שבטיישראל כתב:מענין לענין
שמעתי פעם (ומ"מ מעולם לא מצאתי כן בכתובים) שבן בג בג ובן הא הא זה אותו תנא
וטעם שינוי השם כיון דב"ג גימטרי' ה"א (2+3=5)
שבטיישראל כתב:שמעתי פעם (ומ"מ מעולם לא מצאתי כן בכתובים) שבן בג בג ובן הא הא זה אותו תנא
וטעם שינוי השם כיון דב"ג גימטרי' ה"א (2+3=5)
דראל כתב:אך לא ניתן כל הסבר מדוע בשתי משניות סמוכות יוצג אותו אדם (לשיטה הסוברת כך) בשני שמות שונים.
עשוי לנחת כתב:אבל במד"ש שהרשב"ם כתב ששמע מדודו הר"י בן הרא"ש שגרים היו. ולהסתירם מן המלשינים נקראו כך. והם בני אברהם ושרה שנתוספו הה"א על שמותם. והם היו תחלה לגרים. ולפיכך נקראו כל הגרים בניהם. בג בג גימטריא ה' ה'. ושניהם אחד אלא שבג בג יותר נסתר ונעלם. וקראום זה משונה מזה כדי להכיר ולידע בין זה לזה
שבטיישראל כתב:מענין לענין
שמעתי פעם (ומ"מ מעולם לא מצאתי כן בכתובים) שבן בג בג ובן הא הא זה אותו תנא
וטעם שינוי השם כיון דב"ג גימטרי' ה"א (2+3=5)
היא שיחתי כתב:ויעוי' שם בהמשך הגמ' שאמר רב נחמן שאינו יודע מיהו ר' זוהמאי ובשונשטין פירשו שאינו מסכים אך יש לפרש שגם אינו יודע מיהו האיש
אפרקסתא דעניא כתב:ידוע על ר' יצחק מגדלאה שאמר והוא שעשויין כמגדלים, ושם ציינו למקומות נוספים בש"ס, עיי"ש במפרשים.
מתני': המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל...
גמ': ... ממל - אמר רבי אבא בר ממל, מפרכתא
שבטיישראל כתב:מענין לענין
שמעתי פעם (ומ"מ מעולם לא מצאתי כן בכתובים) שבן בג בג ובן הא הא זה אותו תנא
וטעם שינוי השם כיון דב"ג גימטרי' ה"א (2+3=5)
אביאסף כתב:שבטיישראל כתב:מענין לענין
שמעתי פעם (ומ"מ מעולם לא מצאתי כן בכתובים) שבן בג בג ובן הא הא זה אותו תנא
וטעם שינוי השם כיון דב"ג גימטרי' ה"א (2+3=5)
המקור הוא בספר יוחסין מאמר א אות ה. וראה בספר בית אהרן (כללי הש"ס) ערך בן בג בג ובן הא הא שהאריך בזה הרבה.
ונשׁמַע. ג' במסורה. ונשׁמַע קולו בבאו אל הקדש. כל אשר דבר ה' נעשה ונשׁמָע (לעיל כד ז). ונשׁמַע פתגם המלך (אסתר א כ). והיינו דאמרינן במגילה (ג ב) אמר רבה מקרא מגילה ותלמוד תורה מקרא מגילה עדיף. מקרא מגילה ועבודה מקרא מגילה עדיף. והיינו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, דהיינו תלמוד תורה ועבודה דכתיב בה ונשמע קולו. ונשמע פתגם המלך והיינו קריאת מגילה וסמך ליה כי רבה היא (אסתר א כ), אלמא דעדיף טפי. וגם רבה קאמר לה
עושה חדשות כתב:דבר מעניין, ז"ל בעל הטורים בפרשת תצוה -ונשׁמַע. ג' במסורה. ונשׁמַע קולו בבאו אל הקדש. כל אשר דבר ה' נעשה ונשׁמָע (לעיל כד ז). ונשׁמַע פתגם המלך (אסתר א כ). והיינו דאמרינן במגילה (ג ב) אמר רבה מקרא מגילה ותלמוד תורה מקרא מגילה עדיף. מקרא מגילה ועבודה מקרא מגילה עדיף. והיינו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, דהיינו תלמוד תורה ועבודה דכתיב בה ונשמע קולו. ונשמע פתגם המלך והיינו קריאת מגילה וסמך ליה כי רבה היא (אסתר א כ), אלמא דעדיף טפי. וגם רבה קאמר לה
עשוי לנחת כתב:הערה מעניינת; פעם שמעתי כי יש אמוראים שהובאו במקומות מסויימים בגמ' שלא בשמם האמיתי, אלא בשם אחר לפי המאורע שהיה שם. [אכן יתכן שאי"ז אלא רק באגדתות]
עכ"פ בדף היומי דהאידנא (חולין ל סוע"ב) איתא מעשה דרבא הוה בדיק ליה גירא [חץ] לר' יונה בר תחליפא ושחט בה עופא בהדי דפרח עיי"ש כל השו"ט. והמעניין הוא שאין בש"ס עוד מקום שמופיע ר' יונה בר תחליפא, ובדיוק כאן יש מעשה מעוף [ואולי קשור לר' יונה] וקשור גם לשחיטה [(בר) תחליפא מלשון חלף=סכין שחיטה]. האם ידע מאן דהו מחו"ר הפורום בנושא זה?
אמר רבי יונה יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו רוח הקודש ללמדך שאין רוח הקדש שורה אלא על לב שמח מ"ט (מלכים ב ג) והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים.
שמואל דוד כתב:ב"ב קכא: דמוסיף יוסיף שאינו מוסיף יסיף מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אמיה
עשוי לנחת כתב:ברכות נג:
רבי זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה.
וכי בכדי הוא?!
[לא נמצא עוד בש"ס מלבד במימרא זו]
קלונימוס הזקן כתב:האם גם מובאה זו שייכת לנידון מרתק זה?מתני': המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל...
גמ': ... ממל - אמר רבי אבא בר ממל, מפרכתא
יתכן הסבר נוסף, אף הוא על דרך פשט, שבהיות כן שם אביו, יהיב אדעתיה מעיקרא ליתן פירוש לשמו, ולכן דוקא הוא פירשו בלימוד המשנה
קאצ'קלה כתב:. גם במגיד משנה הלכות שחיטה מופיעה גירסא זו, ואף הוא מאוחר הרבה, ואינו לר' וידאל. וספר יוחסין שקבע ערך לר' יונה בר תחליפא, הסתמך על גמרא דפוס שונצינו.
בן מיכאל כתב:קאצ'קלה כתב:. גם במגיד משנה הלכות שחיטה מופיעה גירסא זו, ואף הוא מאוחר הרבה, ואינו לר' וידאל. וספר יוחסין שקבע ערך לר' יונה בר תחליפא, הסתמך על גמרא דפוס שונצינו.
א' אשמח לשמוע מקור למה שאמרת על המגיד משנה הלכות שחיטה.
ב' מחבר ספר יוחסין לא היה ממגורשי ספרד, שקדם כידוע לדפוס שונצינו?
קאצ'קלה כתב:השערה בעלמא שמצאתי בהאסיף, תרמ"ה, עמ' 193:
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 230 אורחים