מאיר סובל כתב:המאמר כותב כמה ענינים יפים על החלק ההלכתי.
בהחלט ביקורת עניינית וקולעת.
אולם לכאורה הכנסתו ל"ישורון" אינה ביקורת אלא תעודת כבוד לבראון - מצידו הוא הגיע למקום הכי מכובד שאפילו לחלום לא העז לחלום עליו.
מאיר סובל כתב:אולם לכאורה הכנסתו ל"ישורון" אינה ביקורת אלא תעודת כבוד לבראון - מצידו הוא הגיע למקום הכי מכובד שאפילו לחלום לא העז לחלום עליו.
תוך כדי דיבור כתב:המאמר מעניין בעצם קיומו. הרי בדרך כלל אין אברכי כולל חזו"א וכיו"ב נוהגים להתייחס במפורש לעבודותיהם של אנשי האקדמיה, ודאי לא באופן כזה של ביקורת על ספר (האם מישהו מכיר תקדים לכך?) ודאי לא חדשים מקרוב באו כמו כאן. אולי אפוא הסיבה לכתיבת הדברים היא נסיונם (הבלתי מוצלח מסתמא) של מפיצי הספר לשווקו גם בציבור החרדי, באמצעות מודעות פרסומת מאחזות-עיניים.
ארצה להעיר מן הצד צרור הערות (בלי לנגוע בכלל בגוף תכני הספר שלא קראתיו):
1. לגבי המאמר, מדובר מעיקרא בדו שיח של חרשים. חבל על הזמן כפשוטו לכאן ולכאן.
2. בנימין בראון הוא שומר מצוות. וגם אם כתב דברים נורא מעצבנים זה לא הופך אותו לחילוני (ואגב אף שאיני מכיר אותו אישית אני יכול לספר מה שאני יודע על אברך אחד שחשב לפנות לאקדמיה ודיבר עמו כיצד והיכן וכדומה, והלה אמר לו בתשובה - למה אתה עוזב את הכולל?)
3. תופעה מעניינת היא, לעת עתה, שכמעט כל הביקורות (הזועמות) בהן נתקלתי על ספרו של בראון, מוקדשות כולם לשליש הראשון של הספר, כלומר לשער הביוגרפי שלו, ולא לעיקר הספר, והוא ניתוח השיטה וההגות והפסקים. צריך אפוא לברר לקוראים שבראון איננו היסטוריון ולא בזה אומנותו והתמחותו, אלא בתחום הפילוסופיה וחקר ההגות וכדומה. ובזאת, כלומר בשני השליש האחרים של הספר, שהם העיקר מבחינתו של בראון (זהו הדוקטורט שלו, השער הביוגרפי נוסף רק אח"כ) צריכה הביקורת האמיתית להתמקד, לא באיזה עיר נפטרה אשתו של החזו"א.
4. התעורר כאן וויכוח מי מסוגל יותר לתאר/לנתח בנאמנות/בדייקנות את דמותו/דרכו של החזו"א, האם מי שנתגדל מינקותו בחוג מעריצי החזו"א ההולכים בדרכיו או חוקר מן החוץ שבא וכלי האקדמיה בידו. ובכן דומני שזהו הוויכוח העתיק, וסליחה על המשל העממי (להלן יובן שאינו מופנה לנידו"ד דווקא), אם אפשר לשפוט טעמה של חביתה גם מבלי לדעת לטגן ביצה. כלומר האם מתנגדים יכולים לכתוב על חסידים? האם ליטאים יכולים לכתוב על חב"ד? האם בסאטמר יכולים לנתח את הציונות הדתית? האם הר"א וסרמן יכול לתאר את שיטתו של הר"י ריינס? מי יתאר נאמנה את פולמוס צאנז-סדיגורא הישן, חסידי צאנז / סדיגורא או מתבונן מן הצד? ואת הרצל מי ינתח מדוייק יותר, ביוגרפים מן האוניברסיטה או פ. חובב? והאם כדי לכתוב על רבי יצחק אלחנן ספקטור, לצורך העניין, צריכים להיות צאצאים שלו או אדרבא לא להיות? וכן הלאה וכן הלאה...
תוך כדי דיבור כתב:ואגב אף שאיני מכיר אותו אישית אני יכול לספר מה שאני יודע על אברך אחד שחשב לפנות לאקדמיה ודיבר עמו כיצד והיכן וכדומה, והלה אמר לו בתשובה - למה אתה עוזב את הכולל?
לייטנר כתב:תוך כדי דיבור כתב:ואגב אף שאיני מכיר אותו אישית אני יכול לספר מה שאני יודע על אברך אחד שחשב לפנות לאקדמיה ודיבר עמו כיצד והיכן וכדומה, והלה אמר לו בתשובה - למה אתה עוזב את הכולל?
בעצמו הכתוב מדבר.
פרי יהושע כתב:לייטנר כתב:תוך כדי דיבור כתב:ואגב אף שאיני מכיר אותו אישית אני יכול לספר מה שאני יודע על אברך אחד שחשב לפנות לאקדמיה ודיבר עמו כיצד והיכן וכדומה, והלה אמר לו בתשובה - למה אתה עוזב את הכולל?
בעצמו הכתוב מדבר.
אם הכוונה לי, אז לא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 405 אורחים