הגאון ר' יהונתן דיוויד שליט"א

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ו' אוקטובר 21, 2016 2:13 pm

הייתי אתמול בשמחת בית השואבה בישיבת פחד יצחק בירושלים והשתוממתי מכמות האנשים,אלפי אברכים בכל הגילאים צופים במסך וכותבים את המאמרים של רה"י שבין מאמר למאמר שרים ורוקדים ניגונים עתיקים מישיבית רבינו חיים ברלין.
איפה רה"י כל השנה? האם הוא המורה דרך לכל בעלי המחשבה בדור(ר' משה שפירא ור' דוד כהן) הם בקשר איתו? אותם אברכים שרשמו אתמול את המאמרים,את מי הם שומעים כל השנה? יש לו ספרים?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אוקטובר 21, 2016 2:22 pm

בני ברקי כתב:איפה רה"י כל השנה? האם הוא המורה דרך לכל בעלי המחשבה בדור(ר' משה שפירא ור' דוד כהן)?

בוודאי! הוא מורה הדרך לכל בעלי המחשבה שבדור, במיוחד אם נחשוב שיש רק שניים כאלה...

בינוני · הודעהעל ידי **בינוני** » ו' אוקטובר 21, 2016 2:26 pm

לייטנר כתב:
בני ברקי כתב:איפה רה"י כל השנה? האם הוא המורה דרך לכל בעלי המחשבה בדור(ר' משה שפירא ור' דוד כהן)?

בוודאי! הוא מורה הדרך לכל בעלי המחשבה שבדור, במיוחד אם נחשוב שיש רק שניים כאלה...

קצת שמחה בחג לא מזיקה...

אבל, מה הביא אותך - בני ברקי - לחשוב שהוא המורה דרך של ר' משה שפירא או של ר' דוד כהן?

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ו' אוקטובר 21, 2016 3:28 pm

א. הבאתי רק דוגמא של בעלי מחשבה מוכרים
ב. לא ראיתי אצל אף אחד מבעלי המחשבה הנ"ל כמות כ"כ גדולה של אנשים בכל הגילאים שרושמים כל מילה ומילה,וזה הביא אותי למחשבה על כך שאולי הוא גם בתור עצמו וגם חדב"נ ה"אב הרוחני" של כל מה שנקרא מחשבה.
האם הם בקשר איתו? אם לא מי כן מבין תלמידו מוכר?

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' אוקטובר 21, 2016 4:14 pm

א הוא ידיד של הגרמ"ש (בערך באותו גיל).
ב. גם אני הייתי שם. 'אלפי אברכים זו' בהחלט גוזמא.
ג. השילוב של דברי תורה מבריקים עם פראנצ'ס ושירים מלהיבים ועם אישיות כהגר"י היושב כמלך בגדוד ופניו מבהיקים - נותן ל"שמחת בית השואבה" הזו את המיוחדות שלה על פני כל האחרות.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ו' אוקטובר 21, 2016 4:26 pm

א. כמדומה שהגרח"י קפלן משגיח ישיבת חברון הוא תלמידו.
ב. העובדה שאלפים באים למעמד אינה מעידה בהכרח שכולם שייכים לזה, יש בזה הרבה ענין של 'אוירה' וד"ל.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ו' אוקטובר 21, 2016 5:30 pm

מי שבאמת מעוניין להבין את האוירה צריך לקרוא קצת בספר הזכרון למרן רה"י זצ"ל ולהבין שכל התנהלות ביהמ"ד היא המשך מהנהגת חמיו זצ"ל.
הן ר' משה שפירא והן ר' דוד כהן והן ר' אהרן שכטר הינם תלמידי הפחד יצחק.
הגרח"י קפלן הוא תלמידו המובהק והקרוב ביותר ועוד למד אצל רה"י זצ"ל

דבר נאה · הודעהעל ידי **דבר נאה** » ש' אוקטובר 22, 2016 10:02 pm

הן ר' משה שפירא והן ר' דוד כהן והן ר' אהרן שכטר הינם תלמידי הפחד יצחק.

ואעפ"כ אין זה מגלה לנו דבר ביחסם לה'ראש ישיבה' שליט"א.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ש' אוקטובר 22, 2016 10:13 pm

דבר ידוע ומפורסם שדרכו של הגרמ"ש שליט"א שונה מדרכו של הגרי"ד. אמנם ידידים גדולים הם ובעיני ראיתי כמה פעמים גודל חיבתם זל"ז.
בקשר לגר"ד אין לי מידע על קשר אישי

דבר נאה · הודעהעל ידי **דבר נאה** » ש' אוקטובר 22, 2016 10:29 pm

בקשר לגר"ד בידוע שהוא מסתייג ממה שבחורים בישיבה שומעים דבריו, אמנם יש לדחוק דהוא רק משום דאינם כלי המוכן לזה.

עושה חדשות

בני ברקי כתב:...יש לו ספרים?

השנה י"ל "קונטרס סוכות" מתורתו.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ש' אוקטובר 22, 2016 10:42 pm

ולפני פורים יצא קונטרס פורים, שאלו מכתיבת תלמידים
אבל הוא עצמו כתה את הספרים מאמרי פחד יצחק, שהם דברי חמיו. בשונה מסםרי פחד יצחק שאותם כתב ר' יצחק בעצמו

ר_חיים_הקטן

מוישי כתב:אבל הוא עצמו כתב את הספרים מאמרי פחד יצחק, שהם דברי חמיו. בשונה מספרי פחד יצחק שאותם כתב ר' יצחק בעצמו

אני שמעתי אחרת...

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ש' אוקטובר 22, 2016 10:58 pm

בעצמו הכונה על ידי ביתו הרבנית תליט"א

איש טלז · הודעהעל ידי **איש טלז** » ש' אוקטובר 22, 2016 11:40 pm

מצורף בזה מאמר של הגר"י דיוויד משנים עברו שישנו תחת ידי

בני ברקי

האם יש גם שיעורים בלימוד? הוא מוסר שיעור כללי? הוא מתערב או מביע דעתו בענינים ציבוריים?

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ש' אוקטובר 22, 2016 11:57 pm

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » א' אוקטובר 23, 2016 12:37 am

מצ"ב הדברים שנאמרו בסוכות תשע"ד, כתבתי מתוך הקלטה אישית בשעת המעמד. כמובן זו כתיבה אישית בלי שום הגהה או הסכמה מצידו או אחד התלמידים.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » א' אוקטובר 23, 2016 12:58 am

כפי שרואים הדברים בנויים על מה שדיבר לפני ר"ה ולפני יוה"כ והמשכם הוא בש"ת בנעילת החג

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » א' אוקטובר 23, 2016 1:04 pm

אני רוצה להגיע לשם בשמח"ת,איך מתנהל שם ההקפות? כמו בישיבות רגילות או שיש שם שירים או מנהגים יחודיים להם? מתי יש מאמר בשמח"ת?

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » א' אוקטובר 23, 2016 1:38 pm

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' אוקטובר 25, 2016 2:45 am

מוישי כתב:דבר ידוע ומפורסם שדרכו של הגרמ"ש שליט"א שונה מדרכו של הגרי"ד. אמנם ידידים גדולים הם ובעיני ראיתי כמה פעמים גודל חיבתם זל"ז.
בקשר לגר"ד אין לי מידע על קשר אישי

ר' משה שפירא מעריך ומשבח מאד מאד את הגר"י דיויד.

האם יש לך מקור שר' משה תלמיד הפחד יצחק? (מלבד הקשר וההערכה לר' יצחק)

האם בתורתו של ר' משה ניתן להבחין בדברים רבים שמקורם מהפחד יצחק?

היה להם קשר חזק, אך לא נראה לי שהוא מוגדר תלמידו.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' אוקטובר 25, 2016 2:49 am

בדיוק השבוע שמעתי מתלמיד של הגרח"י קפלן שהתבטא על כמה בעלי מחשבה, שאחרי ששומעים אותם כמה שנים, רואים שהדברים חוזרים על עצמם פחות או יותר, ואין כל כך חידושים גדולים,
אבל ר' יהונתן הוא היחיד שהוא כמעיין המתגבר ממש!

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' אוקטובר 25, 2016 3:24 am

בני ברקי כתב:א. הבאתי רק דוגמא של בעלי מחשבה מוכרים
ב. לא ראיתי אצל אף אחד מבעלי המחשבה הנ"ל כמות כ"כ גדולה של אנשים בכל הגילאים שרושמים כל מילה ומילה,וזה הביא אותי למחשבה על כך שאולי הוא גם בתור עצמו וגם חדב"נ ה"אב הרוחני" של כל מה שנקרא מחשבה.
האם הם בקשר איתו? אם לא מי כן מבין תלמידו מוכר?

ודאי וודאי שהמעמד של ה"מאמר" הוא מעמד נורא הוד, מלא תוכן של תורה ויראה וקדושה באוירה מיוחדת במינה,

אני זוכר שלפני לא כל כך הרבה שנים הייתי מגיע בסוכות למאמר והיה שולחן ארוך וכסאות סביב וזהו! היו כמה בחורים מחברון שהיו עומדים על כסאות בשעת השירים, וכולם יחד היו עשרות אשים, לא יותר.

גם אני, כמו ר' צולניק לעיל סבור שהריבוי משנה לשנה לא בהכרח נובע מהתעניינות מוגברת של בחורי ישבה ואברכים בדברי מחשבה, ובביקוש יראת שמים אלא מאוירה שיש אצל הצעירים של חיפוש אחרי ריגושים וחויות "תרבותיות אומנתיות", ובדורנו ה"שטוח" אפשר לשלב בערב אחד קצת ר' יונתן, קצת צ'ונט בקרלין, ולהספיק לחזור לאיזור המרכז לשמוע ילד פלא...

אגב, לגבי מה שלא ראית כמות גדולה כל כך אצל אף אחד מבעלי המחשבה, יש להעיר, אם כי אין בזה נפק"מ כלל וכלל כי עד השנה ר' משה שפירא היה מוסר שיעור בליל הו"ר בבית וגן שכמות האנשים שם היא לא פחות ממה שיש במאמר.

לגבי השאלה מי הם תלמידיו, מלבד הגאון ר' חיים יצחק קפלן שהוזכר כאן, יש את הגאון ר' ראובן לויכטר שמגדיר עצמו לתלמיד. בזמנו הוא היה מוסר "חזרה" על המאמר מיד אחרי המאמר (במועדים אחרים) ביחד עם הרב רכניצר שגם נחשב לתלמיד מובהק (כל פעם היו מוסרים שניים אחרים)
הגאון ר' שלמה ברויאר גם יושב מדי שנה בסוכה וכותב את הדברים בפנקסו.

אני זוכר שהמשגיח ר' שלמה וולבה זצ"ל היה מגיע למאמרים והיה יושב לפניו ממולו ממש כתלמיד לפני רבו.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' אוקטובר 25, 2016 9:04 am

אום אני חומה

ר' מוישי,

כידוע גם הפורים של הגר"י דיוויד מיוחד מאוד. בקרתי שם פעם אחת, אבל כמובן שאתה תדייק הרבה יותר ממני.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ג' אוקטובר 25, 2016 10:58 am

נשר כתב:ר' משה שפירא מעריך ומשבח מאד מאד את הגר"י דיויד.

האם יש לך מקור שר' משה תלמיד הפחד יצחק? (מלבד הקשר וההערכה לר' יצחק)

האם בתורתו של ר' משה ניתן להבחין בדברים רבים שמקורם מהפחד יצחק?

היה להם קשר חזק, אך לא נראה לי שהוא מוגדר תלמידו.

תלמיד אין הפירוש דוקא שיושב במאמרים שלו במשך 20 שנה, אלא על קליטת תורתו, ובמה שהיה לר' משה קשר עם הרב הוטנר (ואלו דברים ידועים ופשוטים) די בזה בכדי להחשב תלמידו.

נ.ב. על הקשר בין ר' משה לר' יונתן ניתן שמעתי מעד ראייה כי בחתונת בנו הצעיר של ר' משה רקד ר' יונתן ברוב עוז וחדוה בשמחה עצומה ממש (ונלמד מכך על יפי מידותיו ואצילות נפשו...).

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' אוקטובר 25, 2016 11:14 am

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' אוקטובר 25, 2016 11:18 am

אריך כתב:
נשר כתב:ר' משה שפירא מעריך ומשבח מאד מאד את הגר"י דיויד.

האם יש לך מקור שר' משה תלמיד הפחד יצחק? (מלבד הקשר וההערכה לר' יצחק)

האם בתורתו של ר' משה ניתן להבחין בדברים רבים שמקורם מהפחד יצחק?

היה להם קשר חזק, אך לא נראה לי שהוא מוגדר תלמידו.

תלמיד אין הפירוש דוקא שיושב במאמרים שלו במשך 20 שנה, אלא על קליטת תורתו, ובמה שהיה לר' משה קשר עם הרב הוטנר (ואלו דברים ידועים ופשוטים) די בזה בכדי להחשב תלמידו.

נ.ב. על הקשר בין ר' משה לר' יונתן ניתן שמעתי מעד ראייה כי בחתונת בנו הצעיר של ר' משה רקד ר' יונתן ברוב עוז וחדוה בשמחה עצומה ממש (ונלמד מכך על יפי מידותיו ואצילות נפשו...).

אתה צודק, שקליטת דברי תורתו בהחלט יכולה להיות הגדרה נכונה ל"תלמיד".

אך יש כאן בעיה מסוימת, כי ר' משה שפירא בעצמו מוסר עשרות שיעורים במחשבה מדי שבוע במשך עשרות שנים. וכאשר אתה אומר שהוא תלמיד של ר' יצחק הוטנר, משתמע מזה שהדברים שהוא מוסר הם מדברי תורתו של ר' יצחק, או עכ"פ מונחים על יסודות מר' יצחק הוטנר. וזה לא כל כך נכון, א. ר' משה שפירא קיבל הרבה מהרב דסלר (אפילו שהרב דסלר נפטר כשהיה בן 17 הוא קיבל ממנו הרבה מאד יסודות והיה ממש מקורב אליו) ב. זה לא נראה שדברי תורתו מבוססים על דברי ר' יצחק הוטנר.

לגבי הקשר עם ר' יצחק הוטנר שמעתי מר' משה שפירא שמעתי שבימיו האחרונים של הרב הוטנר הוא היה מחוסר הכרה לפי הגדרת הרופאים אך הוא עצמו דיבר כל מיני דיבורים.
בין ביתר הוא אמר "ר' אהרן נמצא פה" (ר' אהרן קוטלר)

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' אוקטובר 25, 2016 11:24 am

אגב, יש לציין שר' משה שפירא ור' יונתן דיויד כיהנו באותו זמן כרמי"ם בישיבת בית התלמוד זכרונה לברכה לצד ר' יצחק הוטנר שהיה ראש הישיבה.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' אוקטובר 25, 2016 11:29 am

לגבי הקשר עם ר' יצחק הוטנר שמעתי מר' משה שפירא שמעתי שבימיו האחרונים של הרב הוטנר הוא היה מחוסר הכרה לפי הגדרת הרופאים אך הוא עצמו דיבר כל מיני דיבורים.
בין ביתר הוא אמר "ר' אהרן נמצא פה" (ר' אהרן קוטלר)

עיין בספר הזכרון לרב הוטנר ותמצא שם את הדברים

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ג' אוקטובר 25, 2016 2:16 pm

בעזרת הבורא ב"ה

אם כבר נפתח הפתח אל תוככי בית המדרש זה, אולי נשכיל מעט על דרכו המיוחדת של הגאון הצדיק יודע אלוקים ר' יצחק הוטנר זצלל"ה וחתנו ממשיך דרכו שליט"א, שהלוא מהמפורסמות כי ביהמ"ד זה בית יוצר למשכילים הדורשים את האלוקים.

אודה על האמת שאני הקטן לא הצלחתי להתחבר לבית מדרש זה הן מבחינת צורת הרצאת הדברים בכתב ובע"פ (שיש לזה סגנון מסוים ולאו כל מוחין סביל דא), וע"כ אבקש מן החכמים דפה היודעים שיגלו מעט מן האור. גם זכיתי להשתתף במעמד הנשגב בחג הסוכות ואודה על האמת שנהנתי מהאוירה המרוממת והניגונים יותר מהדברי תורה, וביחוד מהניגון על הפיוט אום אני חומה. גם יפה לראות שם התבטלות חכמים בפני מי שהם סבורים שהוא גדול מהם, כתלמידים לפני הרב.

א. מי היה רבו של הגר"י זצלל"ה בעניני הלכות דעות ולבבות.

ב. מתוך רבותינו האם יש מאן דהוא שר' יצחק התייחס אליו במיוחד (כמו לדוגמא מהר"ל/גר"א/רמח"ל)

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

ד. האם ניתן לאפיין איזה קו מרכזי בדרכם באמונה ומחשבת התורה (מסתבר שקשה לתת איזה הגדרה, אעפ"כ אולי באי בית המדרש יוכלו לתת איזה אבחנה).

ה. האם הם מתעסקים בביאור יסודות התורה (אמונה/ידיעת ה'/הוכחות וכו'). או לחלופין יש ענינים שהם עוסקים בהם במיוחד.

ו. זה נראה כי יש שם קצת שמרנות קיצונית על סגנון ההנהגה, משהו שמזכיר את בית בריסק. האם נכון הדבר.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' אוקטובר 25, 2016 2:39 pm

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ג' אוקטובר 25, 2016 3:34 pm

מוישי כתב:א. עי' בספר הזכרון
ב. באופן מוצהר המהר"ל.
ג. על חסידות אינני יודע אבל זוהר וקבלה לא מוזכרים במפורש בשום צורה אבל דברים מופשטים מסודות התורה נבלעים בין הדברים.
ה. יסודות התורה הינם נר לרגליהם ומדברים מהם תדיר. אמונה ובטחון ועוד, אבל לא בסגנון המקובל בישיבות. אלא ברובד הפנימי שלהם שיש בהם טעם לבעלי הנפש. ודגש מיוחד יש על קדושת שבת ומועדים ורוממותם.
ו. עיקר הנקודה פה היא הכבוד חכמים שנשתמר באופן כמעט בלעדי לצערנו. ומושג 'רב' הינו על כל המשתמע מכך כפי שמופיע בדברי חזל ורבותינו הראשונים והאחרונים.

אגב, את הניגון על הפיוט אום אני חומה חיבר צדיק מפלטבוש ושמו ר' דוד כהן המכהן שם כרב קהילה.
את הניגון על והביאותים חיבר ר' יצחק אולסטר שמתגורר כיום בהר נוף
ר' יצחק הוטנר חיבר את הניגון על אלוקי נשמה ועוד.

א. אין ספר הזיכרון תחת ידי. ידוע שלמד בסלבודקא אצל הסבא ז"ל, ההרגשה שלי שאת עיקר דרכו הוא סלל לבד עפ"י תורת המהר"ל, והמהר"ל הוא רבו. (חוץ מזה יש בדרכו מהרוממות הסלבודקאית, (ואם נדייק יותר סלבודקא בנוסח הסבא זצלל"ה שהתמקד הרבה בתוכן מעלת ישראל, ולא רק במשמעות החיצונית).

הניגונים הם מיוחדים ונפלאים, והוד קדומים נסוך עליהם.
בדורינו בו רבים מבני ישראל איבדו את צורת החג הראויה, ותחת פתיחת הלב בשירה וזמרה ושמחת הלב מתוך ידיעת ה' באהבה, חוגגים במחולות קצביים חסרי שמחה ותוכן, מהווה מקום זה פינת יקרת לשמחה אמיתית.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' אוקטובר 25, 2016 4:16 pm

ישא ברכה כתב:בעזרת הבורא ב"ה

אם כבר נפתח הפתח אל תוככי בית המדרש זה, אולי נשכיל מעט על דרכו המיוחדת של הגאון הצדיק יודע אלוקים ר' יצחק הוטנר זצלל"ה וחתנו ממשיך דרכו שליט"א, שהלוא מהמפורסמות כי ביהמ"ד זה בית יוצר למשכילים הדורשים את האלוקים.

אודה על האמת שאני הקטן לא הצלחתי להתחבר לבית מדרש זה הן מבחינת צורת הרצאת הדברים בכתב ובע"פ (שיש לזה סגנון מסוים ולאו כל מוחין סביל דא), וע"כ אבקש מן החכמים דפה היודעים שיגלו מעט מן האור. גם זכיתי להשתתף במעמד הנשגב בחג הסוכות ואודה על האמת שנהנתי מהאוירה המרוממת והניגונים יותר מהדברי תורה, וביחוד מהניגון על הפיוט אום אני חומה. גם יפה לראות שם התבטלות חכמים בפני מי שהם סבורים שהוא גדול מהם, כתלמידים לפני הרב.

א. מי היה רבו של הגר"י זצלל"ה בעניני הלכות דעות ולבבות.

ב. מתוך רבותינו האם יש מאן דהוא שר' יצחק התייחס אליו במיוחד (כמו לדוגמא מהר"ל/גר"א/רמח"ל)

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

ד. האם ניתן לאפיין איזה קו מרכזי בדרכם באמונה ומחשבת התורה (מסתבר שקשה לתת איזה הגדרה, אעפ"כ אולי באי בית המדרש יוכלו לתת איזה אבחנה).

ה. האם הם מתעסקים בביאור יסודות התורה (אמונה/ידיעת ה'/הוכחות וכו'). או לחלופין יש ענינים שהם עוסקים בהם במיוחד.

ו. זה נראה כי יש שם קצת שמרנות קיצונית על סגנון ההנהגה, משהו שמזכיר את בית בריסק. האם נכון הדבר.

viewtopic.php?p=44386#p44386

דבר נאה · הודעהעל ידי **דבר נאה** » ג' אוקטובר 25, 2016 4:44 pm

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

לא מכבר הראה לי חסיד חב"ד, תצלום מכתב שנשלח מהרב הוטנר בו הוא מודה לרבי מלובביץ על ספר הליקוטים החדש ששלח לו.

וז"ל הרב הוטנר במכתבו לרבי מלובביץ:

......הנני מרגיש כי המושג התענינות אינו הולם את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג "התענינות" הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעיני חב"ד. אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו היתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלא הויתי......
[יש לציין כי המכתב נכתב במכונת כתיבה על נייר רשמי של הרב הוטנר והוא נושא את חתימתו של הרב].

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' אוקטובר 25, 2016 4:50 pm

ישא ברכה כתב:בעזרת הבורא ב"ה

אם כבר נפתח הפתח אל תוככי בית המדרש זה, אולי נשכיל מעט על דרכו המיוחדת של הגאון הצדיק יודע אלוקים ר' יצחק הוטנר זצלל"ה וחתנו ממשיך דרכו שליט"א, שהלוא מהמפורסמות כי ביהמ"ד זה בית יוצר למשכילים הדורשים את האלוקים.

אודה על האמת שאני הקטן לא הצלחתי להתחבר לבית מדרש זה הן מבחינת צורת הרצאת הדברים בכתב ובע"פ (שיש לזה סגנון מסוים ולאו כל מוחין סביל דא), וע"כ אבקש מן החכמים דפה היודעים שיגלו מעט מן האור. גם זכיתי להשתתף במעמד הנשגב בחג הסוכות ואודה על האמת שנהנתי מהאוירה המרוממת והניגונים יותר מהדברי תורה, וביחוד מהניגון על הפיוט אום אני חומה. גם יפה לראות שם התבטלות חכמים בפני מי שהם סבורים שהוא גדול מהם, כתלמידים לפני הרב.

א. מי היה רבו של הגר"י זצלל"ה בעניני הלכות דעות ולבבות.

ב. מתוך רבותינו האם יש מאן דהוא שר' יצחק התייחס אליו במיוחד (כמו לדוגמא מהר"ל/גר"א/רמח"ל)

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

ד. האם ניתן לאפיין איזה קו מרכזי בדרכם באמונה ומחשבת התורה (מסתבר שקשה לתת איזה הגדרה, אעפ"כ אולי באי בית המדרש יוכלו לתת איזה אבחנה).

ה. האם הם מתעסקים בביאור יסודות התורה (אמונה/ידיעת ה'/הוכחות וכו'). או לחלופין יש ענינים שהם עוסקים בהם במיוחד.

ו. זה נראה כי יש שם קצת שמרנות קיצונית על סגנון ההנהגה, משהו שמזכיר את בית בריסק. האם נכון הדבר.

רבות חיכיתי לאשכול כזה, והסיבה שלא פתחתי בעצמי, כי לא הייתי מצליח לחלק בצורה יפה כל כך את הנידונים.

אני מקוה שהחכמים כאן יוסיפו בליבון הדברים.

כמו שיש עולם הישיבות ועולם ההלכה יש משהו שנקרא "עולם המחשבה".

לא ברור לי כל כך מה הגדרה המדויקת של "מחשבה" ואכן הרב הוטנר הגדיר את בית מדרשו כבית מדרש להלכות דעות וחובת הלבבות. ויעויין בהקדה הנפלאה שיש בראש כל אחד מספריו. שמבאר מדוע יש חילוק בין צורת הדברי תורה של הלכות דעות לבין צורתם בהלכות האברים.

מי שמכיר קצת יודע שיש איזה מכנה משותף בין ר' יצחק הוטנר ור' ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל ובין יבדלח"א ר' משה שפירא ור יהונתן דיויד שליט"א (ור' דוד כהן שאני לא כל כך מכיר)

יהיו שיאמרו שהנ"ל עוסקים בדברי אגדה ולא בדברי מוסר והתעוררות, אך אין זה נכון שהרי יש הרבה שיאמרו דברי אגדה ואין זה דומה כלל לסגנון הנ"ל.

מה שמעניין, שאצל הנ"ל יש ענין לא להזכיר הדברים בשם אומרם (מלבד חז"ל וראשונים) וכמדומני שר' יצחק הוטנר התייחס לכך פעם מפורש ואף הטעים את הדברים.

דבר זה מצריך כמובן אצל השומע תכונת תלמיד המקבל מרבו ואצל הרב תנאים מתאימים להיות רב, כדי שיוכלו לפתוח את הלב ואת האזניים לקלוט את הדברים כמות שהם.

ידוע וברור שהרב הוטנר עסק בתורת הנסתר ואף לימדה לתלמידים.
וכן אצל הגאון ר' משה שפירא והגאון ר' יהונתן. (האחרון לומד בחברותא עם הגר"ש אריאלי מחבר "רפדוני בתפוחים" ונדמה לי שהוא מהדיר הרעק"א)
ואצל הגריא"ו הדברים מפורסמים.

לגבי תורת החסידות, כל הנ"ל דבריהם מיוסדים על הרבה מדברי החסידים, אבל לא רק. הרבה מהר"ל רמח"ל וגר"א.

ונראה לי שהנקודה המייחדת את הנ"ל זה שהם אומרים יסודות גדולים בדברי חז"ל באגדה ובעבודת ה' שיסודותיהם בתורת הנסתר והרבה פעמים ניכרים דברי אמת, וכל שומע מבחין שאין זה פלפול או שטיקל תורה יפה, אלא דברים עמוקים שהנסתר רב בהם על הגלוי.

ולכן זה מחייב צורת הגדה אחרת בשיעור כללי בגמרא, ולא שייך להעמיד הדברים כסתירה ברמב"ם וסיוק בריטב"א וכו'.
ומטבע הדברים צורת הגדה כזו איננה מתאימה כל כך לדורנו שהכל צריך לעבור את שבט הביקורת ומבחן הסברא של השומע, אם כי לאחרונה יש ריבוי מתעניינם, אבל כנראה יש עוד סיבות וכפי שהוזכר לעיל.

לגבי השמרנות בדרך ההנהגה, לא יודע למה זה מזכיר את בריסק, זה מזכיר חסידים, וזה לא כל כך נורא. אגב הרב הוטנר היה יושב בפורים עם ספודיק. וכידוע הוא בא ממשפחה חסידית והוא יליד ורשא.

לא מצאתי לעת עתה בעל מחשבה מהסוג הנ"ל ומהנוסח הנ"ל שלא היה לו שייכות לחסידות. מעניין.

עוד דבר מעניין, ר' יצחק הוטנר החשיב עד מאד את החזו"א ואף האריך לבאר באחד המאמרים משפט של החזו"א.
ואילו ר' משה שפירא היה קשור עם הרב מבריסק ומחזיק עצמו לתלמידו. (ואולי בהמשך אביא סיפור בעניין)

בינוני · הודעהעל ידי **בינוני** » ג' אוקטובר 25, 2016 4:56 pm

דבר נאה כתב:
ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

וז"ל הרב הוטנר במכתבו לרבי מלובביץ:
......הנני מרגיש כי המושג התענינות אינו הולם את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג "התענינות" הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעיני חב"ד. אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו היתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלא הויתי......

דראל כתב:
דרדקי כתב:ב. מי היה רבו של הפחד יצחק בנושאים בהם הוכר בציבור כ'פחד יצחק'. האם זה נכון שלמד מהראי''ה? אם כן, באיזה שנים ובאיזה אופן? כל פרט יעזור לי.
[/]
"כעבור שנים, כשביקרתי בביתו בארה"ב, והוא אז ראש ישיבת ר' חיים ברלין [...] ייחדנו את הדיבור על דמותו של הרב, ואז אמר לי ר' יצחק: "אלמלא נפגשתי עם הרב, היו חסרים לי חמישים אחוז בהוויתי"

(מתוך האשכול שקישר אליו לייטנר)

אז מי שקורא את האשכול הנוכחי, יוצא עם הרושם ש50% מהווייתו היה הראי"ה, ועוד חלק הגון מהווייתו היה חב"ד, כך שרוב רובו של הווייתו של הגר"י הוטנר היה בכלל הראי"ה וחב"ד.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' אוקטובר 25, 2016 5:11 pm

ישא ברכה כתב:הניגונים הם מיוחדים ונפלאים, והוד קדומים נסוך עליהם.
בדורינו בו רבים מבני ישראל איבדו את צורת החג הראויה, ותחת פתיחת הלב בשירה וזמרה ושמחת הלב מתוך ידיעת ה' באהבה, חוגגים במחולות קצביים חסרי שמחה ותוכן, מהווה מקום זה פינת יקרת לשמחה אמיתית.

נכון מאד!!

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' אוקטובר 25, 2016 5:17 pm

פורום אוצר החכמה

מי מחובר