למה צועקים ב'ותשובה ותפילה וצדקה'?

[ש. ספראי]

למה צועקים ב'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה'?
עצם הצעקה במשפט זה היא תשובה, תפילה או צדקה?

[חד ברנש]

ואני שואל, מדוע המשפט "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" נדפס באותיות גדולות?
האם זה בגלל שצועקים? או להפך, שבגלל שזה נדפס באותיות גדולות - מבינים הציבור שיש לצעוק את המשפט? ואולי, זה בכלל לא קשור?

[שלמה בן חיים]

ולמה צועקים שאומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא? ועוד כהנה וכהנה.
בכלל כל תפלת נתנה תוקף אינה בקשה אלא תיאור מרטיט מאד של הדין, האם יש מקום לאומרו בצעקה? האם יש כן זעקה שיש לשווע ולזעוק בה? אני יותר מתרגש בקטע שאחר כך כאשר אומרים אדם יסודו מעפר וכו' וכו' ואתה הוא מלך וכו' שם יש בעצם מעין תחינה האומרת מי אנו כלפי הבורא יתברך ושבח גדול שאנו משבחים אותו יתברך.

[וונדרבר]

גם כשאומרים את המילים "חי וקיים ..." צועקים.
[ומזה נולד הביטוי ביידיש "שרייען חי וקיים" (צועק חי וקיים), כשרוצים לתאר מחאה או טענה בכל הכח. ראה מילון ביידיש של הארקאווי עמ' 227.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 75&hilite=
הביטוי הזה נזכר גם בס' ניבון עברי (טוביה אליעזר כהן) עמ' 160.
(יש לציין שהביאור הנזכר במילונים הנ"ל יש בו שמץ ניחוח עמרצי/אפיקורסי. ודי למבין)].

[אויצר_ניק]

במשפט ואתה הוא מלך קל חי וקיים
מן הסתם זועקים העוילם בבחינת של התרגשות ושמחה שהאדם הוא יסודו מעפר וסופו לעפר
אבל הקב''ה הוא
מלך קל חי וקיים!!

[חד ברנש]

ב'מלך אל חי וקיים' יש איזה ביסוס לצעקה, כפי שנפסק להלכה לומר בקול רם את פסוק הייחוד 'שמע ישראל'.

[לייטנר]

בתיאור מול אפסות האדם יש משמעות גם להגבהת הקול בהשוואה למלך אל חי קיים.
(אגב, הלחן המרגש שהולחן לפיוט זה ע"י אדם שאינו שות"מ נעצר לפני צעקה זו, ולא בכדי ואכמ"ל).

[פרי יהושע]

לפי הנוסח של המגיד המוסרי הירושלמי ר' שלום שבדרון זלה"ה אכן לא נאמר בצעקה, אלא בניגון של תוכחה, דו"ק ותשכח.

[משולש]

מה מפריע שאומרים בהתעוררות

[לעומקו של דבר]

מה מפריע שאומרים בהתעוררות

[נשר]

ראיתי בהליכות שלמה, בהערה,
עובדה באחד ששאל מדוע פלוני מתלהב כל כך בברכת שופר הרי בברכת אשר יצר אינו מתעורר כך כל, ומאי אולמיה האי מהאי.
והגרש"ז נזדעזע מאד. עיי"ש.

[עושה חדשות]

ולמה צועקים שאומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא?

הרבה הפריע לי דבר זה, עד שראיתי מש"כ רמח"ל בדע"ת סי' קנד -
והראש השני מביט להיות מעביר על הדין לגמרי בשעה שיצטרך העולם לכך. והוא הענין שהבאנו פעמים רבות למעלה, וחנותי את אשר אחון - אע"פ שאינו הגון. הלא זה ענין י"ג מידות של רחמים שאינם חוזרות ריקם. ופשוטו של מקרא מוכיח דכתיב, ויעבור ה' על פניו, דהיינו פנים של זעם, וכענין שאמרו פני ילכו - אלו פנים של זעם.

===

אינני יודע מי כתב במחזורים מעל תיבות: ותשובה וכו', "צום-קול-ממון", וגם איני יודע מה בא לומר בזה, אבל שמתי לב שהם הושוו במנין, ועולים בגימטריא 136. מסתמא מכוון גם לזה.

[אספקלריא]

ולמה צועקים שאומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא?

יש נוהגים שכשאומר הש"ץ ויעבור הצבור אומרים בלחש, ולא יתחילו לומר בקול עד שאומר ה' ה', עיין כף החיים (לרי"ח סופר) או"ח סי' קל"א ס"ק כ'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=211

[לעומקו של דבר]

ולמה צועקים שאומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא?

הרבה הפריע לי דבר זה, עד שראיתי מש"כ רמח"ל בדע"ת סי' קנד -
והראש השני מביט להיות מעביר על הדין לגמרי בשעה שיצטרך העולם לכך. והוא הענין שהבאנו פעמים רבות למעלה, וחנותי את אשר אחון - אע"פ שאינו הגון. הלא זה ענין י"ג מידות של רחמים שאינם חוזרות ריקם. ופשוטו של מקרא מוכיח דכתיב, ויעבור ה' על פניו, דהיינו פנים של זעם, וכענין שאמרו פני ילכו - אלו פנים של זעם.

===

אינני יודע מי כתב במחזורים מעל תיבות: ותשובה וכו', "צום-קול-ממון", וגם איני יודע מה בא לומר בזה, אבל שמתי לב שהם הושוו במנין, ועולים בגימטריא 136. מסתמא מכוון גם לזה.

הגימ' מופיע במחזורים.

[אספקלריא]

אינני יודע מי כתב במחזורים מעל תיבות: ותשובה וכו', "צום-קול-ממון", וגם איני יודע מה בא לומר בזה, אבל שמתי לב שהם הושוו במנין, ועולים בגימטריא 136. מסתמא מכוון גם לזה.

הענין של צום קול ממון ידוע מאוד בשם קדמונים, ש"צום קול ממון" כל אחד מהם גימטריא קל"ו, ושלשתם ביחד גימטריא זא"ת, [ומרומז בפסוק בזא"ת יבא אהרן אל הקודש], והם "תשובה ותפלה וצדקה".
ראה ס' אגרת הטיול (לרבי חיים ב"ר בצלאל, אחי המהר"ל מפראג) חלק הרמז, ד"ה צום. ועיי"ש שכותב ששמע שלכך אומרים תשובה תפלה צדקה בקול רם לפי שגמטריא שלהן קו"ל. [והובא בשמו בס' מטעמים החדש, יו"ט וימים נוראים, סעיף כ"א].
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0012
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=35
וכן ראה ס' שני לוחות הברית (של"ה) מסכת יומא ריש הלכות תשובה [אות מ'].
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=334
וכן מובא הרבה בספרי הרב חיד"א, ראה ס' נחל קדומים פ' אחרי מות אות ג', מדבר קדמות מערכת ק' אות כ', דבש לפי מערכת ק' אות ח', חומת אנך וישלח אות ב' ואחרי מות אות ב'.
ובאופן כללי הענין הזה הובא באלפי ספרים.
וראה בס' חנוכת התורה (פ' אחרי מות סי' קט"ז) שהביאו בשם הרבי רבי העשיל. [ויש ספרים שכתבוהו בשם מהר"ר שמשון מאוסטרופוליא].
וראה במחזור של ימים נוראים קראקא שס"ח, (מוסף א' דראש השנה), בביאור הפיוט ונתנה תוקף, (עמ' 53 מדפי אוצר החכמה), שהביאו את המהרי"ל (הל' ר"ה, ד"ה מוסף כשאמר שבח) שתשובה ותפילה וצדקה שלא כסדר הפסוקים, ור"ל ע"י תשובה הקדומה לתפילה וצדקה וכו', ואח"כ כתבו "ושקולים זה בזה דכל א' בגי' קל"ו צו"ם קו"ל ממו"ן".
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147272&
ומה שנרשם במחזורים "צום קול ממון" מעל המילים "ותשובה ותפלה וצדקה", אינו מעשה ידי מדפיסי הדור האחרון, אלא כבר נדפס כך לפני כמה מאות שנים, ראה מחזור כמנהג אשכנזים ווילהרמשדארף תל"ג, חלק ב', דף ע' ע"ב.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=142

[פלגינן]

ואני שואל, מדוע המשפט "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" נדפס באותיות גדולות?
האם זה בגלל שצועקים? או להפך, שבגלל שזה נדפס באותיות גדולות - מבינים הציבור שיש לצעוק את המשפט? ואולי, זה בכלל לא קשור?

השווה למנהג הצעקה באמירת 'הוא' אלקינו אין עוד שהייתה נוהגת אי שם בזמן הראשונים, עובדה שגרמה למדפיסים להדפיס את המילה 'הוא' באותיות גדולות.
ראה מאמרו המשובח של נ' וידר, 'צעקת 'הוא' בימים הנוראים', סיני, פט (תשמא) [=התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, א, עמ' 395 ואילך].

[חד ברנש]

תופעה זו ידועה לי, וגם מאמרו של ר"נ וידר, וזו הסיבה ששאלתי את אשר שאלתי.

[שלמה בן חיים]

ואם זה גימטריא של צום קול וממון, זה סיבה לצעוק? באופן כללי ענין הצעקות בתפלה ראוי להתבוננות מוקדמת, ואני מקדים לכל המגיבים כמו 'מה מפריע שאומרים בהתעוררות' ודומיו. אף אחד כאן לא רוצה להחליש או לגרום לרפיון חלילה. כמה מרגש לראות את קהל עובדי ה' שמרוב רצון להתעלות ולעבוד את הבורא יתברך עושים הכל בשביל זה, אך פשוט נראה שעם כל ההתרגשות נראה שכדאי לעצור קצת ולחשוב, האם זה לא קצת מלומדה של התרגשות מעט לא פנימית? האם כשאדם לפחות כשהוא מתבגר ועובר את ימי הנערות אינו צריך להפנים פנימה את התפלה ואת עבודתו? ולפחות במקומות שאינם מתאימים לצעקות שלא יצעק. הרי רוב רובם של הציבור כשנשאל אותם מדוע הם צועקים בתיאור המפחיד כל כך של נתנה תוקף לא ידעו להסביר למה הם צועקים, רוב רובם של הציבור לא ידעו להסביר למה הם צועקים כשהם אומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא, אז אפילו אם לא נביאים הם בני נביאים הם, האם לא כדאי לחקור ולתור מה מקום לצעקות אלו?
אני אינני מבין כלל מה מקומה של צעקה בתפלה, לדעתי הרבה מהצעקות גורמות לחוסר התבוננות בתפלה וחוסר רגש של עומד לפני ה', אך אני מבין שיש סוג של עבודה באופן כזה, אך לפחות שהצעקות יהיו במקומות המתאימים. אינני מתפלל לאט, וכמעט ואינני מצליח לומר את הסליחות עם הציבור מרוב מהירות וודאי שאינני מספיק לומר את הנאמר אחרי שמע קולנו עד סוף הסליחות. ובקטעים שנאמרים בקול רם פתאום אומרים מידי לאט האם זה לא אומר דרשני?
ושוב כוונתי רק לעיין ולהעמיק במנהגם של ישראל, ולעורר קצת להתבוננות יותר במעשינו ועבודתינו בימים הנוראים וכל השנה, ולא חלילה להכניס רפיון!!!
מסופר על הצדיק ר' ישעיה זוכאוויצ'ער זצ"ל שהיו לו שני תלמידים שפרשו ממנו, והלכו ללמוד אצל רב אחר, לימים באו אליו. שאלם ר' ישעיה מה ההבדל בין רבם החדש אליו, הם אמרו כי עבודת התפלה אצל רבם נעשית בקולות וברקים וכל עצמותיו תאמרנה, בזמן שר' ישעיה עומד בלא לזוז בשקט רב. אמר להם ר' ישעיה למה הדבר דומה, למלך שהיו לו אוצרות מרובים, ביקש המלך ממהנדס אומן שיתכנן עבורו מקום שיכיל את כל אוצרותיו במדויק, שלא יחסר מקום לכל האוצרות, ושגם לא יהיה גדול יתר על המידה, אלא מדויק תכלית הדיוק, וַלא אחת דתו למות. שקד האומן על מלאכתו משך זמן רב, עד שלבסוף נשלמה המלאכה, והוא הזמין את המלך להכניס את אוצרותיו למקום המיועד. משהגיע המלך וכל כבודתו, החלו המשרתים לפרוק את האוצרות ולהכניסן אל תוך המקום המיועד להם. והנה כאשר כילו המשרתים להכניס את כל התכולה, נגמר המקום ונשארו כמה מטבעות שלא היה עבורם מקום. פנה המלך למהנדס ואמר לו הנה לא דייקת במלאכתך, וצריך לחרוץ את גורלך. אמר לו המהנדס תכנון האוצר היה במדויק, אלא שכפי הנראה חדר אל האוצר מעט אבק, והוא אשר תופס מעט מקום ומפריע למטבעות האחרונות להכנס. כאשר אין אבק סיים ר' ישעי' הרי כל עבודת ה' ממלאת את כולו, ונשארת בלב פנימה. ורק כאשר יש 'אבק' אין מקום לאוצר הרוחני פנימה, והוא יוצא החוצה.

[היימישער]

כפי שכבר הזכירו, טעם אחד נאמר מפני שהגימ' של מילים אלו הוא 'קול'.
אולי סיבה נוספת (בשבילי זו הייתה תמיד הסיבה להרמת הקול) היא מה שכתב ביסוד ושורש העבודה (שער י"א פ"ד) שבתיבת ותשובה יקבל על עצמו תשובה שלימה ..., ובתיבת ותפילה יתפלל תפילה קצרה ..., ובתיבת וצדקה יקבל בלבו ליתן צדקה ... נמצא שבשעת אמירת מילים אלו לא רק שמזכירים מה מבטל את רוע הגזירה, אלא עושים פעולה מבטלת, וזה מה שגורם לכוונה מיוחדת להתרגשות ולהרמת הקול.

[ש. ספראי]

כפי שכבר הזכירו, טעם אחד נאמר מפני שהגימ' של מילים אלו הוא 'קול'.
אולי סיבה נוספת (בשבילי זו הייתה תמיד הסיבה להרמת הקול) היא מה שכתב ביסוד ושורש העבודה (שער י"א פ"ד) שבתיבת ותשובה יקבל על עצמו תשובה שלימה ..., ובתיבת ותפילה יתפלל תפילה קצרה ..., ובתיבת וצדקה יקבל בלבו ליתן צדקה ... נמצא שבשעת אמירת מילים אלו לא רק שמזכירים מה מבטל את רוע הגזירה, אלא עושים פעולה מבטלת, וזה מה שגורם לכוונה מיוחדת להתרגשות ולהרמת הקול.

הסבר נפלא. ישר כח גדול.

[עושה חדשות]

ואני שואל, מדוע המשפט "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" נדפס באותיות גדולות?
האם זה בגלל שצועקים? או להפך, שבגלל שזה נדפס באותיות גדולות - מבינים הציבור שיש לצעוק את המשפט? ואולי, זה בכלל לא קשור?

השווה למנהג הצעקה באמירת 'הוא' אלקינו אין עוד שהייתה נוהגת אי שם בזמן הראשונים, עובדה שגרמה למדפיסים להדפיס את המילה 'הוא' באותיות גדולות.
ראה מאמרו המשובח של נ' וידר, 'צעקת 'הוא' בימים הנוראים', סיני, פט (תשמא) [=התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, א, עמ' 395 ואילך].

ראה במוריה החדש במאמר השני, "שאל רשע אחד לחכם מפני מה אתם זועקים וצועקים בר"ה הוא אלוהינו בטירוף דעת כמשוגעים...".

[פרי יהושע]

ואני שואל, מדוע המשפט "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" נדפס באותיות גדולות?
האם זה בגלל שצועקים? או להפך, שבגלל שזה נדפס באותיות גדולות - מבינים הציבור שיש לצעוק את המשפט? ואולי, זה בכלל לא קשור?

השווה למנהג הצעקה באמירת 'הוא' אלקינו אין עוד שהייתה נוהגת אי שם בזמן הראשונים, עובדה שגרמה למדפיסים להדפיס את המילה 'הוא' באותיות גדולות.
ראה מאמרו המשובח של נ' וידר, 'צעקת 'הוא' בימים הנוראים', סיני, פט (תשמא) [=התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, א, עמ' 395 ואילך].

ראה במוריה החדש במאמר השני, "שאל רשע אחד לחכם מפני מה אתם זועקים וצועקים בר"ה הוא אלוהינו בטירוף דעת כמשוגעים...".

מזכיר לי שהייתי באיזה מקום בנעילה היה משהו צעק בה' ה' כמו שהולך לשחיטה ממש או שמשהו אחר צעק כאילו הוא הולך כביכול מכות חלילה..., ולגופו של עניין אם לפחות היו צועקים בהוא אלוקינו....

[איש_ספר]

מזכיר לי שהייתי באיזה מקום בנעילה היה משהו צעק בה' ה' כמו שהולך לשחיטה ממש או שמשהו אחר צעק כאילו הוא הולך כביכול מכות חלילה..., ולגופו של עניין אם לפחות היו צועקים בהוא אלוקינו....

אכן גם אני הייתי שם והתחלחלתי. אמרתי לעצמי בטח ראה מש"כ בשם הגר"א שבשעת נעילה עשאו כנרדף...

[פרי יהושע]

מזכיר לי שהייתי באיזה מקום בנעילה היה משהו צעק בה' ה' כמו שהולך לשחיטה ממש או שמשהו אחר צעק כאילו הוא הולך כביכול מכות חלילה..., ולגופו של עניין אם לפחות היו צועקים בהוא אלוקינו....

אכן גם אני הייתי שם והתחלחלתי. אמרתי לעצמי בטח ראה מש"כ בשם הגר"א שבשעת נעילה עשאו כנרדף...

כנראה, אולי יש שמתבלבלים וחושבים שצריך להטיח את ראשם בקיר בנעילה, אבל במחילה זה קצת מזכיר את המתגודדים מספר מלכים ושם הלא נא' גם לא ברעש ה'....

[איש_ספר]

ואגב ראה מש"כ כאן.

viewtopic.php?f=30&t=2081&p=14060#p14060

[פרי יהושע]

ואגב ראה מש"כ כאן.

viewtopic.php?f=30&t=2081&p=14060#p14060

ובדיוק בקריאת "מה לך נרדם" כולם נרדמים פה אחד.

[משולש]

למה מלעיגים על יראי שמיים? מי שזה מפריע לו שיתפלל באולם הקריאה של הספריה הלאומית.

ראיתי בהליכות שלמה, בהערה,
עובדה באחד ששאל מדוע פלוני מתלהב כל כך בברכת שופר הרי בברכת אשר יצר אינו מתעורר כך כל, ומאי אולמיה האי מהאי.
והגרש"ז נזדעזע מאד. עיי"ש.

[פלגינן]

האם מישהו כתב פעם על תופעה הפוכה, שקטע הנאמר בלחש נכתב באותיות קטנות יותר?

בכלל, האם מישהו (מלבד וידר המצוין לעיל) כתב על מקומות בתפילה הנאמרים בלחישה או בקול גדול?

[ספרים וועלט]

האם מישהו כתב פעם על תופעה הפוכה, שקטע הנאמר בלחש נכתב באותיות קטנות יותר?

בכלל, האם מישהו (מלבד וידר המצוין לעיל) כתב על מקומות בתפילה הנאמרים בלחישה או בקול גדול?

כן כתבו התוספות מס' ברכות!

[פלגינן]

האם מישהו כתב פעם על תופעה הפוכה, שקטע הנאמר בלחש נכתב באותיות קטנות יותר?

בכלל, האם מישהו (מלבד וידר המצוין לעיל) כתב על מקומות בתפילה הנאמרים בלחישה או בקול גדול?

כן כתבו התוספות מס' ברכות!

כוונתך למה שציינתי כאן, ולא היא. עי' שוב שאלתי.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כפי מה שדפדפתי פה באוצה"ח, עצה יעוצה למי שרוצה תשובה על שאלת פותח האשכול.

מישהו יגיד איזה ביטוי של זלזול על תופעת הצעקה בתפילה, ויש ניק אחד שבא כל פעם שיש הו"א שמדברים נגד קארלין-סטאלין, והוא יש לו הרבה ידיעות ב"ה, ויענה על הכל בטוטו"ד.

וזכור לי ששמעתי פעם מהרב מאיר פילטשיק ע"ה שברמב"ן סוף פרשת בא כתב שתכלית בריאת העולם הוא שיצעקו בתפלה. (הבנתי גם אז הבדיחה שבדברים, לא צריכים להסביר)

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=402234#p402234
viewtopic.php?p=402657#p402657
viewtopic.php?p=128475#p128475

[מיכאל1]

על הצעקות וההתרגשות ב"ונתנה תוקף" שמעתי כבר מר' אליהו דיסקין הגדרה נכונה שזה סדר מוסר שלפני מז"ש, ומי שצועק בסדר מוסר להתעורר שיצעק גם כאן....

ועוד הוסיף שאצל הנשים כידוע זה עיקר עבודת היום, ואכמ"ל

[אש משמים]

למה צועקים ב'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה'?
עצם הצעקה במשפט זה היא תשובה, תפילה או צדקה?

כדי שנבין שיש עוד תקווה וניתן ליבנו לעשות תשובה תפילה וצדקה ולהציל עצמינו מרוע הגזירה!!!!
מה לא ברור???

כשאדם עומד ליפול לתהום שפעורה תחתיו צורחים לו כולם אחוזי טירוף 'תחזיק בחבל'!!!!!!
הוא הדין בנידו"ד החבל הם התשובה ותפילה וצדקה!!!!

[ביקורת תהיה]

למה צועקים ב'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה'?
עצם הצעקה במשפט זה היא תשובה, תפילה או צדקה?

לכאורה הצעקה וההתרגשות כאן כלל אינה במקום, כי הפיוט מבוסס על דברי הגמרא בראש השנה טז/ב 'ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה'
כלומר שקודם גזר דין ניתן לשנות את הגזירה בנקל, אולם לאחר גזר דין אפילו יביא כל אילי נביות אין שומעין לו, ולמרות זאת תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. דהיינו לאחר החיתום. כלומר שבפתגם זה מדובר על אחרי יום כיפור, אבל בעשרה ימים שבין ר"ה ויוה"כ ניתן לכתחילה לזכות בדין ולהיכתב בגזרות טובות, כמובן שצריך להיות ראויים, אבל לא צריך 'לקרע את גזר הדין'.

[משולש]

גזר הדין נכתב כבר בראש השנה, וי"א שגם נחתם בראש השנה (חוץ מבינוני). ועל כן מתאים לומר בראש השנה "ותשובה ותפילה וצדקה" בהתרגשות.