- עקידת יצחק בראי ההלכה.pdf
- (255.15 KiB) הורד 554 פעמים
י. אברהם כתב:
כתיב 'ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלקים ויבן שם אברהם את המזבח ויערוך את העצים ויעקוד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים' [וכל זה בעוד יצחק חי, ורק לאחר מכן התכוון אברהם לשחטו, כמפורש בקרא]. ובספר 'רשימות תלמידים ממרץ הגרי"ז' (עמוד עה) מובא ששאלו את מרן הגרי"ז ז"ל כדלהלן: למה היה צריך לשחוט אותו על המזבח [הרי עולה נשחטת בעזרה, ורק האיברים מועלים על גבי המזבח לשריפה], וענה: דהרי עולה טעונה צפון ומזבח כולו דין צפון עליו. [ע"כ לשון הגרי"ז, ומכאן ביאר האדר והוד את הטמון בדבריו להלכה עיי"ש, וסיים:] ומכל ההקדמות הנ"ל עולה לנו: חדא שאין קיום דין 'העלאה' אלא במזבח שבונה לשם כך, ועוד אף שאין 'צפון' בבמה מכל מקום המזבח עצמו כולו או חציו דין 'צפון' יש לו, ואם שחט על גבי המזבח מקיים דין שחיטתן 'בצפון'. ובזה נחזור למעשהו של אברהם בעקידה.
הקדוש ברוך הוא אמר לו לאברהם סתם 'לך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים' ולא אמר לו שום פרטים היאך לעשות הדברים. אבל מכיון שאמר לו 'והעלהו שם לעולה' רצה אברהם לקיים דברי הקדוש ברוך הוא בכל הפרטים: חדא 'והעלהו שם לעולה' לקיים בו דין 'העלאה', ועוד שיהא בצפון כדין עולה שצריכה 'צפון'. וכדי להשיג שני דברים אלו הוא צריך לבנות מזבח, שכאמור לעיל אין קיום 'העלאה' אלא על מזבח שבונה, ואין 'צפון' אלא בשחיטה על גבי המזבח. וכדי שקרבנו יהיה רצוי בכל הריצויים טרח אברהם אבינו לגרור אבנים כדי להקים מזבח שיוכל לקיים ציווי הקדוש ברוך הוא על מילואו. עד כאן מיסוד דברי הגרי"ז ז"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים