מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12959
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 15, 2016 9:04 pm

גיטין ס:
א"ר אלעזר תורה רוב בכתב ומיעוט על פה שנא' אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו ור' יוחנן אמר רוב על פה ומיעוט בכתב שנא' כי על פי הדברים האלה ואידך נמי הכתיב אכתוב לו רובי תורתי ההוא אתמוהי קא מתמה אכתוב לו רובי תורתי הלא כמו זר נחשבו ואידך נמי הכתיב כי על פי הדברים האלה ההוא משום דתקיפי למיגמרינהו.

ברש"י פי' דהנידון הוא האם הכתוב בתורה והנלמד ממנה בי"ג מידות זה הרוב, או דהלמ"מ זה הרוב. ובמהרש"א הוסיף ד"על פה" כולל מה שחידשו חכמי הדורות מדעתם.

וצל"ע בפירושים הללו במה תליא פלוג' ר"א וריו"ח, האם עמדו למנין ונמצאו חלוקים בכמה מקומות ובזה תליא הרוב והמיעוט?

ובחת"ס פי' דהדבר תלוי בפלוג' בגמ' תמורה על ההלכות שנשכחו והוחזרו בפלפוליו של עתניאל בן קנז, עי"ש.

ובבאר שבע בהוריות ד. (צוין ע"י הרעק"א בגיטין) פי' דהנידון הוא לענין הנדרש בי"ג מידות אי הוי בכלל תושב"כ או תושבע"פ.

ועי"ש בבאר שבע שכ' דנפק"מ לדינא בפלוג' ר"א וריו"ח לענין "זיל בתר רובא" לגבי טעות בהוראת ב"ד. (וצ"ע, וגם לכאו' י"ל בזה כל קבוע במע"מ דמי).

וכעיקר דבריו כ' המבי"ט בהקדמתו לס' קרית ספר פרק ג, עי"ש בהרחבה, ואף הוא כתב את הנפק"מ של זיל בתר רובא, וכפה"נ דבריו הם המקור של הבאר שבע.

ועי' בפמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח שהוסיף כמה נפק"מ לדינא בהאי פלוג', וכגון האם מי שנשבע על דבר האסור מי"ג מדות והלכה למשה מסיני חייל שבועה עליה כמו חצי שיעור.

הספורנו בפ' משפטים ביאר שהדבר תלוי איך למנות את הדברים הרמוזים בתורה, אלא שאינם מובנים לרוב ישראל כי אם ע"י מורה צדק.

בדרשות הר"ן (הדרוש החמישי בסגנון אחר / הדרוש השביעי) נראה שהנידון מה הרוב הוא נידון על החשיבות, האם הכתוב בתורה והרמוז בה, או הלמ"מ ותקנות חז"ל וסברותיהם שאינם רמוזים בתורה. ומשמע בדבריו שיש נפק"מ בזה לענין השכר, וכמו שצירף לזה את מאמר חז"ל חביבין ד"ס מיינה של תורה.

זכורני שיש בזה עוד ביאורים, (ושמעתי פעם מהגר"מ שפירא, שאמר בביאור ד' הרמב"ם הידועים ש"אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה", דמקורו הוא משי' רבי יוחנן הנ"ל).

אשמח להחכים עוד בנושא הזה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 15, 2016 9:08 pm

זכורני שיש על זה בהקדמת הסמ"ג ובפירוש רבי אייזיק שטיין עליה

ארי שבחבורה
הודעות: 1380
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' מרץ 15, 2016 9:17 pm

ועיין עוד במש"כ הנצי"ב בקדמת העמק הראשון לשאילתות פיסקא ג'.

סעדיה
הודעות: 1608
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי סעדיה » ג' מרץ 15, 2016 10:10 pm

ועיין מה שביאר בזה הכתב והקבלה בהערה ל'מאמר התורה'.

בשן
הודעות: 19
הצטרף: ה' אוקטובר 08, 2015 11:13 am

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי בשן » ב' מרץ 21, 2016 3:41 pm

אני מצרף דברים שכתבתי בעניין
קבצים מצורפים
הגדרות תורה שבכתב ותורה שבעל פה וביאור תורה רובה בכתב.pdf
(146.94 KiB) הורד 753 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12959
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 27, 2016 9:51 pm

צירפתי את המאמר דלהלן מפני ענין שנתחדש בו.
רובה כתב - הבלין.PDF
(340.31 KiB) הורד 313 פעמים

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' אוקטובר 28, 2016 2:52 pm

אני מצרף כאן מה שכתבתי על עניין זה לפני רבות בשנים
תורה שבכתב ותורה שבעל פה.doc
(43 KiB) הורד 299 פעמים
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב ב' אפריל 10, 2017 12:00 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 12959
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 06, 2017 1:42 pm

הריני מצרף כאן את דברי הר"ן שצויינו לעיל, גם מפני הכרעת ההלכה בפלוג' זו.

דרשות הר"ן הדרוש השביעי - כי עיקר התורה וגודל שכרה הוא במה שיגזרו החכמים ויתקנו במה שאין לו סמך בתורה, שכך היא המסקנא בפרק הנזקין (גיטין ס ב), אמר שם אמר ר' אלעזר תורה רוב בכתב ומיעוט על פה שנאמר (הושע ח יב) אכתב לו רובי תורתי, ר' יוחנן אמר רוב על פה ומיעוט בכתב שנאמר (שמות לד כז) כי על פי הדברים האלה, והכתיב אכתב לו רובי תורתי, אתמוהי קא מתמה וכי אכתב לו רובי תורתי והרי כמו זר נחשבו. ובאמת שאפילו ר' אלעזר שאמר שהתורה רובה בכתב, לא רצה לומר שמובן רובה במה שכתוב בה, שאי אפשר שלא ישתבש המעיין ברוב המצות או בכולן, אבל רצה לומר שבמדות שהתורה נדרשת בהן הוא רוב התורה, ונכללו בזה תרי"ג מצות התורה ופירושיה וביאוריהן, וכיון שכן רוב התורה יש לה רמז בכתוב. ור' יוחנן חולק ואומר כי רוב התורה על פה, כי בין אותם הדברים שהן הלכה למשה מסיני, ובין התקנות שעשו חכמים לעשות סייג לתורה, הוא רוב התורה. ונראה מסקנת הגמרא כר' יוחנן שאמר לא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, רצה לומר שעיקר השכר הוא במה שיחדשו החכמים, ובמה שיתקנו כדי לעשות סייג לתורה. ולפיכך אמר לו ר' יהושע לר' ישמעאל כששאלו (ע"ז כט ב) מפני מה אסרו גבינות של גויים, ולא רצה לגלות טעמן, מן הטעם שאמר בגמרא (שם לה א), ואמר לו היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין (שה"ש א ב), אמר לו כי טובים דודיך, אמר לו אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו שנאמר (שם ג) לריח שמניך טובים. ואף על פי שאמרו במשנה (ע"ז כט ב) והשיאו לדבר אחר, רצה לומר שלא אמר לו טעם האיסור, אבל מנעו שלא ישאלהו, ונתן לו טעם לדבר כי טובים דודיך מיין, ורמז על מה שאמרו בגמרא (שם לה א) אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם חביבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה.

עושה חדשות
הודעות: 12959
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 09, 2017 11:46 pm

נתקלתי כעת בירושלמי מקביל, כך אי' בירושלמי פאה פ"ב ה"ד וכן בחגיגה פ"א ה"ח (וע"ע שם שקלים פ"ו ה"א) -

אמר ר"ז בשם ר' יוחנן אם באת הלכה תחת ידיך ואין אתה יודע מה טיבה [דף יג עמוד א] אל תפליגנה לד"א שהרי כמה הלכות נאמרו למשה בסיני וכולהן משוקעות במשנה אמר ר' אבין ויאות היא שני מיני חטים אילולי שבא נחום ופי' לנו יודעין היינו ר"ז בשם ר"א [הושע ח יב] אכתוב לכם רובי תורתי וכי רובה של תורה נכתבה אלא מרובין הן הדברים הנדרשים מן הכתב מן הדברים הנדרשים מן הפה וכיני אלא כיני חביבין הן הדברים הנדרשים מן הפה מן הדברים הנדרשים מן הכתב ר' יודא בן פזי אומר אכתוב לכם רובי תורתי אלו התוכחות אפילו כן לא כמו [הושע ח יב] זר נחשבו אמר רבי אבין אילולי כתבתי לך רובי תורתי לא כמו זר נחשבו מה בינן לאומות אלו מוציאין ספריהם ואלו מוציאין ספריהם אלו מוציאין דפתריהן ואלו מוציאין דפתריהון ר' חגי אמר בשם ר' שמואל בר נחמן נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים שבכתב ואין אנו יודעין איזה מהן חביב אלא מן מה דכתיב [שמות לד כז] כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל הדא אמרה אותן שבפה חביבין ר' יוחנן ור' יודן בי ר"ש חד אמר אם שמרת מה שבפה ושמרת מה שבכתב אני כורת אתך ברית ואם לאו אין אני כורת עמך ברית וחרנא אמר אם שמרת מה שבפה וקיימת מה שבכתב אתה מקבל שכר ואם לאו אין אתה מקבל שכר ריב"ל אמר עליהם ועליהם כל ככל דברים הדברים מקרא משנה תלמוד ואגדה אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני מה טעם [קהלת א י] יש דבר שיאמר אדם ראה זה חדש הוא וגו' משיבו חבירו ואומר לו כבר היה לעולמים ר"ז בשם שמואל אין למידין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד

עושה חדשות
הודעות: 12959
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 7:30 am

עושה חדשות כתב:ושמעתי פעם מהגר"מ שפירא, שאמר בביאור ד' הרמב"ם הידועים ש"אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה", דמקורו הוא משי' רבי יוחנן הנ"ל.

לפי פשוטו, רוב חכמתו של אדם בלילה אזיל על גירסא ולא על פלפול, וכמש"כ הנצי"ב בהרבה מקומות, עי' עליו.

צעיר_התלמידים
הודעות: 398
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ג' פברואר 18, 2020 9:31 am

עמודי אור.GIF
עמודי אור.GIF (92.26 KiB) נצפה 2355 פעמים

ובזה ביארתי פעם מה שאמרו בתלמוד יבמות דף עב עמוד ב
בתר דנפק א"ל רבי יוחנן לר"ל ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה א"ל ר"ל דידיה היא מתניתא היא היכא תנא ליה בתורת כהנים נפק תנייה בתלתא יומי וסברה בתלתא ירחי.
שר' יוחנן לא כל כך החזיק מלימוד דרך מדרשי ההלכה, ועוד היה לי אריכות בזה

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' אוגוסט 31, 2024 10:32 pm

יהושע פרק א:
ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.
ח לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל.

לכאורה כתוב כאן שרובה [לכה"פ] של תורה בכתב.
והיינו: הכתוב בתורה להדיא, וכל הנלמד ממנו ע"י העיון [היגיון] בדרישת התורה בכל דרך [ראה ברש"י ועוד ש"והגית" כאן היינו ההתבוננות בו].
[דאל"כ, אלא נפרש "כל הכתוב בו" כפשוטו, וכן "והגית" על השינון בפה, יהיה כתוב כאן שיש לקיים רק מה שכתוב מפורש בספר התורה, וזה לא יתכן].
ובכל מקרה, [איך שלא נפרש "והגית"], עצם הפסוק האומר שתשמור לעשות "ככל הכתוב בו", לכאורה אומר בפירוש שרובה [לכה"פ] של תורה בכתב [ואפילו קשה שלשון הפסוק משמע שכולה בכתב ולא רק רובה].

וראה במלבי"ם:
... העיון והעסק בתורה, א] "לא ימוש מפיך", שהוא העסק ללמוד ולשנות הלכות התורה ומצותיה. ב] "והגית בו", שיחשוב ויעיין תמיד בחלק העיוני שבתורה, ותכלית העיון והעסק יהיה בעבור המעשה, "לשמור" מל"ת "ולעשות" מ"ע, ורק "ככל הכתוב בו," כי גם הענינים המקובלים בתורה שבע"פ ימצאם אחר העיון כתובים ורשומים בתורת הכתב עפ"י כללי הלשון ועפ"י המדות שהתורה נדרשת בהם.


וכל זה גם לרש"י שספר התורה "הזה" היינו משנה תורה שהיה לפניו [וכך איתא כאן בילקו"ש], כי מצד תוכן עניין הפסוק לכאורה מוכרח שקאי על כל התורה, [הרי לא יתכן שכל מצות לא ימוש והגית קאי רק על משנה תורה, ושיש לשמור לעשות רק את הכתוב במשנה תורה], וגם היא כבר היתה כתובה בספר ע"י משה רבינו מבראשית עד לעיני כל ישראל.

והאברבנאל מציע עוד פירושים לפסוק זה [עקב הקושי שיש כפל בינו לפסוק ז, אותו קושי שמשמע כי מחמתו פירש רש"י שספר התורה הזה הוא משנה תורה (ועדיין צ"ע)], דהיינו שקאי על ידיעות אמוניות מדעיות, או על סיפורי התורה, ולפי"ז אולי מיושב. אבל לפי הפירוש הפשוט שקאי על מצוות התורה, וכ"פ כמה מפרשים, א"כ לכאורה מפורש כאן שרובה [או כולה] של תורה בכתב.

איך יסביר פסוק זה המ"ד שרובה של תורה בעל פה?

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' אוגוסט 31, 2024 10:36 pm

באגב, לפי הקבלה לא לומדים מקרא בלילה, וא"כ "והגית בו יומם ולילה" מוכרח להתפרש על הגיון התבוננות התורה שבעל פה. אבל הרי הפסוק אומר "והגית בו", בספר התורה הזה, ולכל היותר הכוונה כנ"ל דרישת דיני התושבע"פ מתוך התורה שבכתב. זה כן מותר בלילה לפי המקובלים? האם אין זה נחשב ללימוד תורה שבכתב בעיון? אלא נחשב ללימוד תורה שבעל פה?

ענ'י לעצמי
הודעות: 208
הצטרף: ב' דצמבר 20, 2021 5:48 am
מיקום: ד' כותלי ביה"מ

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי ענ'י לעצמי » א' ספטמבר 01, 2024 8:47 pm

ביסוד ושורש העובדה (שער ו פרק ב) כתב:
ותוכל ללמוד פסוק עם פרש"י גם בלילה, כי מה שהזהיר האריז"ל שלא ילמוד אדם פסוק בלילה, אזהרתו הוא על הקורא הפסוקים בלי פירש. לכן יזהר האדם כשלומד פסוק בלילה שלא יאמר כמה תיבות ככתוב בלא פי' הלע"ז אפי' תיבות המובנים ומורגלים פירושם, כגון 'ויאמר ה' אל יהושע' וכיוצא, יזהר שלא יאמר אותן בלא פי' הלע"ז, בהיות כי מוזהר ועומד הוא שלא יקרא פסוק בלא פי' בלילה, ומה לי פסוק שלם או לשליש ולרביע. אך כאשר יפרש השיחה כל תיבה בלשון לע"ז, ליכא סכנה כלל, זולת בלמוד פסוק בליל ששי ובליל ש"ק אין צריך לזהר בזה ג"כ.

ובשו"ת אבני צדק (יו"ד סימן קב) ציטט דבריו, אך התיר אפילו באומר כמה תיבות בלא פירוש, אם מפרשהו אח"כ, ע"ש.
וע"ע בשו"ת בצל החכמה (סימן מו אות כג) שכ' עוד נ"מ בין האבני צדק להיסוד ושורש העובדה. ועוד כתב שם שפסוקים בלי פירוש רש"י מותר לקרוא, כיון שעיקר לימודו מיוסד על פירש"י.
אמנם מדברי הכף החיים (סימן רפה אות כג) שהתיר רק בליל שישי משמע שלא כדברי היסוד ושורש העבודה.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' ספטמבר 01, 2024 8:53 pm

ענ'י לעצמי כתב:ביסוד ושורש העובדה (שער ו פרק ב) כתב:
ותוכל ללמוד פסוק עם פרש"י גם בלילה, כי מה שהזהיר האריז"ל שלא ילמוד אדם פסוק בלילה, אזהרתו הוא על הקורא הפסוקים בלי פירש. לכן יזהר האדם כשלומד פסוק בלילה שלא יאמר כמה תיבות ככתוב בלא פי' הלע"ז אפי' תיבות המובנים ומורגלים פירושם, כגון 'ויאמר ה' אל יהושע' וכיוצא, יזהר שלא יאמר אותן בלא פי' הלע"ז, בהיות כי מוזהר ועומד הוא שלא יקרא פסוק בלא פי' בלילה, ומה לי פסוק שלם או לשליש ולרביע. אך כאשר יפרש השיחה כל תיבה בלשון לע"ז, ליכא סכנה כלל, זולת בלמוד פסוק בליל ששי ובליל ש"ק אין צריך לזהר בזה ג"כ.

ובשו"ת אבני צדק (יו"ד סימן קב) ציטט דבריו, אך התיר אפילו באומר כמה תיבות בלא פירוש, אם מפרשהו אח"כ, ע"ש.
וע"ע בשו"ת בצל החכמה (סימן מו אות כג) שכ' עוד נ"מ בין האבני צדק להיסוד ושורש העובדה. ועוד כתב שם שפסוקים בלי פירוש רש"י מותר לקרוא, כיון שעיקר לימודו מיוסד על פירש"י.
אמנם מדברי הכף החיים (סימן רפה אות כג) שהתיר רק בליל שישי משמע שלא כדברי היסוד ושורש העבודה.

יישר כוח!
האמת שזכרתי את היסוש"ה הזה, אבל לא היה בידי להקיף הסוגיא, האם דעתו מוסכמת ומיני חילוקים שיש בזה, ולכן אמרתי אניח השאלה ויבואו הבקיאים ויחכימוני, והנה באתם!ועכ"פ עלה בידינו שיסוד דברי היסוש"ה לכאורה מפורש להדיא בפסוק ביהושע, שאומר - על הספר תורה שבכתב - והגית בו בלילה - והיינו בהבנה / עיון / פירוש, שזהו "והגית". [ומה שנאסר על פי קבלה הוא רק בגירסא, קורא גוף המקרא בלי שום פירוש, ואף שמן הסתם מבין את המילים שאומר ג"כ אסור, דזהו בכלל הגירסא, כיון שאינו "עוסק להבינם", כגון דברי היסוש"ה שמתרגם לעצמו ללע"ז שהיא שפתו הרגילה].
וכרש"י שפירש שוהגית כלפי תורה הוא התבוננות בלב, ולא כהוספת המצודות שיש והגית גם בפה, שינון [אא"כ גם המצודות לא התכוון לומר שגם כאן אפשרי פירוש זה, אלא רק הביא להשלמת העניין לרווחא דמילתא, ועיין].

ענ'י לעצמי
הודעות: 208
הצטרף: ב' דצמבר 20, 2021 5:48 am
מיקום: ד' כותלי ביה"מ

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי ענ'י לעצמי » ב' ספטמבר 02, 2024 2:59 am

יצויין גם דברי השל"ה (כמדומני פר' ברכה) שתורה שבכתב הוא זכר, ולכן 'הזה' ו-'בו' קאי על תורה שבכתב גרידא, וי"ל.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: תורה רובה על פה ומיעוטה כתב

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' ספטמבר 02, 2024 11:36 am

ענ'י לעצמי כתב:יצויין גם דברי השל"ה (כמדומני פר' ברכה) שתורה שבכתב הוא זכר, ולכן 'הזה' ו-'בו' קאי על תורה שבכתב גרידא, וי"ל.

בפסוק הזה (יהושע א, ח) הוא לא כ"כ מוכרח, כי בפשטות קאי על "ספר", אבל בדברי השל"ה יבואר מה שנתקשו בו המפרשים בפסוק הקודם שם (ז):
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.

שקאי על "התורה" ואומר "ממנו". ועד כדי שבמנחת שי ועוד מביאים שבמסורה יש סבירין ממנה.
ולדברי השל"ה יבואר שהכל כאן קאי על תורה שבכתב דייקא, ולכן [דהיינו בכל כה"ג שמבואר שקאי רק על תורה שבכתב] נכתב בלשון זכר, "ממנו". [ואחרים פירשו בדומה לזה שכאילו נכתב גם כאן "ספר", ויגיד עליו רעו הפסוק הבא. אבל לדברי השל"ה אי"צ כאן למילת ספר].
ולכאורה טפי הול"ל לשל"ה להביא מפסוק זה ראיה/סמך לדבריו / מקום שמתבאר לפי דבריו, וצ"ע.
ועכ"פ מתחדד מאד שלשל"ה כל הפסוקים קאי מדברים על תורה שבכתב, וצ"ע הכיצד מתאים עם תוכן הפסוקים שמדבר על קיום כל התורה, וצ"ע.
וגם כיצד יתאים עם רש"י שכתב שוהגית הוא התבוננות הלב, שלכאורה שייכת לתורה שבעל פה = פירוש התורה שבכתב, ולא לגירסת המקרא. ויל"ע.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 416 אורחים