מה שנכון נכון כתב:[ומאידך נחלקו הדעות בברכת מצוות שנשים פטורות מהן כשבנוסח הברכה אין "וצונו" אם בכה"ג לכו"ע רשאות לברך].
שומע כעונה כתב:ושמעתי פעם מאת הרב יצחק יוסף שליט"א... יש להקפיד שנשים המברכות בהברה חסידית יקפידו לומר "וציוונו" בהברה רגילה ולא בהברה החסידית כיון שבהברה החסידית זה נשמע "וציווני" בלשון יחיד ומשמע שהיא עצמה נצטוותה.
מנצפך כתב:מה שנכון נכון כתב:[ומאידך נחלקו הדעות בברכת מצוות שנשים פטורות מהן כשבנוסח הברכה אין "וצונו" אם בכה"ג לכו"ע רשאות לברך].
מאי האי?
חוקר ודורש כתב:האם נשים אסור להם לברך ברכת הלבנה?
שומע כעונה כתב:דעת השו"ע [או"ח תקפ"ט ו] דנשים אינן מברכות על מצוות שהז"ג לעומתו דעת הרמ"א דנשים מברכות, האריכו ע"ז הרבה באחרונים, ושמעתי פעם מאת הרב יצחק יוסף שליט"א, שדעת האשכנזים שנשים יכולות לומר "וציוונו" כיון שזה לשון רבים ולא מתייחס דוקא אליהם אלא על כלל ישראל שהקב"ה ציווה את כלל ישראל בקיום מצוה זו ואף היא בכלל ישראל. והוסיף שלפי זה יש להקפיד שנשים המברכות בהברה חסידית יקפידו לומר "וציוונו" בהברה רגילה ולא בהברה החסידית כיון שבהברה החסידית זה נשמע "וציווני" בלשון יחיד ומשמע שהיא עצמה נצטוותה.
שומע כעונה כתב:דעת השו"ע [או"ח תקפ"ט ו] דנשים אינן מברכות על מצוות שהז"ג לעומתו דעת הרמ"א דנשים מברכות, האריכו ע"ז הרבה באחרונים, ושמעתי פעם מאת הרב יצחק יוסף שליט"א, שדעת האשכנזים שנשים יכולות לומר "וציוונו" כיון שזה לשון רבים ולא מתייחס דוקא אליהם אלא על כלל ישראל שהקב"ה ציווה את כלל ישראל בקיום מצוה זו ואף היא בכלל ישראל. והוסיף שלפי זה יש להקפיד שנשים המברכות בהברה חסידית יקפידו לומר "וציוונו" בהברה רגילה ולא בהברה החסידית כיון שבהברה החסידית זה נשמע "וציווני" בלשון יחיד ומשמע שהיא עצמה נצטוותה.
אוצר החכמה כתב:שומע כעונה כתב:דעת השו"ע [או"ח תקפ"ט ו] דנשים אינן מברכות על מצוות שהז"ג לעומתו דעת הרמ"א דנשים מברכות, האריכו ע"ז הרבה באחרונים, ושמעתי פעם מאת הרב יצחק יוסף שליט"א, שדעת האשכנזים שנשים יכולות לומר "וציוונו" כיון שזה לשון רבים ולא מתייחס דוקא אליהם אלא על כלל ישראל שהקב"ה ציווה את כלל ישראל בקיום מצוה זו ואף היא בכלל ישראל. והוסיף שלפי זה יש להקפיד שנשים המברכות בהברה חסידית יקפידו לומר "וציוונו" בהברה רגילה ולא בהברה החסידית כיון שבהברה החסידית זה נשמע "וציווני" בלשון יחיד ומשמע שהיא עצמה נצטוותה.
עד שמקפיד על זה למה לא מקפיד על כל הספרדים שלא מבחינים בשם אדנות הקדוש בין קמץ לפתח ויכול להשמע שמכוון להגיד האדונים שלי לשון חול. אלא צריך לומר וכולי.
אוצר החכמה כתב:ההשוואה היא לדבר אחד פשוט. שאם בהברה שהאדם מדבר בה אין הבחנה בין שתי מילים שונות במבטא לדוגמה לא ולו אין זה חיסרון. ותו לא מידי.
במקום לצעוק על המתעקש כדאי לחשוב מה השני אומר.
אם אתה רוצה סתם לפסול את הברת הנשים החסידיות זה כבר עניין אחר להתווכח עליו.
שומע כעונה כתב:דעת השו"ע [או"ח תקפ"ט ו] דנשים אינן מברכות על מצוות שהז"ג לעומתו דעת הרמ"א דנשים מברכות, האריכו ע"ז הרבה באחרונים, ושמעתי פעם מאת הרב יצחק יוסף שליט"א, שדעת האשכנזים שנשים יכולות לומר "וציוונו" כיון שזה לשון רבים ולא מתייחס דוקא אליהם אלא על כלל ישראל שהקב"ה ציווה את כלל ישראל בקיום מצוה זו ואף היא בכל ישראל. והוסיף שלפי זה יש להקפיד שנשים המברכות בהברה חסידית יקפידו לומר "וציוונו" בהברה רגילה ולא בהברה החסידית כיון שבהברה החסידית זה נשמע "וציווני" בלשון יחיד ומשמע שהיא עצמה נצטוותה.
ראיתי כעת במשנה ראשונה על דמאי שמחדש שיש רשות לברך על הפרשת תרו"מ מדמאי, כמו שנשים מברכות על מצ"ע שהז"ג.עושה חדשות כתב:ראוי להזכיר שהתוס' בחולין השוו את הנידון של ברכת נשים על מ"ע שהז"ג לברכהמ"צ על טלית שאולה, והתוס' בערכין הוסיפו לדמות דין זה לברכה על מנהג.
עושה חדשות כתב:ראיתי כעת במשנה ראשונה על דמאי שמחדש שיש רשות לברך על הפרשת תרו"מ מדמאי, כמו שנשים מברכות על מצ"ע שהז"ג.עושה חדשות כתב:ראוי להזכיר שהתוס' בחולין השוו את הנידון של ברכת נשים על מ"ע שהז"ג לברכהמ"צ על טלית שאולה, והתוס' בערכין הוסיפו לדמות דין זה לברכה על מנהג.
מי מדבר ע"ז?עושה חדשות כתב:ויש שהעירו שהברכה של נשים זה רק באופן שנהגו כן וקיבלוה כחובה, ונפק"מ שלא לברך על סוכה. וכבר דובר ע"ז באורך.
דרומי כתב:בצאנז נהגו למנוע מהנשים לברך על סוכה, כמדומני, בשונה מרוב האשכנזים. ועוד כיוצא בזה. ויש ע"ז אריכות בכתבי האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, איני יודע היכן אך זכור לי היטב שקראתי בכתביו שמאריך בזה.
שומע כעונה כתב:דעת השו"ע [או"ח תקפ"ט ו] דנשים אינן מברכות על מצוות שהז"ג לעומתו דעת הרמ"א דנשים מברכות, האריכו ע"ז הרבה באחרונים,
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 222 אורחים