◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[לעומקו של דבר]

פרפראות לחכמה עה"ת של רע"א ????.?.

האם העניין שצוין נמצא בס' הגרע"א על התורה?

[לעומקו של דבר]

יתכן שתולדות בעש"ט אינו ספר
אלא שהוא מאמר שנדפס באיזה ירחון
וכמו שהרב לעווינשטיין הנ"ל הדפיס תולדות פני יהושע ב'הפלס'.

יש"כ

[יוצא פוניבז']

בספר מאורי אור מביא כמה פעמים "תוספות ריב"א על קלף".

האם ידוע לאי מי פרטים אודות ספר זה, תוכנו מהותו וזמנו?

[פלגינן]

בספר מאורי אור מביא כמה פעמים "תוספות ריב"א על קלף".

האם ידוע לאי מי פרטים אודות ספר זה, תוכנו מהותו וזמנו?

'על קלף' אינו חלק מהכותר.. זהו כינוי רווח בספרים; "מצאתי כת' ב... על קלף".
[בערך כמו בימינו: ראיתי ברע"א הכחול].

[נהר שלום]

פרפראות לחכמה עה"ת של רע"א ????.?.

יש כמה ספרים בשם פרפראות לחכמה [לא מהרע"א], אולי ציטוט יעזור.

[שריה]

ראיתי שמזכירים הרבה ספר שנקרא "שערי צדק" על הלכות צדקה, ואינו נמצא באוצר החכמה.
לפי ההקשר נראה שהוא מלקט מזמנינו.
האם יודעים מה זה?

[מה שנכון נכון]

ראיתי שמזכירים הרבה ספר שנקרא "שערי צדק" על הלכות צדקה, ואינו נמצא באוצר החכמה.
לפי ההקשר נראה שהוא מלקט מזמנינו.
האם יודעים מה זה?

זה?
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H002805661

[שריה]

זה?
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H002805661

כן, תודה רבה.

[חיימקה]

המג"א בסי' קעד ס"ק טו כתב בשם ברכות רמ"מ עצה לשיטות שמחייבים לברך על משקה בסעודה - שאדם אחר שאינו אוכל יברך על המשקה ויכוון לפוטרו, והובא במ"ב שם ס"ק לח.
מי הוא ברכות רמ"מ - בברכות מהר"ם למהר"ם מרוטנבורג לא מצאתי, בסדר ברכות לר' מיכל מארפטשיק [אשר הוא מקורו להרבה ברכות רמ"מ במג"א - כמבואר בהקדמה שם] לא מצאתי, ובשו"ת מהר"ם מינץ ג"כ לא מצאתי.
אנא יזכוני המשיבים.

[מה שנכון נכון]

ככה"נ כונתו לאמור כאן בד"ה אפילו: וכן ראוי ונכון וכו'.

[חיימקה]

אכן כן נראה [ובמהדורה היותר חדשה שם נשמטה המילה 'לברך'] ייש"כ גדול.

[הוד_והדר]

כתוב בריב"ם שנייטוך:

שאלה במה ישונו תפילין של שמושא רבא משל רש"י.
תשובה. בפ"ח נראה דאינו רק מהתגין לבד, שמקפיד בהם השר, הש"ר אבל לא ירדתי עוד לסוף דעתו כי יש גם בזה לפקפק וכו'

לאיזה ספר נתכוין? פ"ח = פרי חדש? אבל פרי חדש אין בהלכות תפילין כמעט כלום, ולפום ריהטא חיפשתי במקומות אחרים ולא מצאתי, לאיזה ספר עוד יכול להיות הכוונה

תודה לכל המסייעים

prh jsa.JPG (74.04 KiB) נצפה 18638 פעמים

[מתון]

לפי הנראה כוונתו ל"פ"ת" = פתחי תשובה

[שברי לוחות]

בהערות וציונים שבספר אוצר ההלכה סימן לד סעיף א עמ' נ הציע שצ"ל מהב"ח וציין לב"ח סימן ל"ו אות ה
ועיי"ש בריב"ם שנייטוך סימן ב שהביא מהפרי חדש בדיני צורת האותיות ויש לעיין אם נמצא בפרי חדש לפנינו

[הוד_והדר]

לפי הנראה כוונתו ל"פ"ת" = פתחי תשובה

פתחי תשובה זה על יורה דעה

[הוד_והדר]

בהערות וציונים שבספר אוצר ההלכה סימן לד סעיף א עמ' נ הציע שצ"ל מהב"ח וציין לב"ח סימן ל"ו אות ה

שכויח, בדקתי בדברי הב"ח ולא נראה.

ועיי"ש בריב"ם שנייטוך סימן ב שהביא מהפרי חדש בדיני צורת האותיות ויש לעיין אם נמצא בפרי חדש לפנינו

איפה יש צורת אותיות להפרי חדש?

[הוד_והדר]

בכלל, פרי חדש מתחיל בסימן מו, במכון ירושלים יש כמה ליקוטים בסימנים הקודמים, והם כותבים במבוא שלקחו אותם מדפוס אמשטרדם ת"צ אבל בדקתי שם ולא מצאתיו

[ר_חיים_הקטן]

מהו הספר הדיקדוקי "מאיר נתיב" שהפמ"ג (או"ח ס' רכ"ד א"א סק"א) מציין אותו בביאור המילה "מרקוליס"?
האם ספר זה קיים במאגרים?

[תוכן]

קונקורדנציא.

[אראל]

ראיתי מביאים בשם ספר 'פירוש הרוקח על הפטורת יום ב' דשבועות'
מה זה, ואם פירוש זה יש למצוא ב'אוצר'?

[סיפרון]

בספר שדי חמד כללי הפוסקים סי' טו אות ט כתוב: ראיתי בס' דרך החיים בעניני שבת דף קי"ט ע"ד ד"ה בס' אור ישראל שכתב דאף דבסידור האר"י כתב שלא להניח בשלחן בליל שבת פת שלם משום העורכים לגד אלא פתיתין כמו שכתב ב"י, מכל מקום משמעות לשון הזוהר הקדוש לסדרא פתורא משמע כט"ז", וכו'.

הנני בבקשה שטוחה להודיעני לאיזה ספר דרך החיים התכוין, כי חפשתי יגעתי ולא מצאתי והדבר נחוץ לי מאוד. יישר כח מראש.

[מה שנכון נכון]

לקוח מכאן.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0018

כנראה בגלל שנדפס בסידור נהורא עם הדה"ח קרא השד"ח אף לזה 'דה"ח'.

[סיפרון]

ידעתי ידעתי ידעתי שהרב משנ"ן שליט"א (נ"ל דצ"ל המשונ"ן) יאיר עינינו בזה, ישא ברכה מאת ה', כה לחי.

ומצאתי הדברים בספר אור ישראל מהג"ר ישראל יפה אב"ד שקלוב נדפס בשנת תס"ב דף קכט ע"ב אלא שלענ"ד יש הרבה לעיין בדבריו וכעת אכמ"ל ועיין שד"ח שם ודוק.

[שמואל דוד]

גבורת ארי? גור אריה?

[בקרו טלה]

גור ארי' למהר"ל במדבר כו, נה

[דעת_האברך]

גור ארי' למהר"ל במדבר כו, נה

מעניין מאד.
לא ידעתי שהמהרשײא הביא מהרײל. האם מביא אותו בעוד מקומות, בשמו או לא בשמו?
מה היחס שלו לשיטת מהרײל בביאור אגדות חזײל?

[שמואל דוד]

גור ארי' למהר"ל במדבר כו, נה

ייש"כ גדול!
בחברותא כתבו "גבורת ארי" וצע"ג

[שמואל דוד]

גור ארי' למהר"ל במדבר כו, נה

מעניין מאד.
לא ידעתי שהמהרשײא הביא מהרײל. האם מביא אותו בעוד מקומות, בשמו או לא בשמו?
מה היחס שלו לשיטת מהרײל בביאור אגדות חזײל?

אמו של המהרש"א ממשפחת המהר"ל

[הוד_והדר]

כתוב בריב"ם שנייטוך:

שאלה במה ישונו תפילין של שמושא רבא משל רש"י.
תשובה. בפ"ח נראה דאינו רק מהתגין לבד, שמקפיד בהם השר, הש"ר אבל לא ירדתי עוד לסוף דעתו כי יש גם בזה לפקפק וכו'

לאיזה ספר נתכוין? פ"ח = פרי חדש? אבל פרי חדש אין בהלכות תפילין כמעט כלום, ולפום ריהטא חיפשתי במקומות אחרים ולא מצאתי, לאיזה ספר עוד יכול להיות הכוונה

תודה לכל המסייעים

prh jsa.JPG

לכאורה הכוונה לפלפולא חריפתא

[בקרו טלה]

בכלל, פרי חדש מתחיל בסימן מו, במכון ירושלים יש כמה ליקוטים בסימנים הקודמים, והם כותבים במבוא שלקחו אותם מדפוס אמשטרדם ת"צ אבל בדקתי שם ולא מצאתיו

הובא בשו"ע הישנים [בדפוס המצורף הוא בסוף אבן העוזר על הלכות שבת]

[לעומקו של דבר]

חשוקי חמד שבת דף לג עמוד ב

שווקים... מרחצאות תיקן להם
לקנא להשי"ת גם כשיש למקנא נגיעה אישית
שאלה. ראובן רוצה לקנאות למען השי"ת ותורתו, ולהוקיע ברבים את שמעון הגנב, אך יש לראובן נגיעה אישית כי שמעון גנב ממנו ממון רב, האם יקנא?
תשובה. נאמר בתורה (בראשית לד ה): 'ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה, והחריש יעקב עד בואם'. ובמדרש (רבה פרשה פ אות ו): הדא דכתיב (משלי יא, יב) "ואיש תבונות יחריש". וצריך באור להבין ענין שתיקתו של יעקב שהניח כל העסק לבניו? וי"ל ע"פ מאמרם ז"ל (ברכות לג ע"א) גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות [פי' בין שתי אזכרות] שנאמר (תהלים צד א) "א - ל נקמות ה'", והיינו שהכלל שהורונו חז"ל (נזיר כג ע"ב) 'לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמן', לא נאמר אצל נקמה וקנאות, [עיין סנהדרין דף פא ע"ב ברש"י (ד"ה קנאין פוגעין בו) בני אדם כשרין המתקנאין קנאתו של מקום וכו'], שכתוב בה (האזינו לב, לה) "לי נקם ושלם" שנקמה צריכה להיות כולה לשם שמים, ונפסלה בתערובת איזה נגיעה כל שהיא. וי"ל שהנה אצל יעקב היה במעשה שכם בזיון אישי מלבד גודל הנבלה שעשה בישראל, שהרי הוא תיקן לבני שכם מטבע שווקים ומרחצאות (שבת לג ע"א) ואיך שילמו לו רעה תחת טובה, שאנס אדוני העיר את בתו, והיתה בהעזתו הלזו כפיית טובתו של יעקב באופן הכי גרוע, וברוב צדקתו וענוותנותו חשש יעקב שבנקמו בזיון בתו אולי תתערב ח"ו מחשבת נגיעה עצמית על זלזול כבודו וטובתו ולא תהיה כוונתו בלתי לה' לבדו, לנקום נקמת ה' על הנבלה שנעשתה בישראל, לכן "ואיש תבונות יחריש" והמתין עד בוא בני יעקב, "ויחר להם מאוד" אך ורק מטעם "כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב", ("בית השואבה" פרשת ויצא). גם בעניננו אל יקנא, וישאיר מצוה זו לאחרים שיקנאו לשם שמים בלבד.

חשוקי חמד שבת דף ב עמוד א

מלאכת הוצאה היא אבן הבוחן אם היהודי הוא שומר תורה באמת
במלאכת הוצאה האריכו חז"ל יותר מבשאר מלאכות, ופרקים שלמים נאמרו על מלאכה זו, ואף מסכת עירובין מיוסדת על מלאכת הוצאה. וכתב בספר מעיין בית השואבה (פרשת ויקהל) וז"ל: יעוין שבת דף יא תוד"ה אמר אביי, דאף שבכל התורה לא גזרינן גזירה לגזירה, בהוצאה גזרינן (לאביי).
עוד כתב שם (עמוד רלג): איסור הוצאה הוא אבן בוחן בין יהודי שומר תורה באמת ותמים, לבין המקיל בעול מלכות שמים. בדרך כלל אפשר להסכים שמן הסתם כל איש ואשה הנזהר באיסור הוצאה בשבת קודש הוא המוחזק לנו לירא שמים, הן בעניני כשרות, עדות שידוכין חינוך וכו', עכ"ד.

מי זה הספר(ים) הזה?

[שברי לוחות]

אולי מעין בית השואבה להגר"ש שוואב זצ"ל

[לעומקו של דבר]

אולי מעין בית השואבה להגר"ש שוואב זצ"ל

יש"כ. אבל הספר הזה אינו ע"ס הפרשות. (וגם לא מצאתי שם את המוזכר)

[מה שנכון נכון]

זה לא מה שבאוצר (שלא נקרא 'מעין'), אלא ספר אחר ממנו ע"ס הפרשיות.

[לעומקו של דבר]

יש"כ.

[משהד]

בתוספות יום טוב [שביעית ז, ג], באמצע דיון אם האיסור לעשות סחורה באיסורי אכילה הוא מדאורייתא או לא, כתוב:

וכך כתבו בנדרים ס"פ הנודר מן הירק דמכירת איסורים מדאורייתא אסור

משפט הנ"ל בא מיד לאחר ציטוט מדברי התוספות בבבא קמא, כך שחשבתי ש"וכך כתבו" מרמז ג"כ לתוספות בנדרים שם. אבל לצערי לא מצאתי שום אזכור לנידון זו שם.

כל עזרה באיתור מקורו של התוי"ט בזה, יתקבל בברכה

[וונדרבר]

הערה צדדית: התוס' הנזכר שם אינו בבבא קמא, אלא בפסחים דף כג. תוס' ד"ה אמר קרא.

[משהד]

נכון, תודה

[וונדרבר]

בתוספות יום טוב [שביעית ז, ג], באמצע דיון אם האיסור לעשות סחורה באיסורי אכילה הוא מדאורייתא או לא, כתוב:

וכך כתבו בנדרים ס"פ הנודר מן הירק דמכירת איסורים מדאורייתא אסור

עיין פירוש הריטב"א על הלכות נדרים להרמב"ן, (נדפס עם הרי"ף בש"ס וילנא), פרק שביעי, נדרים נז. ד"ה וסברא דרבנן ז"ל, (דף י"ט ע"א מדפי הרי"ף וילנא, שורה ה' מלמטה).
[אך צריך לבדוק מתי נדפס לראשונה פירוש הריטב"א על הלכות נדרים להרמב"ן, האם היה בפני התוי"ט].

[ועיין עוד רא"ש נדרים (רבינו אשר) פרק שביעי סי' ה', (דף נז.) על גמ' (לעיל דף מז.) בעי רמי בר חמא וכו'].

[משהד]

בתוספות יום טוב [שביעית ז, ג], באמצע דיון אם האיסור לעשות סחורה באיסורי אכילה הוא מדאורייתא או לא, כתוב:

וכך כתבו בנדרים ס"פ הנודר מן הירק דמכירת איסורים מדאורייתא אסור

עיין פירוש הריטב"א על הלכות נדרים להרמב"ן, (נדפס עם הרי"ף בש"ס וילנא), פרק שביעי, נדרים נז. ד"ה וסברא דרבנן ז"ל, (דף י"ט ע"א מדפי הרי"ף וילנא, שורה ה' מלמטה).
[אך צריך לבדוק מתי נדפס לראשונה פירוש הריטב"א על הלכות נדרים להרמב"ן, האם היה בפני התוי"ט].

[ועיין עוד רא"ש נדרים (רבינו אשר) פרק שביעי סי' ה', (דף נז.) על גמ' (לעיל דף מז.) בעי רמי בר חמא וכו'].

עיינתי שם, אבל לענ"ד אין הנידון דומה לראיה.

הראשונים שזכרת (ועליהם יש להוסיף גם מה ששלח לי א' בהודעה פרטית - התוספות לעיל שם מז, א) דנים על מכירת איסורי הנאה, ואילו התוי"ט דן על האיסור לעשות סחורה באיסורי אכילה (המותרים בהנאה), האם הוא מדאורייתא או מדרבנן, וליכא למשמע מידי מנידון אחד לחבירו...