הרב שמעיה כתב:פרפראות לחכמה עה"ת של רע"א ????.?.
האם העניין שצוין נמצא בס' הגרע"א על התורה?
י. אברהם כתב:יתכן שתולדות בעש"ט אינו ספר
אלא שהוא מאמר שנדפס באיזה ירחון
וכמו שהרב לעווינשטיין הנ"ל הדפיס תולדות פני יהושע ב'הפלס'.
יוצא פוניבז' כתב:בספר מאורי אור מביא כמה פעמים "תוספות ריב"א על קלף".
האם ידוע לאי מי פרטים אודות ספר זה, תוכנו מהותו וזמנו?
הרב שמעיה כתב:פרפראות לחכמה עה"ת של רע"א ????.?.
שריה כתב:ראיתי שמזכירים הרבה ספר שנקרא "שערי צדק" על הלכות צדקה, ואינו נמצא באוצר החכמה.
לפי ההקשר נראה שהוא מלקט מזמנינו.
האם יודעים מה זה?
מה שנכון נכון כתב:זה?
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H002805661
מתון כתב:לפי הנראה כוונתו ל"פ"ת" = פתחי תשובה
שברי לוחות כתב:בהערות וציונים שבספר אוצר ההלכה סימן לד סעיף א עמ' נ הציע שצ"ל מהב"ח וציין לב"ח סימן ל"ו אות ה
שברי לוחות כתב:ועיי"ש בריב"ם שנייטוך סימן ב שהביא מהפרי חדש בדיני צורת האותיות ויש לעיין אם נמצא בפרי חדש לפנינו
בקרו טלה כתב:גור ארי' למהר"ל במדבר כו, נה
בקרו טלה כתב:גור ארי' למהר"ל במדבר כו, נה
דעת_האברך כתב:בקרו טלה כתב:גור ארי' למהר"ל במדבר כו, נה
מעניין מאד.
לא ידעתי שהמהרשײא הביא מהרײל. האם מביא אותו בעוד מקומות, בשמו או לא בשמו?
מה היחס שלו לשיטת מהרײל בביאור אגדות חזײל?
הוד_והדר כתב:כתוב בריב"ם שנייטוך:
שאלה במה ישונו תפילין של שמושא רבא משל רש"י.
תשובה. בפ"ח נראה דאינו רק מהתגין לבד, שמקפיד בהם השר, הש"ר אבל לא ירדתי עוד לסוף דעתו כי יש גם בזה לפקפק וכו'
לאיזה ספר נתכוין? פ"ח = פרי חדש? אבל פרי חדש אין בהלכות תפילין כמעט כלום, ולפום ריהטא חיפשתי במקומות אחרים ולא מצאתי, לאיזה ספר עוד יכול להיות הכוונה
תודה לכל המסייעים
הוד_והדר כתב:בכלל, פרי חדש מתחיל בסימן מו, במכון ירושלים יש כמה ליקוטים בסימנים הקודמים, והם כותבים במבוא שלקחו אותם מדפוס אמשטרדם ת"צ אבל בדקתי שם ולא מצאתיו
שווקים... מרחצאות תיקן להם
לקנא להשי"ת גם כשיש למקנא נגיעה אישית
שאלה. ראובן רוצה לקנאות למען השי"ת ותורתו, ולהוקיע ברבים את שמעון הגנב, אך יש לראובן נגיעה אישית כי שמעון גנב ממנו ממון רב, האם יקנא?
תשובה. נאמר בתורה (בראשית לד ה): 'ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה, והחריש יעקב עד בואם'. ובמדרש (רבה פרשה פ אות ו): הדא דכתיב (משלי יא, יב) "ואיש תבונות יחריש". וצריך באור להבין ענין שתיקתו של יעקב שהניח כל העסק לבניו? וי"ל ע"פ מאמרם ז"ל (ברכות לג ע"א) גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות [פי' בין שתי אזכרות] שנאמר (תהלים צד א) "א - ל נקמות ה'", והיינו שהכלל שהורונו חז"ל (נזיר כג ע"ב) 'לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמן', לא נאמר אצל נקמה וקנאות, [עיין סנהדרין דף פא ע"ב ברש"י (ד"ה קנאין פוגעין בו) בני אדם כשרין המתקנאין קנאתו של מקום וכו'], שכתוב בה (האזינו לב, לה) "לי נקם ושלם" שנקמה צריכה להיות כולה לשם שמים, ונפסלה בתערובת איזה נגיעה כל שהיא. וי"ל שהנה אצל יעקב היה במעשה שכם בזיון אישי מלבד גודל הנבלה שעשה בישראל, שהרי הוא תיקן לבני שכם מטבע שווקים ומרחצאות (שבת לג ע"א) ואיך שילמו לו רעה תחת טובה, שאנס אדוני העיר את בתו, והיתה בהעזתו הלזו כפיית טובתו של יעקב באופן הכי גרוע, וברוב צדקתו וענוותנותו חשש יעקב שבנקמו בזיון בתו אולי תתערב ח"ו מחשבת נגיעה עצמית על זלזול כבודו וטובתו ולא תהיה כוונתו בלתי לה' לבדו, לנקום נקמת ה' על הנבלה שנעשתה בישראל, לכן "ואיש תבונות יחריש" והמתין עד בוא בני יעקב, "ויחר להם מאוד" אך ורק מטעם "כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב", ("בית השואבה" פרשת ויצא). גם בעניננו אל יקנא, וישאיר מצוה זו לאחרים שיקנאו לשם שמים בלבד.
מלאכת הוצאה היא אבן הבוחן אם היהודי הוא שומר תורה באמת
במלאכת הוצאה האריכו חז"ל יותר מבשאר מלאכות, ופרקים שלמים נאמרו על מלאכה זו, ואף מסכת עירובין מיוסדת על מלאכת הוצאה. וכתב בספר מעיין בית השואבה (פרשת ויקהל) וז"ל: יעוין שבת דף יא תוד"ה אמר אביי, דאף שבכל התורה לא גזרינן גזירה לגזירה, בהוצאה גזרינן (לאביי).
עוד כתב שם (עמוד רלג): איסור הוצאה הוא אבן בוחן בין יהודי שומר תורה באמת ותמים, לבין המקיל בעול מלכות שמים. בדרך כלל אפשר להסכים שמן הסתם כל איש ואשה הנזהר באיסור הוצאה בשבת קודש הוא המוחזק לנו לירא שמים, הן בעניני כשרות, עדות שידוכין חינוך וכו', עכ"ד.
שברי לוחות כתב:אולי מעין בית השואבה להגר"ש שוואב זצ"ל
וכך כתבו בנדרים ס"פ הנודר מן הירק דמכירת איסורים מדאורייתא אסור
משהד כתב:בתוספות יום טוב [שביעית ז, ג], באמצע דיון אם האיסור לעשות סחורה באיסורי אכילה הוא מדאורייתא או לא, כתוב:וכך כתבו בנדרים ס"פ הנודר מן הירק דמכירת איסורים מדאורייתא אסור
וונדרבר כתב:משהד כתב:בתוספות יום טוב [שביעית ז, ג], באמצע דיון אם האיסור לעשות סחורה באיסורי אכילה הוא מדאורייתא או לא, כתוב:וכך כתבו בנדרים ס"פ הנודר מן הירק דמכירת איסורים מדאורייתא אסור
עיין פירוש הריטב"א על הלכות נדרים להרמב"ן, (נדפס עם הרי"ף בש"ס וילנא), פרק שביעי, נדרים נז. ד"ה וסברא דרבנן ז"ל, (דף י"ט ע"א מדפי הרי"ף וילנא, שורה ה' מלמטה).
[אך צריך לבדוק מתי נדפס לראשונה פירוש הריטב"א על הלכות נדרים להרמב"ן, האם היה בפני התוי"ט].
[ועיין עוד רא"ש נדרים (רבינו אשר) פרק שביעי סי' ה', (דף נז.) על גמ' (לעיל דף מז.) בעי רמי בר חמא וכו'].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 291 אורחים