מהו מקור השיר עולם הבא איז אגוטע זאך

[נשר]

והאם התפרסם באיזה מקום מאמר או משהו בנושא?

[ארזי ביתר]

והאם התפרסם באיזה מקום מאמר או משהו בנושא?

למה נראה לך שיש מקור לשיר הזה? למה נראה לך שצריך מקור לשיר הזה?


לאחרונה, התרדד כאן הפורום, באופן מחריד...

[ארזי ביתר]

מצאתי מישהו שמדבר על זה.

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 646_21.pdf

וכאן משמע, שזה של ר' יצחק אונגר [בן דורנו]. לא נשמע לי כ"כ סביר.


אך עדיין לא הבנתי, למה זה צריך מקור.

[נשר]

שמעתי ויכוח בין שניים ולכן אמרתי שאברר. זה הכל.

וגבי מה שכתבת באותיות הקטנות על הידרדרות הפורום. אשמח אם תבהיר איך זה קשור אלי, ואקבל שכר על הפרישה.

[ארזי ביתר]

מה שכתבת באותיות הקטנות על הידרדרות הפורום. אשמח אם תבהיר איך זה קשור אלי, ואקבל שכר על הפרישה.

בתקופות קדומות, היו שואלים האם יש מקור לשיר זה, ולא מהו המקור. זה לא קשור אליך ספציפית, חלילה. באשכול הזה, פרץ לי העניין...

[מחולת המחנים]

אומרים שמקור השיר בוולוז'ין.

זכרוני בילדותי ששמעתי ביקורת מאחד ממרביצי תורה המפורסמים שליט"א על מילות השיר, על שאומרים שלימוד התורה הוא יותר חשוב מאשר העולם הבא.
ולכאורה זה תלוי אם תכלית התורה והמצוות הם כדי שנזכה לעולם הבא או שהם תכלית בפנ"ע, ועיין רמב"ם פ"ט מהל' תשובה ה"ד.

[מה שנכון נכון]

משנה באבות יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעה"ז מכל חיי עה"ב.

[מחולת המחנים]

משנה באבות יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעה"ז מכל חיי עה"ב.

אקוה שאסביר את עצמי בצורה מובנת.
הנה אמרו שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, והיינו שהמעשה הוא התכלית אך הלימוד גדול ממנו מכיון שהוא המביא אליו.
וכיוצא בזה בהאי ענינא אמרו חז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, והיינו שהתכלית היא חיי העולם הבא אך הדרך להגיע אליו היא ע"י תשובה ומעש"ט, ולכך יפה שעה אחת בעוה"ז יותר מכל חיי העולם.

וא"כ צדקו מילות השיר עפ"י דברי המשנה שהביא הרב משנ"ן, אך כנראה הביקורת שאמר אותו ת"ח כוונתו שמשתמע מהמילים שהעולם הבא אינו התכלית, וזה אינו לדעתו.

[עתניאל בן קנז]

והאם התפרסם באיזה מקום מאמר או משהו בנושא?

למיטב זכרוני, קראתי פעם שהוא מיוחס לרבי יצחק אייזיק מקאליב.

(אגב אאל"ט, אודותיו וכוח שירתו, מובא גם בזכרונות ר' דוב בער מבולחוב).

[ר_חיים_הקטן]

שמעתי בשיר זה נוסח אחר מפי מו"ר הג"ר רפאל שמואלביץ זצ"ל: לערנען קדשים איז אגוטע זאך, לערנען יבמות איז א בעסער זאך...

[.השוחט]

שמעתי בשיר זה נוסח אחר מפי מו"ר הג"ר רפאל שמואלביץ זצ"ל: לערנען קדשים איז אגוטע זאך, לערנען יבמות איז א בעסער זאך...

אין לחוש בזה משום אומר שמועה זו נאה ושמועה זו וכו'?

[חרסון]

מסתמא בעסער זאך הוא דין בגברא ולא בחפצא.

[שלמה בן חיים]

איני זוכר מנין אבל כמה שידוע לי מסופר שהשיר חובר בוולאז'ין כשנפטר הגר"א זצ"ל בחול המועד סוכות, ואז כשהגיע שמחת תורה לא היו מסוגלים בני הישיבה לרקוד, עד שפצח רבנו חיים מוולאז'ין בשיר הזה שפירושו אמנם רבינו הגר"א בעולם הבא אבל יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הזה יותר מכל חיי עולם הבא, וזהו עולם הבא איז אגוטע זאך לערנן תורה איז אבעסר זאך.
וזה מה שמצאתי בינתיים:

עולם הבא איז אגוטע.PDF

(259.54 KiB) הורד 586 פעמים

[סגי נהור]

וזה מה שמצאתי בינתיים:

עולם הבא איז אגוטע.PDF

הסיפור כפי שהוא מופיע כאן מוזר ביותר. מדוע עוה"ז עדיף מעוה"ב, עד שהגר"א זצ"ל היה מוכן "לוותר על כל העולם הבא הנפלא שיש לו שם, העיקר לזכות לרדת כמה דקות לעולם הזה"? משום שכאן אפשר "לקיים מצוות כבירות ונפלאות ולזכות לנצחיות של נצח נצחים של אושר נשגב יותר מכל חיי העולם הזה". נראה לי שמיותר להסביר שמשהו בלוגיקה כאן לא עובד...

[כרמי שלי]

הסיפור כפי שהוא מופיע כאן מוזר ביותר. מדוע עוה"ז עדיף מעוה"ב, עד שהגר"א זצ"ל היה מוכן "לוותר על כל העולם הבא הנפלא שיש לו שם, העיקר לזכות לרדת כמה דקות לעולם הזה"? משום שכאן אפשר "לקיים מצוות כבירות ונפלאות ולזכות לנצחיות של נצח נצחים של אושר נשגב יותר מכל חיי העולם הזה". נראה לי שמיותר להסביר שמשהו בלוגיקה כאן לא עובד...

סיפור ידוע ומפורסם. מקורו בס' עליות אליהו (הע' קיז), שם מופיע לנכון שהמעלה במצות מעשיות היא שעל-ידם "אדם ישר יחזה פני שכינה".

[בברכה המשולשת]

איני זוכר מנין אבל כמה שידוע לי מסופר שהשיר חובר בוולאז'ין כשנפטר הגר"א זצ"ל בחול המועד סוכות, ואז כשהגיע שמחת תורה לא היו מסוגלים בני הישיבה לרקוד, עד שפצח רבנו חיים מוולאז'ין בשיר הזה שפירושו אמנם רבינו הגר"א בעולם הבא אבל יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הזה יותר מכל חיי עולם הבא, וזהו עולם הבא איז אגוטע זאך לערנן תורה איז אבעסר זאך.
וזה מה שמצאתי בינתיים:

עולם הבא איז אגוטע.PDF

כמובן שלא וולאז'ין (הרי הישיבה בכלל לא הוקמה אז) וגם במקור שהביא כתר"ה נראה ברור שזה היה בקלויז של הגר"א

[מקדש מלך]

הסיפור כפי שהוא מופיע כאן מוזר ביותר. מדוע עוה"ז עדיף מעוה"ב, עד שהגר"א זצ"ל היה מוכן "לוותר על כל העולם הבא הנפלא שיש לו שם, העיקר לזכות לרדת כמה דקות לעולם הזה"? משום שכאן אפשר "לקיים מצוות כבירות ונפלאות ולזכות לנצחיות של נצח נצחים של אושר נשגב יותר מכל חיי העולם הזה". נראה לי שמיותר להסביר שמשהו בלוגיקה כאן לא עובד...

סיפור ידוע ומפורסם. מקורו בס' עליות אליהו (הע' קיז), שם מופיע לנכון שהמעלה במצות מעשיות היא שעל-ידם "אדם ישר יחזה פני שכינה".

כלומר? לדעת ספר עליות אליהו יש גילוי שכינה בקיום מצוות מעשיות יותר מאשר בגן עדן? בבחינת 'עליה רמזי דיין הוא'?
ולפי המבואר בספרי החסידות, הסיבה לכך שיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה היא דווקא מפני שבעולם הזה 'אין' התגלות השכינה, ולא רואים את האור הנצחי והאושר הנשגב...

[כרמי שלי]

אך שימוש מליצי בלשון הפסוק (תהלים יא, ז) הוא. הכונה עכ"פ ברורה.

[סגי נהור]

אכן לפי הנוסח בספר הנ"ל הכוונה הכללית מובנת.