פלגינן כתב:על איזה ספר הוא מדבר?
ישראליק כתב:אולי צריכים לקיים "שמוע בין אחיכם" ולא לשפוט בן אדם רק בגלל שבעל דרשן שכבר הביע כמה פעמים דברים נגד "ברסלב" (כגון דרשתו הידוע נגד הניגון המפורסם "ואפילו בהסתרה") פתח את פיו
ישראליק כתב:אולי צריכים לקיים "שמוע בין אחיכם" ולא לשפוט בן אדם רק בגלל שבעל דרשן שכבר הביע כמה פעמים דברים נגד "ברסלב" (כגון דרשתו הידוע נגד הניגון המפורסם "ואפילו בהסתרה") פתח את פיו
פלגינן כתב:בדיוק שלחו לי את זה. על איזה ספר הוא מדבר?
ישראליק כתב:דיון בנושא (באידיש, והמושגים באנגלית)
מודעה לרכישת הסוד הגלוי
הבהרה: איני מתיימר לומר שהרב רייזמאן מדבר מספר "סוד הגלוי" של המזכה את הרבים ר' מוטה פרנק שליט"א, אלא הבאתי את הלינקים להרחיב הנושא
והבוטח בה' חסד יסובבנו. וכשהוא להפך, שהוא מתיירא תמיד ממדת דין ומהעונש, אז הוא מתדבק עצמו בדינים, וח"ו שלא יבוא לו רעה, כמ"ש ומגורותם אביא להם. שבכל מקום שאדם הוא חושב, שם הוא מתדבק, ואם מחשב בדין הוא מתדבק בדין, וכשהוא בוטח בחסד שם ידבק נשמתו והחסד יסובבנהו. ותמיד יטמין את עצמו כולו בשם יתעלה.
סגי נהור כתב:מבלי להביע דעה על עצם הדברים, כה דברי מורנו הבעש"ט (בכתר שם טוב סי' רל, מליקוטים יקרים):והבוטח בה' חסד יסובבנו. וכשהוא להפך, שהוא מתיירא תמיד ממדת דין ומהעונש, אז הוא מתדבק עצמו בדינים, וח"ו שלא יבוא לו רעה, כמ"ש ומגורותם אביא להם. שבכל מקום שאדם הוא חושב, שם הוא מתדבק, ואם מחשב בדין הוא מתדבק בדין, וכשהוא בוטח בחסד שם ידבק נשמתו והחסד יסובבנהו. ותמיד יטמין את עצמו כולו בשם יתעלה.
[ולכאורה הדברים מפורשים בזוה"ק ח"ב קפד, ב].
הבינה והברכה כתב:סגי נהור כתב:מבלי להביע דעה על עצם הדברים, כה דברי מורנו הבעש"ט (בכתר שם טוב סי' רל, מליקוטים יקרים):והבוטח בה' חסד יסובבנו. וכשהוא להפך, שהוא מתיירא תמיד ממדת דין ומהעונש, אז הוא מתדבק עצמו בדינים, וח"ו שלא יבוא לו רעה, כמ"ש ומגורותם אביא להם. שבכל מקום שאדם הוא חושב, שם הוא מתדבק, ואם מחשב בדין הוא מתדבק בדין, וכשהוא בוטח בחסד שם ידבק נשמתו והחסד יסובבנהו. ותמיד יטמין את עצמו כולו בשם יתעלה.
[ולכאורה הדברים מפורשים בזוה"ק ח"ב קפד, ב].
ויש גם כן את העניין של 'האמנתי כי אדבר' - שהדיבור הוא מושך לאמונה, ויש ג"כ האימרה שאמונה הוא המשכה, ומי שיתבונן יראה שהם שני דברים אחרים, ישנו האמונה שיהיה לו טוב, וישנו האמונה שאם הוא יאמין בזה וזה - זה יגיע אליו אך ורק בשל אותו אמונה, האמונה שאנו מדברים הוא שאנו מאמינים שה' ישלח לנו כגון רפואה וישועה, לא שהאמונה עצמה היא היא הישועה.
אלו הם דברים שהמדבר בהם הוא כהולך על חבל דק ויש להיזהר שלא ליפול...
ישראליק כתב:(כגון דרשתו הידוע נגד הניגון המפורסם "ואפילו בהסתרה")
ומכאן תשובה להמשוה לאברהם אבינו שכפר בכל ע"ז שבעולם. כי הנה באמת אברהם אבינו היה כופר בעבודה זרה ומאמין בה', ובני דורו היו כופרים בה' ומאמינים בעבודה זרה. וזה דבר כללי, כל מאמין בדבר אחד, הרי הוא כופר בהיפכו. ובכן השאלה, המאמין בדרכי "הסוד" במי הוא מאמין ובמי הוא כופר. ואם יש מי שמאמין בשני הדברים כאחד, בע"ז ולהבדיל בהשי"ת, הרי הוא עוע"ז בשיתוף לכל הפחות, ועליו נאמר כי קצר המצע מהשתרע.אמר בנימין, נראה לי שטעם מלה זו, שהנוטים מן הדת היו קוראים לעצמם מאמינים, וחז"ל קטעו המלה וקראום מינים, כי יש ביניהם מינים ממינים שונים
ישראליק כתב:שבעל דרשן שכבר הביע כמה פעמים דברים נגד "ברסלב" (כגון דרשתו הידוע נגד הניגון המפורסם "ואפילו בהסתרה")
המילים לא בדיוק של רבי נחמן מברסלב. בליקוטי מוהר"ן נ"ו כתוב: "ואפילו בהסתרה... מלובש השי"ת",
ואילו ההמשך: "גם מאחורי וכו'" לגמרי לא של רבי נחמן, אלא של תהילה ברלנד בספרה "באור פני מלך חיים".
תולדות אדם כתב:ישראליק כתב:(כגון דרשתו הידוע נגד הניגון המפורסם "ואפילו בהסתרה")
היכול אי מי להמציא או להפנות לדרשה 'הידוע' הנ"ל?
אנא עבדא כתב:פלגינן כתב:בדיוק שלחו לי את זה.
קבצים מצורפים הרב רייזמן ו חשוון תשע'ז.pdf.
על איזה ספר הוא מדבר?
איני בקי בתחום זה, אבל ראיתי שב'לדעת' כותב מישהו בזה הלשון:
בעיקרון הגדול הוא נגד אליהו שירי.
הרב רייזמן מזכיר ספר שמוכרים, נכנסתי לאור החיים ובדקתי את ספרו של הרב פראנק, אבל כמה מהראיות שהוא מביא לא מופיעות בספר. שאלתי את אחד מאנשיו של הרב פראנק והוא אמר לי שההיפך הוא הנכון. מוטה פראנק מנחיל בספר הזה שתיאוריית 'הסוד' אינה אלא כפירה! ואכן כן יש מושג שאדם מקווה לטוב ומשיג אותו. אם הוא מקווה לטוב אותו יקבל מאת הבורא ית' על ידי תפילה אליו וביטחון גמור אצלו.
וכן הוא אומר וחכתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו, על פי מה שאמרו בגמרא בפרקא קמא דחגיגה, דאחוי ליה ההוא מינא לרבי יהושע בן חנניא קמיה קיסר, עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה, אחויה ליה ידו נטויה עלינו, ואמר ליה קיסר לההוא מינא גברא דלא ידע במחוג מחוי קמיה מלכא. ובאמת כי אין משפט מות לאיש ההוא באשר לא הבין עומק תשובת ר' יהושע, יען כי דבריו אשר הראם פסוק מלא הוא דכתיב והסתרתי פני מהם, אכן תשובת ר' יהושע בנטותו את ידו לאמר ידו נטויה עלינו, הא היכא רמיזה במקרא ולא בשום מקום, עד שנאשים לאותו המין אשר לא היה לו לב לדעת תוכן תשובתו.
ונראה שתשובת ר' יהושע היה ממקום שבא ומצדה תברה, כי הוא גנה את ישראל שהם שונאי המקום שהסתיר פניו מהם, הראה לו שבזה מורה חבתן שהוא עומד עמהם בצרה, כמ"ש אתי מלבנון כלה וכתיב למענכם שולחתי בבלה, ולפי שהוא עומד בצדנו הוצרך להסתיר פניו, וכה"א ה' אלקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך וכו', כי [אם] היה משלח אותם מעל פניו לא היה זקוק לכך.
ולזה אמר שם בפרשת וילך, והסתרתי פני מהם והיה לאכול ואמר ביום ההוא על כי אין א'להי בקרבי וגו' ואנכי הסתר אסתיר. שהדבר קשה, מאחר שהתודו על עונם, מה חזר ואמר ואנכי הסתר אסתיר וגו', וכבר אמר בתחלה והסתרתי פני וגו'. וכו'. ואני מפרש דברים כפשטן וכו', כי ענין הסתרת פנים היא לבלתי השגיח עליהם לטובה כאשר בתחלה, והיה לאכול ממילא, ומצאוהו צרות רבות ורעות, מאחר שאיני משגיח עליהם. והנה יחשוב בלבבו שסילקתי שכינתי מעליו לגמרי ושלחתים מעל פני, ואין הדבר כן כי עמו אנכי בצרה רק "אסתיר" פני וכו'. וז"א ואמר ביום ההוא הלא על כי אין א'להי בקרבי מצאוני הרעות האלה, כאן ואנכי הסתר אסתיר וגו'. וכו'. וזה הראה לו ר' יהושע לההוא מינא, כאדם המסתיר פניו מחברו ומחזיק בו בידו לבלתי עוזבו. ומקרא דייק לה, דלא כתיב ואשלחם מעל פני, אלא עמו במחיצתו הם וכמסתיר פנים מהם. ולא נתן ה' לו [לההוא מינא] לב להשכיל ממוצא דבר עצמו תשובתו בצדו. וכו'.
ועל זה אמר וחיכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, כי בזה אנו בטוחים שלא עזבנו לגמרי וחיכתי לו, מאחר שהוא יתברך עמנו בצרה, אנו מקוים לו שיושיע את עצמו כביכול ויושיענו אתו. ועל דרך זה אמר הנביא אכן אתה א'ל מסתתר א'להי ישראל מושיע.
כתיב ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה, ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. והדבר קשה, אם כבר הגיע להיות מודה ועוזב על חטאיו, למה דווקא אז נאמר שוב ואנכי הסתר אסתיר פני, אדרבה היה צריך להיות התגלות מהיום.
אך ביאר על פי קושיית חז"ל בגמרא, דכתיב בפרעה "למען ענותו בסבלותם", והקשו דפתח בלשון יחיד "ענותו" ומסיים בלשון רבים "בסבלותם". אך הביאור בזה י"ל (וכן כתב השלה"ק בתושב"כ פרשת שמות), שבזמן שישראל בצרה הרי השכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, שכביכול מצער בצרתן של ישראל, וכמו שדרשו חז"ל עה"פ כמעשה לבנת הספיר. וזה היה כוונת רשעתו של פרעה, שרצה להרע לו כביכול לענותו, על ידי סבלות ישראל.
ואת זה צריך כל בר ישראל לידע ולהאמין, שבכל צרתם לו צר כביכול. ואם אומר האדם בעת צערו "הלא כי אין אלוקי בקרבי" הרי זה מרידה במלכות שמים, וגורם לעצמו שייענש בהסתרת פנים.
איש גלילי כתב:אולם המילים 'אבער די הייליגער רבי זאגט' הן נוראות, גם אותי זה זעזע מאד (וכן, אני דובר אידיש, אינני מכיר כזה סגנון התייחסות), זה פשוט מעשה עמרצות.
איש גלילי כתב:הדיון אם זה 'הסתרה בתוך ההסתרה' או 'הסתרה' בלבד - יפים להלצה בעלמא.
איש גלילי כתב:אולם המילים 'אבער די הייליגער רבי זאגט' הן נוראות, גם אותי זה זעזע מאד (וכן, אני דובר אידיש, אינני מכיר כזה סגנון התייחסות), זה פשוט מעשה עמרצות.
חוקרנוביץ כתב:דברי הרב מנשה צ"ע וכי אין מושג של אופטימיות ביהדות? או דימוי עצמי נמוך?
הרי ברור שאדם שלא מאמין ביכולתיו,הוא לא יגש למעשה וא"כ צ"ב על מה
הוא מלין,מרצים אלו כמו א"ש ועוד לכאורה מחזקים את הדימוי והמחשבה החיובית.
חוקרנוביץ כתב:אמת,אבל כמו בכל דבר האמת נמצא באמצע,כתוב וברכתיך בכל אשר
תעשה היינו צריך עשיה לכך שיצליך דרכו,אבל כדי שיעשה צריך רצון
והרצון או האנרגיה בלע"ז הוא פרי של מחשבה ועידוד ואמונה במעשה.
לכן יש בהחלט מקום לחשיבה חיובית,אבל וודאי שאדם שיש לו מינוס בבנק
ויחשוב טוב דהיינו שלא יהיה מינוס- אז הבנק לא יקבל מחשבה זו.
וונדרבר כתב:חוקרנוביץ כתב:דברי הרב מנשה צ"ע וכי אין מושג של אופטימיות ביהדות? או דימוי עצמי נמוך?
הרי ברור שאדם שלא מאמין ביכולתיו,הוא לא יגש למעשה וא"כ צ"ב על מה
הוא מלין,מרצים אלו כמו א"ש ועוד לכאורה מחזקים את הדימוי והמחשבה החיובית.חוקרנוביץ כתב:אמת,אבל כמו בכל דבר האמת נמצא באמצע,כתוב וברכתיך בכל אשר
תעשה היינו צריך עשיה לכך שיצליך דרכו,אבל כדי שיעשה צריך רצון
והרצון או האנרגיה בלע"ז הוא פרי של מחשבה ועידוד ואמונה במעשה.
לכן יש בהחלט מקום לחשיבה חיובית,אבל וודאי שאדם שיש לו מינוס בבנק
ויחשוב טוב דהיינו שלא יהיה מינוס- אז הבנק לא יקבל מחשבה זו.
נראה שלא קראת בעיון את דברי הרב מנשה רייזמן, תתבונן בדבריו ותראה שהוא לא מדבר נגד "אופטימיות", אלא מדבר על הסילוף שכאילו האופטימיות לבד יכולה לחולל פלאות ח"ו גם נגד רצון ה', סילוף גמור של מושגי האמונה והבטחון, עיין שם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 69 אורחים