
כאן בא החלק השני של הניגון. הוא מתחיל לעלות, לסעור, ובהמשכו ממש לצעוק. מה קורה כאן? מי יסביר לי את הפשט בגמרא? והניגון הופך למתחנן, ומנסה שוב, ושוב.
ואז מגיע התירוץ.
והחלק השלישי של הניגון, לאט לאט מתחיל להירגע. כנראה שזה אכן הפשט. והרוגע הופך לשלווה, והשלווה לאושר. הסוגיא ברורה.
את התיאור הנ"ל שמעתי מאבי מורי, כאשר לימד אותי בילדותי את הניגון המרטיט הזה, הניגון של ר' נתן, כפי שלמד מרועה החזירים.
הבאתי את הסיפור הזה בראשית דברי, כדי שנבין שאנו עוסקים באיש, אשר מלבד כשרונו המפעים, ועדינות נפשו הבלתי נתפסת, היה גם בעל אינטלגנציה רגשית מדהימה, שהפכה את האיכויות הנדירות שלו ליצירת מופת של שלימות. להבנתי, הרגש הכל כך מחודד שלו הוא שהפך אותו לאגדה, לנערץ כל כך על ידי כל מכיריו.
האדם שכנראה השפיע יותר מכל על חייו של ר' נתן, היה החזו"א. הוא הכיר אותו עוד לפני המלחמה, וכששמע שהוא ניצל לא היה קץ לאשרו. 'הנכד שלי ניצל', אמר לבני ביתו.
האהבה ביניהם לא ידעה גבול. החזו"א התבטא עליו, כשבאו לברר עליו בשידוך, שהוא פאר עולם הישיבות בארץ ישראל.
עברו שנים. בני ברק של אז, תלמידי החזו"א, היו שם איכויות נדירות לגמרי. עולם התורה בהיבנותו. כשרונות לא חסרו שם. הביקוש היה למקוריות. והשניים שלקחו בנוק אאוט היו ר' גדליה נדל ור' נתן שולמן. כשרצו לשמוע כיוון מחשבה שונה לגמרי, מחוץ לקופסא, הלכו לר' נתן.
סבי ע"ה, אחיינו הבכור של החזו"א ואיש אמונו, זיהה את הנקודה הזו אצל ר' נתן, ונפשו נקשרה בנפשו. סבתי ע"ה אמרה לי פעם, שאם דוד ויהונתן זה המשל, סבי ור' נתן היו הנמשל. הם היו מבלים שעות על גבי שעות בלימוד, בהתייעצות על נושאי הכלל והפרט, והתובנות שעלו שם הביאו לתוצאות בעלות השפעה מכרעת על עולם התורה דאז.
מספר שנים לאחר פטירת החזו"א, חלה סבי ע"ה במחלתו הקשה, שליוותה אותו במשך למעלה מ30 שנה, עד לפטירתו, והחברות האמיצה הזו עברה לאבי מורי.
אמי אמרה לי פעם, שכשאבא שלי היה הולך להתפלל מעריב בלדרמן ב11, ולא חוזר עד הבוקר, היא ידעה שהוא פגש שם את ר' נתן.
עד גיל 20 לא ראיתי אותו, אבל כמעט לא עבר יום שלא שמעתי את שמו בבית. ממש גדלתי על דמותו. בזכרוני, 2 חברים בלבד היו לאבי. וכשאני אומר חברים אני מדבר על אנשים ששזורים בכל נקודה בחייו. אחד מהם היה ר' נתן.
מטבע הדברים, האיש שאיתו הלך ר' נתן יד ביד אחרי פטירת החזו"א, היה ר' גדליה. האדם היחיד שבאמת יכול היה לרדת לסוף דעתו של ר' גדליה, היה ר' נתן. תפיסה מהירה כברק, ישרות מחשבתית מדהימה, ועל הכל עדינות נפש בלתי נתפסת. אדם שהמושג של לפגוע במישהו אחר פשוט לא היה מוכר לו.
את התיאור הזה שמעתי עשרות פעמים מאבי, זה היה הדבר שכה שבה את ליבו בר' נתן. אדם שעסק כה רבות בענייני הציבור, ומעולם לא פגע בזבוב.
וזה היה רק פן אחד בעדינות הזו. החזו"א כותב, שמידת האמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש. אם היה אדם שענה לתיאור הזה, היה זה ר' נתן. הוא הצליח לגעת בנימים הכי דקים של הנפש, ולעצב אותם, ודיבורו היה כמו איזמל מנתחים. נוגע במקומות העמוקים ביותר, ולא כמו פיל בחנות חרסינה, אלא כמו מנתח לב בעבודתו.
בבני ברק, בציבור החזונאישניק, כל אחד מכיר את 'עשרת המכות' של הציבור הזה. פטירתו בדמי ימיו של ר' שאול ברזם, חתנו של הסטייפלר, והאיש שכולם קיוו שיהיה מנהיג הדור, פטירת אשתו של ר' גדליה, שהביאה את הסתגרותו והתבדלותו מהציבור, מחלתו של סבי זצ"ל, שהיה איש סודו של החזו"א, ואשר התקוות העצומות שתלו בו נגוזו בעקבותיה, ואז באה המכה הקשה והכואבת, עזיבתו של ר' נתן.
לאחר פטירת אביו, היה ר' נתן לראש הישיבה, ולצדו גיסיו, חתניו של ראש הישיבה ר' מרדכי, הרב עמרם זקס זצ"ל, ויבלחט"א הרב משה הלל הירש.
מהר מאד החלו ההבדלים הגדולים לצוץ על פני השטח.
ר' נתן, תלמידו של החזו"א, איש ההלכה, התווה עוד בחיי אביו את צורת הלימוד בישיבה. מסכתות הלכתיות כמו שבת וביצה, לימוד סוגיות עד למסקנה ההלכתית, והתמקדות מוחלטת בפשט הגמרא, בליווי הראשונים ומעט מאד מגדולי האחרונים כמו רעק"א וכד', תוך הרחקת שיטת הפלפול התיאורטי הנהוגה בישיבות.
גיסו, הרב הירש, שהיה מגדולי תלמידיו של ר' אהרן קוטלר, ראה את הדברים אחרת.
אחדד מעט.
ר' אהרן קוטלר בפירוש היה שונה מראשי הישיבות דאז. יש סיפור, שפעם אחד מתלמידי החזו"א נכנס אליו בשעת ליל מאוחרת, וראה אותו הולך בסערה הלוך ושוב בחדר, כשפניו אדומים ממאמץ, כדרכו בעת שקיעות בסוגיא, והוא מתווכח עם עצמו בקולי קולות. כשניגש התלמיד לשולחן, לראות באיזו סוגיא מתחבט עתה החזו"א, נדהם לראות על השולחן כתב עת תורני, פתוח במאמר של ר' אהרן קוטלר. הוא פנה לחזו"א ושאל: הרב התחיל ללמוד 'אחרונים'...?(כידוע, החזו"א התמקד בלימודו בראשונים, וכמעט שלא עיין באחרונים).
איזה אחרונים, השיב לו החזו"א, הוא מדבר כמו 'ראשון'...!
ור' משה הלל, תלמידו של ר' אהרן, היה אמנם בדרכו של רבו, אולם המרחק מהדרך שבה רצה הוא לראות את הישיבה הולכת, לבין הדרך שאליה כיוון ר' נתן, היה רב.
מהר מאד הבין ר' נתן, שיש כאן שני ראשים, שכל אחד סוחב לכיוון אחר.
וכאן הוא לקח החלטה, שכיום, כשאנחנו רואים מה קורה בפוניבז, ומה קרה בחברון, אנחנו יכולים להבין עד כמה קריטית היא היתה.
הוא היה בנו היחיד של ראש הישיבה. הוא היה נערץ ממש על תלמידי הישיבה, שבאו אז רובם ככולם מהציבור החזונאישניק, הוא היה גדול בהרבה מאד מספרים מגיסיו, בלי השוואה בכלל. די היה לשמוע היום בהלווייה את ר' דב לנדא מגדיר אותו בקול רועד כרבו, אלופו ומיודעו, שהעמידו בקרן אורה, ופתח בפניו את שערי החכמה, כדי להבין עד כמה גדול הוא היה כבר אז. הוא יכול היה לסגור את הסיפור בחמש דקות. לדפוק על השולחן, ולהסביר לרמ"ה שמהיום והלאה הישיבה הולכת בדרך זו, ולהותיר בידו את הברירה לקבל את הדרך, או לעזוב.
אבל, האיש האציל הזה, פאר המידות, עשה בדיוק את זה, רק הפוך.
הוא הותיר בידי גיסו את ראשות הישיבה, וקם ועזב את הארץ, כדי שלא להשאיר את המצב במתח תמידי.
אדגיש ואומר: בשנות לימודי בישיבה, שמעתי הרבה גרסאות לסיפור עזיבתו של ר' נתן. יש שתיארו זאת כמשבר אישי, יש שתיארו זאת כאיבוד תקוה מהכיוון שאליו הציבור החרדי בהנהגת הרב שך הלך, וכנראה שיש דברים בגו.
כל מה שכתבתי כאן, מבוסס על דברים ששמעתי במשך השנים מאבי, וקיבל אישרור מר' נתן בעצמו, עת ביקרתיו בביתו בשטראסבורג לפני כ16 שנים.
שהיתי שם אז שלושה ימים, ודיברתי איתו במשך שעות. יצאתי משם אז בהרגשה, שאמנם את החזו"א לא ראיתי אבל את ר' נתן ראיתי! אין לי מספיק מילים לתאר את הרושם שהותירה בי הפגישה ההיא עמו.
בשבוע שעבר, סיפרתי על הרב אליהו אביטבול משטראסבורג, ראש ישיבת חכמי צרפת ותלמידו הגדול של ר' גדליה נדל, ועל הקהילה המדהימה שהקים שם. בפינה איכותית מאין כמוה זו, מצא ר' נתן מנוח. שם היו אנשים שידעו להעריך את גודל האוצר שנפל לידיהם בהיסח הדעת, וכמאמר חז"ל "לא נבנתה רומי אלא מחורבנה של ירושלים...", מהאובדן העצום של ציבור תלמידי החזו"א, זכו חכמי צרפת להיבנות.

הרבה דיו יש עוד בקולמוס, לספר על האדם הגדול הזה, ואולי עוד חזון למועד.

אום אני חומה

הסבא המדובר הוא כמובן ר' שמערל גריינמן זצ"ל

מחולת המחנים

יישר כח הרב (לא) ידען על הבאת הרשימה המרתקת.

ונקודה שתפסה את מחשבתי,
בשנותיה הראשונות של ישיבת סלבודקה בבני ברק הוציאה הישיבה כמות נכבדה של ת"ח מופלגים משכמם ומעלה, ובהם:
רבי אברהם גניחובסקי
רבי משה מרדכי שולזינגר
רבי משה מאיר פראג
רבי אברהם יצחק לנאל
רבי יוסף חיים בלוי
רבי יהודה טרגר
ויבדל"א
רבי אברהם דוב אויערבאך אב"ד טבריא
רבי עזריאל אויערבאך
רבי יצחק זילברשטיין
רבי מיכל זילבר
רבי יצחק ברטלר
רבי יהודה וולפא אב"ד ראשון לציון
רבי יעקב אשר פלדמן
רבי דוד צבי אורדנטליך אב"ד ביתר עילית
(רשימה חלקית)

והנה למרבית הפלא בשנים שאחרי כן לא ראינו כ"כ הרבה ת"ח, כפי שיצאו ממנה בתקופה קצרה יחסית.
האם זה אירע בעקבות שינוי שיטת הלימוד בישיבת סלבודקה, או בשל סיבה אחרת?

אום אני חומה

מחולת המחנים כתב:רבי יעקב אשר פלדמן

סליחה על הבורות, אבל מי זה?

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ד' נובמבר 23, 2016 2:46 pm

מחולת המחנים כתב:יישר כח הרב (לא) ידען על הבאת הרשימה המרתקת.

ונקודה שתפסה את מחשבתי,
בשנותיה הראשונות של ישיבת סלבודקה בבני ברק הוציאה הישיבה כמות נכבדה של ת"ח מופלגים משכמם ומעלה, ובהם:

והנה למרבית הפלא בשנים שאחרי כן לא ראינו כ"כ הרבה ת"ח, כפי שיצאו ממנה בתקופה קצרה יחסית.
האם זה אירע בעקבות שינוי שיטת הלימוד בישיבת סלבודקה, או בשל סיבה אחרת?

תודה על התודה. נודע לי שכותב הרשימה לא ממש לבוש ומתנהג כחרדי כיום.

בכל מקום בשנים הראשונות יצאו גאונים מופלגים, כי רק בחורים ממש טובים נכנסו לישיבות, האחרים הלכו לצבא/עבודה וכדומה. שלא כיום שכולם נכנסים ואז מתחילה להימדד ההצלחה הן ברישום ובקבלת התלמידים הטובים, שיתכן כי בכך סלבודקה לא מצליחה, והן בהצמחה וגידולם לטובה ולברכה.
אגב, בעשרות השנים שאח"כ גם יצאו גדולים ביותר מסלבודקה. אני מכיר את הגאון הצעיר רבי אברהם מרדכי גולדבלאט מבני ברק ואחרים, ברור שהמבוגרים מפורסמים יותר ובולטים יותר.

הג"ר יעקב אשר פלדמן, תלמיד חכם עצום, צנוע ומעלי, גר בסביבות שוק מחנה יהודה מח''ס כתב משה וראש חבורה כלשהי במיר.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ד' נובמבר 23, 2016 2:59 pm

לא ידען כתב:בשבוע שעבר, סיפרתי על הרב אליהו אביטבול משטראסבורג, ראש ישיבת חכמי צרפת ותלמידו הגדול של ר' גדליה נדל, ועל הקהילה המדהימה שהקים שם.

הערה קטנה על דברי הכותב האלמוני (שמואל גריינימן?):
שמה של הישיבה הנ"ל בשטראסבורג אינו ישיבת חכמי צרפת, [בשם זה נקראת הישיבה בעיירה אקס-לה-בן של הג"ר חיים חייקין זצ"ל (תלמיד החפץ חיים) הנקראת "ישיבת חכמי צרפת"],
ואילו שם ישיבתו של הרב אליהו אביטבול שליט"א בשטראסבורג הוא (כמדומה) ישיבת "שער התורה".

אספקלריא · הודעהעל ידי **אספקלריא** » ד' נובמבר 23, 2016 3:25 pm

מחולת המחנים כתב:בשנותיה הראשונות של ישיבת סלבודקה בבני ברק הוציאה הישיבה כמות נכבדה של ת"ח מופלגים משכמם ומעלה, ובהם:
...
והנה למרבית הפלא בשנים שאחרי כן לא ראינו כ"כ הרבה ת"ח, כפי שיצאו ממנה בתקופה קצרה יחסית.

מי שמכיר טוב את הסגנון של ישיבת סלבודקה, יודע שגם בשנים שאח"כ יצאו כמויות גדולות של ת"ח מופלגים ביותר, (ואולי אפילו יותר מבשנותיה הראשונות), אלא שהחינוך הסלובודקאי לצניעות יתירה גרם שהם מתרחקים מפירסום וממשרות ומעמדות כח, ויושבים על התורה ועל העבודה, שבתי בבית ה' כל ימי חיי כפשוטו, ומשתדלים לישאר בצל, ולכן יש שלא שמעו עליהם.

ראוי להדגיש שהגאון רבי נתן זצ"ל הנהיג שנים רבות את הישיבה "בפועל", (עוד בחיי אביו הג"ר מרדכי שולמן זצ"ל), אך זה היה "מאחורי הקלעים", דהיינו שהיה נקרא רשמית רק "מגיד שיעור", היה אומר שיעורים וחבורות, אבל למעשה הוא הנהיג את הכל. אביו "הראש ישיבה" היה כבר חלש וזקן, [ואע"פ כן התרוצץ בחו"ל כמה חודשים בשנה לטובת הישיבה], ואת ההנהגה בפועל השאיר לבנו ר' נתן זצ"ל, שכבר לפני חמישים שנה היו לו תלמידים מובהקים, (וביניהם כמה מהרמי"ם של הישיבה היום).

בן ירושלים

מחולת המחנים כתב:יישר כח הרב (לא) ידען על הבאת הרשימה המרתקת.ונקודה שתפסה את מחשבתי,
בשנותיה הראשונות של ישיבת סלבודקה בבני ברק הוציאה הישיבה כמות נכבדה של ת"ח מופלגים משכמם ומעלה,
והנה למרבית הפלא בשנים שאחרי כן לא ראינו כ"כ הרבה ת"ח, כפי שיצאו ממנה בתקופה קצרה יחסית.
האם זה אירע בעקבות שינוי שיטת הלימוד בישיבת סלבודקה, או בשל סיבה אחרת?

שמעתי מדודי ר' חנוך סגל הי"ד (שהיה בן גילם של כמה וכמה מהמנויים כאן) שהיו בזמנו בחורים מצוינים ומיוחדים במינם, מתמידים ות"ח מופלגים. הוא מנה את ר' עזריאל, ר"י ברטלר, האחים וואלפא, ר' יצחק זילברשטיין, אבל פאר הישיבה שהאפיל על כולם בכשרונותיו וציפו ממנו לגדולות ונצורות היה ר' בערל (אברהם דב) אויערבאך

משוש דורים

בן ירושלים כתב:שמעתי מדודי ר' חנוך סגל הי"ד (שהיה בן גילם של כמה וכמה מהמנויים כאן) שהיו בזמנו בחורים מצוינים ומיוחדים במינם, מתמידים ות"ח מופלגים. הוא מנה את ר' עזריאל, ר"י ברטלר, האחים וואלפא, ר' יצחק זילברשטיין, אבל פאר הישיבה שהאפיל על כולם בכשרונותיו וציפו ממנו לגדולות ונצורות היה ר' בערל (אברהם דב) אויערבאך

ונסיבות חייו והמאורעות המרים שעברו עליו, גרמו לו שיהא שרוי בקרן זוית, וכל זאת הוא מכבשי דרחמנא.

בן ירושלים

אכן כן. אבל ספריו שהתחילו להופיע לאחרונה (על הגש"פ ועוד), מלמדות מעט מזעיר על גדלותו ומקוריותו

נוטר הכרמים

ברצוני להגיב על כמה פרטים הנוגעים הן בתאוריה הארוכה שהועתקה לפה, והן בתגובות שבעקבותיה. דבריי מבוססים על היכרות די קרובה ומאוד ממושכת עם בוגרים של הישיבה, על ביקורים רבים בהיכל הישיבה בתקופות שונות, ועל שיחות התענינות והצטברות מידע במשך השנים שנבעו מסקרנות מיוחדת סביב המקום והשיטה הייחודיים. כמובן שבסופו של דבר, הכל פרי התרשמות חיצונית מוגבלת, ומכאן ההסתייגות מקביעת מסמרות.

ראשית, לסדר הלימוד בישיבת סלבודקה.

לצידו של הגרמ"ה הירש שליט"א בראשות ישיבת סלבודקה מכהן במקביל הגר"ד לנדא שליט"א. אין ספק שהגרמ"ה בנוכחותו החזקה ובשיעוריו היפים נותן טון בישיבה, ויש לו גם תלמידים ומקורבים. הוא גם מיטיב לייצג את הישיבה בארץ ומחוצה לה, בכינוסים תורניים ובערבי התרמה מכובדים. אבל כמדומני שהשפעתו על 'דרך הלימוד' בסלבודקה אינה עולה על זו של הגרד"ל, ואולי להיפך. שאר הצוות בישיבה אף הוא אינו בעל גוון אחד, יש את הותיקים, ר' מרדכי כהן ור' נחמן פלונצ'ק, שנוטים יותר לכיוון הישיבתי העתיק הרווח, ויש את החדשים יותר כמו ר' שמואל הוניגסברג ור' יצחק שוורץ שכבר יותר מבוססים בניחוח של דרך הלימוד של החזו"א, אבל בודאי לא זנחו את דרך הלימוד ישיבתית לגמרי.

ראשי הישיבה בעשורים האחרונים, מאז פטירת ר' מרדכי שולמן זצ"ל, הגאונים ר"ב רוזנברג זצ"ל ור' עמרם זקס זצ"ל, כל אחד בדרכו, ודאי היו 'ישיבערס' ממש, הראשון היה אומר המון מר' ברוך בער, שהוא ממש לא מקובל אצל החזונישקעס, (בניגוד לר' שמעון ואפילו לר' אלחנן).

תוכנית הלימודים היא קבועה, בסדר א' לימוד של 'סוגיות', בסיוע של דפים מצולמים המחולקים לכל הגילאים, הכוללים לצד הסוגיא עצמה ממס' מקומות ברחבי המסכת בד"כ ודברי הראשונים, גם מובאות מגדולי האחרונים המוכרים, מיעוט של 'תורת ראשי הישיבות' בעיקר ה'חלקים' יותר, ומקום בולט לחזון איש. ב'סוגיות' בא לידי ביטוי שיטת הלימוד של החזו"א בהיקף הכולל, לצד אי הזנחה של מרכז 'הרייד' הישיבתי. מכמה הצצות כשאירע והייתי בענינים עושים ה'סוגיות' רושם מוצלח וניכר כי מושקעת בהם מחשבה רבה.

אחה"צ לומדים במקביל, מתחילת המסכת ממש ועד סופה, בהספק מהיר עם מבחנים עם דגש מיוחד על ידיעה וחזרות.

כך שזה מוזר לומר שבגלל שר' משה הלל כבש בסערה עם הלומדעס' שלו, אז ר' נתן שולמן בחר ללכת בשקט, לא קרתה שום דרמה ולא התחלל שום שינוי דרסטי עם בואו של ר' משה הלל, והתיאוריה נשמעת מופרכת לגמרי.

אחת השמועות גורסת כי ר' נתן התאכזב מכך שהישיבה לא לומדת לגמרי בסגנון חזו"א, וגם זה נשמע מוזר מאוד. למתבונן מן הצד, נראה כי השילוב המדובר המתואר כאן בקצרה עולה יפה מאוד, ומאזן את דרך הלימוד של הסלבודקערס בהמשיכם בכוללים, חלק נכבד מהם ממשיכים בכוללים המיועדים לבוגרי הישיבה, בהם לומדים ממש בשיטת החזו"א, גם בעיון, גם עם המסקנות להלכה וה'דינים העולים', יחד עם דגש מיוחד על כתיבה עקבית ושיטתית לאורך התקופה, נוהג משמעותי שמתחיל כבר מהישיבה.

מה שנשמע מכולם, כי ר' נתן, וקצת גם אביו ר' מרדכי, הם אלו שחוללו את המהפך החלקי הזה שכבר חל בישיבה כמה עשורים, מדרך הלימוד הישיבתית לגמרי המקובלת בכל המקומות, דבר שנתן את אותותיו בכך שהישיבה נעשתה ממילא יותר מגזרית לבני ותלמידי חוג חזו"א, בנוסף לקהל רחב יותר מן הארץ ומחו"ל של חסידים או בני עדות המזרח. 'ליטאים' ישיבתיים קלאסיים נדיר למצוא שם.
----

באשר לשאלה על כמות הת"ח, בנוסף לאי בירור ואימות הנתונים, אם אכן ישנה ירידה יחסית, השאלה הזאת ראויה להישאל ברוב מקומות התורה הותיקים כמו פוניבז' וחברון ועוד, ותשובות רבות ומגוונות בצידה. בנוסף יש להדגיש כי כל הת"ח שהוזכרו הינם ותיקים בישיבה הרבה לפני המהפך בסגנון הלימוד, חלקם למדו בעיקר אצל ר' אייזיק שר ובתקופתו, ואין להם שום קשר לדרך הלימוד המקובלת היום, למדו אז הרבה יותר בסגנון הישיבתי המקובל, רבים הגיעו אז מהישיבות הירושלמיות, (חלק גדול מהשמות הנ"ל למדו בעץ חיים, כמו הרבנים למשפ' אויערבאך ועוד), ועל חלקם ניתן לראות עד היום כי הם ישיבתיים לגמרי כמו ר' יצחק ברטלר.
---

אגב, הגר"ש אויערבאך שליט"א הגיע ללמוד יום אחד בישיבה, לא 'מצא את עצמו' שם, ושב על עקבותיו. אחיו הגרא"ד שליט"א היה מטאור גדול, מדודתו ע"ה שמעתי ע"ז רבות, היא אמרה שבניגוד להגר"ש שהיה שתקן ומופנם בבחרותו, הגרא"ד היה פה מפיק מרגליות, והכל נהנו לשמע הברקותיו השנונות. היא הסיקה מכך שאי אפשר לצפות עתידות.
הגרא"ד עצמו רגיל להתבטא בפני משפחתו, כאשר אתה מגיעים לקברי הצדיקים בצפון, אל תשכחו את הדוד שלכם ש'קבור' בטבריה...

נוטר הכרמים

שכחתי לציין את השפעתו הרבה של הג"ר יחזקאל אברמסקי זצ"ל שמסר שיעורים כללים בקביעות בישיבה, בהם היה מעביר הרבה מתורת רבו הגר"ח מבריסק, וחלק ניכר מרשימת התלמידים הנ"ל רואים עצמם כתלמידיו. מי שמעונין ברשימה מלאה ומקיפה יותר, עם ת"ח רבים נוספים, אולי פחות מפורסמים, יעיין בקבצי 'כנסת ישראל' הרבים שי"ל במשך השנים.

ועוד פרט ראוי לציון, ישיבת סלבודקה זכתה כי לא פרצה בה מעולם מחלוקת, ויחסי האחוה והריעות שנהגו בין ראשיה השונים [יוצאי האסכולות המגוונות] היו למופת.

אברך מקרית ספר

אולי אדרבא זה הסיבה שעזב את הישיבה בשביל שלא תפרוץ מחלוקת.
ובנוגע לציטוט מהפוסט של מי שקורא לעצמו סם גרין
בא לכתוב דברי הערכה על הגר"נ שולמן ובמקום זאת כתב על אביו וסבו

נוטר הכרמים

על דבריי הניתנים מעלה כתב לי אחד מבוגרי הישיבה הטריים: י

ייש"כ!
מוצלח מאד מה שכתבת, רק יש להעיר כי הגר"נ פלונצ'ק אינו מוסר שיעורים, אלא ועדים.
כיום נהיה קצת יותר נפוץ ליטאיים קלאסיים בישיבה, ובעיקר כאלו שסבותיהם ואבותיהם למדו בישיבה אך אינם מוגדרים כחזון-אישניקים כלל ועיקר.
הלימוד בסדר ב' אינו את כל המסכת, אלא הספק מהיר אמנם אך ב"עיון קל" כהגדרת הגרמ"ה, כלומר עם מ"מ הנכנסים גם ללומד'ס שבסוגיא. רבים מסיימים את כל המסכת כשלעצמם, אך אין זה מצד הסדר בישיבה.

משוש דורים

בעיתון 'משפחה' יש כתבה נרחבת ומכובדת על הגרנ"צ, מי מתנדב להעלות?

ממללא · הודעהעל ידי **ממללא** » ו' נובמבר 25, 2016 10:53 am

שלום לחכמי הפורום,

א. מישהו יכול להשכיל אותי איך בדיוק "עובדת" שיטת הסוגיות בישיבת סלבודקה? נניח בשנה שמתחילים בבא בתרא באלול, איזה סוגיות לומדים מפרק ראשון (או שמא לאו דווקא מפרק ראשון)? האם בוחרים מכל פרק כמה סוגיות או רק מפרקי העיון שמקובל ללמוד בישיבות כמו "השותפין"/"חזקת הבתים"/"יש נוחלין" או בלי קשר?

ב. האם נכון מה שקראתי על הרנ"צ שהכוונה שלו הייתה שילמדו דווקא מסכתות שהן יותר הלכה למעשה כמו שבת?

ג. מה היה טיב הקשר של הרנ"צ עם ר' גדליה נדל? האם הייתה ביניהם קרבה השקפתית/מחשבתית? אם כן במה זה בא לידי ביטוי?

ולמשיבים ינעם.

משוש דורים

ממללא כתב:שלום לחכמי הפורום,

א. מישהו יכול להשכיל אותי איך בדיוק "עובדת" שיטת הסוגיות בישיבת סלבודקה? נניח בשנה שמתחילים בבא בתרא באלול, איזה סוגיות לומדים מפרק ראשון (או שמא לאו דווקא מפרק ראשון)? האם בוחרים מכל פרק כמה סוגיות או רק מפרקי העיון שמקובל ללמוד בישיבות כמו "השותפין"/"חזקת הבתים"/"יש נוחלין" או בלי קשר?

ב. האם נכון מה שקראתי על הרנ"צ שהכוונה שלו הייתה שילמדו דווקא מסכתות שהן יותר הלכה למעשה כמו שבת?

ג. מה היה טיב הקשר של הרנ"צ עם ר' גדליה נדל? האם הייתה ביניהם קרבה השקפתית/מחשבתית? אם כן במה זה בא לידי ביטוי?

ולמשיבים ינעם.

א. שיטת הסוגיות אינה מתפרסת על שנה אחת, אלא על פני מחזור שלם, ז"א, אם למדו את הסוגיא של מילת וטבילת גרים במסכת יבמות, לא יחזרו עליה במסכת כתובות, או אם למדו ברי ושמא במסכת בבא מציעא, לא יחזרו עליה במסכת בבא קמא.
שיטת הסוגיות אומרת שיש כמאה סוגיות מרכזיות בנשים ונזיקין (ושבת), ואותם ילמדו (כל סוגיא שבועיים), כשילמדו את הסוגיא יקיפו אותה בכל המקומות בה היא נידונית בש"ס, כך במשך 6 שנים.
בסיום כל סוגיא יכתבו הלומדים סיכום, שהוא תחליף למבחן, יש צוות מטעם הישיבה שעובר על סיכומי הסוגיות, ואף תפקידו לכוין את התלמידים ע"פ רמתם.

ב. נראה לי שזה לא נכון, הוא הכניס את המושג הלכה גם לנשים ונזיקין.

ג. היה ביניהם קשר טוב, היה ביניהם גם דמיון מסויים, למרות שהם לא היו זהים באופי מחשבתם והשקפתם, רג"נ היה יותר פילוסוף, ורנ"ש יותר פשטן. רנ"ש התמקד מאד בנפש האדם ורג"נ באיך הוא צריך להיות, ודאי שרג"נ היה יותר ת"ח, ורנ"ש יותר מחנך ומשפיע.

לעומקו של דבר

בחזרה לנשוא האשכול,
ביום שבו נפטר אביו זצ"ל - או אחר השבעה - ביטל הגרנ"צ בישיבה את מנהג ה"מנחה קצרה" הישיבתי (עוד ביטוי לרוח החזו"א כנגד מנהגים ישיבתיים)

הישיבה שהקים בירושלים (בית וגן) אחרי שפרש מסלבודקא משך זמן קצר נקראה "טיקטין". על שום מה?

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » א' נובמבר 27, 2016 12:57 am

לא ידען כתב:איני מכיר כותב פוסט זה, אמרו ששמו 'סם גרין'. איני יודע האם הכל נכון, מכובד וישר. אני מעלה כמות שהוא. ...
תשאלו כל סלבודקאי, מהו הניגון של ר' נתן. 'ניגון דו לדו'. כך הוא נקרא. ...
ניגון שובה לב, ב3 חלקים. הוא נפעם מעומק הניגון, ואימץ אותו בלימוד התורה. הוא הסביר את הניגון על חלקיו, באופן הבא: הוא מתאר בחור שיושב ליד הגמרא, ומתחיל ללמוד את הסוגיא. החלק הראשון הוא פשוט. מנגינה רגועה, חלקה, הוא קורא את הגמרא, והדברים מובנים ונעימים. לפתע, טוויסט. מתעוררת קושיא. כאן בא החלק השני של הניגון. הוא מתחיל לעלות, לסעור, ובהמשכו ממש לצעוק. מה קורה כאן? מי יסביר לי את הפשט בגמרא? והניגון הופך למתחנן, ומנסה שוב, ושוב. ואז מגיע התירוץ. והחלק השלישי של הניגון, לאט לאט מתחיל להירגע. כנראה שזה אכן הפשט. והרוגע הופך לשלווה, והשלווה לאושר. הסוגיא ברורה.
את התיאור הנ"ל שמעתי מאבי מורי, כאשר לימד אותי בילדותי את הניגון המרטיט הזה, הניגון של ר' נתן,

האם אפשר להעלות פה הקלטה של הנגון הזה?

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » א' נובמבר 27, 2016 1:00 am

לעומקו של דבר כתב:בחזרה לנשוא האשכול,
ביום שבו נפטר אביו זצ"ל - או אחר השבעה - ביטל הגרנ"צ בישיבה את מנהג ה"מנחה קצרה" הישיבתי (עוד ביטוי לרוח החזו"א כנגד מנהגים ישיבתיים)

הישיבה שהקים בירושלים (בית וגן) אחרי שפרש מסלבודקא משך זמן קצר נקראה "טיקטין". על שום מה?

אביו ר' מרדכי היה יליד טיקטין ונקרא ר' מרדכי טיקטינער

שומע ומשמיע

משוש דורים כתב:ג. היה ביניהם קשר טוב, היה ביניהם גם דמיון מסויים, למרות שהם לא היו זהים באופי מחשבתם והשקפתם, רג"נ היה יותר פילוסוף, ורנ"ש יותר פשטן. רנ"ש התמקד מאד בנפש האדם ורג"נ באיך הוא צריך להיות, ודאי שרג"נ היה יותר ת"ח, ורנ"ש יותר מחנך ומשפיע.

היינו הוא נשאר עם זיקה לשורשיו המוסריים?

משוש דורים

שומע ומשמיע כתב:
משוש דורים כתב:ג. היה ביניהם קשר טוב, היה ביניהם גם דמיון מסויים, למרות שהם לא היו זהים באופי מחשבתם והשקפתם, רג"נ היה יותר פילוסוף, ורנ"ש יותר פשטן. רנ"ש התמקד מאד בנפש האדם ורג"נ באיך הוא צריך להיות, ודאי שרג"נ היה יותר ת"ח, ורנ"ש יותר מחנך ומשפיע.

היינו הוא נשאר עם זיקה לשורשיו המוסריים?

מסתבר שכך, אם כי בלבוש שונה.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » א' נובמבר 27, 2016 1:48 pm

הערב בשעה 18:30 הספד בהיכל הישיבה.

לא ראיתי את שמות ראשי הישיבה בין המספידים. אתמהה.

זדיג · הודעהעל ידי **זדיג** » א' נובמבר 27, 2016 4:35 pm

: חתונה בשטרסבורג התשס״ט; IMGP3964.JPG (1.81 MiB) נצפה 19978 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר