הרב נח וינטרוב ז"ל - שלושים לפטירתו
הרב נח וינטרוב ז"ל הוציא כמעט כל קונטרס חדש בדברי תורה ומוסר, היה חסיד ותמים במעשיו, מגזע רבנים גדולי עולם. במעט הכנסותיו הקדיש את חייו ואת ביתו לכל מר נפש להאכילו ולהשקותו, לא היה קשה לפניו כל טרחה בשביל הזולת. ישב יומם ולילה על התורה ועל העבודה. עלה לארץ לפני שלושים ואחת שנה ואהב את הארץ כנפשו. ביום שמלאו לו ששים ושש שנה חלה לפתע וקרא לחתנו ובקש ממנו שישמור על בנו הילד בן התשע שילך בדרך אבותיו הקדושים, ובירך את נכדיו ונפטר ביום ז' תשרי. תנצב"ה.
ר' נח גד עסוק תמיד. או שהוא כותב-מחבר או שהוא מדפיס והולך. ואף על פי כן אין ר' נח-גד יושב אהלים ונחבא אל הכלים, אלא ידוע הוא ומפורסם ברבים, כי הרי אף הוא סובב-סובב בערי ארצנו ומוכר ספריו. ספרים חיבר ר' נח-גד לעשרות (ראה בקאטאלוג שבספריה הלאומית בירושלים, שמגירה שלימה של כרטיסים הוקדשה לו מהם ספרים בעלי כמות אך רוב-רובם בני ט"ז וכ"ב עמודים).
בנם של קדושים הוא ר' נח-גד. כל מקום שתגעו בו - תתקל בייחוס. ולכתוב אוהב ר' נח-גד. אילו היה גדל בסביבה אחרת, ייתכן שהיה סופר ומספר רב כמות. עכשיו הוא מלקט והולך "מאמרים נחמדים ונעימים מפז ומפנינים". הרבה סבים ודודים ושארי בשר וקרובים לו לר' נח-גד וכולם אמרו אמרות-חן ומאמרי חכמה ור' נח גד מעלם על הכתב ועל מכבש הדפוס והוא מזכה בהם את הרבים.
הסגנון - נוסח הסופרים החסידים-העממיים בפולין. הלשון אוטנטית ומיוחדת במינה, כשיש צורך בביטוי מיוחד שואלים אותו מאידיש, לפעמים גם מפולנית. ובכלל - ערבוביה מרובה בסדר-הדברים. אלא שבתוך כל הגבב הזה של דברים חופן ר' נח גד דברים הרבה מפי אומרים, שאלמלא הוא היו הולכים ומשתכחים. הרי יהדות חסידית-עסיסית זו של פולין נעקרה ואיננה ועם מות שארית שרידיה יורדים עמהם לקבר אוצרות של פולקלור יהודי של תורה וחכמה פופולארית עממית. מה שניצל בדפוס - אפשר שיעמוד ויתקיים, אפשר שיבוא היוצר הלאומי הגדול וינפה ויצרף ויצרור צירה זו בצרור חיי היצירה הלאומיים.
ר' נח-גד שומע ורושם הכל. דברים ששמע מפי אדמו"רים וחסידים גם מה "ששמעתי כשנסעתי על האוטו מאיש אחד לא ידעתיו"...
מחסור בנייר - ר' נח גד מקטין את מספר האכסמפלארים, אבל הוא ממשיך בהדפסת החוברות. ט"ז עמוד לחוברת ועל כל אחד "שער" גדול הפותח במלה "ספר".
זה לפני כמה שנים התחיל ר' נח-גד להכניס מעין סדר מסויים בחיבוריו. הוא מחבר "ספרים" על סדר האלפבית ומוסיף שם "חן" בסופם. הרי לפנינו: אמרי חן, באר חן, גדולי חן, דברי חן, הוצק חן, ויעודי חן, זכרון חן, חיים חן, טוב חן, יודעי חן, כבוד חן, למודי חן, מאיר חן, נפש חן, סוד חן, עולם חן, פאר חן, צמיחת חן, קרן חן, שמועת חן, תשואות חן... נס נעשה לו לר' נח, שכשהוא נהפך הרי הוא מלא חן ועכשיו הוא עומד כבר באות כף של המחזור השני של האלפבית של ה"חן". והוא מקווה לזכות לתמני אפין ולכב פעמים כ"ב. אם ירבו הקונים ויוזלו מחירי הנייר וההדפסה.
שבט הסופרים כתב:מקור: jdn
כתבה אודותיו
באהלי צדיקים כתב:גילויים חדשים על מעורבות הרנ"ג ויינטראוב בוועדת הכותל לפני 90 שנה
https://www.jdn.co.il/breakingnews/1328471/
באהלי צדיקים כתב:https://www.jdn.co.il/breakingnews/1336954/
כך הערימו על הבריטים והעלו יהודים לארץ ישראל • תחקיר מיוחד
ברוז כתב:באהלי צדיקים כתב:https://www.jdn.co.il/breakingnews/1336954/
כך הערימו על הבריטים והעלו יהודים לארץ ישראל • תחקיר מיוחד
איני יודע מי כתב את התחקיר המיוחד הזה.
אולם אין בו שום דבר מיוחד בכלל.
בארכיון המדינה יש אלפי תיקים שכאלו, רובם הגדול של מבקשי הסרטיפיקטים לא שימשו ברבנות, ובכל זאת הוגשו הבקשות כביכול משמשים הם ברבנות, בין המעידים על ה"רבנות" ישנם עשרות צדיקים וגדולים מפורסמים מאותה התקופה, כך שאין שום חידוש בכתבה שלפנינו.
באהלי צדיקים כתב:נא להביא דוגמאות וקישורים לתיק כזה.
באהלי צדיקים כתב:באהלי צדיקים כתב:גילויים חדשים על מעורבות הרנ"ג ויינטראוב בוועדת הכותל לפני 90 שנה
https://www.jdn.co.il/breakingnews/1328471/
המכתב הוא מיום י"ז אלול תר"צ [פענוח קל בסוגריים מרובעות]
ב"ה ד' לסדר בערתי הקדש תר"ץ לפ"ק ירושלים עיה"ק תובב"א וכוח"ט
"לכבוד הגאון האדיר וכו' מהור"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"
"מחמת ההתרגשות עצומה אין לי הכוח להאריך בתוארים, כי שמעתי בזו הרגע שקרוב הדבר לחתום על קושאן [בעלות] של הכותל שינתן להערבים מפחד שהממשלה תעשה פוגרומים.
"אוי לי אמי שילדתנו על עת כזאת לראות ולשמוע כזה, כי זה ממש כענין "כתבו לכם על קרן השור", [שאין לכם חלק באלוקי ישראל] ואמרה לוקוס ולוקס עד מתי אתה מכלה…
"ובוודאי מי שידו יהיה במעל הזה מרה יהיה באחריתו, כי סוף כל סוף ממשלת הזדון [ממשלת אנגליה] אם רוצה לערוך פוגרומים תעשה אפילו אם יחתמו. כי אם חס ושלום ישאר הרשעה הזאת בארץ [מלכות אנגליה] חלילה לא יישאר רגל ישראל בארץ.
"ומובטחים אנחנו שיבוער הרשעה הזאת מן הארץ. וארור יהיה מי שיתן יד ליגע ב"ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג' כ"ה) [לפירוש רש"י ההר הטוב זה ירושלים והלבנון זה בית המקדש], כי גורלו יהיה כגורל המחריבים , ושמו ישאר לשמצה כשם סנבלט וטובי ימ"ש. [שהפריעו בתקופת נחמיה לשיבת ציון ובניית ירושלים]
"על כן אינני צריך להתרות בכבוד תורתו שליט"א, אבל בכל זה מצאתי עוז בנפשי לבוא בשורותיים על הגליון הזה כי הרשעים הצד האחר מתעקשים על כבוד תורתו ומתאמצים שיחתום. נא ידע אשר דעת הקהל הוא אחר, וקח גיליון וכתוב בחרט אנוש להם דברים קשים כגידין יתרחקו מעל גבול ישראל ולא יתהפך הטוב חלילה.
דברי הבוכה ומבכה במר נפש על בזיון השם והתורה וארץ הקודש
נח וויינטראב
איטשע טבריאנער כתב:
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 103 אורחים