ווארט לשבע ברכות

[ישא ברכה]

בעז"ה

אני זקוק לווראט קצר ונחמד לשבע ברכות או סיפור לענין, מי שבידו אודה לו ע"כ, ובורא עולם יברכנו בכט"ס.

[עקביה]

למה קדמה מסכת גיטין למסכת קידושין, והלא יש סדר למשנה, וכי אפשר לגרש עד שלא קידש?
ושתי תשובות בדבר: חדא, הקב"ה מקדים רפואה למכה... למי שזו רפואה בשבילו. לא החתן שלנו כמובן.
ותרתי, אדרבה, היא הנותנת. למה הן לא מסודרות לפי הסדר!? כי אין כזה סדר!! אין סדר שמקדשים ואח"כ מגרשים. מקדשים וחיים באהבה ואחווה שלום ורעות כל ימיהם.

[יוס'ל]

למה קדמה מסכת גיטין למסכת קידושין, והלא יש סדר למשנה, וכי אפשר לגרש עד שלא קידש?
ושתי תשובות בדבר: חדא, הקב"ה מקדים רפואה למכה... למי שזו רפואה בשבילו. לא החתן שלנו כמובן.
ותרתי, אדרבה, היא הנותנת. למה הן לא מסודרות לפי הסדר!? כי אין כזה סדר!! אין סדר שמקדשים ואח"כ מגרשים. מקדשים וחיים באהבה ואחווה שלום ורעות כל ימיהם.

מקובל לא להזכיר כלל את מילת 'גירושין' בין זוג נשוי, ובודאי לא כווארט בשבע ברוכעס.
אסור שתהיה כזו הו''א אפי' כמופרכת לגמרי.

וגם הווארט לא מדוייק, כי אם כן יקשה מדוע מסכת 'מכות' הרבה אחר מסכת גיטין...

[המעיין]

גם הווארט לא מדוייק, כי אם כן יקשה מדוע מסכת 'מכות' הרבה אחר מסכת גיטין...

טעות סופר נפלה בדבריך. שהרי הקושייה היא מדוע אין מסכת מכות מייד אחרי קידושין, שכבר אמרו חכמים מייד בחדר ייחוד האשה צריכה לחנך את בעלה ולתת לו מכות כהוגן. ועוד אמרו למה יש במסכת מכות שלושה פרקים שבשלשה פרקים בשנה האשה מכה את בעלה. בכל יום ובכל לילה ובשעה שאינה מן היום ואינה מן הלילה.

[יוס'ל]

גם הווארט לא מדוייק, כי אם כן יקשה מדוע מסכת 'מכות' הרבה אחר מסכת גיטין...

טעות סופר נפלה בדבריך. שהרי הקושייה היא מדוע אין מסכת מכות מייד אחרי קידושין, שכבר אמרו חכמים מייד בחדר ייחוד האשה צריכה לחנך את בעלה ולתת לו מכות כהוגן. ועוד אמרו למה יש במסכת מכות שלושה פרקים שבשלשה פרקים בשנה האשה מכה את בעלה. בכל יום ובכל לילה ובשעה שאינה מן היום ואינה מן הלילה.

רק אל תגיד את זה בשייבע ברוכעס, ואמר מי שאמר {ביידיש, והמתרגם יתרגם}

ס'איז נישט אזוי לוסטיג ווי די בחורים מיינען, און אייכעט נישט אזוי שלעכט ווי די יונגעלייט דארצייעלן.

[דוד העיתונאי]

עד עכשיו היה בדיחות. ועכשיו ווארט רציני שמעתי כמדומני בשם האבני נזר.
מדוע בברכות חותמים בהתחלה: "משמח חתן וכלה", ואח"כ חותמים: "משמח חתן עם הכלה".
והביאור שראשית כל החתן צריך למצוא את השמחה והסיפוק בעצמו, שממלא את היום בלימוד ומעשים טובים. וכשטוב לו עם עצמו, אז החתן יכול לעבור לשלב השני לשמוח עם הכלה.

[יוס'ל]

מניסיון בשמחות שבע ברכות במשפחה, הווארטים מיותרים לחלוטים, אא''כ זה שנון באמת. שלא לדבר על הטרחנים המאריכים, עד שיצא סרחו בהספדו.

הרבה מוסיף לאווירה, שירה בציבור, בלי להתבייש, {אם מתביישים אפשר לכבות האור, ולשיר לאור הנרות}, וזה גם שמחת חתן וכלה, לא רק שירה סמלית כמו 'ישיש עלייך' הידוע. או במקרה הגרוע תחרות 'יציאות' בלי קשר. תהנו הרבה יותר. [הנשים מסתדרות בפטפוטייהן מדן ועד באר שבע.]

[אראל]

ווארט נחמד לאמר לחתן בשבע ברכות, בשמו של ההגה"צ ר"א לופיאן זצ"ל: (ראיתי בספר מנחה לחיים, מצוי באוצר)

סיפר ת"ח א' על המשגיח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל שהי' פעם בחתונה אחת ואמר מאמר לכבוד החתן מאמר נפלא שעד היום עוד מצלצלים הדברים באזניו וכך אמר.
מה הטעם שהרבו חז"ל לדבר כל כך בגודל החיוב לשמח חתן וכלה ויש לומר עפ"י משל למלך בשר ודם שהוציא כרוז לאנשי מדינתו שהיות וישנם במדינה שני הרים גדולים ועמק עכור ביניהם גם מים רבים שוטפים שם לכן כל מי שיצליח לבנות גשר עליהם לחבר שני ההרים יחד יעשרנו המלך עושר רב וגם יעלהו למשנה לו אבל בתנאי אחד שהבונה ידור כל ימיו על הגשר דוקא כדי להוודא מזה שקבל עליו אחריות ופעל כראוי למקום סכנה גדולה כזאת לגשר על פני תהום ביסוד מוצק ובנין חזק בל ימוט לעולם.
והנמשל מובן מאליו האיש והאשה כשני הרים גדולים וגשר הנישואין מחברם לכן מצוה גדולה היא לשמח חתן וכלה לעודדם ולחזקם לבל יפלו ברוחם ויצליחו להקים בנין זה עדי עד ע"כ היו דבריו המופלאים שעשו רושם עז על כל הנאספים.

[חוקר ודורש]

כיצד מרקדין בפני הכלה כלה נאה וחסודה,לא ברור מה עניין ריקוד אצל כלה נאה וחסודה
אלא הפשט הוא כאן מרקדין אינו ריקוד,אלא משורש מרקד,דהיינו בורר,שיש לברור את המילים
היפות כלה נאה וחסודה,דהיינו לקחת את המעלות ועל זה לתת דגש.