רבי מנשה בן-חיים קניג

בן ירושלים

בימים אלה חל היארצייט של יהודי ספרא וסייפא במלחמתה של תורה שראוי להעלות זכרו -רבי מנשה בן חיים (קניג) ז"ל . נפטר ה' במרחשון תשנ"ט.
ר' מנשה נולד בהונגריה. למד אצל האדמו"ר ר' יואליש בסאטמער. הוא כתב זכרונות על התקופה בה למד אצל הרב'ה. הוא נכח בפטירתה של הרבנית, וכן בתקופת נישואי האדמו"ר בשנית לרבנית פייגא. התיאורים שלו את האדמו"ר מאד מלבבים ומבליטים את הצדדים האנושיים בהנהגותיו. סטמר הרשמית לא התלהבה (בלשון עדינה) מהזכרונות, אבל בסתר רבים הגיעו אליו לקבל העתק מהזכרונות.
לאחר שעבר את מאורעות השואה ושיכל אשה עם שני ילדים עלה לארץ, היה מראשי פא"י (הראה לי כרוז בחירות לכנסת הראשונה או השניה שהיה ברשימה עוד לפני ר' אברהם ורדיגר שאח"כ היה ח"כ). איש ספר ברמ"ח איבריו, ובעל ידע מקיף בהיסטוריה היהודית. חיבר את הספר "גלויות סנהדרין" שבזמנו נלמד בסמינרים של בית יעקב. חיבר ספר חידושים על התורה בשם אלפי מנשה.
גולת הכותרת הספרותית שלו היתה היוזמה להוציא לאור את הספר כפתור ופרח מוהדר ומוער ע"י ביהמ"ד להלכה בהתישבות. הוא היה הרוח החיה בין חברי המערכת ועסק בעיקר בזיהוי מקומות בארץ ישראל ובפרקים העוסקים בכך. ב"נספחים" שבסוף הכפו"פ מופיעים כמה מאמרים ממנו (למשל התכתבות עם ר' יוסף ליברמן על זיהוי בית שאן ).

חייו היו מרתקים והוא העלה את תמציתם בספרו "זכרונות רמב"ח"
היה אדם מקורי ומרתק. למרות הבדלי הגיל הגדולים בינו לבין חברי המערכת בכפו"פ הוא היה ידיד אמת ואיש שיחה מדהים .
אציין בעז"ה דברים בהמשך . אבל דוגמה קטנה. לאחר השואה סירב לשאת בשם גויי ולכן שינה שמו מ"קניג" ל"בן חיים" ע"ש אביו שנהרג על קידוש ה'.
ועוד אחת: פעם אמר בחיוך למרות שהפכתי לפא"יניק יש הרבה מן המשותף בין הרב'ה ר' יואליש לביני- שנינו לא סובלים את ה"אגודה".
סיפר פעם שלאחר המלחמה עסק הרבה בהצלה וסייע לאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל במפעל ההצלה והשיקום האדיר שלו.אך דרכיהם נפרדו כי היה ויכוח לאן להפנות את הפליטים. הרב'ה העדיף (בזמנו) לנסוע לאמריקה ולהפנות לשם, בעוד הוא לחץ לכיוון ארץ ישראל.

משוש דורים

הכרתי את ר' מנשה, הוא היה איש נכבד ונלבב כאחת.
למרות מה שעבר עליו בשנות הזעם הוא היה איש מלא שמחת חיים ועסוק בפעילות עניפה.
יש לציין כי הוא כתב ספר נוסף בשם 'פתחו שערים', (הספר הזה נכתב כתגובה לספר 'שערים נעולים' של אחד מחבריו בהונגריה שהתפקר אחר השואה,) ובו התייחסות לשאלות אמונה והשגחה בעקבות השבר הנורא שעבר על עם ה'.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' נובמבר 17, 2016 6:37 pm

יש"כ על הרשימה המעניינת. קראתי בעבר את ספרו במהדורה המצומצמת הכוללת את זיכרונותיו על האדמו"ר הדבר"י בלבד. וסקרנות היתה בי לדעת מי האיש שמאחורי הדברים.
כמדומה שהבאתי משם בעבר אנקדוטה אחת, הוא מספר שהלעיזו עליו אצל הדבר"י שהוא הוגה בס' הברית, ס' שהחסידים הביטו עליו בחשדנות בשל עיסוקו בחכמות, הדבר"י קרא לו ופתח עמו בשיחה על זה, הוא הפתיע את הדבר"י בהראותו שהישמח משה מזכיר את הספר באיזה מקומן.

מחולת המחנים

בפורום אידישע וועלט הועלה ספרו זכרונות רמב"ח
http://ns8.ektec.com/forum/viewtopic.ph ... 7f#p678420

להורדה מכאן
https://dl.dropboxusercontent.com/u/246 ... %D7%97.pdf

וראה עוד כאן
http://ns8.ektec.com/forum/viewtopic.ph ... f#p1214718

איש_ספר כתב:כמדומה שהבאתי משם בעבר אנקדוטה אחת, הוא מספר שהלעיזו עליו אצל הדבר"י שהוא הוגה בס' הברית, ס' שהחסידים הביטו עליו בחשדנות בשל עיסוקו בחכמות, הדבר"י קרא לו ופתח עמו בשיחה על זה, הוא הפתיע את הדבר"י בהראותו שהישמח משה מזכיר את הספר באיזה מקומן.

הסיפור עם ספר הברית הוזכר גם בהודעה זו
http://ns8.ektec.com/forum/viewtopic.ph ... 7f#p275047

נחמן נתן כתב:עס איז דא א ספר "זכרונות רמב"ח" פון ר' מנשה קעניג ע"ה (ס'איז מן הסתם שוין נישט דא צובאקומען היינט), ער שרייבט דארט א דו"ד וואס ער האט געהאט פארן קריג מיט רביה"ק מסאטמאר זי"ע לערנענדיג אין זיין הייליגע ישיבה אין סאקמיר, בקיצור: דער רבי האט אים פארגעהאלטן איבערן לערנען דעם 'ספר הברית', אויף דעם האט ר' מנשה געענטפערט אז דער חתם סופר זי"ע האט געהייסן זיינע תלמידים עס לערנען (הגם ער ברענגט נישט קיין מקור דערויף), אויף דעם האט דער רבי געענטפערט אז מיר האבן מקבל געווען פון ישמח משה זי"ע עס נישט צו לערנען. אויף דעם האט ר' מנשה געזאגט אז אין ישמח משה אויף נ"ך ברענגט ער אראפ פון 'ספר הברית', דער רבי האט זיך צושמייכלט און נאכגעקוקט אינעווייניג, דאן האט אים דער רבי געזאגט אז דער ייטב לב זי"ע האט אזוי באפוילן אז מען זאל דאס נישט לערנען.

בנו של ר' מנשה הוא ר' מנחם קניג מועד מהדרין, למי שמכיר.

בן ירושלים

סיפר פעם שבשעה שהחלה המשיחיות בחב"ד כינס את צאצאיו ואמר להם שאם יבוא מי שיבוא אפילו צדיק הדור ויאמר שהוא משיח אין לשמוע לו עד שיכירו בו גדולי הדור , וזאת עפ"י החת"ס (אינני יודע היכן הוא אבל רמב"ח אמר שראה זאת ) שמשיח שיבוא יוכר רק אחרי הסכמת גדולי הדור.
הוא הוסיף שאם אכן זה המשיח האמיתי אף אחד לא יענש אם לא קיבלו כמשיח שהרי אין לנו כלים מלבד גדולי הדור לעמוד על טיבו. אבל אם זה להיפך והוא יהיה משיח שקר מי שינהה אחריו יתן את הדין.

סיפר שבעת שהיה מגיע לרב'ה מסאטמר ,הרב'ה אמר לו :"מנשה, צריך לעשות תשובה" (על זה שהיה פא"יניק)

כשהתגורר בפתח תקוה התפלל בבית הכנסת פא"י, שם גם אמר שיעורים כסדרם ובפרט על אוה"ח הקדוש. בביהכנ"ס התרכזה קבוצת צעירים שהיו מרבים לפטפט בשבת בתפילה. ר' מנשה בעקשנות העיר להם ולא ויתר. הגיע שלב שהוא נמאס עליהם וכשהעיר שוב שאם רוצים לפטפט שיצאו החוצה, ניגש אחד מהם אליו והוריד לו סטירה מצלצלת. הרב -הגאון ר' יהושע משה אהרונסון בעל שו"ת ישועת משה שהיה ת"ח מופלג ואיש עדין נפש הזדעזע וניגש לסוטר ולעיני כולם זרק אותו מהבית כנסת .

את ילדיו שלח ללמוד בישיבת הרב דושינסקי אבל את חלקם כיון אחר כך ל...ישיבת ההסדר בשעלבים. הוא הסביר פעם שבשואה הבטיח לעצמו שילדיו ילמדו להשתמש בנשק כדי שאם תהיה עוד שואה הם ידעו להגן על עצמם. דומני שבן שהיה בהסדר הולך עם שטריימל בשבת.

סיפר פעם סיפור מדהים . בשעה שר' יואליש היה באחרית ימיו הוא כבר היה במצב של תשישות מוחלטת ובדרך כלל נמנם ולא היה ער לסביבה. ר' מנשה שהגיע לארה"ב ביקש להיכנס עם קויטל. לא היתה אז קבלת קהל כלל אבל בהיותו מראשוני התלמידים נתנו לו להיכנס לחצי דקה והזהירו שלא יצפה לכלום כי הרב'ה לא במצב כלל. כשנכס המשב"ק ר'"י אשכנזי אמר לרב'ה שמנשה קניג התלמיד עוד מסאטמר נמצא כאן. לפתע הרב'ה פתח העיניים והתבונן בו ור' מנשה מיהר לתת הקויטל. הרב'ה קרא את שני השמות של ילדיו שהיו כתובים ולפתע שאל: מנשה רק אלו הילדים שלך? ר' מנשה השיב שיש לו עוד ילדים אבל רק שני אלו לא נשואים. ומכיון שלא רוצה להכביד על הרב'ה הזכיר רק אותם. הרב'ה התרגש תפס את ידו בחום ואמר: אני רואה שנשארת הונגרי. אתה מתחשב בי ומרחם עלי. אנשים באים ומטרידים ולא מתחשבים בי, שאין לי כוחות ואני לא מסוגל כעת לכל המעמסה הזאת להתפלל ולברך וליעץ.

א גאליציאנער

לא הכרתי אישית את דודי החשוב ז"ל בחיים חיותו, אולם סיפור אחד ששמעתי מסבי שיחי' הוא הסיפור הידוע שלאחר המלחמה חזרו הוא וכמה מחביריו שעוד היו בחורים, והיו בבודפשט כמדומני, וביום אחד ראו את הרשע הורטי מיקלוש ימח שמו, מסתובב ברחובה של עיר מהכא להתם, הם השיגו אקדח ועקבו אחריו, ובאחת הפעמים כשנכנס למקום מלא עצים - פארק או גן עירוני, נעמדו לפניו ובאיומי הנשק הכריחו אותו לעמוד שכפניו אל הקיר, כוונתם היתה להורגו, אולם כפי הנראה דם יהודי אינו מים, ולא מלאם ליבם לעשות כן, לכן השאירוהו שם ונמלטו, כך, פחות או יותר שמעתי את בסיפור מפי סבי שיחי' ששמע אותו מרבי מנשה אישית.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

משוש דורים

הסיפור מופיע בספרו זכרונות רמב"ח, ושם הוא כותב, כי הם אילצו אותו לפשוט את בגדיו ערום כיום הוולדו, וכך הותירוהו.

בן ירושלים

שמעתי את הסיפור ממנו עצמו כולל הפשטתו ערום כביום היולדו , וכך הם הריצוהו בבהלה ברחובות העיר.
לדבריו הם התחנכו על הערצת הורטי כגיבור לאומי ואיש פלדה , וכשתפסוהו התגלה כזקן עלוב שפרץ בבכי והתחנן על חייו העלובים. בזה הלב היהודי לא יכול היה לעמוד

משה ובני ישראל

איזה בן חיים קניג זה ?

קשור לבן חיים קניג מקריית צאנז ?
חיים קניג זמר מפיטסבורג ?
קניג חסידי ברעסלב?

בכלל איך כותבים קניג או קעניג ?

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ב' נובמבר 21, 2016 8:51 am

ככל שאני זוכר, חסידי סאטמר כן התלהבו ואהבו את ה'זכרונות רמב"ח'.
גישת קהלת סאטמר הרשמית, לא אדע.
אך אחד מזקני חסידי סאטמר, בשם ר' שמעון ווייס ז"ל, סידר ספר 'נועם מגדים' עם ביאור קל בשם 'תדרש נועם' (וכדרך זה עשה לספר 'תולדות יעקב יוסף' ביאור בשם 'נועם לתולדות').
בסוף ח"ב מספרו הנ"ל, הדפיס קונטרס 'תמר יפרח', רשימות אישיות שלו על האדמו"ר מסטאמר, בתור בנו של אחד מראשי חברא קדישא בעיר סאטמר, ובעצמו תלמיד הרב מסאטמר בישיבתו בקרולי וסאטמר, וכן נשא אשה וגר בסאטמר כאברך עד מלחה"ע הב', ואחר המלחמה התיישב באורוגויי, ומשם התיישב בארה"ב. ומכל אלו השנים, וקשריו האמיצים עם הרב, הדפיס זכרונותיו. יש שם הרבה דברים מאלפים.
בהדפסה שניה, חילק את הספר לחמשה כרכים, והדפיס שוב את ה'תמר יפרח' (כמדומה בסוף ספר בראשית). שם הוסיף כמה השמטות, וביניהם השגות על 'זכרונות רמב"ח'.
חלק מההשגות הם מרגשי חסיד, אך חלק גדול מהם מוכיח אותו מידע אישי שדבריו לקוחים מהדמיון, עיי"ש. ומציין שם שבירר כן אצל בעלי אכסניה שלו בבחרותו שהדמיון והמציאות שררו אצלו בערבוביא.
מתוך המובא באשכול זו, עולה לי חשש שהוא צודק. הסיפור עם הורטי לא יתכן! הורטי לא חזר להונגריה כלל אחר המלחמה, הוא נשאר מספר שנים בגרמניה, ומשם העתיק מושבו לספרד או פורטוגל. ואיך זה נראה בהקיץ בבודפשט?

בן ירושלים

מתעמק כתב:ככל שאני זוכר, חסידי סאטמר כן התלהבו ואהבו את ה'זכרונות רמב"ח'.
גישת קהלת סאטמר הרשמית, לא אדע.
אך אחד מזקני חסידי סאטמר, בשם ר' שמעון ווייס ז"ל, סידר ספר 'נועם מגדים' עם ביאור קל בשם 'תדרש נועם' (וכדרך זה עשה לספר 'תולדות יעקב יוסף' ביאור בשם 'נועם לתולדות').
בסוף ח"ב מספרו הנ"ל, הדפיס קונטרס 'תמר יפרח', רשימות אישיות שלו על האדמו"ר מסטאמר, בתור בנו של אחד מראשי חברא קדישא בעיר סאטמר, ובעצמו תלמיד הרב מסאטמר בישיבתו בקרולי וסאטמר, וכן נשא אשה וגר בסאטמר כאברך עד מלחה"ע הב', ואחר המלחמה התיישב באורוגויי, ומשם התיישב בארה"ב. ומכל אלו השנים, וקשריו האמיצים עם הרב, הדפיס זכרונותיו. יש שם הרבה דברים מאלפים.
בהדפסה שניה, חילק את הספר לחמשה כרכים, והדפיס שוב את ה'תמר יפרח' (כמדומה בסוף ספר בראשית). שם הוסיף כמה השמטות, וביניהם השגות על 'זכרונות רמב"ח'.
חלק מההשגות הם מרגשי חסיד, אך חלק גדול מהם מוכיח אותו מידע אישי שדבריו לקוחים מהדמיון, עיי"ש. ומציין שם שבירר כן אצל בעלי אכסניה שלו בבחרותו שהדמיון והמציאות שררו אצלו בערבוביא.
מתוך המובא באשכול זו, עולה לי חשש שהוא צודק. הסיפור עם הורטי לא יתכן! הורטי לא חזר להונגריה כלל אחר המלחמה, הוא נשאר מספר שנים בגרמניה, ומשם העתיק מושבו לספרד או פורטוגל. ואיך זה נראה בהקיץ בבודפשט?

אדרוש כבודו של ר' מנשה ז"ל. לי הוא סיפר על הורטי שזה היה במחנה עקורים או בגרמניה או בוינה (אני לא זוכר). אחרי שהם תפסו והפשיטו אותו הוא נעלם מן האופק ואח"כ נודע שמת בספרד.
יצא לי לשוחח איתו רבות. היו סיפורים שחזרו על עצמם ותמיד בצורה מדויקת תאמו את מה שסיפר משכבר.
הוא שלט בתאריכים ומקומות , היה דייקן בדבריו ואיש מאד מעשי ופרקטי. ממש לא נדבק עליו לומר שעירב דמיון ומציאות

אגב נזכרתי שכחובב היסטוריה היה לו קשר בעבר עם הרב טביומי שהיה גר בתל אביב ודומני שהיה חבר מועצג"ת. ר' מנשה סיפר שהיה מהיענים הגדולים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל

עתניאל בן קנז

אכן ר' מנשה סיפר שזה אירע במחנה זלצברג שבגרמניה, (וכך גם מופיע בספרו) וקושיא מעיקרא ליתא.

אגב, בספרו אפשר להכיר פן נוסף מהרבי מסטמר זצ"ל
רוב הציבור מכיר אותו דרך מלחמתו בציונות, ורק דרך משקפת מצומצמת זו.
בספר אנו רואים גם פן ומימד אנושי ביותר, ובעיקר כיצד 'ציוני' שרוף מצד אחד, וחסיד ומעריץ מושבע של האדמו"ר מסטמר מאידך.

בן ירושלים

ר' מנשה היה שנים מזכיר המועצה האיזורית נחל שורק (של ישובי פא"י).
סיפר שפעם התעורר צורך להשיג תקציב למוסדות החינוך במועצה. לצורך כך רצו לקבוע עם שר החינוך. באותה עת סגן השר היה הרב קלמן כהנא . התעוררה בעיה, אם יביאו לפגישה גם את סגן השר אז כשהשר יסביר למה אין לו תקציב , הראשון שיקבל הדברים ולא יתוכח וישתדל יהיה הרב כהנא כי הרי השר אמר שאין לו יכולת לעזור,ואז יפסידו הכל. להגיע לפגישה בלי הרב כהנא זה מוגזם שהרי הוא נציג המפלגה ןוסגן שר החינוך. לבסוף חיכו עד שהרב כהנא ישהה בחו"ל ואז קבעו עם השר את הפגישה.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' נובמבר 22, 2016 9:50 am

מחולת המחנים כתב:להורדה מכאן
https://dl.dropboxusercontent.com/u/246 ... %D7%97.pdf.

שמעתי בעבר על זכרונות אלו ורציתי לקוראם אך לא ידעתי היכן להשיגם.
יישר כוחך שזיכיתני.

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ג' נובמבר 22, 2016 10:47 am

אחר הדברים האלו, והישוב שהעלו החברים החשובים, הבחנתי בלינק להוריד הספר כולה. בדקתי הסיפור לגופה ומצאתיה שם עמ' 112-117.
אכן שם מספר שאירע בזלצבורג, אך יש שם הרבה פרטים אחרים.
אך הבעיה, שעדיין לא עלתה ארוכה להתמיה.
הורטי לא גר מעולם בזלצבורג, רק בויילהיים, כ150 ק"מ מרחק!
מחנה העקורים הכי קרוב לויילהיים הי' במינכן, וגם זה כ40 ק"מ מרחק
מויילהיים נסע הורטי דרך שוויצריה לג'נובה שבאיטליה, ואין שום הגיון שהיה עובר דרך זלצבורג ומאריך את הדרך בכמה מאות ק"מ
בנו של הורטי לא נורה על ידי הגרמנים, אלא חי עם אביו ואחר אביו כמה שנים.
(יצויין שבתקופת ביאת רמב"ח לזלצבורג היה עדיין הורטי במעצר עוד ארבעה חדשים. הוא שוחרר מהמעצר בטבת תש"ו ונסה משם ישירות לויילהיים. הגירת הורטי לפורטוגל קרתה רק שלש שנים אחר זה בכסליו תש"ט. אך מאחר שבזכרונות רמב"ח לא כתוב בדיוק מתי קרתה המאורע עם הורטי, וגם לא מוזכר שם מתי הגיע רמב"ח לארה"ק, לכן אי אפשר לדייק כולי האי).
ועוד שאלה אחת קטנה, לפי דבריו היו עמו במעשה זה כמה מניצולי הונגריה, האם יש עוד מקור כלשהי לסיפור זה?

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » ג' נובמבר 22, 2016 2:05 pm

משה ובני ישראל כתב:איזה בן חיים קניג זה ?

בכלל איך כותבים קניג או קעניג ?

הכרתי היטב את אחיו מאנטוורפן ר' יוסף הערש (צבי) ז"ל. חסיד בעלזא. היה סוחר בתכשיטי זהב, מוהל ידוע ואיש יודע ספר.
הקפיד לאיית את שמו "קאניג". אכן מעניין למה לא "קעניג". אולי מהסיבה הנ"ל שאחיו המיר את שמו ל"בן חיים".

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ג' נובמבר 22, 2016 4:43 pm

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ג' נובמבר 22, 2016 4:45 pm

את ילדיו שלח ללמוד בישיבת הרב דושינסקי אבל את חלקם כיון אחר כך ל...ישיבת ההסדר בשעלבים. הוא הסביר פעם שבשואה הבטיח לעצמו שילדיו ילמדו להשתמש בנשק כדי שאם תהיה עוד שואה הם ידעו להגן על עצמם. דומני שבן שהיה בהסדר הולך עם שטריימל בשבת.

הבן הזה, ר' חיים בן חיים, מחשובי חסידי צאנז בפ"ת, וביתו הוא בית חסידי. הוא אחראי על התחזוקה במוסדות ישיבת שעלבים.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ד' נובמבר 23, 2016 6:57 pm

יש לו נכדים גם בויזניץ

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » ג' נובמבר 29, 2016 3:25 am

אנא עבדא כתב:
משה ובני ישראל כתב:איזה בן חיים קניג זה ?

בכלל איך כותבים קניג או קעניג ?

הכרתי היטב את אחיו מאנטוורפן ר' יוסף הערש (צבי) ז"ל. חסיד בעלזא. היה סוחר בתכשיטי זהב, מוהל ידוע ואיש יודע ספר.
הקפיד לאיית את שמו "קאניג". אכן מעניין למה לא "קעניג". אולי מהסיבה הנ"ל שאחיו המיר את שמו ל"בן חיים".

שלח לי מאן דהו הודעה פרטית:
"גם על אח זה יצא לפני מספר שנים ספר יפה עם פרקי זכרונות ופניני ד"ת בשם עומר קציר. ראיתיו פעם ואינו תח"י. אולי באמת תבקש שמישהו ירחיב עליו"

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » א' דצמבר 04, 2016 1:45 am

ר' מנשה סיפר פעם שכשהגיע לארץ התגורר בשכנות לתלמיד חכם מופלג בוגר ישיבת חברון שבחברון שאשתו הלכה בגילוי ראש. אצל ר' מנשה ההונגרי זה היה "שוק" שאשת ת"ח הלכה כך. סופו של דבר אשת הת"ח ראתה שהאשה ההונגריה "הפשוטה" הלכה בכיסוי ראש, ותוך זמן קצר היא גם החלה לחבוש פאה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' דצמבר 04, 2016 12:57 pm

בן ירושלים כתב:היה מראשי פא"י (הראה לי כרוז בחירות לכנסת הראשונה או השניה שהיה ברשימה עוד לפני ר' אברהם ורדיגר שאח"כ היה ח"כ).

בבחירות לכנסת השניה הוצב ורדיגר במקום 34, ומנשה בן חיים במקום 37...
(ורדיגר היה לח"כ רק למעלה מ15 שנה אחרי הדפסת אותו כרוז, וד"ל)

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » א' דצמבר 04, 2016 4:50 pm

ר' מנשה היה שופע אמרות ווורטים. שמעתי ממנו פעם בשם הבעש"ט ( מסתמא נדפס כבר אך לא בדקתי), אימרה שאיפינה אותו עצמו .

הגמ' בר"ה מביאה שאדם נידון בכל יום , ומאידך האדם נידון בר"ה, ואיך זה מסתדר.

סיפר הבעש"ט שפגש את בערל שואב המים הולך השכם בבוקר ושואלו לשלומו : "אוי רבי, נורא ואיום , כזה קור מקפיא בחוץ, אני צריך לשאוב מהנהר שהמים שם כמעט קפואים, לקום כשעוד חושך, לסחוב עשרות ליטרים על הכתפיים, וכל זה בגילי, כשיש לי כבר נכדות נשואות.

למחרת פגש הבעש"ט את בערל ושאלו לשלומו : "ב"ה רבי , חסד ה' עלי למרות גילי המתקדם ,אני לא כמו הזקנים הבטלנים והמוגבלים, אני קם השכם בבוקר, לא מתפעל מהקור רץ לשאוב מים, עושה חסד עם כ"כ הרבה יהודים, ועוד מרויח על כך. אני עוזר קצת לילדים וחי בכבוד. תראה כמה זקנים בגילי לא מסוגלים לכלום.. ב"ה על החסד עמדי.
אמר הבעש"ט: בר"ה נגזר שבערל יהיה שואב מים, אבל איך יקבל ויעבור את זה זה דין יומיומי.
ר' מנשה היה תמיד ר' בערל האופטימי

מנשה123 · הודעהעל ידי **מנשה123** » ד' אוגוסט 16, 2017 9:29 pm

עקביה כתב:
מחולת המחנים כתב:להורדה מכאן
https://dl.dropboxusercontent.com/u/246 ... %D7%97.pdf.

שמעתי בעבר על זכרונות אלו ורציתי לקוראם אך לא ידעתי היכן להשיגם.
יישר כוחך שזיכיתני.

אינו עובד יותר אם אפשר להעלות עוד הפעם

פייערמאן · הודעהעל ידי **פייערמאן** » ד' אוגוסט 16, 2017 9:57 pm

https://drive.google.com/file/d/0B10UmZ ... p=drivesdk

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוגוסט 16, 2017 10:05 pm

אני מחפש אחרי הספר לקנותו.

מאיריחיאלק

איש_ספר כתב:אני מחפש אחרי הספר לקנותו.

I HAVE IT BUT HAVE TO FIND IT
U CAN TRY MR ITCHE FREUND IN BP

ליטוואק פון בודאפעסט

מאיריחיאלק כתב:
איש_ספר כתב:אני מחפש אחרי הספר לקנותו.

I HAVE IT BUT HAVE TO FIND IT
U CAN TRY MR ITCHE FREUND IN BP

https://www.amazon.com/Zichronos-Rambac ... 1544253427

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' אוגוסט 22, 2017 8:24 am

א גאליציאנער כתב:לא הכרתי אישית את דודי החשוב ז"ל בחיים חיותו, אולם סיפור אחד ששמעתי מסבי שיחי' הוא הסיפור הידוע שלאחר המלחמה חזרו הוא וכמה מחביריו שעוד היו בחורים, והיו בבודפשט כמדומני, וביום אחד ראו את הרשע הורטי מיקלוש ימח שמו, מסתובב ברחובה של עיר מהכא להתם, הם השיגו אקדח ועקבו אחריו, ובאחת הפעמים כשנכנס למקום מלא עצים - פארק או גן עירוני, נעמדו לפניו ובאיומי הנשק הכריחו אותו לעמוד שכפניו אל הקיר, כוונתם היתה להורגו, אולם כפי הנראה דם יהודי אינו מים, ולא מלאם ליבם לעשות כן, לכן השאירוהו שם ונמלטו, כך, פחות או יותר שמעתי את בסיפור מפי סבי שיחי' ששמע אותו מרבי מנשה אישית.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

עכשיו מתברר שאתה בכלל הונגרי,
עשית עלינו סיבוב, גאליציאנר אמיתי...

איש גלילי

הוד_והדר כתב:יש לו נכדים גם בויזניץ

בנו ר' מנחם קניג, חתנו של ר' יצחק הכהן דוידוביץ ז"ל.

א גאליציאנער

קראקובער כתב:
א גאליציאנער כתב:לא הכרתי אישית את דודי החשוב ז"ל בחיים חיותו, אולם סיפור אחד ששמעתי מסבי שיחי' הוא הסיפור הידוע שלאחר המלחמה חזרו הוא וכמה מחביריו שעוד היו בחורים, והיו בבודפשט כמדומני, וביום אחד ראו את הרשע הורטי מיקלוש ימח שמו, מסתובב ברחובה של עיר מהכא להתם, הם השיגו אקדח ועקבו אחריו, ובאחת הפעמים כשנכנס למקום מלא עצים - פארק או גן עירוני, נעמדו לפניו ובאיומי הנשק הכריחו אותו לעמוד שכפניו אל הקיר, כוונתם היתה להורגו, אולם כפי הנראה דם יהודי אינו מים, ולא מלאם ליבם לעשות כן, לכן השאירוהו שם ונמלטו, כך, פחות או יותר שמעתי את בסיפור מפי סבי שיחי' ששמע אותו מרבי מנשה אישית.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

עכשיו מתברר שאתה בכלל הונגרי,
עשית עלינו סיבוב, גאליציאנר אמיתי...

לא מתאים לקראקובער לעשות חשבון מהיר ונמהר שכזה... שכן נכדם של יוצאי וישניצא וביליץ הנני גם כן... תלי"ת... ואמנם הייתי צריך לבאר שהכוונה לדוד רבא.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

ההוא גברא

בעניין כיסוי הראש לנשים:
גם אני שמעתי מבני משפחתי שבבני ברק בשנים הראשונות אחרי השואה היו כמה נשי ליטאים שהלכו בלי כיסוי ראש, ואפילו בתקופה שאברכים לא היו מצויים - היו שנשותיהם לא כיסו ראש, עד שהתרבו ההונגרים בבני ברק ואז עברו אותן ליטאיות לפאה.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' אוגוסט 25, 2017 12:09 pm

ההוא גברא כתב:בעניין כיסוי הראש לנשים:
גם אני שמעתי מבני משפחתי שבבני ברק בשנים הראשונות אחרי השואה היו כמה נשי ליטאים שהלכו בלי כיסוי ראש, ואפילו בתקופה שאברכים לא היו מצויים - היו שנשותיהם לא כיסו ראש, עד שהתרבו ההונגרים בבני ברק ואז עברו אותן ליטאיות לפאה.

???

איטשע טבריאנער

בא' האסיפות בפא"י הציע לחברים היות ואנו רואים את מגמת הצעירים שלא ממשיכים את דרכנו, [פנו לאגודה או למזרחי] אנחנו את המוטל עלינו קיימנו, בואו נודיע על סגירת המפלגה באופן מכובד, דבריו לא התקבלו וסחבו עוד כמה שנים...

פעם בהיותו מזכיר המועצה האזורית נחל שורק קיבל שנה אחת בפורים משלוח מנות יקר, הוא הבין מה עומד מאחורי זה, שלח את זה חזרה וציין 'שנה שעברה לא שלחתם לי ושנה הבאה לא תשלחו לי, קחו את זה'.

סוף ימיו התגורר ברחוב חנה בירושלים והיה נחבב על ראש ישיבת טשעבין, כובד מדי שנה בחתן תורה, ובשנתו האחרונה [נ"ל אחרי פטירת הראש ישיבה] כובד בחתן בראשית.

איטשע טבריאנער

אודות ספרו גלויות סנהדרין
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=08858A01

מאיריחיאלק

אל רעו בשכון סקוויר

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' מאי 21, 2018 8:15 am

אין לאף אחד תמונה שלו?

האם היה גר בגמזו?

א גאליציאנער

עכשיו ראיתי שלא הוסיפו כאן מי היה חותנו... אם מישהו פעם שמע על כך, רבי צבי הכהן גראס שוחט בנוגראד עטשעג, היו לו כמה ילדים ודומני שאין ידוע על כולם, מהידוע הוא על בת נוספת אשת רבי אייזיק שווארץ מחסידי בעלזא בבני ברק אחר כך.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ד' אפריל 03, 2019 8:01 pm

איטשע טבריאנער כתב:
סוף ימיו התגורר ברחוב חנה בירושלים והיה נחבב על ראש ישיבת טשעבין, כובד מדי שנה בחתן תורה, ובשנתו האחרונה [נ"ל אחרי פטירת הראש ישיבה] כובד בחתן בראשית.

מחותנו הר"ר אברהם משה קרויזר ז"ל היה מנהלה של ישיבת טשעבין.
בנו ר' גרשון ז"ל היה חתנו של ר' מנשה ז"ל, נפטר בדמי ימיו לפני שבע שנים.

א גאליציאנער

בן ירושלים כתב:בימים אלה חל היארצייט של יהודי ספרא וסייפא במלחמתה של תורה שראוי להעלות זכרו -רבי מנשה בן חיים (קניג) ז"ל . נפטר ה' במרחשון תשנ"ט.
ר' מנשה נולד בהונגריה. למד אצל האדמו"ר ר' יואליש בסאטמער. הוא כתב זכרונות על התקופה בה למד אצל הרב'ה. הוא נכח בפטירתה של הרבנית, וכן בתקופת נישואי האדמו"ר בשנית לרבנית פייגא. התיאורים שלו את האדמו"ר מאד מלבבים ומבליטים את הצדדים האנושיים בהנהגותיו. סטמר הרשמית לא התלהבה (בלשון עדינה) מהזכרונות, אבל בסתר רבים הגיעו אליו לקבל העתק מהזכרונות.
לאחר שעבר את מאורעות השואה ושיכל אשה עם שני ילדים עלה לארץ, היה מראשי פא"י (הראה לי כרוז בחירות לכנסת הראשונה או השניה שהיה ברשימה עוד לפני ר' אברהם ורדיגר שאח"כ היה ח"כ). איש ספר ברמ"ח איבריו, ובעל ידע מקיף בהיסטוריה היהודית. חיבר את הספר "גלויות סנהדרין" שבזמנו נלמד בסמינרים של בית יעקב. חיבר ספר חידושים על התורה בשם אלפי מנשה.
גולת הכותרת הספרותית שלו היתה היוזמה להוציא לאור את הספר כפתור ופרח מוהדר ומוער ע"י ביהמ"ד להלכה בהתישבות. הוא היה הרוח החיה בין חברי המערכת ועסק בעיקר בזיהוי מקומות בארץ ישראל ובפרקים העוסקים בכך. ב"נספחים" שבסוף הכפו"פ מופיעים כמה מאמרים ממנו (למשל התכתבות עם ר' יוסף ליברמן על זיהוי בית שאן ).

חייו היו מרתקים והוא העלה את תמציתם בספרו "זכרונות רמב"ח"
היה אדם מקורי ומרתק. למרות הבדלי הגיל הגדולים בינו לבין חברי המערכת בכפו"פ הוא היה ידיד אמת ואיש שיחה מדהים .
אציין בעז"ה דברים בהמשך . אבל דוגמה קטנה. לאחר השואה סירב לשאת בשם גויי ולכן שינה שמו מ"קניג" ל"בן חיים" ע"ש אביו שנהרג על קידוש ה'.
ועוד אחת: פעם אמר בחיוך למרות שהפכתי לפא"יניק יש הרבה מן המשותף בין הרב'ה ר' יואליש לביני- שנינו לא סובלים את ה"אגודה".
סיפר פעם שלאחר המלחמה עסק הרבה בהצלה וסייע לאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל במפעל ההצלה והשיקום האדיר שלו.אך דרכיהם נפרדו כי היה ויכוח לאן להפנות את הפליטים. הרב'ה העדיף (בזמנו) לנסוע לאמריקה ולהפנות לשם, בעוד הוא לחץ לכיוון ארץ ישראל.

כדאי לתקן מעוות זה, משיחתי עם בנו הרה"ח ר' חיים בן חיים, עולה משהו אחר לגמרי, כשר' מנשה היה בפוקינג ופגש איש אצ"ל שהבריטים גירשו, הלה חיפש זהות חדשה עמה יוכל להיכנס לארץ, ור' מנשה נתן לו את זהותו ואת אישור העליה המתלווה לכך, והוא שינה את שמו ל"בן חיים", כמו גם את תאריך לידתו מ1916 ל1920 - שזו הראיה שלא שינה את שמו בגלל מניע שכזה, אלא לשם חסד עם בריות, והוא אכן היה צריך להמתין עוד זמן עד שיכל לעלות ארצה, ואשתו ע"ה עלתה לפניו, והמתינה בארץ לבואו.
כמה נאים היו מעשיו...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

פורום אוצר החכמה

מי מחובר