רבטוב כתב:מי אני ומה אני לחלוק ח''ו על הגה''ג מהר''ש אויערבאך בשם שר התורה מטשעבין . אך כידוע הוא מביא בספריו הרבה תורות מהאדמורי''ם
ובתוכם הרוזינער והי' ביחסי ידידות עם כולם .ונתן הסכמות על כל ספרי החסידות שנדפסו בגלצי' . ותלמדיו היו מקושרים לאדמורי''ם והי' לו גם
תלמיד אדמו''ר ה''ה ר' אורי מסאמבאר אשר גם מובא בתשובותיו . לדאבונינו עוד לא יצא לאור ספר שיקיף את תולדותיו ..קצת כתב והדפיס
יוסף מארגאשעס בספרו .מתשובותיו היו יכולים לעשות ספר הסטורי' כי תמיד באמצע תשובותיו הוא מביא מי נכנס . ולאיפה צריך לילך .מר'
יצחק שטערנהעלל המכונה ר' איצ'ה סאנזער בעל שו''ת ככבי יצחק שמעתי פעם שבספרי הגרי''ש יש חידוש על כל תוספות בש''ס . ראיתי
פעם שר' ש''ז אוירבאך אמר קדיש אחריו בכל שנה כי לא נשאר לדאבונינו זש''ק ממנו .
נוטר הכרמים כתב:הגרי"ש זצ"ל עם היותו 'מתנגד' לחסידות, (כך גם שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א ששמע מגאב"ד טשעבין), ובכמה מקומות בספריו נראה גודל הערצתו להגר"א עד שמכנהו 'תנא אלקי', עם זאת היו לו קשרים אדוקים ופוריים עם גדולי החסידות במקומו בגליציה וחוצה לה, והדבר ניכר למכביר בספריו, כאשר מלקט ציצים ופרחים מספרי אבות החסידות ורועיה עד לזמנו הוא, נושא ונותן בדבריהם ביחס של כבוד והערכה רבה
2. בזמן הבחירות לרבנות לבוב ועל הפרק עמדה מועמדותו מול מועמדות גיסו הנ"ל (ששניהם לא היה חסידים) באו חסידי בעלז להמלך ברבם (אז האדמו"ר ר' יהושע מבעלז), ולבקשת האדמו"ר סחו בפניו גדולתם של שני האישים ויספרו לו שאשתו של רי"ש היה בית חומה בעיר והיה לה דו"ד בערכאות והיה מזה צער ועגמ"נ לבעלה ומתןך אותו צער נמנע בידו ללמוד בעיון ולמד בחודש אחד שש מאות דפי גמרא 'פשוט'… אמר ר' יהושע אדם שבצערו לומד 'אך' שש מאות דפי גמרא, ראוי והגון הוא לשמש ברבה של לבוב .
3. פעם אחת עבר ליד קלויז של חסידי סטרטין והרעישו בקולות וברקים בתפלותיהם, הליץ רי"ש ואמר אכן כך נאה וכך יאה שהרי המוזמן לבוא לבית המלך בזמן מדויק בהגיעו בזמן אכן ימצא את בית אדונו פתוח אבל לא כן הבא באיחור זמן הרי עליו לקרוא בקול כדי לפתוח לו את השער הנעול והמסוגר .
4. פ"א נודע לו כי הגאון ר' יחזקאל משינווא דיבר סרה על פיה"מ 'תפארת ישראל' וציווה שיכרכו את ספר זה בכריכה כפולה (משני הכיונים). או אז כ' רי"ש לאביו הגאון דב"ח שלולי שחס על כבודו היה דן את בנו כדין מבזה ת"ח ולכשבירר הדב"ח את ענין ס' זה הביאו לו נכדיו קטעים מהס' אשר מזכיר את מנדלסון ועוד כו"כ ענינים אשר אינו לפי רוחם וכשראה הדב"ח דברים אלו כו' להגאון רי"ש שהוא מסכים עם דברי בנו.
5. היה אומר על הגאון בעל שאגת אריה שהוא כחד מבעלי התוספות.
6. שמעתי מאבי זקני הג"מ ר' דוד דב לייטער אבד"ק זאוולוב ששמע מפי הגאון מו"ה אורי וואלף סאלאט תלמידו ונאמן ביתו של הגרי"ש שהוא אשר התעסק בהדפסת כתביו שכאשר הדפיס את תשובות שואל ומשיב ביקש ממנו רבו להשמיט כל דבר אישי או איזה ביטוי שיש בו משום זלזול או אי כבוד לאחד מן המובאים בספרו .
7. בלבוב חי בזמנו איש בשם ר' עוזר רוהטין איש משכיל ובעל ספריה גדולה ופעם אחת שאל ממנו הגרי"ש ספרו של שד"ל לתרגום. ואחר ימים בא ר"ע לקחת ספרו בחזרה ואמר לו הגרי"ש לפעמים צריכים להם באה, לפני שאלה חמורה בעניני שמות גיטין והשתמשתי בחומר שמצאתי בספרו של שד"ל והתרתי .
8. העיד הר"י קאממעלהאר וז"ל: שמעתי מת"ח גדול שהיה דומ"ץ בעיר הקרובה לקהילת רישא, שסיפר לי ממה שהיה לו, כי בהיותו אברך חריף ושנון והיה רגיל לכתוב הרבה ד"ת להגאון הגרי"ש, ופעם אחת לא השיב לו, חזר כמה פעמים ולא נענה, וילדות היתה בו והעיז פניו באותו גאון וצדיק וכתב לו, כי אחרי ששלח לו תו (סטעמפ) להשיב לו הרי גזל בידו, הרב הגאון השיב לו הפעם את התו (מארקע) ללא אות של כתיבה. אבל מאותו שעה שכח תלמודו לגמרי והיה כמאן דלא גמיר שמעתתיה מימיו 'עם הארץ' עברו עליו כמה שבועות ולא נזכר בתלמודו ועלה במחשבתו כי הלא דבר הוא אין זה אלא כי פגע בו קפידא של אותו גאון מלבוב, וכתת את רגליו לבובה לקבל נזיפה מאת הגאון ונפל על פניו ובקש את סליחתו, והשיב לו הגאון סלחתי כדבריך ויסע לביתו ותשוב אליו רוחו כמקדם .
9. הרב ר' מאיר מינץ היה ת"ח מופלג וירא"ש ועם זאת בעל השכלה, וכשנפטר ספד לו הרי"ש ואמר 'משמת ר' מאיר בטלו מושלי משלים' כלומר כל עוד היה חי ר' מאיר מינץ היה למופת ולמשל שאפשר להיות גם ת"ח וגם ירא"ש וגם מלומד בשפות ועניני מחקר, אבל עתה אין לנו משל זה ע"כ עלינו להדריך בנינו בדרך התורה והמסורה.
10. אבוה 'דשואל ומשיב' היה הגאון מו"ה אריה ליבוש נולד לאביו הרב הג' הגביר ר' יצחק בעיר בראדי בשנת תק"נ בערך, למד תורה מאת המפולפל החריף המפורסם רבי יחיאל מיכל מפלנטשא מח"ס עמק ברכה עמ"ס ברכות (לעמברג תקס"ח) [וראה שם בהקדמת העמק ברכה שכ' ולמדתי בלא תלמידים רק עם בני המפורסם נ"י ועם ה"ה האברך הרבני המופלא החריף מו"ה ליבוש נ"י בהרב המפורסם הגביר מו"ה יצחק נאטאזון.
11. בהיותו בן שבע נזדמן עם אביו לווילנא לרגל שמחה משפחתית נזדמן לבית מדרשו של הגר"א והיה אז הגר"א בעת תפילתו ומתוך סקרנות הביט בו הילד ובראותו בן הגר"א את הילד שאל אודותיו ולכשוספר לו עוצם בקיאותו וחריפותו, שאל אותו בן הגר"א כמה פעמים תנא פלוני מוזכר במסכת פלוני והילד הפעוט השיב כהוגן ואז ניגש הגר"א ושאלו כמה פעמים מוזכר תנא אחר באותה המסכת והשמיט הילד מקום אחד ואמר לו הגר"א א"כ עם הארץ אתה…. וכל ימיו היה מתגאה ר' אריה ליבוש שזכה לכנוי עם הארץ מהגר"א
איש_ספר כתב:10. אבוה 'דשואל ומשיב' היה הגאון מו"ה אריה ליבוש נולד לאביו הרב הג' הגביר ר' יצחק בעיר בראדי בשנת תק"נ בערך, למד תורה מאת המפולפל החריף המפורסם רבי יחיאל מיכל מפלנטשא מח"ס עמק ברכה עמ"ס ברכות (לעמברג תקס"ח) [וראה שם בהקדמת העמק ברכה שכ' ולמדתי בלא תלמידים רק עם בני המפורסם נ"י ועם ה"ה האברך הרבני המופלא החריף מו"ה ליבוש נ"י בהרב המפורסם הגביר מו"ה יצחק נאטאזון.
איש_ספר כתב:מנדלסון נזכר אולי בדרוש אור החיים?
תוך כדי דיבור כתב:וכי חסרים אנו ספרים וגדולים שהזכירו את מנדלסון והביאו מדבריו? כרוכלא מנה אותם בהערה ארוכה בסוף המאמר האחרון שחולק על פני כמה גליונות בבית אהרן וישראל, ומסתמא גם התפארת ישראל הוזכר שם. ואגב האם החסידים שטמו גם את החת"ס על שהביא כידוע דברי רמ"ד במקום אחד בעניין הלכה? (על אף שדחאם. את אהרן חורין למשל לא הביא כדי לדחותו...).
[סליחה, נזכרתי עתה שהמאמר הנ"ך הוא על וייזל].
תוך כדי דיבור כתב:איני מפקפק כמובן בבקיאותו של אותו גדול, אבל האם הוא ביאר מה החילוק לענייננו בין וייזל למנדלסון? (ובפרט שוייזל עצמו כתב חלק מן הביאור)
איש_ספר כתב:4. פ"א נודע לו כי הגאון ר' יחזקאל משינווא דיבר סרה על פיה"מ 'תפארת ישראל' וציווה שיכרכו את ספר זה בכריכה כפולה (משני הכיונים). או אז כ' רי"ש לאביו הגאון דב"ח שלולי שחס על כבודו היה דן את בנו כדין מבזה ת"ח ולכשבירר הדב"ח את ענין ס' זה הביאו לו נכדיו קטעים מהס' אשר מזכיר את מנדלסון ועוד כו"כ ענינים אשר אינו לפי רוחם וכשראה הדב"ח דברים אלו כו' להגאון רי"ש שהוא מסכים עם דברי בנו.
מעיין כתב:
ופירושו על אבות שמעתי שהרבה לקוח מ'יין לבנון' לויזל, לא בררתי שכמובן מעולם לא עיינתי ב'יין לבנון'
מעיין כתב:ויש לראות אם זה הוספה מבנו ב"י
שזה ג"כ אחד מן הטענות על התפא"י
מעיין כתב:לחנבין:
התפארת ישראל מזכיר את רמ"ד כמדומה ב'פרה'
ויש לראות אם זה הוספה מבנו ב"י
שזה ג"כ אחד מן הטענות על התפא"י
נוטר הכרמים כתב:עוד על השו"מ ומהרש"ם.
ראה בשו"ת אבני נזר או"ח ח"א סיק' תקלז תשובה חריפה על מצות מאשין, ובתו"ד כתב: אך הראה לכם מכתב מהרב המתיר הוא הרב מבערז'אן שהתיר גם מצות אלו, אך מה יועיל זה בהתירו והכי גדול הוא מהרב מלעמברג ר' יוסף שאול להתירם...
[על נסיבות ה'היתר' של המהרש"ם למצות מאשין כהוראת שעה לגולת לוס אנג'לס, ראה מאמר מקיף בקובץ באו""י קארלין סטאלין גליון נא עמ' צג].
נוטר הכרמים כתב:ועוד דברים נחמדים.
מספר אלף כתב אות קנט, שפ"א קרא השו"מ לסעודה בליל ל"ג בעומר ת"ח גדול להגיד לפניו כל מימרות ש"ס בבלי וירושלמי מרשב"י, והיה נמשך הענין קרוב לג' שעות, 'כן הגיד לי הרה"ג מבאיאן (ר' יהודה שטערנהעל) שהת"ח בעצמו ששמע זאת הוא בעצמו סיפר לו זאת.
ומפי השמועה מספרים זאת באופן אחר, שבל"ג בעומר נכנס השו"מ לבית דינו וביקש ממנו הראב"ד שיאמר איזה דבר תורה לכבוד היום, ואמר רבינו, שבל"ג בעומר ג"כ צריכים ללמוד, והוסיף שיש לו עצה לכבוד ל"ג בעומר, שהראב"ד יגיד את כל המחלוקות שישנם בין אביי ורבא בכל הש"ס. הראב"ד החל למנות ממסכת ברכות אחת לאחת, רבינו נראה קצת כמאזין וקצת כמתנמנם. כאשר כילה מסכת ברכות שאל את רבינו האם להמשיך, ונענה לו בראשו, וכך עבר איזה מסכתות, עד שהגיע לאיזה מסכת מסדר נזיקין. לפתע עצרו רבינו ויאמר לו: די, כבר דלגת ל"ג מחלוקות אביי ורבא.
[לענ"ד מסתבר טפי כגירסא הרווחת, שכן רבינו בתשובתו במהדורא חמישאה ח"א סי' לט מפליג לתמוה על הנהגת השמחה והיו"ט ביום זה דהילולת רשב"י, ולא מסתבר שעשה סעודת מרעים].
Joseph Schaul NATHANSOHN
son of Leib NATHANSOHN
& Schifre BURSTIN
Marriage record 1858
Year of Registration of Marriage: 1858
Town of Record: Lviv (now Lviv, L’vivs’ka oblast, Ukraine)
House Number: 185 2/4
Groom's Congregational Family Number: 2985
Groom's Age: 51
Bride's Age: 26
Bride's Town: Zloczow
Comments about the Bride: widow
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 172 אורחים