ז"ל רס"ג בסידורו
"והמחיצות האלה יכולות להיות ווילונות או מחצלות או מרבדים ובלבד שיהדקו אותן בחבלים באופן שלא יוכל אדם להרים אותן ולהכנס משם",
משמע שגם האפשרות שיוכל אדם לסתור את המחיצה בקל, הר"ז פוסל את המחיצה, למרות שבלי מעשה אדם הרי היא עומדת כך לעולם ואינה נסתרת ע"י הרוח וכד'.
ומצינו כיו"ב בד' הראב"ד בכתוב שם רפ"ב דסוכה
ז"ל "דלמאן דאמר מפני שאין לה קבע כיון דכל שעתא צריך להו לכרעי המטה שהם עם המטה הויא ליה כמי שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה דכה"ג לאו כלום הוא".
מה פשר הדבר?