עושה חדשות כתב:ראיתי שהעירו על תיבת "ומודים" הנאמרת בנוס' אשכנז, דלכאו' יש כאן טעות, דהא לא נזכר בזה ענין הודאה או וידוי.
מה ידוע בענין?
איש לוי כתב:עושה חדשות כתב:ראיתי שהעירו על תיבת "ומודים" הנאמרת בנוס' אשכנז, דלכאו' יש כאן טעות, דהא לא נזכר בזה ענין הודאה או וידוי.
מה ידוע בענין?
יש לדון בזה מדברי הנהפ"ח בשער א' דהעונה אמן יהא וכו' בכוונה הוי 'תשובה שלימה' (וענינו לכאו' דאם מכריז שמצפה להתבססות מלכותו יתברך הוי תשובה) וה"ה באמירתם ברוך שם כבוד וכו' הרי שהם מצהירים ומייחלים להתעצמות כבודו יתברך ודמי ליהא שמיה רבא וכו. וצ"ע.
יבנה כתב:איש לוי כתב:עושה חדשות כתב:ראיתי שהעירו על תיבת "ומודים" הנאמרת בנוס' אשכנז, דלכאו' יש כאן טעות, דהא לא נזכר בזה ענין הודאה או וידוי.
מה ידוע בענין?
יש לדון בזה מדברי הנהפ"ח בשער א' דהעונה אמן יהא וכו' בכוונה הוי 'תשובה שלימה' (וענינו לכאו' דאם מכריז שמצפה להתבססות מלכותו יתברך הוי תשובה) וה"ה באמירתם ברוך שם כבוד וכו' הרי שהם מצהירים ומייחלים להתעצמות כבודו יתברך ודמי ליהא שמיה רבא וכו. וצ"ע.
כתוב מודים לפני נופלים ואומרים כו'.
בן הרב כתב:ומה זה הכפילות ו'משתחוים' ו'נופלים על פניהם', לכאו' היינו הך.
ומשמע שה'מודים' הוא כלפי ההשתחוויה, ואילו ה'בשכמל"ו' הוא כלפי הנפילה על פנים.
וצריך ביאור.
משתחוים רווחים - וכשמשתחוים ונופלים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהן ארבע אמות שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם:
עזריאל ברגר כתב:נכב"ב.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=30&t=29451
ברמן כתב:עזריאל ברגר כתב:נכב"ב.
viewtopic.php?f=30&t=29451
ושו"ר באשכול הנ"ל, שמביאים את הביאור עפ"י דברי רש"י הנ"ל, בשם הגרי"ד - שהרב קליינר היה מתלמידיו הראשונים.
ברמן כתב:בפירוש סדר העבודה "אמיץ כח", שבספר "נחמת ישורון" על המועדים - מאת הגאון רבי ישראל קליינר - מבאר את הדברים בפשטות - עפ"י דברי רש"י ביומא דף כ"א עמ' א' ד"ה "משתחוים רווחים" - וזה לשון רש"י: "וכשמשתחוים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהם ארבע אמות - שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם".
וא"כ מפורש ברש"י שמתוודים בשעת כריעת ההשתחוואה בבית המקדש. וביאר הרב קליינר עפ"ז שהכוונה "ומודים" הוא לשון וידוי שמתוודים בשעת ההשתחוויה ב"כורעים".
ברמן כתב:בפירוש סדר העבודה "אמיץ כח", שבספר "נחמת ישורון" על המועדים - מאת הגאון רבי ישראל קליינר - מבאר את הדברים בפשטות - עפ"י דברי רש"י ביומא דף כ"א עמ' א' ד"ה "משתחוים רווחים" - וזה לשון רש"י: "וכשמשתחוים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהם ארבע אמות - שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם".
וא"כ מפורש ברש"י שמתוודים בשעת כריעת ההשתחוואה בבית המקדש. וביאר הרב קליינר עפ"ז שהכוונה "ומודים" הוא לשון וידוי שמתוודים בשעת ההשתחוויה ב"כורעים".
והן עונין אחריו:
תניא רבי אומר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר להם משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל חנניה בן אחי ר' יהושע אומר (משלי י, ז) זכר צדיק לברכה אמר להם נביא לישראל בשע' שאני מזכיר צדיק עולמים אתם תנו ברכה:
מענה איש כתב:ברמן כתב:בפירוש סדר העבודה "אמיץ כח", שבספר "נחמת ישורון" על המועדים - מאת הגאון רבי ישראל קליינר - מבאר את הדברים בפשטות - עפ"י דברי רש"י ביומא דף כ"א עמ' א' ד"ה "משתחוים רווחים" - וזה לשון רש"י: "וכשמשתחוים נעשה להם נס והמקום מרחיב עד שיש ביניהם ארבע אמות - שלא ישמע איש וידוי של חבירו שלא יכלם".
וא"כ מפורש ברש"י שמתוודים בשעת כריעת ההשתחוואה בבית המקדש. וביאר הרב קליינר עפ"ז שהכוונה "ומודים" הוא לשון וידוי שמתוודים בשעת ההשתחוויה ב"כורעים".
לכאו' הרי כל הכריעה הייתה לצורך אמירת בשכמל''ו כאשר היו שומעים שם המפורש ומנלן שהווידוי עליו מדבר רש''י היה בזמן הכריעה הזאת?
והנה הגמ' ביומא לז. על המשנה והן עונין אחריו בשכמל''ו מביאהוהן עונין אחריו:
תניא רבי אומר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר להם משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל חנניה בן אחי ר' יהושע אומר (משלי י, ז) זכר צדיק לברכה אמר להם נביא לישראל בשע' שאני מזכיר צדיק עולמים אתם תנו ברכה:
מפורש יוצא שאמירת ברוך שם עניינו ברכה והודאה לה'
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים