מקור | תכלית התורה והמצוות אליבא דהחסידות

[אמציה בארי]

אני מחפש מקורות בספרי החסידות על כך שכל מטרת קיום תורה ומצוות הוא בכדי להגיע לדביקות בה' - אין עוד מלבדו.

לע"ע מצאתי את שכתב בעל ה'תולדות', רבי יעקב יוסף מפולאנה (על דביקות בצדיק שע"י כך ניתן להגיע לדביקות בה'), בספרו 'צפנת פענח' (מהדורת אמרי שפר, עמ' שלה):

העולה מזה, שיש ב' בחינות הדביקות, דהוא תכלית כל התורה, שיזכה למצוה ובו תדבק

בקשתי שטוחה לפני חכמי הפורום שיועילו ללקט כאן עוד כיוצא בזה. תודתי שלוחה לכולם.

[ישועה בקרוב]

עיין ביושר דברי אמת שכתב, כמדומה בשם המגיד ממעזריטש, שתרי"ג מצוות, שהן תרי"ג עיטין, כדאיתא בזוה"ק, היינו תרי"ג עיטין לדבקות.

[אמציה בארי]

הכי איתא שם בעמ' כט:

וזה שקרא הזהר את התרי"ג מצות תרי"ג עיטין ר"ל שנותנים לאדם עצה איך להתדבק ביוצרו

מי יודע לאתר מספרי חסידות נוספים?

[ישועה בקרוב]

בתולדות יעקב יוסף כתוב באות ב':

ועוד קשה לי שיש מצות עשה בתורה ובו תדבקון (דברים יג, ה), וגם מצות עשה ואהבת את ה' אלהיך...(דברים ו, ה), וכתב המפרש להרמב"ם בפרק ב' מהל' יסודי התורה (הל' א) וז"ל, ולא נתנו כל המצות אלא כדי שיגיע בהם לזה המדרגה דכתיב ובחרת בחיים למען תחיה לאהבה את ה' עכ"ל. הרי כי תכלית כל תרי"ג מצות כדי שנוכל לדבק בו יתברך ולאהבה אותו, וכ"כ מפורש בזוהר (יתרו פב ע"ב) כי תרי"ג מצות נקראו תרי"ג עיטין וכו', כי הם עצות איך לידבק בו יתברך, ולכאורה הוא תמוה איך מרומז דביקות בו יתברך על ידי מצות גרושין כמ"ש וכתב לה ספר כריתות (דברים כד, א), ומצות עשה של עבד עברי, ומצות עשה הענק תעניק, וכיוצא בזה בדבר דוק ותשכח הרבה. ומכח הערות והספיקות הנ"ל מלאני לבי לבאר בעז"ה תרי"ג מצות הנ"ל איך שהם בכל עת וזמן, והם בכל אדם, ואיך יש בו מקום לדבק בו יתברך בכל מצוה מתרי"ג מצות, והש"י יעזור לנו ויגמור בעדינו לטובה.

[אנא עבדא]

מכון אור הצפון של בעלזא הוציאו לאור בשנים האחרונות סדרת ספרים בכמה מהדורות בשם 'מסילות באור החסידות', שם ראיתי פרק שלם בנדון.
אין לי את הספר כעת תח"י, אבל הוא מצוי ושכיח בחנויות

[רבי מנדל]

בספר "רשפי אש" (לרב הזקן מנעשכיז) כתוב (אות צג):

ככל התורה - כל התורה היה במשמע כל הכתוב בה, אלא ככל התורה כפי מה שכיוונה התורה להורות לנו בכל פרט ופרט דרך הטוב לדבק בו יתברך".

[אמסטרדם]

אני זוכר כעת מובאה מתיקו"ז שמצוה הוא שם הוי"ה, י' ה' דרך א"ת ב"ש מ-י צ-ה, ו' ה' בפירוש, ללמד שמתדבקים בבורא ע"י מצוות, ומצוה הוא ג"כ לשון צוותא. [אני ראיתיו כמדומה במאור עינים וקדושת לוי].

[אמציה בארי]

אני זוכר כעת מובאה מתיקו"ז שמצוה הוא שם הוי"ה, י' ה' דרך א"ת ב"ש מ-י צ-ה, ו' ה' בפירוש, ללמד שמתדבקים בבורא ע"י מצוות, ומצוה הוא ג"כ לשון צוותא. [אני ראיתיו כמדומה במאור עינים וקדושת לוי].

דברים כגון אלו מצווים הרבה בספרות החסידית. כוונתי הייתה למבואה שכל מטרת קיום התורה והמצוות הוא בכדי להגיע לדביקות בה' (ולא רק שע"י קיום המצוות נעשה דביקות).

ומכל מקום אשמח אם תציין מ"מ מדויק לדבריך.

[קוויטל]

שפת אמת עקב תרנ"ד:
והיה אם שמע תשמעו בגמרא דרשו רז"ל נתן תתן וכו'
אפילו מאה פעמים, כמו כן הכא שמע תשמעו אפילו מאה
פעמים, כל הקבלות שמקבלין בני ישראל עול תורה
ומצוות בכל יום מביאין את האדם לדביקות לאהבה את
ה' כי זה תכלית כל המצוות


במאור ושמש יש כמה פעמים כזה הלשון ממש שכל תכלית קיום התורה ומצוות הוא להגיע לדביקות בה'.

גם פרק כג' בליקוטי אמרים מיוחד על ענין זה.

[אוצר החכמה]

לא ברור לי בדיוק למה התכוון השואל.
אבל זה לשון רבינו הרמח"ל במסילת ישרים פ"א.

וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג): ואני קרבת אלקים לי טוב. ואומר (שם כז): אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו', כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות.

[אמציה בארי]

אוצה"ח וקוויטל,

תודה רבה על המבואות שכתבתם [ולקוויטל אעיר שאשמח אם יציין מ"מ מדויק במאור ושמש], מטרת פתיחת האשכול הייתה לברר אם יש מהוגי תנועת החסידות [שכמדומה בנפש החיים (שער ג' פרקים ח-ט) יצא חוצץ נגד הרעיון זה, וראה 'היכל-הבעש"ט', גילי' ל עמ' ל-נ] שאחזו שכל המצוות הינן אמצעי בכדי להגיע לדביקות בה', והן אינן (או עכ"פ בעיקר הן אינן) מטרות לכשלעצמן, וברור שבעל התניא (ובפרט ממלאי מקומו) לא אחז בשיטה זו.

[אוצר החכמה]

לכן כתבתי שלא ברור לי למה התכוונת.
הרמח"ל לא דיבר על הדבקות במובנה המעשי בעוה"ז (היינו שחושב עליו כל הזמן ולמעלה מזה) אלא על דבקות רוחנית של הנשמה שיתכן שאין לה ביטוי מעשי בעוה"ז ועניינה הוא מהות העולם הבא לדעתו. אני לא חושב שזה סותר את הבנת הנפה"ח.

[אמציה בארי]

אתה צודק בהחלט.

כאמור, אני מחפש אם יש מתנועת החסידות שאחזו שהדביקות הפיזית של האדם היא מטרה וקיום המצוות אמצעי לכך, וצ"ע אם כל המקורות לעיל אחזו בכך.

[אמציה בארי]

במאור ושמש יש כמה פעמים כזה הלשון ממש שכל תכלית קיום התורה ומצוות הוא להגיע לדביקות בה'.

מישהו יודע להצביע היכן נאמר במאור ושמש כדברים הללו (במובן של דביקות פיזית בעולם הזה ולא דביקות של הנשמה)?

[השקדן]

בקרב כמה חסידויות יש פתגם שה'הכנה למצוה גדולה אף יותר מהמצוה בעצמה', בדורנו מסברים זאת בשלל פירושים שונים ומשונים (ולענ"ד יש כאן אפולוגטיקה), אך נראה פשוט שהתוכן המקורי הוא שהעבודה של האדם [קרי: הכוונה וההתבוננות] גדולים אף יותר מהמצות עצמם [קרי: המעשה היבש בלבד] - הלוא כך?

[מנחם-כהן]

במאור ושמש יש כמה פעמים כזה הלשון ממש שכל תכלית קיום התורה ומצוות הוא להגיע לדביקות בה'.

היכן?

[קו ירוק]

'שבתי בבית ה' כל ימי חיי - (ע"מ) לחזות בנועם ה' ולהתענג בהיכלו'
'רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' (פי' לזכותם להתענג על השם).
ואהבת את ה' אלוקיך - פירש"י 'ומהו האהבה והיו הדברים האלה (תלמוד תורה), שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומדבק בדרכיו.

האם ציטוטים אלו מספרים חסידיים ??

[מנחם-כהן]

'שבתי בבית ה' כל ימי חיי - (ע"מ) לחזות בנועם ה' ולהתענג בהיכלו'
'רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' (פי' לזכותם להתענג על השם).
ואהבת את ה' אלוקיך - פירש"י 'ומהו האהבה והיו הדברים האלה (תלמוד תורה), שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומדבק בדרכיו.

האם ציטוטים אלו מספרים חסידיים ??

תודה, ולמרות זאת אני זקוק למקורות חסידים מפורשים.

כמו כן אשמח למקורות של הוגי החסידות על כך שתנועת ה'רצוא' (ולא ה'שוב') היא היא התנועה הנפשית הנכונה. והיא תכלית המכוון.

[דוד העיתונאי]

רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק. וכך מצאנו בספרו הידוע לכל בר בי רב בפרק א' "בבאור כלל חובת האדם בעולמו":

"שהאדם לא נברא - אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמתי והעדון הגדול מכל העדונים שיכולים להמצא".

א"כ ישאל השואל, מה חידש הבעש"ט?

ויפה פירש מו"ר הנתיבות שלום בחלק א' נתיבי חסידות, שלפי המסילת ישרים מקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, (וא"כ ע"כ שאין זה קיום המצווה של דביקות בה' שנאמרה לקיימה כאן בעוה"ז), אבל הבעש"ט גילה את הדרך של "עולמך תראה בחייך, שכבר בעולם הזה התכלית היא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו.

ה' יעזור שנזכה לזה.

[סגי נהור]

יש באשכול זה (כפי שקורה לפעמים בנושאים כאלה) ערבוב גמור של מושגים שונים ושימושים שונים ורחוקים זה מזה במונח "דבקות", עד שאין איש מבין את שפת רעהו.

[עתניאל בן קנז]

רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק. וכך מצאנו בספרו הידוע לכל בר בי רב בפרק א' "בבאור כלל חובת האדם בעולמו":

"שהאדם לא נברא - אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמתי והעדון הגדול מכל העדונים שיכולים להמצא".

א"כ ישאל השואל, מה חידש הבעש"ט?

מבלי להכנס לעצם הנושא, לא כ"כ הבנתי את הקושיא, מאחר שהבעש"ט קדם לרמח"ל, ובוודאי לא הכיר את ה'מסילת ישרים'...

[דוד העיתונאי]

רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק. וכך מצאנו בספרו הידוע לכל בר בי רב בפרק א' "בבאור כלל חובת האדם בעולמו":

"שהאדם לא נברא - אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמתי והעדון הגדול מכל העדונים שיכולים להמצא".

א"כ ישאל השואל, מה חידש הבעש"ט?

מבלי להכנס לעצם הנושא, לא כ"כ הבנתי את הקושיא, מאחר שהבעש"ט קדם לרמח"ל, ובוודאי לא הכיר את ה'מסילת ישרים'...

הרמח"ל כותב זאת בשם חז"ל

[סגי נהור]

רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק.

לא נכון שלא מצאנו חולק, ואכמ"ל.

[זקן ששכח]

רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק.

לא נכון שלא מצאנו חולק, ואכמ"ל.

וראה בחוברת 'אור וחיות' האחרון.

[שברי לוחות]

לא מסתבר שהבעש"ט הכיר את המסילת ישרים
אבל לא קדם לו
הוא נפטר כחמש עשרה שנים אחריו אאל"ט

[מחולת המחנים]

לא מסתבר שהבעש"ט הכיר את המסילת ישרים
אבל לא קדם לו
הוא נפטר כחמש עשרה שנים אחריו אאל"ט

לא קדם לו, פחות או יותר נחשב בן דורו.
אבל ככל הנראה היה הבעש"ט מבוגר יותר מהרחמ"ל שנפטר בשנת תק"ו והוא בשנותיו השלושים.

[דוד העיתונאי]

לגופם של דברים:
הנידון הוא, מהיכן המקור לכך שתכלית כל התורה והמצוות הוא דביקות בה'. הביאו כמה מקורות מספרי תלמידי הבעש"ט. אך מצאתי שכבר בספרי קדמונים לפני הבעש"ט כתבו את זה. כמו : המהר"ל בנתיבות עולם סוף נתיב אהבה, ובאבן עזרא שמות לא יח.

והיות ובכל הספרים שזה מוזכר, אין זה בלשון חידוש, "ונראה לי", אלא כדבר פשוט שאין חולק. לכן אבקש מחבר הקוראים, חשובי הת"ח, לחפש מי סובר הפוך, שיש תכלית אחרת לתורה ומצוות, שהיא לא דביקות בה'.

[יאיר]

מכון אור הצפון של בעלזא הוציאו לאור בשנים האחרונות סדרת ספרים בכמה מהדורות בשם 'מסילות באור החסידות', שם ראיתי פרק שלם בנדון.
אין לי את הספר כעת תח"י, אבל הוא מצוי ושכיח בחנויות

נתבקשתי לשאול:

לצורך מאמר שאנכי הק' כותב נצרכתי לעיין בזה. אלא שאינני יודע לאיזה ספר ולאיזה פרק התכוונת (יש בסדרה כמה חלקים).

אשמח לדעת פרטים מדויקים יותר ומה טוב שחברי הפורום יעלו לכאן את הפרק המדובר.